לברון ג'יימס
_(cropped2).jpg) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ג'יימס במדי לוס אנג'לס לייקרס, 2022 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
30 בדצמבר 1984 (בן 39) אקרון, אוהיו שבארצות הברית  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | סמול פורוורד | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה | 2.06 מטרים | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מספר | 23, 6 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דראפט |
בחירה ראשונה, 2003 קליבלנד קאבלירס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קבוצות כשחקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
2003–2010 2010–2014 2014–2018 2018– |
קליבלנד קאבלירס מיאמי היט קליבלנד קאבלירס לוס אנג'לס לייקרס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הישגים כשחקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
לֶבְּרוֹן רֵיימוֹן גֵ'יימְס (באנגלית: .LeBron Raymone James Sr; נולד ב-30 בדצמבר 1984) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הסמול פורוורד בקבוצת לוס אנג'לס לייקרס מליגת ה-NBA ובנבחרת ארצות הברית בכדורסל. ג'יימס נמצא במקום הראשון ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA.[1] ובמקום הראשון ברשימת הקלעים המובילים בתולדות פלייאוף ה-NBA. הוא זכה ארבע פעמים בתואר MVP של סדרת הגמר ב-NBA, והיחיד שעשה זאת בשלוש קבוצות שונות. נודע בכינוי קינג ג'יימס (King James – המלך ג'יימס).
כבר בתקופת לימודיו בבית הספר התיכון ניבאו לו קריירה מוצלחת ב-NBA. כשהיה בן 18 בלבד הוא נבחר בבחירה מספר 1 בדראפט 2003, ועוד לפני משחק הבכורה שלו חתם על חוזה חסות עם נייקי בשווי 90 מיליון דולר. הוא זכה בתואר רוקי השנה בעונת 2003/2004, ומאז 2005 נכלל כל עונה באחת מחמישיות העונה ב-NBA והשתתף בקביעות במשחק האולסטאר. במהלך שבע שנותיו בקליבלנד, ג'יימס היה שחקן ההתקפה המרכזי של הקבוצה, והוביל את הקבוצה להופעות רצופות בפלייאוף בין השנים 2006–2010. בשנת 2007 העפילה קליבלנד עד לגמר האזור המזרחי של ה-NBA לראשונה מאז 1992, ולסדרת הגמר הכללית לראשונה בתולדות הקבוצה, שבה הפסידה לסן אנטוניו ספרס (0–4). הוא זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-2009, ב-2010, ב-2012 וב-2013, והגיע למקום השני בבחירות ל-MVP ב-2006.
ב-2010 עבר למיאמי היט, שאותה הוביל לארבעה גמרים רצופים לצד כריס בוש ודוויין וייד, כאשר בשניים מהם, בשנים 2012 ו-2013, הוביל אותה לזכייה באליפות ה-NBA תוך שהוא מוכתר פעמיים ל-MVP של סדרת הגמר, בנוסף להיותו ה-MVP של העונה הסדירה בשתי עונות אלו. ב-2014 חזר ג'יימס לקליבלנד קאבלירס, הוביל אותה ארבע פעמים ברציפות לסדרת הגמר, ולאליפות ראשונה בתולדות המועדון בשנת 2016, תוך שהוא מוכתר ל-MVP של סדרת הגמר. ב-2018 עבר ללוס אנג'לס לייקרס, ובשנת 2020 זכה איתה באליפות ה-NBA, והוכתר ל-MVP של סדרת הגמר.
