תאולוגיה נוצרית

התאולוגיה הנוצרית היא תאולוגיה או שיח, המתייחסת לישו וקורותיו כאל "דבר האל" (יוונית עתיקה: λόγος θέου \ logos theou, לטינית: "Verbum Dei") ומהווה ניסיון לברר את "טעם האמונה הנוצרית".

שימוש בתאולוגיה נוצרית

העוסקים בה מחולקים על פי פלגי האמונה הנוצרית. תאולוגים נוצרים משתמשים בניתוח רציונלי וטיעון לוגי על מנת להבין, להסביר, לבחון, לבקר, להגן או לקדם את הדוקטרינה הנוצרית.

התאולוגיה הנוצרית מאפשרת להבין את התפיסה הנוצרית יותר לעומק, לערוך השוואה בין הנצרות לדתות אחרות, להגן על הנצרות מפני ביקורת, לאפשר רפורמות, לסייע בהפצת הנצרות, לבחון את מקורות התרבות הנוצרית ולתת מענה לסוגיות ולצרכים עכשוויים. במילותיו של אנסלם מקנטרברי, תאולוגיה נוצרית היא Fides Quaerens Intellectum, כלומר, אמונה המחפשת הסבר לעצמה.

לתאולוגיה הנוצרית הייתה השפעה חשובה על תרבות המערב, בעיקר באירופה, בתקופה הפרה־מודרנית.

תחומים בתאולוגיה הנוצרית

יש המחלקים את העיסוק בתאולוגיה כדיסציפלינה אקדמית לארבעה תחומים עיקריים שונים:

• תאולוגיה של כתבי הקודש הנוצריים (כלומר, הניסיון לנתח את הכתבים)
• תאולוגיה שיטתית
• ניתוח היסטורי
• תאולוגיה פרקטית (הטיפול בבעיות יום יום)

חלוקות אחרות מתמקדות בהוגי דעות נוצריים ובפילוסופיה שלהם; או בזרמים שונים בנצרות.

דיסציפלינות בתאולוגיה הנוצרית

התאולוגים הנוצרים עשויים להיות מומחים בדיסציפלינה תאולוגית אחת או יותר, בין הדיסציפלינות החשובות ניתן למנות את:

• הגנת הנצרות – מחקר התאולוגיה הנוצרית בהשוואה לתפיסות עולם אחרות על מנת להגן על האמונה הנוצרית ולקרוא תיגר על אמונות אחרות.
• פרשנות ספרי הקודש – פרשנות של התנ"ך והברית החדשה עם דגש על הטבע ועל המגבלות של כלי הפרשנות העכשוויים.
• מחקר ספרי הקודש – פרשנות של התנ"ך והברית החדשה, עם דגש על מחקר ביקורתי היסטורי.
• תאולוגיה של ספרי הקודש – פרשנות התנ"ך וספרי הקודש עם דגש על הקשרים בין הטקסט והנושאים התאולוגיים הסיסטימטיים.
• תאולוגיה קונסטרוקטיבית – שם נרדף לתאולוגיה שיטתית/סיסטמטית (גם זרם פוסט־מודרני של תאולוגיה סיסטמטית), דיסציפלינה זו מיישמת למשל תאוריות פמיניסטיות, דקונסטרוקציה, הרמנויטיקה וזאת בקשר עם הנושאים התאולוגים.
• תאולוגיה דוגמטית – חקר התאולוגיה כפי שהתפתחה בכנסיות ובזרמים כנסייתיים שונים.
• מדרש – פרשנות של ספרי הקודש עם דגש על פרשנות לצרכים אקלזיאסטיים.
• תאולוגיה היסטורית – חקר התאולוגיה הנוצרית כפי שהתפתחה ומתפתחת בהיסטוריה.
• תאולוגיה מוסרית – חוקרת את האספקלריות המוסרית והאתית של החיים על פי האמונה הדתית.
• תאולוגיה טבעית – חקר האספקטים השונים של התאולוגיה אשר ניתן לחוקרם ללא סיוע דברי ההתגלות, הטקסט או התרבות.
• פטרולוגיה – חקר החיבורים של אבות הכנסייה (או אבות הנצרות), ובכלל זאת התפתחות של הרעיונות והפולחן הנוצרי בתקופת האבות הראשונים.
• תאולוגיה פילוסופית – ניתוח פילוסופי של נושאים תאולוגים.
• תאולוגיה פרגמטית או פרקטית – חקר התאולוגיה כפי שזו מתקשרת עם חיי היום יום ושירות האל, לרבות שירותו של אדם ככומר או כנזיר.

הנושאים העיקריים העולים שוב ושוב בתאולוגיה הנוצרית הם: התנ"ך, הברית החדשה, חקר אחרית הימים, ישולוגיה, הבריאה, חקר כנסי, רוח הקודש, אנתרופולוגיה ועוד.

ראו גם

• כריסטולוגיה

לקריאה נוספת

• קרל בארת, יסודות הדוגמטיקה הנוצרית, 1932

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תאולוגיה נוצרית בוויקישיתוף