מלחמה
מלחמה היא בדרך כלל מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים אך יכולה להיות מלחמת מילים כמו המלחמה הקרה בין רוסיה לארצות הברית, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.[1][2] מטרות המלחמה נגזרות ממטרות הקבוצה הנלחמת, ונקבעות על פי רוב על ידי הנהגתה.[3] סר באזיל לידל הארט הגדיר את מטרת המלחמה כהשגת שלום טוב יותר מנקודת המבט של הצד הלוחם.[4] יש סיבות אפשריות רבות למלחמה, רציונליות ושאינן רציונליות. ההצדקה שבשמה מוכרזת מלחמה מכונה עילה למלחמה. כלי המלחמה כוללים אמצעים פיזיים, מחשבתיים וטכנולוגיים.
מלחמות וסכסוכים אלימים אפיינו את כל החברות האנושיות, והתופעה אינה ייחודית לאדם.[5] ג'ון קיגן טוען כי המלחמה האנושית קדמה למדינה, לדיפלומטיה ולאסטרטגיה, וכי היא אינה מונעת בהכרח משיקולים רציונליים.[6] כך למשל אצל האבוריג'ינים שחיו טרם הגעת האירופאים באורח חיים התואם את התקופה הפרה היסטורית, כ-15% מהאוכלוסייה ו-25% אחוז מהגברים מתו כתוצאה ממוות אלים. אותו דבר גילו אצל הפולינזים שנחשבו על ידי האירופאים לאנשים שלומניים, אבל טרם הגעת האדם הלבן לפולינזיה, היו סכסוכים אלימים רבים בתוך החברות הפולינזיות.
למלחמה מופעים רבים באמנות ובתרבות האנושית: תעודות, ציורים, שירים, רומנים ספרותיים, מחקרים היסטוריים, מחזות, סרטי קולנוע, מוזיקה ועוד. לטענת קיגן, ישנם מקרים בהם המלחמה אינה רק ביטוי של תרבות אלא גם גורם הקובע דפוסים חברתיים ואף לעיתים מהותה של תרבות מסוימת.[6]
ההתנגדות למלחמה מכונה פציפיזם, בעוד שהתמיכה במלחמה ובפעולות צבאיות מכונה מיליטריזם.
הגורמים למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עילה למלחמה
הגורמים למלחמה יכולים להיות רציונליים ובלתי רציונליים, והם נובעים מהצרכים האנושיים ומהיווצרותן של סוגיות חברתיות. לאור זאת, מלחמות נגרמות בשל חוסר יציבות של גורמים כלכליים, חברתיים, דמוגרפיים, אתניים, אנתרופולוגיים, דתיים ואפילו ביולוגיים.[7]
לפי הוגים ריאליסטיים כניקולו מקיאוולי שהושפע מאי היציבות הפוליטית של רפובליקת פירנצה, תומאס הובס שהושפע ממלחמת האזרחים האנגלית אך גם הוגים מאוחרים כקנת וולץ והנס מורגנטאו שהושפעו ממלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה, מלחמות הן כתוצאה מטבע האדם השואף לכוח ועוצמה, לצד הצורך של המדינה לשרוד המניע אותה להילחם. וכל זה כתוצאה מהמצב האנרכי הקיים בעולם. הריאליסטים טוענים שהיחסים בין מדינות מתנהלים במשחק סכום אפס, כך שהרווח של מדינה אחת אמור לבוא על חשבון מדינה אחרת.
הכרזת מלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הכרזת מלחמה
הכרזת מלחמה היא הכרזה פורמלית של ממשלה, שבה היא מודיעה על קיומו של מצב מלחמה בין אותה מדינה ובין מדינה אחרת או מספר מדינות אחרות. הכרזות מלחמה היו אמצעים דיפלומטיים מקובלים מאז תקופת הרנסאנס.
בישראל מוסדרת קבלת החלטה על יציאה למלחמה בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה. בין השאר קובע הסעיף שראש הממשלה ימסור בהקדם האפשרי הודעה על ההחלטה במליאת הכנסת.
