אריק קורנל
לידה |
19 בדצמבר 1961 (בן 62) פאלו אלטו, ארצות הברית |
---|---|
ענף מדעי | פיזיקה |
מקום מגורים | בולדר |
מקום לימודים |
|
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | Huanqian Loh |
פרסים והוקרה |
|
אתר רשמי | |
אריק אלין קורנל (באנגלית: Eric Allin Cornell; נולד ב־19 בדצמבר 1961) הוא פיזיקאי אמריקאי שיחד עם קארל וימן הדגימו לראשונה את עיבוי בוז-איינשטיין בשנת 1995. על מאמציהם קיבלו וימן וקורנל, יחד עם וולפגנג קטרלה, את פרס נובל לפיזיקה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורנל נולד בפאלו אלטו, שם למדו הוריו לתארים מתקדמים באוניברסיטת סטנפורד. בגיל שנתיים עבר לקיימברידג', בה אביו עבד בתור פרופסור להנדסה אזרחית במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. הוא גדל עם אח ואחות צעירים ממנו. המשפחה התגוררה שנה בברקלי ושנה בליסבון, שם אביו שהה בשנת שבתון.
בקיימברידג' למד בבית הספר רינדג' אנד לטין. שנה לפני תום לימודיו עבר לקליפורניה עם אימו וסיים שם את בית ספר התיכון לואל לתלמידים מחוננים.
בסיום בית הספר התיכון למד באוניברסיטת סטנפורד, בה פגש את אשתו לעתיד, סלסט לנדרי. בשנותיו הראשונות באוניברסיטה התפרנס כעוזר לקבוצות מחקר בטמפרטורות נמוכות בקמפוס. הוא הצטיין בעבודתו במעבדות ונראה שצפויה לו קריירה בפיזיקה. עם זאת, היו לו ספקות בבחירת הקריירה בין פיזיקה לספרות או בפוליטיקה. במהלך לימודיו נסע לסין ולטאיוואן לתשעה חודשים כדי ללמד אנגלית מדוברת וללמוד סינית. הוא הגיע למסקנה שזה לא הדבר שבו הוא ממש מוכשר וחזר לכישרונו העיקרי – פיזיקה. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות בשנת 1985.
כדי ללמוד לתואר מתקדם, הוא חזר ל־MIT. שם הצטרף לקבוצה של דייוויד פריצ'רד, שערכה ניסוי במדידת מסה של ניטרינו של אלקטרון מקרינת בטא של טריטיום. אף שלא הצליח למצוא את המסה של הניטרינו, קורנל קיבל תואר דוקטור ב־1990.
אחרי שקיבל את תואר הדוקטור הצטרף לקארל וימן באוניברסיטת קולורדו בתור חוקר בפוסט־דוקטורט בניסוי קטן בקירור באמצעות לייזרים. במהלך שנתיים בפוסט־דוקטורט תכנן שילוב של קירור באמצעות לייזרים עם קירור באידוי במלכודת מגנטית כדי ליצור עיבוי בוז-איינשטיין. בעקבות ההצעה הזאת קיבל משרה קבועה ב־JILA והמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בבולדר. על ההדגמה הלכה למעשה של עיבוי בוז-איינשטיין לראשונה, שנים רבות לאחר הניבוי התאורטי של קיומו, קורנל ווימן קיבלו יחד עם וולפגנג קטרלה את פרס נובל לפיזיקה ב־2001.
כיום קורנל הוא פרופסור באוניברסיטת קולורדו בולדר ופיזיקאי במכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה של מחלקת המסחר של ארצות הברית. המעבדה שלו נמצאת ב־JILA. ב־1998 הוענקה לו מדליית לורנץ והוא עמית האגודה האמריקאית לקידום המדע.
ב־2005 נבחר לעמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורנל נישא לסלסט לנדרי ב־1995, מספר חודשים לפני הצלחת ניסוי עיבוי בוז-איינשטיין. בתם הראשונה, אלייזה, נולדה ב־1996, ובתם השנייה, סופיה, נולדה ב־1998.
באוקטובר 2004 זרועו וכתפו השמאליות נכרתו כדי למנוע נמק זיהומי (Necrotizing fasciitis). הוא שוחרר מבית החולים באמצע דצמבר אחרי החלמה מהזיהום וחזר לעבוד במשרה חלקית ב־2005.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Frängsmyr, Tore (2002). Les Prix Nobel: The Nobel Prizes 2001. Stockholm: Nobel Foundation. נבדק ב-2007-09-19.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אריק קורנל (באנגלית)
- אריק קורנל, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אריק קורנל, באתר גוגל סקולר
- Eric Cornell webpage באתר אוניברסיטת קולורדו
- Bose–Einstein Condensate website באתר המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה
- Eric Allin Cornell Patents
- אריק קורנל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
---|---|---|
1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024) |