ג'ורג' סמוט

ג'ורג' סמוט
לידה	20 בפברואר 1945 (בן 79); יוקון, ארצות הברית
שם לידה	George Fitzgerald Smoot III
ענף מדעי	אסטרופיזיקה
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; בית הספר התיכון ארלינגטון ;
מנחה לדוקטורט	David H. Frisch
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
פרסים והוקרה	מדליית אלברט איינשטיין (2003); פרס ארנסט לורנס (1994); עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית; מדליית ארסטד (2009); פרס נובל לפיזיקה (2006); מדליית נאס"א להישג מדעי יוצא דופן (1992) ;

ג'ורג' סמוט (באנגלית: George Smoot‏; נולד ב-20 בפברואר 1945) הוא אסטרופיזיקאי, קוסמולוג אמריקאי. בשנת 2006 זכה בפרס נובל לפיזיקה בשל מיפוי קרינת הרקע הקוסמית יחד עם ג'ון מאת'ר.

סמוט תומך במחקרי אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה תצפית, והוא ממשיך במחקרים שונים בנושא של קרינת הרקע הקוסמית. הוא פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וחוקר בכיר במעבדה הלאומית לורנס ברקלי.

קורות חייו

סמוט נולד בשנת 1945 ביוקון שבפלורידה. אביו ג'ורג' סמוט השני היה הידרולוג ואמו הייתה מורה למדעים.^[1] הוא למד מתמטיקה ופיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ובשנת 1970 קיבל תואר דוקטור בפיזיקת חלקיקים.^[2]

קריירה

בשנת 1975 סמוט עזב את המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס אחרי שעבד כחוקר והצטרף לפיזיקאי לואיס אלוורז (חתן פרס נובל בשנת 1968) כדי לעבוד על מיזם של נאס"א שנקרא אז "HAPPE". המטרה של הפרויקט הייתה לתכנן ניסוי שיכול למצוא הוכחה לתיאורית המפץ הגדול. בהתחלה הם התחילו לחקור כדי לגלות את האנטי-חומר, שהיה אמור להיות שופע ביקום לפי כמה תאוריות, אבל הם לא מצאו כלום וסמוט החליט לחקור את קרינת הרקע הקוסמית.^[2]

בתחילת המחקר של הקרינה הקוסמית, הם השתמשו ברדיומטר שהתקינו במטוס שמודד את התדירות של גלי הקרינה באזורים מסוימים של הקרינה הקוסמית. בשנת 1974 שלחו בקשה לנאס"א לשלוח לוויין לחלל כדי להרחיב את המחקר. את הלוויין שביקשו שלחה נאס"א בשנת 1989 בשם COBE .^[2]

הוא נמנה עם התומכים של השערת הסימולציה.

המחקר של הקרינה הקוסמית

בהתחלה הם בדקו את הקרינה דרך רדיומטר המותקן במטוס לוקהיד U-2, הם מצאו שיש אפקט דופלר שנוצר בין הרדיומטר לבין הגלקסיות ביקום, שהוא תופעת שינוי בתדירות שמתרחשת אם המצופה בתנועה יחסית לצופה והם מצאו בעזרת האפקט הזה שהיקום מתפשט.^[2]

בשנת 1989 נאס"א שלחה את הלוויין באיחור בגלל אסון מעבורת החלל צ'לנג'ר (ב-28 בינואר 1986 כשהתפוצצה המעבורת באוויר). בשנת 1989 נשלח הלוויין COBE לחלל והתחילה העבודה של הצוות של סמוט כדי לחקור את קרינת הרקע הקוסמית מחוץ לכדור הארץ.^[2]

המחקר הסתיים בשנת 1992, צוות המחקר עבד בצורה אינטנסיבית, "לא פתחתי את הדואר שלי, אפילו הביטוח של הרכב שלי פקע, לא עשיתי כלום, רק הייתי מנסה לוודא שהכל היה נכון", אומר סמוט לדונלד גולדסמית.^[3]

לפני שסמוט עשה את המחקר שלו, הדעה הרווחת הייתה כי הקרינה הקוסמית היא הוכחה שהיקום מסתובב ולא מתפשט. המחקר של סמוט גילה משהו אחר. סמוט וחבריו מצאו שיש במפה של הקרינה משהו שדומה לקמטים (מכאן השם שנתן סמוט לספרו "קמטים בזמן"), והם מצאו שהקמטים האלה נמצאים באזורים של גלקסיות וזה מתאים לתיאורית המפץ הגדול^[4] והם עוד מצאו את התבנית האידיאלית ואת אנאיזוטרופית קרינת הרקע הקוסמית. "זה כמו להסתכל על אלוהים, אם אתה דתי" סמוט אמר^[5]

המחקר הזה נחשב לאחד החשובים בתחום הפיזיקה והיווה בסיס לעוד מחקרים עתידיים בתחום. הודות למחקר הזה, סמוט קיבל את פרס נובל בשנת 2006 יחד עם ג'ון מיית'ר.

פרסים שקיבל סמוט

NASA Medal for Exceptional Scientific Achievement -May 1991
Aerospace Laureate, Aviation Week & Space Technology -Apr 1993
1993 Distinguished Scientist, ARCS Foundation, Inc. -Apr 1993
Kilby Award -May 1993
Gravity Research Foundation Essay First Award -May 1993
Productivity Group Award, Goddard Space Flight Center, NASA -May 1993
מדליית אלברט איינשטיין - 2003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' סמוט בוויקישיתוף

ג'ורג' סמוט, באתר פרס נובל (באנגלית)
ג'ורג' סמוט, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
ג'ורג' סמוט, באתר גוגל סקולר
אתר קבוצת המחקר של סמוט.
בקרה לספר "קמטים בזמן" של סמוט. הספר נכתב עם קיי דייוידסון ויצא לאור ב-1993, ותורגם מאנגלית לעברית על ידי עמנואל לוטם, בהוצאת מעריב, 1995.
ביוגרפיה קצרה
הרצאה של ג'ורג' סמוט ב-TED בנושא "The design of the universe"
ג'ורג' סמוט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ george f. smoot, nndb: tracking the entire world
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הביוגרפיה של סמוט, באתר קבוצת הקוסמולוגיה שך סמוט
^ Donald Goldsmith, The Fingerprint of creation, Discover Magazine
^ Thomas H. Maugh, Relics of Big Bang, Seen for First Time, Los Angeles Times
^ חתני פרס נובל לפיזיקה, באתר פרס נובל

[1] rge f. smoot, nndb: tracking the entire world

[:0-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הביוגרפיה של סמוט, באתר קבוצת הקוסמולוגיה שך סמוט

[3] Donald Goldsmith, The Fingerprint of creation, Discover Magazine

[4] Thomas H. Maugh, Relics of Big Bang, Seen for First Time, Los Angeles Times

[5] חתני פרס נובל לפיזיקה, באתר פרס נובל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • ג'ון ג'וזף הופפילד, ג'פרי הינטון (2024)