איטלקית

איטלקית
Italiano
מדינות	איטליה, שווייץ, סן מרינו, קריית הוותיקן, קרואטיה (איסטריה), סלובניה (איסטריה), מלטה, אלבניה, לוב, סומליה, מונקו, צרפת אריתראה.
אזורים	דרום אירופה, אפריקה
דוברים	85,000,000
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו-אירופית איטלית רומאנית איטלו-רומאנית איטלקית
לאום	איטליה; סן מרינו; שווייץ
ארגון	האיחוד האירופי
מוסד	אקדמיה דלה קרוסקה
קוד שפה	it
קוד ISO 639-1	it
קוד ISO 639-2	ita
קוד ISO 639-3	ita
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות. האיטלקית מדוברת כשפת אם בפי כ-85 מיליון איש, ובהם 59 מיליון איטלקים החיים באיטליה.^[1] זוהי שפתה הרשמית של איטליה, ובכ־23 מדינות ישנן קהילות גדולות המדברות את השפה. האיטלקית היא גם מן השפות המדוברות ביותר בעולם שלא כשפת אם.

כמו רוב השפות הלאומיות, האיטלקית המודרנית היא ניב ש"זכה להצלחה", כלומר שזכה לשמש שפה הרשמית בשטח גדול הרבה יותר מהמחוז שבו דובר בתחילה. במקרה זה הניב הפלורנטיני, היינו הניב שדובר בפירנצה, הוא שגבר על האחרים. שלא כמו ברוב המקרים, שבהם הסיבות לשליטת ניב כלשהו הן פוליטיות, במקרה זה הסיבה הייתה יוקרה תרבותית. למעשה, הניב הטוסקני, ובייחוד זה הפלורנטיני (אשר הועשר במידה רבה על ידי הסיציליאנית, הצרפתית והלטינית), היה השפה שבה כתבו דנטה אליגיירי, פרנצ'סקו פטררקה וג'ובאני בוקאצ'ו – שלושת הסופרים והמשוררים האיטלקיים הנחשבים ביותר באותה תקופה (המאות ה-13 ו־14). ניב זה שרווח בפירנצה, שהייתה במשך שנים מרכז של פריחה תרבותית (ובעיקר בתקופת הרנסאנס), כונה גם שפת המלומדים.

הניבים הנהוגים באיטליה

את הניבים האיטלו-רומאניים הרבים ניתן לחלק לקבוצות על פי מקורותיהם הלשוניים המשותפים. ככלל, ניבים אלה נגזרים מן הלטינית, אך לשוני בהתפתחות שפות הדיבור המקומיות, הניכר בין מחוז למחוז, אחראיות שפות שנבלעו על ידי שפות אחרות ("סובסטראטום") שקדמו לכיבוש הרומי ובעיקר השפות הדומיננטיות שהשתלטו על שפות אחרות ("סופרסטראטום")(אנ'), שנבעו מקשרים עם עמים אחרים.

בשנים האחרונות נהוג לבודד את הניבים הצפוניים ("רומאניים-מערביים") מאלה של המרכז והדרום ("רומאניים-מזרחיים"). בתחום הצפוני, לסובסטראטום הקלטי כפי הנראה הייתה השפעה על הניבים הגאלו-איטאליים אך לא על הניב הוונֶטי. עם זאת, ישנם מאפיינים רבים המשותפים לניבים הצפוניים ולאלה של המרכז והדרום. לדוגמה: צורת רבים נון-סיגמטית (שאינה מסתיימת באות S).^[2] הניבים של הצפון מכונים "גאלו-איטאליים" או "גאלו-רומאניים" מסיבות רבות, ביניהן: הנוכחות הרבה של תנועות ביניים כגון ö ו-ü בלומברדיה, אמיליה-רומאניה, פיימונטה וליגוריה; הנוכחות של צורות דקדוקיות מיוחדות המוכרות כ"גאליציזמים" הניכרות אף בצרפתית; האפשרות להרכבת משפט שאלה על ידי היפוך סדר חלקי המשפט (תופעה הנפוצה בלומברדיה ובאמיליה רומאניה); נוכחות ה-n המאונפפת בניבים שונים, הפיכת ה-a המוטעמת ל-ä או ל-è באזורים שונים של פיימונטה ושל אמיליה רומאניה.

