מזוזה
 | |
| מזוזה קבועה בפתח הדלת בצידו הימני | |
| מקרא | דברים, ו', ד'–ט'; י"א, י"ג–כ"א |
|---|---|
| משנה | מסכת מנחות, פרק ג', משנה ז' |
| תלמוד בבלי | מסכת מנחות, דף ל"א, עמוד ב' - לד עמוד א |
| משנה תורה | ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן רפ"ה - רצא |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ט"ו ספר החינוך, מצווה תכ"ג |
| מקורות נוספים | מסכתות קטנות מסכת מזוזה. |
מְזוּזָה היא תשמיש קדושה יהודי הנקבע בצדה הימני של הכניסה לבתי מגורים ומבנים אחרים ובכניסה לחדרים בתוך הבית. מזוזה היא יריעת קלף עליה כתובות בכתב סת"ם הפרשיות "שמע ישראל" ו"והיה אם שמוע", המוכנסת אל קופסה קשיחה מוארכת הנקראת "בית המזוזה". המזוזה מותקנת על משקוף הדלת הימני, או על הקיר הימני הסמוך לה.[1]
ישנה מצוות עשה[2] לקבוע מזוזה על דופן פתח בית מגורים ובפתחי חדרים בבית מגורים, וכן בשערי יישובים וערים (כאשר קיים שער / משקוף).
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בלשון המקרא מזוזה היא כל אחת משתי דפנות פתח (של בית או חדר), בין הסף (החלק התחתון של הפתח) והמשקוף (החלק העליון שלו). כך למשל בסיפור יציאת מצרים, מתואר כי בני ישראל נתנו על שתי המזוזות ומשקוף בתיהם את דמו של שה קורבן פסח, כסימון לבתי בני ישראל בעת מכת בכורות.
בספרות ההלכתית, השם "מזוזה" מכוון הן כלפי דפנות הפתח, והן כלפי תשמיש הקדושה.
מספר מפרשים מודרניים מזהים את המילה "מזוזה" לציון דפנות הפתח עם המילה האכדית "מנזז" שפירושה זהה; פירוש אחר גוזר אותה מהשורש "זיז" או "זוז".[3]
מצוות המזוזה וטעמיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המצווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המצווה בשתי פרשיות בספר דברים:
וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ [...] וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם [...] וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.
.
מצוות הכתיבה מפורשת כמתייחסת 'לדברים האלה' ולפיכך שתי פרשיות אלו הן שנכתבות במזוזה.
מטרת המצווה לשמש תזכורת תמידית לישראל, ביציאתם ובכניסתם לבית, שעליהם להאמין בייחודו של האל אחד ולהאמין בגמול על מצוות ועבירות.[4]
במדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חז"ל החשיבו מאוד את קיום מצוות מזוזה, ואמרו כי הלבוש בתפילין וציצית ומזוזה בפתחו - מוחזק שלא יחטא,[5] היות שפרשיות המזוזה הן תזכורת תמידית לאדם לגבי ייחוד השם ויראת שמיים. חז"ל ראו במצווה זו אחד מסממני הזיהוי של היהודי, ביחד עם ציצית ותפילין.[6]
מנגד, אמרו כי מי שאין לו מזוזה לפתחו, הרי הוא "מנודה לשמים".[7]
במדרש נמשל בית שבפתחו מזוזה, לבית הנשמר על ידי הקב"ה בעצמו מבחוץ.