עצימות ויחס הכוחות במלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן למדוד את עצימות הלחימה באמצעות חיתוך בין כמות האירועים בלחימה לבין גודל הכוחות ואמצעי הלחימה.[8] מלחמה בין צבא לבין ארגונים חמושים בלתי סדירים מכונה לחימה בעצימות נמוכה. מלחמה בה מעורב התווך האזרחי באופן מלא מכונה מלחמה כוללת.
אמצעי לחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אמצעי לחימה
האמצעים בהם נעשה שימוש במלחמה נחלקים לאמצעים פיזיים ולאמצעים רעיוניים. האמצעים הפיזיים כוללים את המשאבים ובכללם את כלי הנשק, את פני השטח ועוד. האמצעים הרעיוניים כוללים את התכנון, את המטרה והאסטרטגיה והטקטיקה הנגזרות ממנה.
את פעולת המלחמה מבצעים בדרך כלל צבאות. בנוסף, ארגונים חמושים לא סדירים, כגון מיליציות, ארגוני טרור ומחתרות עשויים לקחת חלק במלחמה.
המלחמה כוללת מספר מישורים:
- בלימת צבא האויב - נטרול כוחו הצבאי של האויב על מנת שלא יהווה איום, זה נעשה בדרך כלל על ידי פגיעה פיזית בצבא האויב: הריגת חייליו והשמדת ציודו
- פגיעה בתשתיות צבאיות בעורף שטח האויב
- תקיפה ופלישה לשטח האויב וכיבוש שטחים
- פגיעה בתשתיות עורפיות (לרבות תשתיות אזרחיות)
- לוחמה פסיכולוגית - מאמץ להשגת הכרעה על ידי שבירת רוחו של האויב
מלחמה במשפט הבינלאומי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – פשע מלחמה
"מלחמה" היא גם מושג משפטי, שמוגדר באופן פורמלי בחוקי המשפט הבין-לאומי, וחלים לגביה תקנות שונות. כך מדינות יכולות להכריז מלחמה זו על זו, ולהימצא במצב משפטי של מלחמה, גם אם בפועל לא מתנהלים קרבות בין הצדדים.
כמעט כל מדינות העולם חתומות על אמנת ז'נבה, שמהוות בסיס לחוק הבין-לאומי לעניינים הומניטריים בזמן מלחמה. מאז חתימת האמנה התברר שרוב המדינות זונחות את כללי האמנה בזמן מלחמה. כניסתם של ארגונים חמושים שאינם מדינות הפכה את האמנה ללא רלוונטית בעימותים איתם - הארגונים אינם מקפידים על האמנה, והמדינות שלוחמות נגדם מסתפקות במראית עין, אך בפועל פועלות גם נגד אוכלוסיות שמספקות מסתור ללוחמים, דוגמה למלחמה כזו היא מלחמת וייטנאם.
במהלך המלחמה מסכימים הצדדים לעיתים על הפוגה זמנית בלחימה. סיום יציב יותר של הלחימה נוצר באמצעות כניעת הצד המובס, שמוכן לקבל את כל תנאי הצד המנצח, או באמצעות הפסקת אש, וסיום חוזי שלה נעשה בהסכם שביתת נשק, שבעקבותיו בא לעיתים הסכם שלום.
תאוריית השלום הדמוקרטית גורסת שדמוקרטיות ליברליות לא נלחמות זו בזו. ההסבר התאורטי לשלום הדמוקרטי שהאזרחים במדינות הדמוקרטיות לומדים לכבד את שלטון החוק ואת הסדרת הסכסוכים בדרכי שלום על פי החוק וציפו שאותו דבר ישרור ביחסים בין המדינות. ויש את האמון הנחוץ בין המדינות כדי לא ללכת למלחמה. הסבר נוסף הוא שמנהיגים לא נכנסים למלחמה מחשש להפסדים פוליטיים. יובל נח הררי מסביר זאת שהאמונות בקרב הדמוקרטיות שלכל בני האדם מגיעות אותן חירויות בסיסיות, שאין קבוצה אתנית ודתית העליונה על האחרת, ושהאנושות כולה חולקת ערכים אוניברסליים משותפים, מונעים ממנהיגים דמוקרטים להילחם אחד בשני ולשתף פעולה.[9]
המלחמה בשירות האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים, המלחמה תורמת רבות להתפתחות המדע (עקב מרוצי חימוש), כלי נשק שפותחו במקור לצרכים צבאיים עברו הסבה בסופה והפכו לכמה מהכלים החיוניים ביותר בשירות האדם המודרני: המחשב, המכונית, המטוס, האינטרנט נמנים עליהם. מלחמת העולם השנייה תרמה להתפתחות האנרגיה הגרעינית, הוציאה את ארצות הברית מהמשבר הכלכלי הגדול שהייתה נתונה בו, והביאה את יפן להפוך לדמוקרטיה ליברלית.