ניבים צפוניים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ניבי המרכז והדרום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

נוכחות השפה האיטלקית בעולם

שפה רשמית

האיטלקית היא השפה הרשמית באיטליה ובסן מרינו. כמו כן, משמשת כשפה הרשמית, לצד השפה הסלובנית בארבעה יישובים סלובניים לחוף הים, ובאיסטריה שבקרואטיה, לצד השפה הקרואטית. היא אף אחת השפות הרשמיות בשווייץ (כ-10% מהדוברים), בקנטון טיצ'ינו ובקנטון הגריג'וני- לצד השפות: גרמנית (63%), צרפתית (25%) ורומאנש. בוותיקן נמצאת האיטלקית בשימוש נרחב והיא אף משמשת כשפה הרשמית השנייה של מושב הוותיקן, לאחר השפה הלטינית. גם אנשי הכנסייה בוותיקן משתמשים בה לרוב בתקשורת היומיומית ביניהם.

תפוצה בעולם

האיטלקית נפוצה ביותר במלטה, שבה רבים דוברים את השפה, ורבים אף יותר מבינים אותה. האיטלקית שימשה במלטה כשפה רשמית עד לשנת 1934. השפה האיטלקית נפוצה אף ברצועות החוף של חבל דלמטיה (קרואטיה), בסלובניה, באלבניה ובתוניסיה, בין היתר הודות לתוכניות הטלוויזיה המשודרות שם ולמיעוטים דוברי האיטלקית החיים במקום. האיטלקית נפוצה מאוד גם באי קורסיקה שבצרפת מפני שהשפה הקורסיקאית המדוברת שם דומה מאוד לטוסקנית, וכמו כן, אף בריוויירה הצרפתית ובנסיכות מונקו.

לשפה האיטלקית תפוצה נרחבת גם בקולוניות לשעבר באפריקה: לוב (בה משמשת האיטלקית שפת העבודה), אריתרֵיאה, אתיופיה, ובסומליה (בזו האחרונה שימשה האיטלקית שפה רשמית עד לשנת 1963, והייתה בשימוש בלימודים הגבוהים עד לפרוץ מלחמת האזרחים, בשנת 1991). בחלקים אחרים בעולם, אליהם הייתה הגירה רחבה של איטלקים, ישנן עד היום קהילות גדולות דוברות איטלקית (ארצות הברית, דרום אמריקה ובמיוחד ברזיל וארגנטינה, אוסטרליה, קנדה, מקסיקו, צרפת, גרמניה ובלגיה). קהילות אלה מנסות כיום להעביר לצאצאיהם את שפת מוצאם ואת מורשת איטליה ותרבותה בכלל. מאתר האינטרנט של משרד החוץ האיטלקי עולה כי ישנן קהילות גדולות של אזרחים איטלקים החיים מחוץ לאיטליה (קהילות של יותר מ-10,000 אנשים).^[^{דרוש מקור]} מספרים אלה כוללים אך ורק את אזרחי איטליה ולא את כל דוברי האיטלקית, ומכאן ניתן ודאי להסיק שמספרם של אלה האחרונים גדול בהרבה:

גרמניה 708,019 איטלקים
ארגנטינה 618,443
שווייץ 520,550 (כ-7% מהאוכלוסייה, מתוכם 435,226 החיים מחוץ למחוז טיצ'ינו)
צרפת 358,603
ברזיל 292,519
בלגיה 281,674 (כ-3% מהאוכלוסייה, שהם יותר מדוברי השפה הגרמנית בבלגיה, אשר משמשת בה כאחת השפות הרשמיות)
ארצות הברית 188,926
בריטניה 173,493
קנדה 140,812
אוסטרליה 131,679
מקסיקו 125,655
אורוגוואי 74,163
ספרד 61,383
צ'ילה 44,734
רומניה 38,500

מנתוני משרד החוץ עולה גם כי 6,631 תושבים איטלקיים מתגוררים בנסיכות מונקו (כ-21% מהאוכלוסייה).
האיטלקית השפיעה רבות על הספרדית המדוברת בארגנטינה ובאורוגוואי עקב ההגירה רחבת ההיקף.

לסיכום: אף על פי שהשפה האיטלקית ניצבת רק במקום ה-21 ברשימת השפות המדוברות ביותר (כ-70 מיליון דוברים), היא השפה השלישית הנלמדת ביותר בעולם לאחר האנגלית והצרפתית ולפני גרמנית וספרדית. בחלק דובר האנגלית של קנדה, זו השפה השנייה הנלמדת ביותר (לאחר הצרפתית), בעוד שבארצות הברית ובממלכה המאוחדת היא השפה הרביעית הנלמדת ביותר, לאחר הצרפתית, הספרדית והגרמנית. על פי מחקר של האיחוד האירופי, האיטלקית נמצאת במקום השני על פי מספר דוברים כשפת אם בתחום אירופה (כ-16%) לאחר הגרמנית (24%) ולצד הצרפתית והאנגלית, אך היא מדורגת רביעית מבחינת מספר הדוברים הכולל. על פי מחקרים מהימנים, דוברי האיטלקית בעולם מספרם כ-200 מיליון, מתוכם כ-70 מיליון אזרחים איטלקיים, אזרחי מדינות דוברות איטלקית או המשתייכים למיעוטים דוברי השפה, ו-65 מיליון ממוצא איטלקי.