ג'יימס שיחק בנבחרת ארצות הברית בכדורסל, עמה זכה במדליות ארד באולימפיאדת אתונה 2004 ובאליפות העולם 2006, וכן במדליות זהב באולימפיאדת בייג'ינג 2008, אולימפיאדת לונדון 2012 ובאולימפיאדת פריז 2024, בה זכה גם בתואר ה-MVP.[2]
במשך הקריירה התמיד ג'יימס בהפגנת ממוצעים גבוהים בכמעט כל אספקט של המשחק, ולפיכך שבר שיאים רבים, לרבות השחקן הצעיר ביותר לחצות את רף 10,000, 20,000, 30,000 ו-40,000 הנקודות בקריירה. ג'יימס משחק בדרך כלל בעמדות הסמול פורוורד או הפאוור פורוורד, אך בעת הצורך יכול לשחק בכל העמדות. הישגיו האישיים והקבוצתיים של ג'יימס קיבעו את מעמדו כאחד הכדורסלנים הטובים ביותר בכל הזמנים.[3][4][5]
ביוגרפיה
לברון ג'יימס נולד ב-30 בדצמבר 1984 באקרון שבאוהיו, לגלוריה ג'יימס בת ה-16. אביו הביולוגי אנתוני מקללנד, הוא אסיר לשעבר שלא היה מעורב בגידולו.[6] אמה של גלוריה וסבתה סייעו בגידול התינוק, אך כשהיה בן שלוש מתה הסבתא, ומאוחר יותר באותה שנה מתה גם אמה של גלוריה. גלוריה ואחיה התקשו לשלם את החשבונות, והעירייה ניתקה את החימום ובית המשפחה התפרק. גלוריה סבלה מבעיות כלכליות חמורות, והחלה לנדוד בין דירות של שכנים ומכרים ובדירות שכורות. כשהיה בכיתה ד' בבית הספר היסודי נעדר ג'יימס מעל 100 ימי לימודים. הוא נהג לפרוק את רגשותיו בספורט, כאשר המקצועות האהובים עליו היו כדורסל ופוטבול.
בקיץ 1993 חיפש ברוס קלקר (Bruce Kelker), מאמן וסקאוט בקבוצת "איסט דראגונס", קבוצת פוטבול לילדים, שחקנים בשכונות הקשות של אקרון, וערך תחרות ריצה בין הילדים. ג'יימס ניצח בפער. קלקר פנה לאימו כדי שתרשום אותו לחוג, אבל היא סירבה מאחר שלא היה לה כסף לרישום ולציוד, קלקר התעקש ואירח אותם בביתו למספר חודשים. בשל הקשיים הכלכליים שקלה גלוריה לשלוח אותו לקרובי משפחה רחוקים אך פרנקי ווקר, מאמנו של ג'יימס בקבוצה, אשר שמע על המצב הכלכלי הקשה, החליט לאמצו.[6] ג'יימס חלק חדר עם פרנקי ג'וניור, ואב המשפחה עמד על כך שהילדים ישלימו את הלימודים ושעורי הבית לפני שיוצאים לפעילויות ספורטיביות. פרנק גם לימד אותו את יסודות הכדורסל בחצר של המשפחה, ורשם אותו לקבוצת הכדורסל הראשונה שלו. ג'יימס אמר בראיון מאוחר כי הם היו "המשפחה הראשונה האמיתית שלי".
במהלך שהותו אצל משפחת ווקר, התיידד ג'יימס עם פרנקי ג'וניור, סיאן קוטון, דרו ג'ויס, וילי מגי ורומאו טראוויס (אנ'), והשישה החלו להתאמן יחדיו אצל מאמן קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת מישיגן סנטרל בעבר, קית' דמברות'.[6] תוך זמן קצר הקימו החברים את קבוצת הכוכבים הנופלים של צפון אוהיו, אותה אימן אביו של ג'ויס. בשנת 1997 העפילה הקבוצה לטורניר הארצי של ה-AAU לקבוצות עד גיל 16, ושנתיים לאחר מכן העפילה עד לגמר הטורניר עד גיל 18. לאחר שניצחו את כל חמשת משחקיהם הראשונים זומנו "הכוכבים הנופלים" למשחק מיוחד נגד כוכבי דרום קליפורניה ואף על פי שהפסידו במשחק, ג'יימס זוהה מיד כאחד הפוטנציאלים הגדולים של הכדורסל בארצות הברית.[6]