כמגן מפני צרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן למצוא מספר מקורות בדברי חז"ל לסגולת השמירה שבמזוזה. במסכת פאה בתלמוד הירושלמי מסופר על רבי יהודה הנשיא, שלאחר ששלח לו המלך הפרסי ארטבן מרגלית כמתנה החזיר לו מזוזה כמתנה באמרו "אתה שלחת לי דבר שאני שומר עליו, ואני שלחתי לך דבר שאתה ישן לך והוא שומר עליך".[8] כמו כן מסופר במסכת עבודה זרה[9] על אונקלוס הגר שאמר לשלוחיו של אדריאנוס הקיסר שבאו לאסרו ושאלוהו מדוע מנשק את המזוזה ענה: "מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב"ה - עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ". דברים דומים מובאים גם במסכת מנחות.[10] בזוהר בפרשת ואתחנן נאמר על המזוזה שהיא שומרת על האדם מכל צדדיו, מבפנים ומחוץ. כלומר, שעל ידי המזוזה יש שמירה לנפש מיצר הרע ולגוף מכל צרה.
טור והשו"ע כתבו על עניין השמירה בהלכותיהם,[11] אולם הדגישו שאין לקיים מצווה זו בגלל השמירה המובטחת, אלא משום שכך ציווה האל.
הרמב"ם ביקר בחריפות את אלו אשר כותבים בתוך המזוזה שמות של מלאכים לצורך שמירה. וכך הוא כותב בספרו היד החזקה:
אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק, או חותמות, הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא. שאלו הטיפשים, לא די להן שביטלו המצווה. אלא שעושין מצווה גדולה, שהיא ייחוד שמו של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו, כאילו הוא קמיע להנית עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם".
מקובל בחוגים של שומרי מצוות שכאשר נופלת על האדם צרה גדולה כמו מחלה קשה או פשיטת רגל ואיבוד פרנסה, נוהגים לבדוק את המזוזות האם הן פסולות (פגם בכתב, רטיבות וכדומה פוסלים את המזוזה) ובמקרה שאכן התברר שהמזוזות פסולות מחליפים או מתקנים אותן מיד.
ייצור המזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבנה המזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, המזוזה היא קלף עליו נכתבות בכתב סת"ם שתי פרשיות מהמקרא. מדובר בפרשיות שבתוכנן נזכר הציווי על מצות 'מזוזה':
- שמע - בה נזכרים מצוות ייחוד השם ואהבת השם.
- והיה אם שמֹע - בה נזכר עקרון הגמול בעקבות שמירת המצוות.
כיום מקובל לגלגל את יריעת הקלף שעליה כתובות הפרשיות, לעטוף אותה ביריעת ניילון להגנה, ולכסות אותה בבית המזוזה, הנעשה מחומרים שונים כדוגמת פלסטיק (לעיתים, פלסטיק שקוף), מתכת או עץ. אין הגבלה לגבי אורך המזוזה, והמקובל כיום הוא מזוזות באורך של בין 10 ל-12 ס"מ. עם זאת, מזוזה עם אורך קלף קטן מחייבת כתיבת סת"ם באותיות קטנות יותר, המועדות יותר להמחק ולהביא לפסילת המזוזה במשך הזמן, ועל כן יש המעדיפים מזוזה באורך גדול יותר.
כתיבת המזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
את פרשיות המזוזה יש לכתוב על גבי קלף. לדעת הרמב"ם לכתחילה יש לכתוב את המזוזה על ה'דוכסוסטוס', (לאחר חציית ה'גוויל', חציו האחד נקרא 'קלף' ואילו חציו השני נקרא 'דוכסוסטוס').
המזוזה צריכה להיעשות מיריעת קלף אחת (מעור בהמה טהורה), סדר הכתיבה הוא תחילה פרשת 'שמע ישראל', ולאחריה פרשת 'והיה אם שמוע'. מזוזה העשויה משתי יריעות קלף או שסדר הפרשות בה הפוך - פסולה. באופן כללי דרך כתיבת המזוזה היא כדרך כתיבת ספר תורה על הלכותיה השונות, הן לגבי הכנת העור ועיבודו, והן לגבי הכתיבה (בכתב סת"ם (אשורית) ובדיו). עם זאת, בניגוד לעיבוד עור לספר תורה, אין צורך שעיבוד העור לקלף המזוזה יעשה לשם כתיבת מזוזה. מנגד, קלף מזוזה חייב להיות משורטט ואיכות הקלף צריכה להיות גבוהה יותר מקלף לספר תורה, לצורך עמידות המזוזה לאורך זמן.
