משגיח
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות | |
בעולם הישיבות, משגיח או מנהל רוחני הוא רב האחראי על תלמידי הישיבה בתחומים שמחוץ לתוכן הלימוד, בעיקר בנוגע להתקדמותם הרוחנית. בישיבות רבות המשגיח הוא דמות כריזמטית והוא בעל השפעה רבה על עולמם הרוחני של התלמידים ועל דמותה של הישיבה.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלא כמו תפקיד ראש הישיבה, משרת המשגיח היא חדשה יחסית, וראשיתה בישיבות ליטא במאה ה-19. עד אז פעלו הישיבות במסגרת קהילתית, ואנשי הקהילה פיקחו על התלמידים; עם ניתוק הישיבות מן הקהילות, נוצר הצורך באדם מיוחד שימלא תפקיד זה. בנוסף לזאת, עלה הצורך במשרת המשגיח בשל הרוחות הזרות שחדרו לישיבות מן החברה הסובבת והשפיעו על התלמידים, בפרט רעיונות תנועת ההשכלה. תפקיד המשגיח היה לפקח על התלמידים ועל התנהגותם, ולוודא שהם עומדים בדרישות המצופות מהם ומקדישים את זמנם ללימוד התורה כראוי. ביד המשגיח הייתה גם היכולת להפעיל סנקציות כנגד תלמידים שלא עמדו בחובותיהם, לרבות קנסות כספיים והרחקה מהישיבה. בין שאר משימותיו של המשגיח היו לעיתים קביעת סדרי הישיבה באולם הלימוד, הצמדת חברותות, פיקוח על הגעה לתפילת שחרית, שיחות אישיות עם התלמידים וכיוצא בזה. משגיחים אינם מוכשרים לתפקיד על ידי גוף מפקח ומכווין ובחירתם מתבססת על ידיעותיהם ב"תורת המוסר" ואופיים בלבד.[1]
בישיבות של תנועת המוסר בליטא ובעקבותיהן גם בשאר הישיבות התרחב תפקידו של המשגיח, והוא זה שעסק בחינוך התלמידים ובעיצוב עולמם הרוחני. המשגיח נשא דרשות ושיחות אשר עסקו בעיצוב הנפש ובעבודת המוסר ותיקון המידות, ואשר הייתה להן השפעה רבה על התלמידים. במקרים הקיצוניים היה מעמד שיחותיו החינוכיות של המשגיח קרוב לזה של שיעורי ראש הישיבה בתלמוד, והתלמידים היו חוזרים עליהן ומפרסמים אותן בכתב.
גם כיום פועלים משגיחים רוחניים בישיבות החרדיות ובמקצת הישיבות הציוניות. רמת הדומיננטיות שלהם משתנה מישיבה לישיבה: בחלק מן הישיבות מצטמצם תפקידם למסירת שיחות מוסר בישיבה וייעוץ רוחני לבחורים, ובישיבות אחרות לעומת זאת הם תופסים מקום דומיננטי בהנהגת ובקביעת מדיניות הישיבה בנושאים שונים. ישנם גם משגיחים אשר פעילותם מצומצמת להשגחה על מילוי תקנות הישיבה; הללו מכונים בקרב הבחורים 'משגיחים קטנים' (או בכינוי ההיתולי: מק"ק) ובדרך כלל בפרסומי הישיבה הם מכונים "משגיחים" לעומת המשגיח הראשי שמכונה "מנהל רוחני".
בישיבות חסידיות נקראים המשגיחים העוסקים בשיחות חיזוק בשם "משפיעים" והמשגיחים העוסקים באכיפת הכללים והסדרים מכונים "משגיחים".
ישנן ישיבות שאין בהם משגיח. הידועות שבהם הן ישיבת בריסק וישיבת רכסים. עוד בישיבות באירופה הייתה קיימת ההבחנה בין ישיבות עם משגיח וישיבות ללא משגיח, וכיום מגמה זו הולכת ומתרחבת.
משגיחים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין המשגיחים המפורסמים:
- רבי נתן צבי פינקל ("הסבא מסלובודקה")
- רבי ירוחם ליבוביץ מישיבת מיר
- הרב יחזקאל לוינשטיין מישיבות מיר ופוניבז'
- הרב אליהו דסלר מישיבת פוניבז'
- הרב אליהו לאפיאן מישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים
- הרב מאיר חדש מישיבות חברון, אור אלחנן ועטרת ישראל
- הרב שלמה וולבה מישיבות באר יעקב וגבעת שאול
- הרב נתן מאיר וואכטפויגל מישיבת לייקווד בארצות הברית
- הרב גדליה אייזמן מישיבת קול תורה
- הרב דב יפה מישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים
- הרב דן סגל (הידוע בכינויו "אחד המשגיחים")
- הרב מתתיהו סלומון מישיבת לייקווד בארצות הברית
- הרב חיים וואלקין מישיבת עטרת ישראל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משגיחי הישיבות לוקים בחוסר ידע בנפש האדם, באתר בחדרי חרדים, 24 בנובמבר 2017