אנדריי גיים

אנדריי גיים
Андрей Константинович Гейм
לידה	21 באוקטובר 1958 (בן 66); סוצ'י, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	רוסיה, הולנד, בריטניה
מקום לימודים	MIPT Department of General and Applied Physics; אוניברסיטת מנצ'סטר; המכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה ;
מוסדות	אוניברסיטת ראדבאוד ניימחן; Institute of Solid State Physics; אוניברסיטת מנצ'סטר ;
תלמידי דוקטורט	קונסטנטין נובוסלוב
פרסים והוקרה	מדליית הפחמן (2016); EPS Europhysics Prize; עמית כבוד של המכון לפיזיקה; מדליית קופלי (2013); מפקד במסדר האריה של הולנד; Knight Bachelor (31 בדצמבר 2011); פרס נובל לפיזיקה (2010); מדליית יוז (2010); פרס ג'ון קרטי לקידום המדע (2010); פרס קורבר האירופאי למדע (2009); Clarivate Citation Laureates (2008); עמית החברה המלכותית (2007); פרס מוט (2007); פרס איג נובל (2000) ;
בן או בת זוג	Irina Grigorieva
תרומות עיקריות
	גרפן, סרט גקו, רחיפה דיאמגנטית

אנדריי קונסטנטינוביץ' גֵיְים (Andre Konstantin Geim; ברוסית: Андрей Константинович Гейм; נולד ב-21 באוקטובר 1958) הוא פיזיקאי הולנדי-בריטי יליד רוסיה, הידוע בזכות מחקרו על גרפן, פיתוח סרט הדבקה כיווני המכונה "סרט גקו", ועל הדגמותיו בתחום רחיפה דיאמגנטית. זוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2010, יחד עם עמיתו קונסטנטין נובוסלוב "על ניסוייהם פורצי הדרך בתחום יריעת גרפן דו־ממדית".

השכלתו

גיים נולד בסוצ'י למשפחה ממוצא גרמני. גיים מעיד באוטוביוגרפיה שלו שבעברו סבל מאנטישמיות עקב הצליל היהודי של שמו וכמו כן שאם סבתו הייתה קרוב לוודאי יהודייה^[1]. הוריו, קונסטנטין אלכסייביץ' גיים (1910–1998) ונינה ניקולייבנה באייר (1927), היו מהנדסים. בשנת 1975 סיים את התיכון בעיר נלצ'יק. את השכלתו האקדמאית רכש במוסקבה במכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה. בשנת 1987 סיים גיים לימודי דוקטורט במכון לפיזיקת מצב מוצק של האקדמיה הרוסית למדעים בצ'רנוגולבקה (Черноголо́вка).

דרכו המדעית

גיים עבד כמדען חוקר במכון לטכנולוגיה מיקרואלקטרונית באקדמיה הרוסית למדעים בצ'רנוגולובקה עד לשנת 1990. בשנים 1990–1994 הוא חקר כפוסט-דוקטורנט באוניברסיטת נוטינגהאם, אוניברסיטת באת', ואוניברסיטת קופנהגן. בשנת 1994 קיבל משרת פרופסור חבר באוניברסיטת מינכן. בשנת 2001 הוא קיבל משרת פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת מנצ'סטר. מאז שנת 2007 הוא משמש עמית מחקר בכיר במועצת המחקר הבריטית בתחום ההנדסה ומדעי החומר. הוא אף פרופסור לחומרים חדשניים וננוטכנולוגיה באוניברסיטת ראדבוד בניימכן. הוא פרסם למעלה מ-180 מאמרים אשר עברו ביקורת עמיתים בירחונים מדעיים, יותר מ-30 ממאמריו צוטטו למעלה מ-100 פעם במאמרים מדעיים אחרים, דבר המעיד על השפעתו הנרחבת בתחום המדעי בו הוא עוסק.

פסגת הישגיו המדעיים של גיים הוא גילוי הגרפן, עליו אמר כי הוא מקווה שחומר זה, וגבישים דו-ממדיים אחרים, ישנו את חיי היום-יום בדומה לתרומת הפלסטיק לאנושות^[2]. פיתוח סרט ההדבקה הכיווני הידוע בשם "סרט גקו", ומחקר בתחום רחיפה דיאמגנטית (שבמהלכה בוצע ניסוי הצפרדע המעופפת, שאף זיכהו בפרס איג נובל). גיים ידוע כמומחה עולמי בפיזיקה מזוסקופית ובמוליכות-על.