מספר מלחמות בולטות הביאו לחירות עמים וקבוצות אתניות: המקרים הבולט באה ממלחמת העולם הראשונה שאחריה נוצרו מדינות לאום רבות כתוצאה מהתפרקות האימפריה האוסטרו הונגרית והאימפריה העות'מאנית בעקבות המלחמה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סוגי מלחמות: | הוגים ותאורטיקנים צבאיים: |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון קיגן, תולדות הלחימה, תל אביב: דביר, 1996
- יהושפט הרכבי, מלחמה ואסטרטגיה, תל אביב: מערכות, 1990, מסת"ב 9650504761
- גד ברזילי, דמוקרטיה במלחמות: מחלוקת וקונצנזוס בישראל, ת"א: ספרית פועלים, 1992
- צ'ארלס טאונסנד (עורך), היסטוריה של המלחמה המודרנית, רסלינג, 2016[10]
- דייוויד זוק ורובין הייאם, קיצור תולדות המלחמות, הוצאת מערכות, 1981
- גווין דאייר, ההיסטוריה הקצרה של המלחמה, הוצאת תכלת, 2023
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלחמה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- יובל נח הררי, לאן נעלמו המלחמות?, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- שאול שי, הטרילוגיה של המערכות העוקבות, מערכות 405, 2006
- דני רשף, האסטרטגיה של הכוח המזערי, מערכות 406, 2006 (תגובה)
שיחות ישירות מול תיווך והסדרים מוסכמים מול צעדים חד-צדדים, באתר צה"ל, 16 בנובמבר 2021
ד"ר דני קורן, רופאים במלחמה - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 19 בינואר 2009- מחקרים מגלים: האם נמשיך להילחם לעד?, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2023
מלחמה, דף שער בספרייה הלאומית- מלחמה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגדרת מלחמה לפי מילון מונחים צבאיים (צה"ל 1980): מצב אשר בו מפעילים צדדים יריבים את כוחותיהם ומשאביהם כדי לכפות רצונם זה על זה, או כדי למנוע כפייה כזו.
- ^ על פי קרל פון קלאוזביץ, המלחמה היא הדרך להשגת מטרות תוך שימוש באמצעים אלימים. קרל פון קלאוזביץ, על המלחמה, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, תש"י-1950.
- ^ שמעון גולן, מטרות מלחמה, מערכות 289-290, אוקטובר 1983 .
- ^ באזיל לידל הארט, אסטרטגיה של גישה עקיפה, מערכות, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב, 1978.
- ^ נמלים, למשל, מנהלות מלחמות. ראו Mark W. Moffett (בדצמבר 2011). "Ants & the Art of War" (PDF). סיינטיפיק אמריקן (באנגלית) (6 ed.). 335: 84–89.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 ג'ון קיגן, תולדות הלחימה, דביר, תל אביב, 1996.
- ^ Mario Coccia (ביוני 2019). "Theories and the reasons for war: A survey". Journal of Economic and Social Thought (באנגלית). 6 (2): 115–124.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט, התמרון הרב־זרועי כאמצעי בניהול הסכסוכים של מדינת ישראל, מערכות 482, ינואר 2019
- ^ יובל נח הררי, הסכנה: עידן של מלחמות, באתר ynet, 16 בדצמבר 2022
- ^
דן תמיר, המדריך השלם למלחמה, באתר הארץ, 15 בפברואר 2017