בשנת 1999 החל ג'יימס לשחק בנבחרת בית הספר סנט וינסנט-סנט מארי שבאקרון. הוא שיחק עם המספר 23 על חולצתו, אותו המספר עמו שיחק מייקל ג'ורדן, אשר נחשב לגדול הכדורסלנים בכל הזמנים, ובו ראה ג'יימס מודל לחיקוי והערצה.[6] כבר בעונת הפרשמן שלו קבע ממוצעים מצוינים של 18 נקודות ו-6.2 ריבאונדים והוביל את קבוצתו למאזן 0–27 ולאליפות מחוזית ראשונה מאז 1984.[7][6] ג'יימס הרשים במשחקו ופרשני כדורסל רבים ניבאו לו עתיד מוצלח במיוחד ב-NBA. בעונתו השנייה בסנט וינסנט, העלה את ממוצעיו ל-25.5 נקודות, 7.2 ריבאונדים, 5.8 אסיסטים ו-3.8 חטיפות למשחק והוביל את בית ספרו לאליפות מחוזית שנייה ברציפות. כמו כן, נבחר למר הכדורסל של אוהיו, ולחמישיית המצטיינים הארצית של העיתון USA Today. בכך, הפך לשחקן השנה השנייה הראשון בכל הזמנים שנבחר לנבחרת העונה של USA Today.[8]
בעונת 2001/2002 המשיך ג'יימס להשתפר וממוצעיו המשיכו לעלות ל-29 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 5.7 אסיסטים ו-3.3 חטיפות למשחק, אולם סנט וינסנט סיימה רק במקום השני באליפות המחוזית, לאחר שהפסידה 63–71 בגמר הטורניר לבית הספר על שם רוג'ר באקון מסינסינטי.[8] אף על פי כן, ג'יימס נבחר שוב למר הכדורסל של אוהיו, ואף זכה בתוארי שחקן העונה של USA Totay וכדורסלן השנה בליגת התיכונים. במהלך עונה זו, הופיע ג'יימס על שערי המגזינים "סלאם", "ספורטס אילוסטרייטד" ו-ESPN ונחשב לאחד השחקנים המבטיחים בספורט האמריקאי. בעונתו הרביעית והאחרונה בסנט וינסנט, 2002/2003, הגביה ג'יימס את שיאו, ועם ממוצעים של 31.6 נקודות, 9.6 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ו-3.4 חטיפות הוביל את קבוצתו לאליפות שלישית בארבע עונות. כמו כן, זכה כמעט בכל התארים והפרסים האפשריים לשחקן תיכונים, כולל פרס ספורטאי השנה בתיכונים ופרס ה-MVP של משחק האול-אמריקן, בו הוביל את נבחרת המחוז המזרחי לניצחון 107–122, עם 27 נקודות, 7 ריבאונדים ו-7 אסיסטים.[8] לאחר עונה זו עזב ג'יימס את סנט וינסנט אחרי ארבע עונות, בהן קלע 2,657 נקודות, הוריד 892 ריבאונדים ומסר 523 אסיסטים.[8]
קריירה ב-NBA
השנים הראשונות והתקדמות
לקראת דראפט ה-NBA 2003 היה ג'יימס המועמד המוביל לבחירה במקום הראשון, ובעקבות כך החתימה אותו חברת ציוד הספורט נייקי על חוזה חסות בשווי 90 מיליון דולרים. בדראפט עצמו הוא אכן נבחר במקום הראשון על ידי קבוצת קליבלנד קאבלירס וכבר במשחקו הראשון ב-NBA, נגד סקרמנטו קינגס, הותיר רושם כשחקן יוצא דופן, כאשר קלע 25 נקודות, הוריד 6 ריבאונדים, מסר 9 אסיסטים וחטף 4 פעמים ב-42 דקות משחק. בסך הכל סיים ג'יימס את עונת הרוקי שלו עם 20.9 נקודות, 5.9 אסיסטים ו-5.5 ריבאונדים בממוצע למשחק ונבחר לרוקי השנה, השחקן הצעיר בהיסטוריה שזוכה בתואר.[7] כמו כן, הפך לשחקן השלישי בלבד שקובע למעלה מ-20 נקודות, 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים למשחק בעונתו הראשונה ב-NBA, אחרי מייקל ג'ורדן ואוסקר רוברטסון.[7] גם מבחינה קבוצתית, הגעתו של ג'יימס לקליבלנד הייתה משמעותית, והקבוצה סיימה את העונה הסדירה במאזן 35–47, כאשר היא משיגה 18 ניצחונות יותר מאשר בעונה הקודמת.
