קוניה
 | |
| פוטומונטז' של קוניה | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מרכז אנטוליה |
| נפה | נפת קוניה |
| ראש העיר |
איגיר איברהים אלטאי (מפלגת הצדק והפיתוח) |
| תאריך ייסוד | 1500 לפנה"ס |
| שטח | 38,873 קמ"ר |
| גובה | 1,016 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 2,296,347[1] (2022) |
| ‑ במטרופולין | 1,409,919 (2022) |
| ‑ צפיפות | 59.07 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 37°52′22″N 32°29′32″E / 37.872769444444°N 32.492138888889°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.konya.bel.tr | |
קוניה (בטורקית: Konya; בטורקית עות'מאנית: قونیه; ביוונית: Ικόνιο - אִיקוֹנִיוֹ) היא עיר במערב טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה שהיא הנפה הגדולה בשטחה במדינה. העיר שוכנת במרכז רמת אנטוליה במרחק 230 ק"מ דרומית לבירה אנקרה ובגובה 1,016 מטרים מעל פני הים. העיר הוקמה בסביבות שנת 1500 לפנה"ס והייתה לבירת סולטנות רום בין השנים 1097 ל-1243. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה כ-2.29 מיליון בני אדם, עובדה ההופכת אותה לעיר השנייה בגודלה במחוז מרכז אנטוליה ולאחת מהגדולות בטורקיה כולה. בסמוך לעיר שוכן בסיס חיל האוויר בקוניה.
היסטוריה של קוניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריה עתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממצאים ארכאולוגיים מעידים שהאזור של קוניה היה מיושב בתקופת הברונזה המאוחרת, כ-5,000 שנה לפני זמננו. העיר נכללה בתחום השפעתם של החתים, שישבו באזור בסביבות 1,500 לפני הספירה. ממלכת החתים קרסה תחת הלחץ שנוצר כתוצאה מפלישת העמים המכונים גויי הים בסביבות 1,200 לפני הספירה. הפריגים, שהיו אחד העמים מאותה קבוצת "גויי הים", הקימו את ממלכתם במרכז אסיה הקטנה (אנטוליה). קסנופון, היסטוריון יווני בן המאה ה-4 לפני הספירה, מתאר את ממלכת פריגיה ומזכיר את איקוניום, שמה הקודם של קוניה, כעיר האחרונה בממלכת פריגיה. ממלכת פריגיה נחרבה על ידי פלישת השבטים הקימרים שהגיעו מאזור הים השחור ב-690 לפני הספירה.
בין השנים 648-330 לפנה"ס אזור קוניה היה חלק מהאימפריה הפרסית. בעקבות התבוסה הפרסית בקרב גאוגמלה בשנת 331 לפנה"ס, בימיו של דריווש השלישי, כבש אלכסנדר הגדול את הממלכה, ושם קץ לעצמאותה. האימפריה מקדונית של אלכסנדר הגדול התפרקה זמן קצר אחרי מותו לשתי ממלכות, הממלכה התלמית שישבה במצרים והממלכה הסלווקית שישבה בסוריה והשפעתה כללה גם את אזור קוניה. במהלך התקופה ההלניסטית העיר נשלטה על ידי המלכים של פרגמון אנשי השושלת האטלידית. כשאטאלוס ה-3, המלך האחרון של פרגמון, היה על ערש דווי מבלי להשאיר יורש, הוא הוריש את ממלכתו לאימפריה הרומית. הקיסר קלאודיוס שינה את שם העיר מאיקוניום לקלאודיוקוניום על שמו. הקיסר אדריאנוס שינה את שם העיר ל"קולוניה אאליה אדריאנה".
פאולוס (שאול התרסי) וברנבס הטיפו בקוניה במהלך המסע המיסיונרי הראשון, בערך בשנת 47–48 לספירה. ככל הנראה פאולוס וסילאס הגיעו למקום גם במסע המיסיונרי השני בסביבות שנת 50 לספירה. במסורת הנוצרית, זהו גם מקום הולדתה של טקלה הקדושה. במהלך שלטונה של האימפריה הביזנטית, יורשתה המזרחית של האימפריה הרומית, קוניה הותקפה מספר פעמים על ידי פלישות הערבים במאות ה-7–9 לספירה.