דרישה נוספת מכתיבת מזוזה היא "כסדרן", כלומר כתיבה על פי הסדר מתחילת פרשת 'שמע ישראל' ועד סוף פרשת 'והיה אם שמוע', ללא חזרות לאחור לצורך תיקונים. בעקבות כך, מזוזה שבה הייתה טעות באות או מילה שהובחנה רק לאחר המשך הכתיבה - נפסלת, היות שלא ניתן לתקן לאחור לאחר המשך הכתיבה. דרישה זו משותפת גם לכתיבת פרשיות תפילין, אך לא בכתיבת ספר תורה.
אף שאין הגדרה מחייבת לגבי מספר שורות המזוזה ואורכן, מנהג הסופרים הוא לכתוב מזוזה ב־22 שורות, כאשר המילים הפותחות את השורות הן מילים קבועות. מנהג נוסף הוא להשאיר דווקא פרשה סתומה (ולא פרשה פתוחה) בין שתי פרשיות המזוזה.
מנהג נוסף הוא כתיבת המילה שדי (אחד משמותיו של ה', וגם ראשי התיבות של "שומר דלתות ישראל"), מצידו האחורי של הקלף, כמו גם כתיבת המשפט "כוזו במוכסז כוזו", משפט המורכב מהאותיות העוקבות (צופן א"ב ג"ד) שלאחר אותיות המשפט "יהוה אלהינו יהוה". כתיבת תוספות בצידו העיקרי של הקלף אסורה, והרמב"ם אף מונה העושה כך בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא.
קדושת המזוזה קלה יותר מקדושת תפילין וספר תורה.
קביעת המזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברכה על קביעת מזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
.jpg)
המצווה חלה על גברים ונשים כאחד.[12] ישנה ברכה מיוחדת לקביעת מזוזה: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לקבוע מזוזה". מאחר שהחיוב על קביעת מזוזה חל בעת כניסה לבית מגורים, יש המשלבים אותה במסיבת חנוכת בית. יש המוסיפים ברכת "שהחיינו".
הפתחים המחויבים במזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי ההלכה, ישנו חיוב לקביעת מזוזה בכל פתח בית מגורים וכן בפתחי חדרים בבית המשמש למגורים בדרך קבע, (לרבות חדרי שינה וחדרים המשמשים כמחסנים וכמגורי בעלי חיים) וכן בשערי חצרות (חדר מדרגות), עיירות ומדינות (כאשר ישנו שער כניסה מוסדר למקומות אלו). מבנים שאינם משמשים למגורים (כדוגמת בתי כנסת, בתי מדרש ומבני ציבור[13]) - פטורים ממזוזה, ומנגד אין לקבוע מזוזה בפתח חדרים המשמשים בדרך קבע לחדרי שירותים וחדרי רחצה, דבר הנחשב לתשמיש מגונה. במקומות בהם ישנו שימוש כעין זה בדרך ארעי, יש לקבוע מזוזה, אך הומלץ לכסותה (בית המזוזה נחשב לכיסוי למזוזה).
על פי הרמב"ם[14] ישנם עשרה תנאים שצריכים להתקיים כדי שפתח יהיה מחויב במזוזה:
"עשרה תנאין יש בבית, ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה, ואם חסר תנאי אחד מהן, פטור מן המזוזה; ואלו הן:
שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יתר[15],
ושיהיה לו שתי מזוזות,
ויהיה לו משקוף,
ותהיה לו תקרה,
ויהיו לו דלתות[16].
ויהיה גובה השער עשרה טפחים[17] או יתר,
ויהיה בית חול,
ויהיה עשוי לדירת אדם,
ועשוי לדירת כבוד,
ועשוי לדירת קבע.