בעונת 2004/2005 עזב קרלוס בוזר את קליבלנד וג'יימס הפך לשחקן המוביל של הקבוצה. הוא קבע ממוצעים של 27.2 נקודות, 7.2 אסיסטים, 7.4 ריבאונדים ו-2.2 חטיפות - נתונים מרשימים במיוחד עבור שחקן בגילו, ונבחר לחמישיית העונה השנייה. אף על פי כן, קליבלנד שוב נכשלה בניסיונה להעפיל לפלייאוף, לאחר שסיימה את העונה הסדירה במקום התשיעי במזרח עם מאזן 40–42. בעונה זו נבחר ג'יימס, לראשונה בקריירה, להשתתף במשחק האולסטאר, בו ניצחה נבחרת המזרח 115–125. ג'יימס היה ממצטייני המשחק וסיים אותו עם 13 נקודות, 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.
בעונת 2005/2006 הפגין ג'יימס יכולת קליעה משובחת וסיים את העונה הסדירה עם ממוצע של 31.4 נקודות למשחק, אולם סיים שני בטבלת מלך הסלים של הליגה אחרי קובי בראיינט שבעונת שיא קלע 35.4 נקודות למשחק. הוא הוביל את קליבלנד למאזן 32–50 בסיום העונה הסדירה ולמקום השלישי במזרח, ממנו העפילה הקבוצה למשחקי הפלייאוף לראשונה מאז עונת 1997/1998. כמו כן, נבחר ג'יימס לראשונה לחמישייה הראשונה של העונה וסיים שני בבחירות ל-MVP של העונה הסדירה, כאשר רק סטיב נאש מקדים אותו. נוסף על כך, נבחר שוב להשתתף במשחק האולסטאר ואף זכה בפרס ה-MVP של המשחק עם 29 נקודות ו-6 ריבאונדים והפך לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר.
בסיבוב הראשון של הפלייאוף התמודדה קליבלנד נגד וושינגטון ויזארדס, וכבר במשחק הראשון בין הקבוצות השיג ג'יימס טריפל דאבל עם 32 נקודות, 11 ריבאונדים ו-11 אסיסטים והוביל את קליבלנד לניצחון 86–97.[9] גם בהמשך הסדרה נגד וושינגטון הציג יכולת טובה מאוד עם ממוצעים של 35.7 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-5.7 אסיסטים למשחק והוביל את הקאבלירס לניצחון 2–4, במה שהיה לניצחונה הראשון של קליבלנד בסדרת פלייאוף מאז עונת 1992/1993. בחצי גמר המזרח נגד האלופה היוצאת, דטרויט פיסטונס, קליבלנד כבר הייתה ביתרון 2–3 מבטיח, אולם הפסידה בשני המשחקים הנותרים והודחה מהפלייאוף.
בעונת 2006/2007 הייתה ירידה קלה ביכולתו של ג'יימס, אולם הוא המשיך להגיע להישגים מרשימים והוביל את הקאבלירס למקום השני במזרח עם מאזן זהה לעונה שעברה (32–50) ולהעפלה שנייה ברציפות לפלייאוף. הוא קבע ממוצעים של 27.3 נקודות, 6.7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים למשחק בעונה הסדירה, בזכותם נבחר להשתתף במשחק האולסטאר בפעם השלישית ברציפות ונכלל בחמישייה השנייה של העונה. בסיבוב הראשון של הפלייאוף, הוביל את קליבלנד ל"סוויפ" ראשון בתולדותיה, עם ניצחון 4–0 על וושינגטון ויזארדס.[10] בסיבוב הבא ניצחו הקאבלירס את ניו ג'רזי נטס והעפילו לגמר המזרח לראשונה מזה 15 שנים.
