קוגנט

קוגנטים, המכונים גם קוגנטים לקסיקליים, הם מילים שמקורן האטימולוגי הוא משותף^[1]. קוגנטים עוברים בדרך כלל בירושה משפת אב משותפת.

לדוגמה, המלים באנגלית צלחת (dish), דיסק (disk) ושולחן כתיבה (desk), המילה הגרמנית Tisch (טיש, "שולחן") והמילה הלטינית Discus (דיסקוס, "דיסק") הם קוגנטים מכיוון שכולם מגיעים מיוונית עתיקה δίσκος (dískos, "דיסק"), מילה המתייחסת למשטחים השטוחים שלהם.

לעיתים המילים אינן באות משורש אחד אלא פשוט שאולות משפה אחרת. ייתכן שקוגנטים התפתחו לבעלי משמעויות דומות, שונות או אפילו הפוכות. יש מילים שנשמעות דומות, אך אינן באות מאותו שורש; אלה נקראות קוגנטים כוזבים. יש מילים שאכן נובעות זו מזו אך משמעותן השתנתה. דמיון בין מילים שאינו דמיון במשמעות מוביל לקיומם של צמדי מילים הנקראות ידידות כוזבות.

המילה קוגנט מגיעה משם העצם הלטיני cognatus, שפירושו "קרוב דם"^[2].

קוגנטים אינם בהכרח בעלי אותה משמעות, שאולי השתנתה ככל שהשפות התפתחו בנפרד. לדוגמה באנגלית להרעיב ובהולנדית sterven או בגרמנית sterben ("למות"), שואבים מאותו שורש, * sterbaną ("למות"). הדיסקוס הוא מיוונית δίσκος (מהפועל δικεῖν "לזרוק"). נגזר אנגלי מאוחר ונפרד של דיסקוס, ככל הנראה בתיווך desca שבלטינית מימי הביניים, הוא שולחן.

דוגמה בשפות הודו-אירופיות למילה ששימרה את המשמעות היא המילה "לילה": night (אנגלית), Nacht - נכט (גרמנית), וצורות דומות בעשרות שפות, בהן: צרפתית, אפריקאנס, שוודית, נורווגית, פולנית, דנית, רוסית, ספרדית, פורטוגזית, איטלקית ועוד, שבכולן המילה "לילה" נגזרת מ-*nókʷts ("לילה") שבשפה ההודו-אירופית הקדומה. הדמיון בין سلام ("סלאם") בערבית ל"שלום" בעברית הוא גם כן דוגמה לקוגנט השאוב מהמקור הפרוטו-שמי. ברם, יש קוגנטים שהם הפכים סמנטיים. למשל, בעוד המילה העברית "חוצפה" משמעותה עזות פנים, הקוגנט הערבי שלה حصافة (ḥaṣāfah) משמעותו שיקול דעת^[3]. באנגלית ובספרדית המילים שמשמעותן הרבה – מָאץ' / מוּצ'וֹ (much / mucho) – נראות דומות ויש להן משמעות דומה, אך הן לא קוגנטים, מאחר שהן התפתחו ממקורות שונים^[4].

לקריאה נוספת

Thigo (2011), Cognate Linguistics, Kindle Edition, Amazon.

הערות שוליים

^ Crystal, David, ed. (2011). "cognate". A Dictionary of Linguistics and Phonetics (6th ed.). Blackwell Publishing. p. 104. ISBN 978-1-4443-5675-5. OCLC 899159900.
^ "cognate", The American Heritage Dictionary of the English Language, 4th ed.: "Latin cognātus: co-, co- + gnātus, born, past participle of nāscī, to be born." Other definitions of the English word include "[r]elated by blood; having a common ancestor" and "[r]elated or analogous in nature, character, or function".
^ Wehr, Hans (1994) [1979]. J. Milton Cowan (ed.). Dictionary of Modern Written Arabic. Urbana, Illinois: Spoken Language Services, Inc. ISBN 0-87950-003-4.
^ Ringe, Don. "A quick introduction to language change" (PDF). Univ. of Pennsylvania: Linguistics 001 (Fall 2011). ¶ 29. pp. 11–12. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-06-20. נבדק ב-15 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: location (link)

[1] Crystal, David, ed. (2011). "cognate". A Dictionary of Linguistics and Phonetics (6th ed.). Blackwell Publishing. p. 104. ISBN 978-1-4443-5675-5. OCLC 899159900.

[2] "cognate", The American Heritage Dictionary of the English Language, 4th ed.: "Latin cognātus: co-, co- + gnātus, born, past participle of nāscī, to be born." Other definitions of the English word include "[r]elated by blood; having a common ancestor" and "[r]elated or analogous in nature, character, or function".

[3] Wehr, Hans (1994) [1979]. J. Milton Cowan (ed.). Dictionary of Modern Written Arabic. Urbana, Illinois: Spoken Language Services, Inc. ISBN 0-87950-003-4.

[4] Ringe, Don. "A quick introduction to language change" (PDF). Univ. of Pennsylvania: Linguistics 001 (Fall 2011). ¶ 29. pp. 11–12. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2010-06-20. נבדק ב-15 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: location (link)

[1]

[2]

[3]

[4]