לצד עיסוקו המדעי המעמיק, גיים מתייחס לעצמו אף בהומור. בשנת 2001 גיים פרסם מאמר מדעי בכתב העת הנודע Physica, בו נקב בשמו של האוגר שלו כמחבר שני^[3]. את זכייתו בפרס איג נובל הוא מזכיר בקורות החיים הרשמיים שלו ועל הניסוי שזיכהו בפרס הוא כותב: "ידוע לשמצה (-; על הרחפת הצפרדע" (ראו תמונה)^[4]. גיים הוא המדען הראשון אשר זכה בפרס איג נובל ובפרס נובל.

פרסים והכרה

בשנת 2000 זכה בפרס איג נובל יחד עם מייקל ברי מאוניברסיטת בריסטול, על ניסוי רחיפה מגנטית של צפרדע.
בשנת 2007 העניק לו המכון לפיזיקה הלונדוני את מדליית מוט (Mott Medal) על גילוי קבוצה חדשה של חומרים, ובמיוחד גרפן.
במאי 2007 נבחר לעמית החברה המלכותית^[5].
בשנת 2008 זכה בפרס אירופיזיקס של החברה האירופית לפיזיקה יחד עם קונסטנטין נובוסלוב על פיתוח הגרפן^[6].
הוא זכה בפרס קורבר לשנת 2009 הנושא מענק של 750,000 אירו (Körber European Science Award)‏^[7].
בשנת 2010 העניקה לו האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית את פרס ג'ון ג' קרטי לקידום המדע^[8].
בשנת 2010 זכה במדליית יוז של החברה המלכותית^[9]
הוא הוכרז כזוכה פרס נובל לפיזיקה לשנת 2010, יחד עם קונסטנטין נובוסלוב.
הוא בעל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת דלפט לטכנולוגיה, המכון הטכנולוגי של ציריך, ואוניברסיטת אנטוורפן.
זכה במדליית הכבוד של מכון נילס בוהר - 2011^[10].
זוכה מדליית קופלי לשנת 2013.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדריי גיים בוויקישיתוף

אנדריי גיים, באתר פרס נובל (באנגלית)
אנדריי גיים, באתר Justia
קבוצת המחקר של אנדרי גיים באוניברסיטת מנצ'סטר (באנגלית)
מאמרים מדעיים של גיים (באנגלית)
סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏לֶגו בקנה מידה אטומי / חתן פרס נובל אנדרה ק' גֵיים, באתר "הידען", 15 במאי 2015
אנדריי גיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Renaissance scientist with fund of ideas. Scientific Computing World: June/July 2006. אביו של גיים גרמני, וסבתו מצד אמו יהודייה; ראו יניב חלילי (לונדון), "גרפן פרסים": ריאיון עם אנדרה גיים, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 15 באוקטובר 2010, עמ' 24–25.
^ Research into graphene wins Nobel Prize
^ A.K. Geim and H.A.M.S. ter Tisha, Detection of earth rotation with a diamagnetically levitating gyroscope. Physica B 294–295, 736–739 ‏(2001)
^ Andre K. Geim, FRS (ארכיון)
^ The Royal Society: Fellows
^ EPS Europhysics Prize
^ Andre Geim receives Körber European Science Award for graphene work
^ Academy Honors 17 for Major Contributions to Science
^ The Hughes Medal ‏(1902)
^ Andre Geim receives Niels Bohr Institute Medal of Honour, 2011, Niels Bohr Institute, 08 December 2011.

[1] Renaissance scientist with fund of ideas. Scientific Computing World: June/July 2006. אביו של גיים גרמני, וסבתו מצד אמו יהודייה; ראו יניב חלילי (לונדון), "גרפן פרסים": ריאיון עם אנדרה גיים, ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 15 באוקטובר 2010, עמ' 24–25.

[2] Research into graphene wins Nobel Prize

[3] A.K. Geim and H.A.M.S. ter Tisha, Detection of earth rotation with a diamagnetically levitating gyroscope. Physica B 294–295, 736–739 ‏(2001)

[4] Andre K. Geim, FRS (ארכיון)

[5] The Royal Society: Fellows

[6] EPS Europhysics Prize

[7] Andre Geim receives Körber European Science Award for graphene work

[8] Academy Honors 17 for Major Contributions to Science

[9] The Hughes Medal ‏(1902)

[10] Andre Geim receives Niels Bohr Institute Medal of Honour, 2011, Niels Bohr Institute, 08 December 2011.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)