הנס אלפוון

הנס אלפוון
Hannes Alfvén
לידה	30 במאי 1908; נורשפינג, שוודיה
פטירה	2 באפריל 1995 (בגיל 86); דאנדריד, שוודיה
שם לידה	Hannes Olof Gösta Alfvén
ענף מדעי	פיזיקה
מקום קבורה	בית הקברות של יורשהולם
מקום לימודים	אוניברסיטת אופסלה (1934)
מנחה לדוקטורט	מאנה סיגבאן
מוסדות	המכון המלכותי לטכנולוגיה (1940–1967); אוניברסיטת אופסלה (1934–1938); אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו (1967–1988) ;
פרסים והוקרה	מדליית ויליאם בואי (1988); חבר זר של החברה המלכותית (24 באפריל 1980); מדליית דיראק (1979); מדליית הזהב של לומונוסוב (1971); מדליית פרנקלין (1971); פרס נובל לפיזיקה (1970); מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (1967); Polhem Prize (1950); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; הפרס הגדול של המכון המלכותי לטכנולוגיה (1947); פרס ביורקן (1946) ;
בן או בת זוג	Kerstin Alfvén
צאצאים	Gösta Alfvén, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה

הנס אולוף גוטה אלפוון (בשוודית: Hannes Olof Gösta Alfvén;‏ 30 במאי 1908 – 2 באפריל 1995) היה מהנדס חשמל שוודי, פיזיקאי בתחום הפלזמה וזוכה פרס נובל לפיזיקה משנת 1970 על עבודתו בתחום מגנטוהידרודינמיקה (MHD). הוא תיאר את סוג MHD המכונה כיום גלי Alfvén. במקור הוכשר כמהנדס חשמל ולאחר מכן עבר למחקר והוראה בתחומי פיזיקת פלזמה והנדסת חשמל. אלפוון תרם תרומות רבות לפיזיקת הפלזמה, כולל תיאוריות המתארות את התנהגות זוהר הקוטב, חגורות ואן אלן, השפעת סערות מגנטיות על השדה המגנטי של כדור הארץ, המגנטוספירה היבשתית והדינמיקה של פלזמות בגלקסיית שביל החלב.

השכלה

אלפבן קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת אופסלה בשנת 1934.^[1] על מחקרו "חקירות גלים אלקטרומגנטיים בתדירות גבוהה".

שנים מוקדמות

בשנת 1934 לימד אלפוון פיזיקה באוניברסיטת אופסלה וגם במכון נובל לפיזיקה (לימים שונה שם למכון מאנה סיגבאן לפיזיקה^[2]) בסטוקהולם, שוודיה. בשנת 1940 התמנה לפרופסור לתיאוריה אלקטרומגנטית ומדידות חשמל במכון המלכותי לטכנולוגיה בסטוקהולם. בשנים 1954 – 1955 למד אלפוון תחת מלגת פולברייט באוניברסיטת מרילנד, קולג' פארק. בשנת 1967, לאחר שעזב את שוודיה ובילה זמן בברית המועצות, עבר לארצות הברית. אלפוון עבד במחלקות להנדסת חשמל באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ואוניברסיטת דרום קליפורניה.

שנים מאוחרות יותר

בשנת 1991 פרש אלפוון כפרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ופרופסור לפיזיקת פלזמה במכון המלכותי לטכנולוגיה בסטוקהולם.

אלפוון בילה את חייו הבוגרים המאוחרים לסירוגין בין קליפורניה לשוודיה. הוא נפטר בגיל 86.

מחקריו

בשנת 1937 טען אלפוון כי אם פלזמה קדמה ליקום, היא יכולה אז לשאת זרמים חשמליים המסוגלים לייצר שדה מגנטי גלקטי.^[3] לאחר שזכה בפרס נובל על עבודותיו במגנטו-הידרודינמיקה, הוא הדגיש כי:

על מנת להבין את התופעות באזור פלזמה מסוים, יש צורך למפות לא רק את המגנטית אלא גם את השדה החשמלי ואת הזרמים החשמליים. החלל מלא ברשת זרמים שמעבירים אנרגיה ותנע על פני מרחקים גדולים או גדולים מאוד. הזרמים נצמדים לרוב לזרמי נימה או זרמי שטח. האחרונים עשויים לתת מרחב, כמו גם מרחב בין-כוכבי, מבנה תאי.

^[4]

עבודתו התאורטית על זרמים חשמליים מיושרים בשדה בזוהר הקוטב (המבוססת על עבודות קודמות של קריסטיאן בירקלנד) אושרה בשנת 1967, זרמים אלה מכונים כיום זרמי בירקלנד.

