ישיבת איתרי
 | |
 | |
| מבנה בית המדרש של ישיבת איתרי | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תקופת הפעילות | תשכ"ח 1968 – הווה |
| מייסדים | הרב מרדכי אליפנט |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב אריאב עוזר |
| משגיח | הרב מאיר שמעון שפיצר |
| תלמידים | |
| 300 | |
| מיקום | |
| מיקום | בית צפאפא, ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°44′40.81″N 35°12′39.42″E / 31.7446694°N 35.2109500°E |
 | |
ישיבת איתרי היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית שנוסדה על ידי הרב מרדכי אליפנט בשנת ה'תשכ"ח (1968) והייתה המוסד העיקרי מבין מוסדות "איתרי".
השם איתרי (ITRI) הוא ראשי התיבות באנגלית של "Israel Torah Research Institute", "המכון הישראלי לחקר התורה". במשך שנים שמה הרשמי של הישיבה היה "תפארת אברהם - איתרי", ולאחר פטירת הרב אליפנט שונה שם הישיבה על שמו: "ישיבת מדרש התלמוד זהב מרדכי - איתרי".
הישיבה שוכנת בדרום-מזרח ירושלים, בין אזור התעשייה של שכונת תלפיות לשכונת בית צפאפא.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של הישיבה בכולל שהקים הרב אליפנט בירושלים בסוף שנות החמישים בשם "תפארת אברהם - איתרי" (על שם סבה של רעייתו).[1]
לאחר גלגולים שונים עבר הכולל לבית נוסבאום שבשכונת רוממה בירושלים, והחלו להצטרף אליו קבוצות של בחורים צעירים שלמדו בחברותא עם אברכי הכולל.
בשנת ה'תשכ"ח 1968 נפתחה רשמית ישיבת איתרי בשם "ישיבת מדרש התלמוד תפארת אברהם - איתרי", והכולל השתלב בתוך הישיבה. בין תלמידי הישיבה היו תלמידים מישראל ומארצות הברית. למשך מספר חודשים שכנה הישיבה בבית מלון במזרח ירושלים, בבניין שנודע לימים כאוריינט האוס. לאחר מכן, תוך שימוש בקשריו עם שר הביטחון משה דיין ועם ראש עיריית ירושלים טדי קולק, השיג הרב אליפנט שטח קרקע בדרום מזרח העיר, ליד השכונה בית צפאפא, ובו מבנה ישן של בית חולים מנדטורי שאליו עברה הישיבה.
מוסדות איתרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות השבעים שופצו והורחבו מבני הישיבה, והובאו ללמד בה הרב שלמה פישר, הרב שמואל אוירבך, הרב מיכל זילבר, הרב יוסף ציינווירט, הרב חיים ברנד, הרב דב בער אייכינשטיין והרב נתן קמינצקי (בנו של הרב יעקב קמינצקי). בשיאה, מנתה הישיבה מאות תלמידים.
באותן שנים, הקים הרב אליפנט מוסדות תורניים נוספים שנכללו גם הם ב"רשת מוסדות איתרי", בהם: ישיבת איתרי חדרה[2], ישיבה לצעירים בירושלים (במבנה סמוך לישיבה הגדולה, נפתחה בזמן אלול ה'תשל"א), רשת תלמודי תורה בירושלים (רוממה, רמות והר נוף), מכון ללימודים תורניים לסטודנטים מארצות הברית על שם דויד שפל ("ישיבת דרכי נועם") בשכונת בית הכרם, מכללה מקבילה לנשים על שם פלה שפל, ישיבת "נווה יהושע" לצעירים מארצות הברית מבתים מסורתיים על יד בית יהושע, ישיבות לבני עדות המזרח בשכונת בקעה בירושלים, בבית שמש ובנתניה, וישיבות לבעלי תשובה מקרב עולי ברית המועצות. בנוסף הקים גני ילדים ומרכז קהילתי לנוער בעיר יפו. כמו כן, יזם הקמת מבני מגורים לשיכון חלק מתלמידיו ומשפחותיהם במחירים מוזלים. חלק ממוסדות איתרי נעשו עם הזמן למוסדות עצמאיים.
