ואן (טורקיה)
 | |
| עם כיוון השעון מלמעלה: מראה העיר ממבצר ואן, שדה התעופה בעיר, הקתדרלה הארמנית של הצלב הקדוש, מבצר ואן, מרכז העיר, תחנת הרכבת בעיר | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מזרח אנטוליה |
| נפה | ואן |
| ראש העיר | Abdullah Zeydan |
| שטח | 19,299 קמ"ר |
| גובה | 1,730 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,127,612[1] (2023) |
| ‑ צפיפות | 58.49 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 38°29′39″N 43°22′48″E / 38.49417°N 43.38000°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| www.van.bel.tr | |
ואן (בטורקית: Van; בארמנית: Վան; בכורדית: Wan/وان) היא עיר בדרום-מזרח טורקיה ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז מזרח אנטוליה. העיר שוכנת על הגדה המזרחית של ימת ואן. לעיר היסטוריה רבת שנים, עוד מהאלף ה-1 לפנה"ס, ושימשה כבירת אוררטו, אז נקראה בשם טושפה. לעיר מעמד של עיר מטרופוליטנית (Büyükşehir - "עיר גדולה") ולפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסייתה מנתה כ-1.12 מיליון בני אדם. העיר הייתה מרכז חשוב לארמנים עד לשואת הארמנים ב-1915. כיום בעיר רוב כורדי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדויות ארכאולוגיות מעידות על יישוב אנושי באזור העיר החל מהאלף החמישי לפנה"ס. אולם העיר עלתה לגדולה יחד עם ממלכת אוררטו, שהפכה את העיר במאה ה-9 לפנה"ס לבירתה. באתר העיר העתיקה נמצאו חרסים עם כתב יתדות המתוארכים למאה ה-8 לפנה"ס. בכתובת ביסותון שנחקקה בהוראתו של דריווש הראשון נקראת העיר בבלית אוררטו ובפרסית עתיקה "ארמניה". שם העיר המודרני נובע משמה באררטית - "ביאניה".
ב-331 לפנה"ס העיר נכבשה בידי אלכסנדר הגדול, ולאחר מותו הצטרפה העיר לשטחי הממלכה הסלאוקית. במאה השנייה לפנה"ס שבה העיר לגדולתה, בימי טיגראנס הגדול, שליט ממלכת ארמניה.
האימפריה הביזנטית שלטה בעיר לתקופה קצרה בין השנים 628 - 640, אך לאחר מכן עברה העיר לידי הכובשים המוסלמים. מאוחר יותר התפתח בעיר שלטון עצמאי מקומי שהפך לממלכה עצמאית בתחילת המאה ה-10, אך לאחר כמאה שנות עצמאות הפכה הממלכה למחוז באימפריה הביזנטית. פרק זמן קצר לאחר מכן, בעקבות קרב מנזיקרט ב-1071, עבר השלטון במחוז ובעיר לידי הסלג'וקים. לאחר מכן שלטה בעיר תקופה השושלת האיובית וסולטנות רום, ובמחצית המאה ה-13, נכבשה העיר בידי האימפריה המונגולית.
במהלך המאה ה-15 הייתה העיר במוקד סכסוך בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הספווית, והעיר החליפה ידיים כמה פעמים במהלך המאה. לבסוף, ב-1548 הפכה השליטה העות'מאנית בעיר לעובדה מוגמרת. העיר סופחה בתחילה כסנג'ק לאיילט ארזורום ולבסוף כבירת איילט נפרד.
בהסכם סוור החליטו מדינות ההסכמה לכלול את העיר בשטחי הרפובליקה הראשונה של ארמניה, אך במהלך מלחמת העצמאות של טורקיה נכבשה העיר ותושביה הארמניים גורשו בסבב נוסף של טיהור אתני. הסכם לוזאן והסכם קארס הכריעו את גבולות טורקיה, הכוללים את ואן. בסיומה של המלחמה הייתה העיר חרבה ושוממת ועיר חדשה נבנתה בסמוך לעיר החרבה.
רעידות אדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר ספגה רעידות אדמה קשות במהלך השנים. ב-10 בספטמבר 1941 פגעה רעידת אדמה המדורגת VII בסולם מרקאלי. רעידת אדמה חזקה במיוחד פגעה בעיר בשנת 2011. לפי פרסומים של המכון הגאולוגי של ארצות הברית, הרעידה החלה בעומק של 20 קילומטרים ואירעה בעוצמה של 7.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט[2]. ב-2012 חנכה הקהילה היהודית בעיר בי"ס יסודי שנקרא על שמו של חסיד אומות העולם הטורקי צלאח א דין אולקומן.[3]
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לואן אקלים יבשתי מסוג Dsa, לפי שיטת קפן. כלומר, העונה היבשה היא הקיץ, והקיץ חם במיוחד. החורף בואן אף הוא קר במיוחד, כאשר הטמפרטורה הנמוכה ביותר בטורקיה נמדדה בעיר בשנת 1990: 46.4- מעלות צלזיוס. בחודשי יולי-אוגוסט הטמפרטורה מגיעה בממוצע ל-22 מעלות חום בממוצע בצהריים. אך נמדדו גם שיאי חום של 37.5 מעלות.[4]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיר ברית ערים תאומות עם הערים:
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ואן (בטורקית)
ואן, ברשת החברתית פייסבוק
ואן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ואן, ברשת החברתית אינסטגרם
ואן, סרטונים בערוץ היוטיוב- ואן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ http://earthquake.usgs.gov/earthquakes/recenteqsww/Quakes/usb0006bqc.php
- ^ Jewish Community of Turkey Opens Primary School in Van | IHRA, www.holocaustremembrance.com (ארכיון)
- ^ http://www.dmi.gov.tr/veridegerlendirme/il-ve-ilceler-istatistik.aspx?m=VAN
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||