האלפבית האיטלקי

השפה האיטלקית משתמשת ב-21 אותיות מתוך האלפבית הלטיני. האיטלקית עושה שימוש באותיות j, k, w, x, y רק בשמות פרטיים (שמות ערים, נהרות, מחוזות וכיוצא בזה), שמות ממקורות זרים, או כחלופות גרפיות של כתיב (לואיג'י פיראנדלו, למשל, נהג לכתוב gioja במקום gioia). באיטלקית קיימים גם שלושה אקצנטים גרפיים (accento grave, accento acuto, accento circonflesso) המצביעים על ההטעמה במילה, לעיתים על אופן הגיית התנועה, ולעיתים מצביעים על אות שנעלמה. (ראו הרחבה בערך: הגיית האיטלקית).

הגיית השפה האיטלקית

ערך מורחב – הגיית האיטלקית

דקדוק השפה האיטלקית

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: נתגלו מספר שגיאות וחוסרים בפרק זה.

מערכת הפועל האיטלקי

פעלים איטלקיים נוטים לפי שלוש נטיות בסיסיות: פעלים אשר בצורת המקור מסתיימים ב-are (נטייה ראשונה; I coniugazione), ב-ere (נטייה שנייה; II coniugazione), וב-ire (נטייה שלישית; III coniugazione).

יתר על כך, הפעלים מחולקים לשתי קבוצות, יוצאים (transitivo) ועומדים (intransitivo), כאשר ליוצאים בדרך כלל נוספת צורת פועל העזר avere (להיות בעל של) ובדרך כלל נוספת לעומדים צורת פועל העזר essere (להיות):^[3]

Amare – לאהוב, פועל רגיל are
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	amo	amavo	ho amato	amerò	amerei
גוף שני יחיד (Tu)	ami	amavi	hai amato	amerai	ameresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	ama	amava	ha amato	amerà	amerebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	amiamo	amavamo	abbiamo amato	ameremo	ameremmo
גוף שני רבים (Voi)	amate	amavate	avete amato	amerete	amereste
גוף שלישי רבים (Loro)	amano	amavano	hanno amato	ameranno	amerebbero

Ripetere - לחזור על, פועל רגיל ere
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	ripeto	ripetevo	ho ripetuto	ripeterò	ripeterei
גוף שני יחיד (Tu)	ripeti	ripetevi	hai ripetuto	ripeterai	ripeteresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	ripete	ripeteva	ha ripetuto	ripeterà	ripeterebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	ripetiamo	ripetevamo	abbiamo ripetuto	ripeteremo	ripeteremmo
גוף שני רבים (Voi)	ripetete	ripetevate	avete ripetuto	ripeterete	ripetereste
גוף שלישי רבים (Loro)	ripetono	ripetevano	hanno ripetuto	ripeteranno	ripeterebbero

Sentire – לשמוע, פועל רגיל ire
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	sento	sentivo	ho sentito	sentirò	sentirei
גוף שני יחיד (Tu)	senti	sentivi	hai sentito	sentirai	sentiresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	sente	sentiva	ha sentito	sentirà	sentirebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	sentiamo	sentivamo	abbiamo sentito	sentiremo	sentiremmo
גוף שני רבים (Voi)	sentite	sentivate	avete sentito	sentirete	sentireste
גוף שלישי רבים (Loro)	sentono	sentivano	hanno sentito	sentiranno	sentirebbero

נוסף על כך, קיימים כמה פעלים חריגים למחצה בנטיית ה-ire שבזמן הווה נוספות להן אותיות SC ברוב הגופים:

Capire – להבין, פועל רגיל ire
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	capisco	capivo	ho capito	capirò	capirei
גוף שני יחיד (Tu)	capisci	capivi	hai capito	capirai	capiresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	capisce	capiva	ha capito	capirà	capirebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	capiamo	capivamo	abbiamo capito	capiremo	capiremmo
גוף שני רבים (Voi)	capite	capivate	avete capito	capirete	capireste
גוף שלישי רבים (Loro)	capiscono	capivano	hanno capito	capiranno	capirebbero

הבינוני

בינוני ההווה

בינוני ההווה הוא צורת הפועל המשמש בדרך כלל לשם תואר שמתאר נושא המבצע פעולה, למשל: .La donna cantante è la mia amica (האשה השרה היא חברה שלי.)