למרות שאין חיוב לקבוע מזוזה בפתחי מבנים שאינם משמשים למגורים (משרדים, מקומות עבודה ובתי ספר), נהוג לקבוע מזוזות גם בהם. קביעת מזוזה בבית מדרש מוזכרת כבר בתלמוד הירושלמי.[18]
מצוות מזוזה היא מצווה החלה על בית מגורים בו גרים יהודים, ללא הבדל בין גברים לנשים, ואף בית המיועד לקטנים חייב במזוזה.
בעקבות התנאי הדורש משקוף ותקרה לפתח החייב במזוזה, כמעט ואין כיום פתחי יישובים וערים החייבים במזוזה, מלבד מקומות יישוב עתיקים המוקפים חומה עם שערים. אוהלים פטורים ממזוזה היות שאינם משמשים לדירת קבע (ובאופן דומה גם סוכה שהועמדה רק לצורך חג הסוכות), וכן אין בהם פתח עם משקוף ודפנות.
מרפסת שאחת ממחיצותיה פרוצה לגמרי - פטורה ממזוזה.
מקום קביעת המזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום המזוזה הוא בצד ימין של הפתח (ימין האדם הנכנס לבית או לחדר), בטפח החיצוני של הפתח, ובשליש העליון בגובה הפתח (עדיף בתחילת השליש העליון ובכל מקרה לא בתוך הטפח העליון של הפתח). המזוזה יכולה להיות גם בתוך עומק דופן הפתח, עד לעומק של טפח. המזוזה חייבת להיות בחלל הפתח, כלומר תחת המשקוף (ולא מחוץ לבית או בתוכו)[19][20]. על המזוזה להיות קבועה, ולא תלויה ומתנדנדת.
בקהילות עדות המזרח נוהגים לקבוע את המזוזה כשהיא אנכית, ואילו האשכנזים ויוצאי מרוקו נוהגים לקבוע אותה באלכסון[21][22].
ההבדל בין המנהגים מקורו בתקופות קדומות, כאשר בבבל נהגו לקבוע את המזוזה כשהיא אופקית, ואילו בארץ ישראל נהגו לקבעה כשהיא אנכית.[23] המנהג הארץ ישראלי השתמר בקהילות עדות-המזרח, ואילו המנהג שהתקבע אצל בני אשכנז נובע, ככל הנראה, מכוונה לשלב בין שני המנהגים הקדומים.[24]
בישראל כיום ניתן לראות הצבת מזוזות אופקיות (באלכסון), ואנכיות בבתים מכלל העדות, אופן הצבת המזוזה בשני המצבים הוא תקין וכשר, וזאת לאחר שקביעת המזוזה תהיה בשליש העליון מצד ימין של הנכנס לבית או לחדר.
הרמ"א כותב[25] להניח את היד על המזוזה בעת כניסה ויציאה מן הבית. בשם האר"י הובא[26] עניין לנשק את המזוזה, או את היד שנגעה במזוזה.
הדר בשכירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השוכר בית או דירה בחו"ל מתחייב במזוזה אם שוכר במשך שלושים יום, אך בארץ ישראל חייב במזוזה מיד.[27] טעמו של דין זה הוא משום יישוב ארץ ישראל. האחריות על התקנת מזוזות היא על השוכר, אך מאידך גיסא, בעת עזיבתו אין לו ליטול את המזוזות בחזרה. במידה והבית מושכר מגוי, השוכר נוטל את המזוזות כדי למנוע מהן בזיון.