בסדרת גמר המזרח נגד דטרויט פיסטונס קליבלנד כבר הייתה בפיגור 0–2, אולם ניצחה בכל ארבעת המשחקים הבאים והעפילה לגמר ה-NBA לראשונה בתולדותיה. במשחק החמישי בסדרה הציג ג'יימס את אחד ממשחקי השיא שלו בקריירה ואחת מתצוגות היחיד הגדולות בתולדות הפלייאוף עם שיא פלייאוף אישי של 48 נקודות, כאשר הוא קולע את כל 25 הנקודות האחרונות של קבוצתו במשחק ועם סל ניצחון 2.2 שניות לסיום ההארכה השנייה, העניק לה ניצחון 109–107.[11] עם זאת, בסדרת הגמר נוצחו הקאבלירס בכל המשחקים נגד סן אנטוניו ספרס והפסידו בסדרה 0–4. בסך הכל קבע ג'יימס ב-20 משחקיו בפלייאוף בעונה זו ממוצעים של 25.1 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-8 אסיסטים.
בעונת 2007/2008 ביסס ג'יימס את מעמדו כגדול שחקני קליבלנד בכל הזמנים, כאשר עבר את בראד דוהרטי והפך למלך הסלים של הקבוצה בכל הזמנים עם 10,414 נקודות בחמש עונות בלבד.[12] כמו כן, בגיל 23 שנים ו-59 ימים, הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שמגיע ל-10,000 בקריירה.[13] הוא הוביל את קליבלנד למקום הרביעי במזרח בסיום העונה הסדירה ואף זכה בתואר מלך הסלים של הליגה עם ממוצע של 30 נקודות למשחק. עוד לפני כן זכה בפעם השנייה בקריירה בפרס ה-MVP של משחק האולסטאר, לאחר שסיים את המשחק עם 27 נקודות, 8 ריבאונדים ו-9 אסיסטים והוביל את נבחרת המזרח לניצחון 128–134. אף על פי כן, בפלייאוף לא הצליחו ג'יימס וקבוצתו לשחזר את ההישג מהעונה הקודמת והודחו כבר בסיבוב השני, לאחר הפסד 3–4 לאלופה בסופו של דבר בוסטון סלטיקס.
MVP של העונה הסדירה
בעונת 2008/2009 המשיך ג'יימס לשפר את יכולותיו האישיות. הוא העמיד ממוצעים עונתיים של 28.4 נקודות, 7.6 ריבאונדים ו-7.2 אסיסטים תוך שהוא מוביל את קליבלנד למאזן הטוב בליגה עם 66 ניצחונות מול 16 הפסדים בלבד. במהלך העונה היה ג'יימס לשני בהיסטוריה שזוכה בתואר השחקן המצטיין של המזרח ארבע פעמים באותה העונה,[14] ולרביעי שמוליך את קבוצתו בכל חמשת הפרמטרים המרכזיים.[15] בסיום העונה זכה ג'יימס בתואר השחקן המצטיין של העונה לראשונה בקריירה, ולראשון שזוכה בתואר במדי קליבלנד,[16] ולראשונה נבחר גם לחמישיית ההגנה הראשונה.
במשחקי הפלייאוף סייע ג'יימס לקבוצתו להדיח ללא הפסד את דטרויט פיסטונס בסיבוב הראשון, ובתוצאה זהה את אטלנטה הוקס בחצי גמר המזרח. בגמר המזרח פגשה קליבלנד את אורלנדו מג'יק. ג'יימס קבע כבר במשחק הראשון את שיא הקריירה שלו עם 49 נקודות במשחק פלייאוף, אך לא הצליח למנוע מקבוצתו את ההפסד במשחק. אורלנדו ניצחה בסדרה בשישה משחקים, למרות תרומה של 38.5 נקודות למשחק מצידו של ג'יימס. הוא סיים את משחקי הפלייאוף עם שיא קריירה של 35.3 נקודות בממוצע.