בשביל פעלים של הנטייה הראשונה (are-)


נטייה ראשונה (are-)	נטייה שנייה (ere-)	נטייה שלישית (ire-)
mangiante (פועל: mangiare, "לאכול")	perdente (פועל: perdere, "לאבד")	vestente (פועל: vestire, "להלביש")

בינוני העבר

בינוני העבר, עוד צורה שנגזרת מן הפועל, הוא הן מרכיב בפעלים והן שם תואר.

בתור מרכיב בפעלים, בינוני העבר מופיע בכל זמני הפרפקט ובעבר הקרוב שמסומן למעלה. בכל הזמנים האלו, בינוני העבר מופיע לצד צורה מתאימה של הפעלים avere או essere. למשל: Il giocatore ha lanciato la palla. ("השחקן זרק את הכדור.") או .Avrò sentito la canzone prima di sabato ("עד יום שבת, אני אשמע את השיר)."

בתור שם תואר, בינוני העבר מתנהג בדיוק כמו בינוני הפעול בעברית (שבור, דחוס...) ומתאר מצב שבו נמצא חפץ או אדם. למשל: Non voglio la tua mela masticata! ("אני לא רוצה את התפוח הלעוס שלך!")


נטייה ראשונה (are-)	נטייה שנייה (ere-)	נטייה שלישית (ire-)
mangiato (פועל: mangiare, "לאכול")	perduto (פועל: perdere, "לאבד")	vestito (פועל: vestire, "להלביש")

הפעלים האוגדים (להיות) ופועל השייכות

הפעלים האוגדים

באיטלקית קיימים שני פעלים אוגדים, כלומר הפעלים "להיות": essere ו-stare. להלן רשימת שימושיהם של שני הפעלים וטבלות נטייתם:

essere מבטא:

זהות .Io sono Paolo (אני פאולו.)
מוצא ואזרחות .Voi siete israeliani (אתם ישראליים).
תכונות פיזיות .Il cielo è blu (השמיים כחולים).
מאפיינים קבועים .Lei è bella (היא יפה).
זמן .Sono le otto (השעה שמונה).
שייכות .Il cane è di Alberto (הכלב של אלברטו).
מיקום .La gelateria è in questo vicinato (הגלידריה בשכונה הזאת).

stare:

פועל עזר לפעולה עכשווית מתמשכת; Io sto cantando – אני שר (כעת. במהלך פעולת שירה).
מבטא מצב נפשי/גופני כללי; Come stai? sto bene – מה שלומך? (בתרגום מילולי חופשי: "איך אתה? אני בסדר").
צורת הפעול של פועל זה, stato, משמשת כצורת הפעול של הפועל essere בזמן עבר מורכב: È stato un piacere ("היה לעונג").

Essere
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	sono	ero	sono stato	sarò	sarei
גוף שני יחיד (Tu)	sei	eri	sei stato	sarai	saresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	è	era	è stato	sarà	sarebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	siamo	eravamo	siamo stati	saremo	saremmo
גוף שני רבים (Voi)	siete	eravate	siete stati	sarete	sareste
גוף שלישי רבים (Loro)	sono	erano	sono stati	saranno	sarebbero

Stare
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	sto	stavo	sono stato	starò	starei
גוף שני יחיד (Tu)	stai	stavi	sei stato	starai	staresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	sta	stava	è stato	starà	starebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	stiamo	stavamo	siamo stati	staremo	staremmo
גוף שני רבים (Voi)	state	stavate	siete stati	starete	stareste
גוף שלישי רבים (Loro)	stanno	stavano	sono stati	staranno	starebbero

פועל השייכות

הפועל "avere" משמש באיטלקית לשני תפקידים עיקריים:

1. ציון שייכות ובעלות.

לדוגמה: Ho un libro (יש לי ספר).

2. פועל עזר לזמנים מסוימים (עבר קרוב, למשל).

לדוגמה: Hanno vinto (הם ניצחו).