התקופה הסלג'וקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות קרב מנזיקרט (1071) שבו הביסו הטורקים הסלג'וקים את הביזנטים, נפלו ערים רבות באנטוליה לידי הסלג'וקים וביניהם גם קוניה. מ-1097 עד 1243 הייתה קוניה בירת הסולטנות הסלג'וקית של רום, במהלך תקופה זו העיר נכבשה פעמיים על ידי מסעי הצלב של גוטפריד מבויון ופרידריך ברברוסה, אבל הצלבנים לא החזיקו בעיר זמן רב. שם העיר שונה לשם הנוכחי קוניה על ידי הסולטאן רכן אל-דין מסעוד ב-1134.
קוניה הגיעה לשיא עושרה ותפארתה במחצית השנייה של המאה ה-12, כאשר הסולטנות של רום הכניעה את הנסיכויות הבייליקיות באנטוליה, בכך הם ביססו את שלטונם על כל מזרח ומרכז אנטוליה ואף השיגו שליטה בכמה ערי נמל על חוף הים התיכון, הים השחור וחצי-האי קרים. תור הזהב הזה נמשך עד העשור הראשון של המאה ה-13. הסולטאן הסלג'וקי עלא אל-דין כיקובאד בן כיכאווס ביצר את העיר ובנה ארמון בראש המצודה. ב-1228 הסולטאן הזמין את בהאא אלדין וולד ובנו ג'לאל א-דין רומי מייסד המסדר המוולוי להתיישב בקוניה.
בשנות העשרים של המאה ה-13 קוניה התמלאה בפליטים ממלכת ח'ווארזם, הם ברחו מפני התקדמותם של המונגולים. ב-1243 בעקבות קרב קסדה, בו הביסו המונגולים את הסלג'וקים של רום, נפלה קוניה בידי המונגולים. העיר נשארה הבירה של הסולטנות הסלג'וקית שהייתה מעתה כפופה למדינה המונגולית (השושלת האילח'אנית) עד סוף המאה ה-13.
התקופה העות'מאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצית השנייה של המאה ה-13 סולטנות רום החלה להתפורר והתחלקה בין נסיכויות קטנות שנקראו בייליק. אחת מהנסיכויות האלה הייתה נסיכות אוסמנאואולו כלומר "הנסיכות של בני עות'מאן" שממנה צמחה האימפריה העות'מאנית. ב-1420 העות'מאנים כבשו את הנסיכות המתחרה ששלטה בקוניה. ב-1453 קוניה הפכה להיות בירת הפרובינציה העות'מאנית של קאראמאן.
בתקופה העת'מאנית קוניה שמשה כבירה מחוזית. בעיר התגוררו מוסלמים ונוצרים ארמנים ויוונים. בעקבות הסכם חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה שנחתם ב-1923, העיר התרוקנה מתושביה הנוצרים. (השאלה מיהו יווני ומיהו טורקי הוכרעה על בסיס דתי).
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוניה זכתה לאורך ההיסטוריה למוניטין של אחת הערים היותר דתיות-מסורתיות בטורקיה. בעבר היא הייתה ידועה כ"מבצר האסלאם", עד היום תושביה נחשבים יותר אדוקים יחסית לשאר ערי המדינה. קוניה הייתה ביתו האחרון של החכם הצופי ג'לאל א-דין רומי, הוא נודע בכתבי הפילוסופיה והשירה הדתית שלו שהשפעתם הגיעה למרחקים. רומי נקבר בקוניה, סביב קברו הוקם המרכז הגדול של המסדר המוולוי שנקרא על שמו (מוולאנה - מורנו). המסדר ידוע בטקסי הד'יכר הייחודיים שלו המאופיינים במוזיקה ובמחול, אנשי המסדר המכונים דרווישים סובבים על עומדם במשך שעות לקצב המוזיקה המסורתית. טקס זה נערך כחלק מהפולחן הדתי ואמור להביא את המשתתפים לחוויה דתית נעלה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קוניה (בטורקית)
קוניה, ברשת החברתית פייסבוק
קוניה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קוניה, ברשת החברתית אינסטגרם
קוניה, סרטונים בערוץ היוטיוב- תמונות של קוניה
- אילן חצור, הדרווישים המחוללים: נפש משתחווה לנפש, באתר מסע אחר
- נוגה אילן, הדרווישים המחוללים נכנסים לאקסטזה בקוניה, טורקיה, באתר וואלה, 2 בדצמבר 2013
- קוניה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||