טרם עונת 2009/2010 הגיע לקליבלנד שאקיל אוניל בעסקת חליפין תמורת סאשה פבלוביץ' ובן וולאס שעברו לפיניקס סאנס, ובינואר חבר אליהם גם אנטואן ג'יימיסון. ג'יימס המשיך להפגין דומיננטיות רבה, ואף שבר את שיאו של קובי בראיינט כשחקן הצעיר ביותר שמגיע ל-15,000 נקודות בקריירה.[17] הוא הוליך את קליבלנד למאזן הטוב ביותר בליגה עונה שנייה ברציפות, עם 61 ניצחונות מול 21 הפסדים, וזכה שנית בתואר השחקן המצטיין של העונה. במשחקי הפלייאוף של עונתו האחרונה במועדון הוביל ג'יימס את הקבוצה לסיבוב השני, בו הודחה קליבלנד בשישה משחקים מול בוסטון סלטיקס.
המעבר למיאמי היט - שלושת הגדולים
כבר בקיץ 2009, החלו מספר קבוצות NBA לפנות מקום תחת תקרת השכר על מנת שיוכלו להציע לג'יימס חוזה מקסימום עם סיום חוזהו בקליבלנד. בסיום עונת 2009/2010 קיבל ג'יימס הצעות מלוס אנג'לס קליפרס, שיקגו בולס, ניו ג'רזי נטס, ניו יורק ניקס ומיאמי היט.[18] כמו כן, קיבל הצעה להישאר בקליבלנד שאף שחררה את מייק בראון, מאמן הקבוצה בחמש השנים האחרונות, במטרה לגרום לג'יימס לחתום על חוזה חדש. עם סיום חוזהו, ב-1 ביולי 2010, הודיע ג'יימס, אשר במהלך עונת 2009/10 הכריז כי ישמח לשחק בניו יורק, כי ברצונו לחתום בקבוצה בה ישתף פעולה יחד עם חבריו, דוויין וייד וכריס בוש, אשר גם הם סיימו את חוזיהם במיאמי היט וטורונטו ראפטורס, בהתאמה, והפכו לשחקנים חופשיים. בהמשך, הצטמצמו אופציות החתימה של ג'יימס לשיקגו, קליבלנד, מיאמי וניו יורק, כאשר שתי האחרונות החתימו את בוש ווייד ואת אמארה סטודמאייר בהתאמה, זאת במטרה לשכנע את ג'יימס כי בהן יהיו סיכוייו לזכות באליפות הגבוהים ביותר.
לבסוף, הודיע ג'יימס כי ב-8 ביולי יכריז באיזו קבוצה החליט לחתום, בתוכנית מיוחדת שתועבר בשידור חי בערוץ ESPN. בתוכנית שקיבלה את השם "ההחלטה",[19] הכריז כי יחתום במיאמי ובכך ישלים את שלישיית הכוכבים של הקבוצה שמיד הפכה לאחת המועמדת העיקריות לזכייה באליפות. מעברו של ג'יימס למיאמי עורר סערה ציבורית רבה בקליבלנד, כאשר בעלי הקאבלירס דן גילברט אף כינה אותו כ"בוגד" ו"אנוכי" ואת מעברו כינה "בגידה פחדנית". בעקבות דבריו נקנס גילברט על ידי קומישינר ה-NBA דייוויד סטרן ב-100,000 דולר, אולם גם סטרן הסכים כי החלטתו של ג'יימס בוצעה בצורה רעה.[20] כמו כן, מספר כוכבי עבר של ה-NBA הביעו את התנגדותם למהלך, ביניהם מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון וצ'ארלס בארקלי. עם זאת, החלטתו של ג'יימס הייתה סופית וב-9 ביולי הוא חתם על חוזה ל-6 שנים במיאמי.[21] בעונת 2010/2011 נוצחה מיאמי 2–4 בסדרת גמר הפלייאוף של ליגת ה-NBA בידי דאלאס מאבריקס. ג'יימס לא היטיב לשחק בסדרה זו ואף התבטא בסיומה כי "זהו כישלון שלי".[22]
האליפות הראשונה
בסוף עונת 2011/2012 זכה ג'יימס יחד עם קבוצתו מיאמי היט באליפות ה-NBA, לראשונה בקריירה שלו, לאחר שקבוצתו ניצחה במשחק האליפות 106–121 את אוקלהומה סיטי ת'אנדר, והשלימה בכך 1–4 בסדרה כולה. ג'יימס השלים במשחק טריפל דאבל ובכך היה לשחקן החמישי בהיסטוריה שקובע טריפל דאבל במהלך משחק האליפות. בעונה כולה סיים עם ממוצע של 27 נקודות למשחק וזכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בפלייאוף סיים עם ממוצע של 30 נקודות למשחק וזכה בתואר MVP של סדרת הגמר. הוא הפך לאחד השחקנים הבודדים שזכה בשני תארים - ה-MVP בעונה הסדירה ובסדרת הגמר.
