עלקת
 עלקת
| |
|---|---|
 עלקת חרוקה | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים |
| משפחה: | עלקתיים |
| סוג: | עלקת |
| שם מדעי | |
 Orobancheלינאוס, 1753 | |
עַלֶּקֶת (שם מדעי: Orobanche) סוג במשפחת העלקתיים, שכל מיניו טפילים מוחלטים. כמה ממיני סוג זה הם עשבים טפיליים שגורמים נזק רב לגידולים חקלאיים.
תיאור הסוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]סוג זה מונה כ-100–150 מיני צמחים עשבוניים, טפילים מוחלטים, לרוב חד-שנתיים, ולעיתים רב-שנתיים. זהו הסוג הגדול במשפחת העלקתיים. תפוצתם הטבעית רחבה: מרבית המינים גדלים בהמיספירה הצפונית- היבשות אירופה, צפון אמריקה, ואסיה. מספר מינים נמוך יותר מופיע במרכז ודרום אפריקה ודרום אמריקה. בישראל מצויים 13 מיני עלקת, מהם חמישה הם עשבים טפיליים של גידולים חקלאיים.
השם העברי, עלקת, נגזר משם בעל החיים הטפילי עלוקה. על סמך הבדלים במבנה הפרח והפרי ובמספר הבסיסי של הכרומוזומים פוצל הסוג עלקת (Orobanche) לשני סוגים בוטניים נפרדים (Orobanche, Phelipanche). השם העממי האנגלי הוא Broomrape.
העלקת כמזיק לחקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר מיני עלקת נטפלים לשורשים של גידולים חקלאיים. בעוד מינים אחדים נטפלים לצמח פונדקאי ספציפי, קיימים מינים שמסוגלים להיטפל למגוון של צמחים.
בניגוד לנביטה של צמחים לא טפיליים, שתלויה בתנאים א-ביוטיים, כדוגמת לחות ואור, נביטת העלקת נעשית בתגובה לחישת חומרים המופרשים משורשי צמחים שכנים. בתנאים המתאימים, מתפתח משורשון העלקת איבר שנקרא 'מצץ' (הוסטוריום, haustorium) שפורץ לתוך רקמות השורש של הצמח הפונדקאי, ומתחבר לרקמות ההובלה שלו, מהם הוא מקבל את מזונו. לאחר החיבור הראשוני מתפתחת פקעית של הטפיל מחוץ לשורש, ועליה מתפתחים שורשים צדדיים. השורשים הצדדיים של מינים רבים יכולים לפתח מצצים נוספים שמאפשרים לטפיל חיבור רחב יותר לשורשי פונדקאים. התפתחות המצצים הצדדיים מתאפשרת רק כאשר שורש הטפיל חש בנוכחות שורש אחר על ידו. כאשר הפקעית מגיעה לבגרות היא מפתחת גבעול פריחה (אשכול) שפורץ מעל פני הקרקע ונושא פרחים.
צמחי העלקת, הם טפילים מוחלטים שאינם ירוקים, כלומר - לא מסוגלים לייצר בעצמם חומר אורגני בתהליך הפוטוסינתזה. הם מקבלים מהפונדקאי לא רק את המים הדרושים להם ואת המינרלים, אלא גם את הסוכרים, חומצות האמינו וחומרים אורגנים אחרים הדרושים להתפתחותם. זאת בניגוד לטפילים למחצה כדוגמת דבקון הזית- שנושא עלים ירוקים ומטמיע בעצמו את המינרלים הדרושים לקיומו, בעוד שהספקת המים שלו מגיעה מענפי הפונדקאי הנושא אותו. צמחי העלקת מתחרים על משאבי הצמח ה'מארח', ועל ידי כך הם פוגעים בהתפתחותו. הפגיעה יכולה להתבטא בהקטנת ממדי הפונדקאי, בפחיתת יבול הפירות והזרעים שלו, או בהצהבת העלים. הפונדקאי עלול למות במקרים בם הוא טיפול במספר רב של צמחי עלקת. מצבים קיצוניים כאלה מוכרים בעיקר בשדות חקלאיים.
הגידולים שנפגעים בצורה המסיבית ביותר מן העלקת, הם גזר, חמנית, אפונה ועגבנייה בישראל, ובעולם- מיני סולניים, מצליבים, מורכבים, סוככיים וקטניות שונים. הקושי בהדברת הצמח מגיע גם מהתפשטותו היעילה באמצעות זרעים, שמתניידים ממקום למקום באמצעות וקטורים שונים- החל מפעילות האדם וכלי רכבו, המשך באיתני הטבע כדוגמת מים ורוח, ובמידה רבה ב'עזרת' העברת תוצרת חקלאית ממקום למקום.
תיאור מורפולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחים טפיליים מוחלטים, חסרי כלורופיל לחלוטין, עשבוניים חד או רב-שנתיים, בשרניים במידה מסוימת. החלק העל-אדמתי היחיד הוא גבעול נושא פרחים. הגבעול פשוט, (כמו במין עלקת חרוקה) או מסועף (כמו במין עלקת מצרית).
הפרח דו-שפתני-כלומר, בעל סימטריה דו-צדית בלבד, כאשר השפה העליונה היא בעלת שתי אונות, והשפה התחתונה מעט ארוכה יותר, ומחולקת לשלוש אונות. צלקת הפרח נחלקת לזוג או רביעיית אונות. השחלה עילית. גביע הפרח בעל שיניים או שסוע. הפרחים ערוכים בתפרחת מטיפוס אשכול או שיבולת.
פרי העלקת הוא מטיפוס הלקט. הזרעים מרובים וקטנים.
מיני הסוג בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מובאים בסדר סיסטמטי
- עלקת סגולת-פרחים (Orobanche lavandulacea)
- עלקת ענפה (Orobanche ramosa)
- עלקת שולץ (Orobanche schultzii)
- עלקת מצרית (Orobanche aegyptiaca)
- עלקת תכולה (Orobanche caerulescens)
- עלקת מוטל (Orobanche mutelii)
- עלקת נטויה (Orobanche cernua)
- עלקת ארגמנית (Orobanche loricata)
- עלקת כפופת-חפים (Orobanche camptolepis)
- עלקת חרוקה (Orobanche crenata)
- עלקת החרמון (Orobanche hermonis)
- עלקת ארצישראלית (Orobanche palaestina)
- עלקת רכת-שיער (Orobanche pubescens)
- עלקת החמנית (Orobanche cumana)
- עלקת כהן (Orobanche cohenii)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת כנה, 1991, עמ' 618–620. (הספר בקטלוג ULI)
- ראובן יעקובסון, החי והצומח של ארץ ישראל, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, כרך 11, עמ' 104–105.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עלקת, באתר ITIS (באנגלית)
- עלקת, באתר NCBI (באנגלית)
- עלקת, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עלקת, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- עלקת, באתר Tropicos (באנגלית)
- עלקת, באתר GBIF (באנגלית)
- עלקת, באתר IPNI (באנגלית)
- עלקת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ישעיהו (שיקה) קליפלד ושוב על הפרק - עלקת, "ניר ותלם", גיליון מס' 21, ינואר-פברואר 2010, עמ' 22–25
- עלקת באתר צמחיית סין (באנגלית)