סרבית
| מדינות | סרביה ומדינות שכנות, ובקהילות סרביות ברחבי העולם (לרבות אמריקה הצפונית ומערב אירופה) |
|---|---|
| אזורים | יוגוסלביה, דרום אירופה, מזרח אירופה |
| דוברים | 12 מיליון[1] |
| שפת אם | 9 מיליון |
| כתב | אלפבית קירילי, אלפבית לטיני |
| משפחה | |
| לאום | בוסניה והרצגובינה, מונטנגרו, יוון (הר אתוס), מקדוניה, קרואטיה, רומניה |
| מוסד |
הועד לסטנדרטיזציה של השפה הסרבית  |
| קוד שפה |
sr |
| קוד ISO 639-1 |
sr |
| קוד ISO 639-2 |
srp |
| קוד ISO 639-3 |
srp |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
  | |
סרבית (כתיב לטיני: Srpski; כתיב קירילי: Српски) היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם. דובריה המגדירים עצמם כדוברי השפה הסרבית הם בעיקר סרבים – תושבי סרביה ותושבי רפובליקה סרפסקה. הסרבית מבוססת על ניב-אב המשותף גם לשפות הקרואטית והבוסנית, הנקרא סרבו-קרואטית.
סרבית היא אחת הדוגמאות הבודדות לשפה המשתמשת בשתי שיטות כתב בו-בזמן. שתי מערכות אלפבית, הלטיני והקירילי, משמשות לכתיבת השפה ונפוצות בסרביה בכל תחומי החיים, ורוב הסרבים שולטים בשתיהן.
הכתיב הסרבי עקבי מאוד, ומבוסס על העיקרון של "אות לצליל", דהיינו, "כתוב כפי שהנך מדבר וקרא כשם שכתוב". העיקרון יושם על ידי ווק סטפנוביץ' קראג'יץ', בלשן סרבי והמוציא לפועל של רפורמת השפה הסרבית במאה ה-19.
במובנים רבים, סרבית היא ניב של השפה הסרבו-קרואטית, וזהה כמעט לגמרי לקרואטית ולבוסנית: הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית, והשוני מסתכם בחלק מאוצר המילים ובאיות.
הגיית השפה וכתיבתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיצורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| העיצורים | |||
|---|---|---|---|
| סימון גרפי | תעתיק IPA | הערך הפונטי | |
| לטיני | קירילי | ||
| Bb | Бб | b | נהגה כהגיית בי"ת |
| Cc | Цц | ʦ | נהגה כהגיית צד"י |
| Čč | Чч | ʧ | נהגה כהגיית צד"י רכה |
| Ćć | Ћћ | ʨ | נהגה טְשְ כשהלשון שטוחה כלפי בתר־המכתש |
| Dd | Дд | d | נהגה כהגיית דל"ת |
| Dž/dž | Џџ | ʤ | נהגה כהגיית גימ"ל רכה |
| Đđ | Ђђ | ʥ | נהגה דְּזְ' כשהלשון שטוחה כלפי בתר־המכתש |
| Ff | Фф | f | נהגה כהגיית פ"א רפה |
| Gg | Гг | g | נהגה כהגיית גימ"ל |
| Hh | Хх | x | נהגה כהגיית כ"ף רפה |
| Jj | j | נהגה כהגיית יו"ד עיצורית | |
| Kk | Кк | k | נהגה כהגיית כ"ף |
| Ll | Лл | l | נהגה כהגיית למ"ד |
| Lj/lj | Љљ | ʎ | נהגה כהגיית למ"ד ~ יו"ד כששרירי הלשון מתרחבים ונוגעים בחך קלות |
| Mm | Мм | m | נהגה כהגיית מ"ם |
| Nn | Нн | n | נהגה כהגיית נו"ן |
| Nj/nj | Њњ | ɲ | נהגה כהגיית נו"ן ויו"ד שוואית בקירוב – כמו Ñ הספרדית |
| Pp | Пп | p | נהגה כהגיית פ"א |
| Rr | Рр | r | נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת |
| Ss | Сс | s | נהגה כהגיית סמ"ך |
| Šš | Шш | ʃ | נהגה כהגיית שי"ן ימנית |
| Tt | Тт | t | נהגה כהגיית ת"ו |
| Vv | Вв | v | נהגה כהגיית בי"ת רפה |
| Zz | Зз | z | נהגה כהגיית זי"ן |
| Žž | Жж | ʒ | נהגה כהגיית זי"ן רכה |
תנועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| התנועות | |||
|---|---|---|---|
| לטיני | קירילי | תעתיק IPA | הערך הפונטי |
| Aa | [a] | נהגית כהגיית פתח | |
| Ee | [ɛ] | נהגית כצירי פתוח יותר | |
| Ii | Ии | [i] | נהגית כהגיית חיריק |
| Uu | Уу | [u] | נהגית כהגיית שורוק |
| Oo | [ɔ] | נהגית כחולם פתוח יותר | |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שפות סלאביות | ||
|---|---|---|
| מזרחיות | רוסית • אוקראינית • בלארוסית • רוסינית | |
| מערביות | פולנית • צ'כית • סלובקית • שפות סורביות: סורבית עילית, סורבית תחתית • קשובית • שלזית | |
| דרומיות | בולגרית • מקדונית • סלאבית כנסייתית עתיקה • סלובנית • סרבו-קרואטית: בוסנית, סרבית, קרואטית, מונטנגרית | |