מגורים בבית ללא מזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שישנה חובה דתית לקבוע מזוזה בבית מגורים, העדר מזוזה מסיבות שונות אינו אוסר את הבית למגורים ולכניסה. יש חולקים על כך.[28]
בדיקת מזוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בדיקת מזוזות, תפילין וספרי תורה
לפני קביעת המזוזה בפתח הבית, על בעל הבית למסור אותה למגיה מומחה, שיבדוק שהיא נכתבה בצורה כשרה. לאחר שנבדקה ונמצאה כשרה, היא מוחזקת ככשרה כל זמן שלא אירע לה דבר העלול לפגוע בכשרותה כמו סערת גשמים או שמש קופחת. אמנם בשל מיקומה של המזוזה בחלק החיצון של הפתח, פעמים רבות המזוזה חשופה לפגעי מזג האוויר (בנוסף לבלאי טבעי), העשויים לגרום למחיקת או לדהיית חלקי אותיות ולפסילת המזוזה.[29]
בדיקה זו אינה צריכה להיעשות על ידי אדם מומחה, אלא כל אדם יכול להוריד אותה ממזוזת הבית, להתבונן ולבדוק אם ניזוקה בדרך כלשהי, ובמידה ולא נפגעה - להשיבה למקומה.[30]
על פי התלמוד הבבלי[31] יש לבדוק מזוזה של אדם פרטי פעמיים ב־7 שנים, ומזוזה של ציבור פעמיים ב־50 שנה. לדעת הרב שלמה זלמן אוירבך מזוזות שהן אטומות לגמרי ואין סיבה לחשוש שניזוקו, אינן צריכות בדיקה.[32]
ביהדות הקראית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר לא קיימו הקראים כלל מצוות מזוזה,[33] בטענה שאין דברי הפסוק אלא אלגוריה המביעה את ההוראה לזכור היטב את דברי ה'.[34]
אמנם בדורות האחרונים החלו הקראים להעמיד בפתח הבית דף כלשהו (בדרך כלל קלף), לרוב ממוסגר, עליו כתובים עשרת הדיברות. לפי פרשנותם למצווה, לא הגדירה התורה מהם הפסוקים שיש לכתוב (וגם לא מציינת שיש לכתוב על קלף) אלא רק מצווה באופן כללי שיש לכתוב משהו: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ".
מזוזה והיגיינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל המגע של ידי אנשים רבים במזוזות הקבועות במקומות ציבוריים, עלולים להצטבר עליהן חיידקים מחוללי מחלות ולעבור לפה בנשיקת היד. במחקר שנערך בבית חולים אסף הרופא נדגמו שבעים מזוזות ונמצא שכולן מזוהמות בחיידקים שונים. זאת לעומת שלושים ידיות דלתות שנדגמו באותו בית חולים, ורק מקצתן נמצאו מזוהמות. בירור העלה שהמנקים אינם נוהגים לנקות את המזוזות ועורך המחקר המליץ ששגרת הניקיון תכלול גם אותן.[35]
במרץ 2020, עקב התפרצות נגיף הקורונה בישראל, קבע הרב הראשי דוד לאו כי "אין לנשק ולגעת במזוזות מחשש לקורונה".[36]
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
-
-
-
-
מזוזת הקראים
.JPG)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
איך קובעים מזוזה?, סרטון באתר יוטיוב ערוץ יהדותון- מזוזה: כל מה שרציתם לדעת (אורכב 24.12.2007 בארכיון Wayback Machine) באתר בית חב"ד
- הלכות מזוזה(הקישור אינו פעיל), בהוצאת ענף הלכה של הרבנות הצבאית, 2012.
- מאיר בר-אילן, כתיבת ספר-תורה תפילין מזוזות וקמיעות על עור צבי, בית מקרא, ל/קב (תשמ"ה), עמ' 375–381
- מצוות מזוזה הרב מרדכי אליהו באתר ישיבה
- הרב אליעזר מלמד, הלכות מזוזה, באתר פניני הלכה
- דף על המזוזה באתר התנ"ך
- אתר סופר סת"ם - היכן חייבים במזוזה כולל תמונות
- רשימת מאמרים על המזוזה באתר רמב"י
- מזוזה כשומרת - דעות ומקורות אתר "אבנט"
- הלכות מזוזה מקיצור שולחן ערוך אתר "אשובה"
- סרטון קביעת מזוזה
- מזוזה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על קביעת מזוזה בקטלוג הספרייה הלאומית
- מאמרים בנושא מזוזה, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מְזוּזָה, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ מצוות עשה ט"ו לפי מניין המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה תכ"ג לפי מניין המצוות של ספר החינוך
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ד': "מזוזה"; אליעזר בן-יהודה, מלון הלשון העברית הישנה והחדשה, ירושלים: בן-יהודה – הוצאה-לאור לזכר אליעזר בן-יהודה בע"מ, כרך שישי, "מזוזה", עמ' 2876, הערה 5.
