לדלג לתוכן

ישיבת סוסיא

ישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי סוסיא
סמל הישיבה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
ישיבה תיכונית
השתייכות מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
תקופת הפעילות ה'תשנ"ח–הווה
מייסדים הרב נעם פרל, דורון שר-אבי, סלו ונגרובסקי
התמחות ישיבה תיכונית סביבתית
מגמות אקולוגיה
שכבות לימוד ט' - י"ב
מספר כיתות 8
בעלי תפקידים
מנהל חיים בר חי
ראש הישיבה התיכונית הרב נעם פרל
באחריות מועצה אזורית הר חברון
סגל כ-30 אנשי צוות
תלמידים
כ-180
שונות
ספרים מדרשטח, אבני דרך, נקיי הדעת, הזמנה לתפילה, הזמנה לפרשה, הזמנה לחגים, אגדה ופרשה, אגדה וטבע, אגדות ומידות, על הראשונים (שלושה כרכים), אבות, אדמורים ועגלונים, למנצח.
מיקום
מיקום סוסיא
קואורדינטות 31°23′31″N 35°06′51″E / 31.392018°N 35.114234°E / 31.392018; 35.114234
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת סוסיא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת בני עקיבא לחינוך סביבתי סוסיא, או בקיצור ישיבת סוסיא, היא ישיבה תיכונית הדוגלת בחינוך סביבתי הממוקמת בהתנחלות סוסיא.

בראשות הישיבה עומד הרב נעם פרל, שגם הקים את הישיבה בשנת תשנ"ח (1998). ראש הישיבה משנת תשע"א (2011) עד שנת תשע"ה (2015) היה הרב אברהם ישראל. תלמידי הישיבה מונים כ-180 במספר. תוכנית הישיבה כוללת 5 ימי לימוד בשבוע, כאשר בכל יום שישי ישנו סיור לימודי - כל זאת לאורך כל ימות השנה. כמו כן בכל שנה מתקיימות שתי סדנאות שטח שכבתיות בנות חמישה ימים, כאשר כל סדנת שטח עוסקת באזור אחר בארץ ישראל, וכן חמשוש, טיול בחמישי ושישי, אחד בשנה, גם הוא כל שנה באזור אחר בארץ ישראל.

הישיבה דוגלת בחינוך פתוח ובאמון הדדי תוך שיתוף מלא של התלמידים במתבצע. סדר היום בישיבה מורכב כך שחציו תורני וחציו תיכוני.

הישיבה מוציאה לאור עלון היוצא בכל שבת בה התלמידים בישיבה (אחת בחודש לערך) הנקרא "סוסון", והוא ערוך ומסודר על ידי תלמידי הישיבה.

הישיבה מקדישה את חציו הראשון של יום הלימודים התורני ללימוד כלל מקצועות התורה וענפיה ואת חציו השני ללימוד התלמוד הבבלי. שני סדרי הלימוד העצמי היומיים מתחלקים בין הכנה וחזרה על שעורי הגמרא לבין התקדמות מתמידה ומונחית בלימודי ההלכה והתנ"ך בבקיאות. מבנה "סדר" זה מאפשר ניצול של סדרי הלימוד העצמי תוך העלאת חשיבות לימודי התנ"ך וההלכה למעשה.

לימודי השדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה תוכנית למידת השטח המורכבת מסיורי-יום שבועיים ומשני סדנאות שטח שנתיות בנות שבוע. התוכנית עוסקת בנושאי גאולוגיה, בוטניקה, זואולוגיה, אקולוגיה, ארכאולוגיה, היסטוריה, תנ"ך, מדרש, סיורים חברתיים, סיורי מידות ומיומנויות שדה שונות.

בישיבה ישנה הוצאה לאור של ספרים, שבה יצאו לאור (נכון ל-2024) 6 ספרים, בהפקת ראש הישיבה והתלמידים (המשתתפים בכתיבה ובצילום), ועוד 9 שנכתבו בידי ראש הישיבה הרב נעם פרל. הספרים שהוצאו לאור עוסקים בנושאי הלימוד - כגון החי והצומח בארץ ישראל, פרשות השבוע, חגי ישראל, אגדות חז"ל וכדומה.

הקמפוס האקולוגי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לראש השנה תשס"ט החליטה הישיבה על תוכנית להקמת "קמפוס אקולוגי", לפי עקרונות וטכנולוגיות המוגדרים כ"ירוקים", בנושאים רבים ומרכזיים - חומרי הבנייה, זוויות העמדת המבנים, ניצול ומיחזור משאבי המים וצריכת אנרגיה חלופית.

בין השאר ניתן דגש על התנאים הבאים (בהתחשב בתנאי הטמפרטורה של חבל הארץ המקומי, הר חברון):

  • מרכיבי הבניה נבחרו על פי מרכיבי הבידוד ועוביים במטרה לצמצם את צריכת האנרגיה.
  • מבני הפנימיה נבנו בזווית בה יקבלו את מלוא החשיפה לשמש.
  • ניצול מרבי של משאבי המים (כמות המשקעים הממוצעת באזור היא כ-250 מ"מ בשנה).
  • שיחזור השימוש במים ובפסולת.
  • מזעור השימוש בחומרים חד-פעמיים.

בנייתו של הקמפוס האקולוגי נשלמה בשנת תשע"ד.

הקמפוס כולל גם גינה אקולוגית הכוללת בין היתר מקלט לצמחים אנדמיים מהסביבה, בשיתוף רשות הטבע והגנים והמנהל האזרחי, כלוב למספר מיני ציפורים, אקווריום, חממה סביבתית ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]