פליקס בלוך

פליקס בלוך
Felix Bloch
לידה	23 באוקטובר 1905; ציריך, שווייץ
פטירה	10 בספטמבר 1983 (בגיל 77); ציריך, שווייץ
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	שווייץ, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות אוברר פריזנברג
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של ציריך; אוניברסיטת לייפציג ;
מנחה לדוקטורט	ורנר הייזנברג, פטר דביי
מוסדות	פרויקט מנהטן (נובמבר 1943); אוניברסיטת ליידן (11 בנובמבר 1971–31 במאי 1972); אוניברסיטת סטנפורד; המכון הטכנולוגי של ציריך ;
תלמידי דוקטורט	Carson D. Jeffries, Michael Schick
פרסים והוקרה	אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; פרס נובל לפיזיקה (1952); מלגת גוגנהיים ;
בן או בת זוג	Clara Gertrud Leonore Misch
צאצאים	Ruth H. Bloch
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
	פיתוח השיטות למדידה מדויקת של המגנטיות הגרעינית והתגליות שנעשו בעזרת שיטות אלה

ערך זה עוסק במדען. אם התכוונתם לצייר, ראו פליקס בלוך (צייר).

פליקס בלוך (באנגלית: Felix Bloch; ‏23 באוקטובר 1905 - 10 בספטמבר 1983) היה פיזיקאי יהודי אמריקאי יליד שווייץ, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1952.

קורות חייו

בלוך נולד בציריך^[1] והחל ללמוד הנדסה במכון הטכנולוגי של ציריך. לאחר שנת לימודים אחת עבר ללמוד מתמטיקה ופיזיקה. למד אצל ארווין שרדינגר, שלימד באותה עת במכון זה. בשנת 1927, לאחר ששרדינגר עזב את המכון, עבר בלוך ללמוד באוניברסיטת לייפציג תחת ורנר הייזנברג. שם הוא הוסמך לתואר דוקטור לפיזיקה בשנת 1928.

עבודת המחקר שלו הייתה בחלקה על מכניקת הקוונטים של אלקטרונים בגבישים ובחלקה על גילוי תיאורית ההולכה במתכות. בתקופה זו הייתה לבלוך ההזדמנות לעבוד עם כמה מחשובי הפיזיקאים כמו וולפגנג פאולי, ורנר הייזנברג, נילס בוהר ואנריקו פרמי. בלוך החל לעבוד כמרצה באוניברסיטת לייפציג^[2].

עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, עזב בלוך את גרמניה ועבר לארצות הברית שם החל לעבוד באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה.

בשנת 1934, בעת עבודתו בסטנפורד, הגה את הרעיון בדבר קיומה של שיטה לקיטוב נייטרונים (באופן חלקי להפריד בין כיווני סיבוביהם החיוביים והשליליים). בשנת 1939, תוך שימוש בשיטה זו, הוא ולואי אלווארז (חתן פרס נובל לפיזיקה 1968) הצליחו למדוד את המומנט המגנטי של הנייטרון (תכונה של השדה המגנטי שלו). בתקופת מלחמת העולם השנייה, בלוך היה שותף בפרויקט מנהטן ועבד גם על אמצעי נגד למכ"ם^[3].

עם תום המלחמה שב לאוניברסיטת סטנפורד והמשיך בעבודתו שהובילה אותו, ביחד עם הנסן ופאקרד, לגילוי העיקרון של ההשראה הגרעינית (המוכרת בשם תהודה מגנטית גרעינית - NMR). היה זה גילוי חשוב ביותר, שכן הוא עזר לבסס את הקשר בין שדה מגנטי גרעיני, גבישים ותכונות מגנטיות של חומרים שונים.

מאוחר יותר, ההשראה הגרעינית הפכה שימושית בקביעת ההרכב והמבנה של מולקולות, והפכה לשימושית באבחון הרפואי בבתי החולים.

בעבור פיתוח השיטות למדידה מדויקת של מגנטיות גרעינית ועל התגליות שנעשו בעזרת שיטות אלה, זכה בלוך, במשותף עם אדוארד מילס פרסל, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1952.

בשנת 1954 מונה בלוך למנהל CERN שהוקם אז^[4].

בלוך נפטר בשווייץ בספטמבר 1983^[5].

קשריו עם ישראל

בתחילת 1954 נענה בלוך להזמנה לכהן בחבר הנאמנים של מכון ויצמן למדע^[6], ובשנת 1955 הוא הגיע לביקור בישראל^[7]. במאי 1958 הוא השתתף בחנוכת המכון הגרעיני של מכון ויצמן^[8]. בתחילת 1960 הוא הגיע כמרצה אורח לסמסטר באוניברסיטה העברית^[3]. בפברואר 1962 הוא הוכתר בתואר ד"ר לשם כבוד על ידי האוניברסיטה העברית^[9].

ראו גם

משפט בלוך

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פליקס בלוך בוויקישיתוף

פליקס בלוך, באתר פרס נובל (באנגלית)
פליקס בלוך, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
פליקס בלוך, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
פליקס בלוך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פליקס בלוך, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ מאיר פרבר, שווייצריה ויהודיה וישראל, הַבֹּקֶר, 8 בדצמבר 1957
^ ד"ר פנחס אביבי, שני בעלי פרס נובל, למרחב, 23 במאי 1958
^ ¹ ² ט. מרים, האיש שהשתתף בפיתוח פצצת האטום הראשונה, הַבֹּקֶר, 5 בפברואר 1960
^ מרכז בינלאומי למחקר אטומי מוקם בשוויץ, הצופה, 16 בנובמבר 1954
^ יוסף אלפרן, איננו, דבר, 15 בספטמבר 1983
^ חתני פרס נובל - נאמני מכון וייצמן, חרות, 1 במרץ 1954
^ ציבור ויחיד, למרחב, 29 במרץ 1955
^ מכון לפיסיקה גרעינית ייחנך היום ברחובות, למרחב, 20 במאי 1958
^ תואר ד"ר כבוד לפרופ' פליקס בלוך, חרות, 28 בפברואר 1962

[1] מאיר פרבר, שווייצריה ויהודיה וישראל, הַבֹּקֶר, 8 בדצמבר 1957

[2] ד"ר פנחס אביבי, שני בעלי פרס נובל, למרחב, 23 במאי 1958

[מרים60-3] ¹ ² ט. מרים, האיש שהשתתף בפיתוח פצצת האטום הראשונה, הַבֹּקֶר, 5 בפברואר 1960

[4] מרכז בינלאומי למחקר אטומי מוקם בשוויץ, הצופה, 16 בנובמבר 1954

[5] יוסף אלפרן, איננו, דבר, 15 בספטמבר 1983

[6] חתני פרס נובל - נאמני מכון וייצמן, חרות, 1 במרץ 1954

[7] ציבור ויחיד, למרחב, 29 במרץ 1955

[8] מכון לפיסיקה גרעינית ייחנך היום ברחובות, למרחב, 20 במאי 1958

[9] תואר ד"ר כבוד לפרופ' פליקס בלוך, חרות, 28 בפברואר 1962

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)