- ^ טור יורה דעה סימן רפה הלכות מזוזה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג
- ^ "חביבין ישראל שסיבבן הקב"ה במצות תפילין בראשיהן ותפילין בזרועותיהן וציצית בבגדיהן ומזוזה לפתחיהן ועליהן אמר דוד (ספר תהלים, פרק קי"ט) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך" (בבלי, מנחות מג ע"ב)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ג
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"א, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ג, עמוד ב' בתחילת העמוד
- ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן רפ"ה; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"ה
- ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ג', משנה ג', ובעקבות המשנה: משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ה', הלכה י'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רצ"א, סעיף ג'
- ^ הלשכות שבמקדש פטורות ממזוזה, חוץ מלשכת פרהדרין, ראו תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י', עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ו', הלכה א'
- ^ כ-3.7 מ"ר
- ^ תנאי זה שנוי במחלוקת בין הפוסקים
- ^ כ־80 ס"מ
- ^ מובא בטור
- ^ הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף קש"ע, סימן רפה' הלכות מזוזה, ס"ק עד'-עה' [1]
- ^ הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף, חופה וקידושין, עמוד תקצד'
- ^ הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף קש"ע, סימן רפה' הלכות מזוזה, ס"ק ע' [2]
- ^ איך קובעים מזוזה | ישר או באלכסון - המדריך לקביעת מזוזה בדלת- אתר מזוזה, באתר מזוזה ״אות והדר״, 2020-07-28
- ^ עדויות לכך מצויות גם בממצא הארכאולוגי, כולל למשל בבתי שכונה יהודית קדומה שנחשפה ממזרח להר-הבית, בתקופה שקדמה לכיבוש הערבי.
- ^ השערה זו מבוססת על דבריו של הארכאולוג יואב בן דב.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפ"ה, סעיף ב'
- ^ ראו לדוגמה ברכי יוסף על יורה דעה, סימן רפ"ה
- ^ "פניני הלכה" מאת הרב אליעזר מלמד
- ^ ראו אבני נזר יורה דעה סימן שפ"א, ובצל החכמה חלק ה סימן י"א.
- ^ בשל דרישת 'כסדרן', כמעט ולא ניתן לתקן מזוזה שנפסלה, בניגוד לספר תורה.
- ^ שו"ת חתם סופר חלק ב' סימן רפ"ג.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"א, עמוד א'
- ^ הליכות שלמה חלק א', פרק ד' סעיף קטן נ"ב.
- ^ ראו פירוש הראב"ע לספר דברים, פרק ו', פסוק ח'.
- ^ טענה דומה הושמעה על ידי הקראים גם בעניין התפילין, וראו דברי רבי אברהם אבן עזרא בנושא, בפירושו לפרשת בא (ספר שמות, פרק י"ג, פסוק ט'). זאת לעומת דעת הרשב"ם שם, שלפי פשוטו של מקרא אין כוונת הפסוק אלא להתמדת זכירת ה', ולדבריו מצוות תפילין אינה אלא מתורה שבעל פה.
- ^ מזוזות - מקור לחיידקים בביה"ח, 21 בפברואר 2008, אתר BeOK
- ^ אריק בנדר, הרב הראשי דוד לאו: "אין לנשק ולגעת במזוזות מחשש לקורונה", באתר מעריב אונליין, 4 במרץ 2020
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.