Avere
	הווה	עבר פשוט	עבר קרוב	עתיד	תנאי
גוף ראשון יחיד (Io)	ho	avevo	ho avuto	avrò	avrei
גוף שני יחיד (Tu)	hai	avevi	hai avuto	avrai	avresti
גוף שלישי יחיד (Lui Lei)	ha	aveva	ha avuto	avrà	avrebbe
גוף ראשון רבים (Noi)	abbiamo	avevamo	abbiamo avuto	staremo	avremmo
גוף שני רבים (Voi)	avete	avevate	avete avuto	avrete	avreste
גוף שלישי רבים (Loro)	hanno	avevano	hanno avuto	avranno	avrebbero

ראו גם

איטלקית - הגייה

קישורים חיצוניים

שיעורי איטלקית באתר ה-BBC
Berloco, Fabrizio (2018). The Big Book of Italian Verbs: 900 Fully Conjugated Verbs in All Tenses. With IPA Transcription, 2nd Edition. Lengu. ISBN 978-8894034813.
Bertinetto, Pier Marco; Loporcaro, Michele (2005). "The sound pattern of Standard Italian, as compared with the varieties spoken in Florence, Milan and Rome" (PDF). Journal of the International Phonetic Association. 35 (2): 131–151. doi:10.1017/S0025100305002148.
DOP - Dizionario italiano multimediale e multilingue d'Ortografia e di Pronunzia - מילון איטלקי עם הקלטות של מילים ושמות פרטיים לבירור הגייה במקרים קשים
De Mauro - il dizionario della lingua italiana - מילון איטלקי-איטלקי
Oxford-Paravia - מילון איטלקי אנגלי
איטלקי, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏24 במרץ 2010
איטלקית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה איטלקית, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ Italian באתר של אוניברסיטת לסטר
^ Ártemis Cunha Trigueiro, Why doesn't Italian form plurals with an "s" like other major romance languages such as French, Spanish and Portuguese?, https://he.quora.com/
^ Berloco 2018

[1] Italian באתר של אוניברסיטת לסטר

[2] Ártemis Cunha Trigueiro, Why doesn't Italian form plurals with an "s" like other major romance languages such as French, Spanish and Portuguese?, https://he.quora.com/

[3] Berloco 2018

[1]

[2]

[3]

שפות הודו-אירופיות
שפות רומאניות	צרפתית • מונגאסקית • ארפיטנית • ולונית • אוקסיטנית • גסקונית • אראנית • קטלאנית • ספרדית • לאדינו • חכיתיה • גליסית-פורטוגזית • פורטוגזית • גליסית • אסטור-לאונית • אסטורית • לאונית • מירנדזית • איטלקית • קורסיקאית • ליגורית • נפוליטנית • סיציליאנית • סרדינית • איסטרית • פריאולית • לדינית • רומאנש • דלמטית • רומנית • מולדובנית • ארומנית • איסטרו-רומנית	בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות שקיבלו הכרה רשמית
שפות גרמאניות	אלמאנית • אלזסית • גרמנית שווייצרית • גרמנית • לוקסמבורגית • בווארית • ריפוארית • סקסונית עילית • יידיש • הולנדית • אפריקאנס • לימבורגית • סקסונית • זיילנדית • פריזית • סקוטית • אנגלית • דנית • שוודית • נורווגית ספרותית • איסלנדית • פארואזית • נורווגית חדשה
שפות סלאביות	אוקראינית • בלארוסית • רוסית • רוסינית • סלובקית • צ'כית • פולנית • פומרנית • קשובית • סורבית עילית • סורבית תחתית • בולגרית • מקדונית • סרבית • קרואטית • סלובנית • בוסנית • שלזית
שפות קלטיות	ברטונית • ולשית • קורנית • גאלית סקוטית • אירית • שלטה
שפות הודו-איראניות	סנסקריט • אסאמית • בנגלית • גוג'ראטית • הינדי • מאיטהילית • מראטהית • נפאלית • אורייה • פאלי • פנג'אבי • רומאני • סינדית • סינהלית • אורדו • דיבהי • דאמלי • דומאקי • גאוואר-באטי • קאלאשה • קשמירית • חוואר • קוהיסטנית • ניגאלאמית • פאשאי • פאלורה • שינה (שפה) • שומשתי • אשקום • קמוירי • קאטי (באשגלי) • פרסואנית (ווסי-וורי) • טרגמי • וואיגלית (קאלאשה-אלה) • פרסית • פאהלוי ("פרסית תיכונה") • פשטו • דארי של אפגניסטן • טג'יקית • אוסטית • כורדית • באלוצ'י • טאליש • טאטית • ג'והורי • ג'יהדי • דארי של זורואסטריאן • יאגנובי
שפות בלטיות	לטבית • ליטאית
אחר	יוונית • אלבנית • ארמנית

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: איטלקית
ערך מילוני בוויקימילון: איטלקית
ציטוטים בוויקיציטוט: איטלקית
ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים איטלקיים
ספר לימוד בוויקיספר: איטלקית
מדריך למטייל בוויקימסע: שיחון איטלקי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איטלקית