עבודתו של אלפוון הייתה במחלוקת במשך שנים רבות על ידי המדען הבכיר בפיזיקת החלל, המתמטיקאי ובגיאופיזיקאי הבריטי סידני צ'פמן.^[5] המחלוקות של אלפוון עם צ'פמן נבעו בחלקן הגדול מצרות עם מערכת בחינת העמיתים. אלפוון כמעט ולא נהנה מהקבלה לה זכו בדרך כלל מדענים בכירים בכתבי עת מדעיים. הוא הגיש פעם מאמר על תאוריית הסערות המגנטיות וזוהר הקוטב לכתב העת האמריקני מגנטיות יבשתית וחשמל אטמוספירי רק כדי שדבריו יידחו בטענה שזה לא מתיישב עם החישובים התאורטיים של הפיזיקה הקונבנציונלית של אותה תקופה.^[6] על ידי פיזיקאים רבים נחשב לאדם עם דעות לא שגרתיות בתחום,^[7] RH Stuewer ציין כי "... הוא נשאר זרים ממורמר, וזכה בכבוד מועט מצד מדענים אחרים גם לאחר שקיבל את פרס נובל..."^[8] ולעיתים קרובות נאלץ לפרסם את מאמריו בכתבי עת מעורפלים. אלפוון נזכר:

כשאני מתאר [תופעות פלזמה] על פי פורמליזם זה, רוב השופטים אינם מבינים מה אני אומר ודוחים את המאמרים שלי. עם מערכת השיפוט השולטת כיום במדע האמריקני, פירוש הדבר הוא שהמאמרים שלי כמעט ולא מתקבלים על ידי כתבי העת המובילים בארצות הברית.

^[9]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנס אלפוון בוויקישיתוף

הנס אלפוון, באתר פרס נובל (באנגלית)
הנס אלפוון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
הנס אלפוון, באתר MacTutor (באנגלית)
הנס אלפוון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הנס אלפוון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

^ "Alfvén, Hannes Olof Gosta". Who Was Who in America, 1993-1996, vol. 11. New Providence, N.J.: Marquis Who's Who. 1996. p. 4. ISBN 978-0-8379-0225-8.
^ "History". אורכב מ-המקור ב-27 באפריל 2015. נבדק ב-25 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ Hannes Alfvén, 1937 "Cosmic Radiation as an Intra-galactic Phenomenon", Ark. f. mat., astr. o. fys. 25B, no. 29.
^ Hannes, A (1990). "Cosmology in the Plasma Universe: An Introductory Exposition". IEEE Transactions on Plasma Science. 18 (1): 5–10. Bibcode:1990ITPS...18....5P. doi:10.1109/27.45495. ISSN 0093-3813.
^ S. Chapman and J. Bartels, Geomagnetism," Vol. 1 and 2, Clarendon Press, Oxford, 1940.
^ "Hannes Alfvén (1908-1995)". אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2008. נבדק ב-22 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
^ Miller, DJ; Hersen M (1992). Research Fraud in the Behavioral and Biomedical Sciences. pp. 10. ISBN 978-0471520689.
^ Stuewer, RH (2006). "Book Reviews". Physics in Perspective. 8 (1): 104–112. Bibcode:2006PhP.....8..104S. doi:10.1007/s00016-005-0251-5.
^ Hannes Alfvén, "Memoirs of a Dissident Scientist", American Scientist, Volume 76, No 3, May–June 1988, pp. 249–251. Quoted in Joseph Paul Martino, Science Funding: Politics and Porkbarrel 1992, Transaction Publishers, ISBN 1-56000-033-3

[Who_Was_Who-1] "Alfvén, Hannes Olof Gosta". Who Was Who in America, 1993-1996, vol. 11. New Providence, N.J.: Marquis Who's Who. 1996. p. 4. ISBN 978-0-8379-0225-8.

[2] "History". אורכב מ-המקור ב-27 באפריל 2015. נבדק ב-25 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[3] Hannes Alfvén, 1937 "Cosmic Radiation as an Intra-galactic Phenomenon", Ark. f. mat., astr. o. fys. 25B, no. 29.

[4] Hannes, A (1990). "Cosmology in the Plasma Universe: An Introductory Exposition". IEEE Transactions on Plasma Science. 18 (1): 5–10. Bibcode:1990ITPS...18....5P. doi:10.1109/27.45495. ISSN 0093-3813.

[5] S. Chapman and J. Bartels, Geomagnetism," Vol. 1 and 2, Clarendon Press, Oxford, 1940.

[6] "Hannes Alfvén (1908-1995)". אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2008. נבדק ב-22 במאי 2012. {{cite web}}: (עזרה)

[7] Miller, DJ; Hersen M (1992). Research Fraud in the Behavioral and Biomedical Sciences. pp. 10. ISBN 978-0471520689.

[8] Stuewer, RH (2006). "Book Reviews". Physics in Perspective. 8 (1): 104–112. Bibcode:2006PhP.....8..104S. doi:10.1007/s00016-005-0251-5.

[9] Hannes Alfvén, "Memoirs of a Dissident Scientist", American Scientist, Volume 76, No 3, May–June 1988, pp. 249–251. Quoted in Joseph Paul Martino, Science Funding: Politics and Porkbarrel 1992, Transaction Publishers, ISBN 1-56000-033-3

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)