בשנת ה'תשמ"ה (1985), ביקש הרב אליפנט למנות את הרב אלעזר מנחם מן שך כראש מוסדות איתרי, אולם הדבר לא יצא לפועל.
בשלהי שנות התשעים, נקלעו מוסדות הישיבה למצב כלכלי קשה ושמם נקשר לחקירות משטרה בפרשיות פליליות[3].
לאחר פטירת מייסדה הרב מרדכי אליפנט בשנת ה'תש"ע 2009 עמדו בראשות הישיבה הרב שלמה פישר עד פטירתו (2021), יחד עם הרב יצחק ברטלר עד פטירתו (2022). במלאת השבעה לפטירתו של הרב אליפנט הכריז הרב פישר על שינוי שם הישיבה ל"ישיבת זהב מרדכי - איתרי". לאחר מכן מונה גם הרב אריאב עוזר לראש הישיבה, והוא כיום הדמות הדומיננטית בה.
מנהל הישיבה הוא הרב יצחק שכטר, ר"מ לשעבר בישיבה וכיום גם רב בית כנסת יוצאי איתרי בבני ברק.
מאפייני הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הר"מים בישיבה הם הרב עמיהוד קליין (מחבר סדרת הספרים "עמודי הוד"), הרב מרדכי גלוסקינוס והרב אליהו הילדסהיימר. המשגיח הוא הרב מאיר שפיצר. עד תחילת שנת 2022 שימש גם הרב זאב גצל כמשגיח.
פעמיים בשבוע מתקיים שיעור הלכה על ידי הרב שלום גלבר, המוסר גם שיחה על פרשת השבוע.
נכון לשנת תשפ״ד, בישיבה לומדים כ-300 בחורים ועוד כשלושים אברכים, רובם בוגרי ישיבות תיכוניות חרדיות, כגון היישוב החדש, מערבא, נהורא, נהרדעא ומתיבתא בית שמש. הישיבה עברה לבעלות עמותה המנוהלת על ידי כמה מבוגריה.
כחלק ממדיניות הישיבה, היא מתנגדת לגיוס לצה"ל – וב-2024 אף סילקה משורותיה בחורים שהסכימו להתגייס, על מנת למנוע כל לגיטימציה לגיוס לצה"ל.[4]
השיעורים בישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד שיעורים יומיים, מתקיימים גם שיעורים כלליים. שניים מהם נמסרים על ידי הרב עוזר, בעיון ובבקיאות, והם נמשכים כשעתיים. שיעור נוסף היה נמסר על ידי הרב יצחק ברטלר. שיעוריו נדפסים בדרך כלל בספריו "בית יצחק". שיעור רביעי היה נמסר על ידי הרב שמחה שיף.
מדי שבוע מתקיים בימי רביעי שיעור בספר משלי על פי ביאור הגר"א, וגם שיעור בימי חמישי בספר 'דרך השם'' לרמח"ל על ידי הרב עמיהוד קליין.
בימי שישי מוסר הרב עוזר חבורה בענייני קדשים במשך כשעתיים, שאותה מגיעים לשמוע גם עשרות בחורים מישיבות אחרות.
מבוגרי הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איתרי, באתר עולם התורה
- יקותיאל צפרי, עיסקת הנדל"ן של ישיבת איתרי, 31 במאי 2009 (ארכיון)
- גבריאל יצחק רוונה, אוצר הספרים של ישיבת איתרי, באתר בלוג הספרנים של איגוד ספרני היהדות
- שיעורים מישיבת איתרי, באתר "קול הלשון"
שיעורים שנמסרו ב ישיבת איתרי לצפייה באתר בינינו.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: ישיבות ומוסדות תורה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 308
- ^ יותקנו רמזורים בחדרה, דבר, 26 באוגוסט 1974; מנחם רהט, בחור הישיבה לא יסגור את הבריכה בשבת, מעריב, 2 בפברואר 1979
- ^ שחר אילן, ח"כים דורשים מהמשטרה לחקור היעלמות מיליוני דולרים מישיבת איתרי, הארץ, 15 בספטמבר 1999
- ^ 7 בחורים סולקו מ’איתרי’ לאחר שחתמו על הסכם סודי עם צה”ל, אתר חרדים10, 11 בנובמבר 2024