האליפות השנייה
בעונת 2012/2013 המשיך לברון ג'יימס את יכולתו הטובה, וזכה שוב בתואר ה-MVP של העונה הסדירה (פעם שלישית בארבע שנים) כשהוא קולע 26.8 נקודות בממוצע למשחק. גם קבוצתו מיאמי היט הציגה יכולת משכנעת, כשניצחה במהלך העונה 27 משחקים רצופים (הרצף השני בטיבו בהיסטוריית המשחקים ב-NBA) והייתה הקבוצה בעלת מאזן הניצחונות הגבוה בליגה. בפלייאוף ניצחה מיאמי בסיבוב הראשון את מילווקי באקס, בחצי הגמר האזורי את שיקגו בולס ובגמר האזורי את אינדיאנה פייסרס ועלתה לגמר ה-NBA נגד סן אנטוניו ספרס. הסדרה התעלתה לרמה גבוהה מאוד והקרב היה שקול כשאף קבוצה לא מנצחת שני ניצחונות רצופים, עד שני המשחקים האחרונים שבהם מיאמי ניצחה. ג'יימס בלט במיוחד במשחק מספר 6 שבו פיגרה מיאמי ב-5 נקודות, 28 שניות לסיום המשחק. אך שלשות של ג'יימס ושל ריי אלן הובילו את המשחק להארכה שבה ניצחה מיאמי 100–103. ג'יימס השיג במשחק זה טריפל דאבל של 32 נקודות 12 ריבאונדים ו-10 אסיסטים, והסדרה המשיכה למשחק שביעי ומכריע, בו ניצחה מיאמי 88–95 וזכתה באליפות. ג'יימס הצטיין במשחק זה כשהוא קולע 37 נקודות, וזוכה שוב, בפעם השנייה ברציפות, בתואר ה-MVP של סדרת הגמר.
משחקו זכה לשבחים רבים, ואפילו מאמן הקבוצה היריבה גרג פופוביץ' אמר בסיומו שדוויין וייד ולברון ג'יימס שיחקו משחק שמתאים להיכל התהילה. בסיום המשחק, לאחר שהניף את תואר השחקן המצטיין ואת תואר האליפות, הוא נשא נאום נרגש והצטנע "אני לברון ג'יימס, מהעיר אקרון באוהיו, אני בכלל לא אמור להיות פה. בכל פעם שאני רואה את החולצה שלי בחדר ההלבשה, אני מרגיש מבורך".[23]
2013-2014
במהלך עונת 2013/2014 שמר ג'יימס על יציבות ועל יכולתו הטובה כשהוא קולע 27.1 נקודות למשחק, אך הגיע רק למקום השני בהצבעות לקביעת השחקן המצטיין של העונה, לאחר חברו ויריבו קווין דוראנט. קבוצתו, ההיט, סיימה במקום השני במזרח, לאחר אינדיאנה פייסרס. בסיבוב הראשון בפלייאוף הביסה מיאמי את שארלוט בובקטס 4–0. בסיבוב השני היא ניצחה את ברוקלין נטס 4–1 ועלתה לגמר המזרח. במשחק הרביעי בסדרה קלע ג'יימס 49 נקודות ובכך השווה את שיאו האישי בנקודות למשחק בפלייאוף.
בגמר המזרח התמודדה שוב מיאמי היט נגד הפייסרס. במהלך המשחקים ניסו חלק משחקני אינדיאנה לעשות ככל יכולתם כדי להוציא את ג'יימס מריכוזו, במהלכים שכללו עבירות קשות והקנטות. בלט בשיטה זאת לאנס סטיבנסון, שצולם באחד המשחקים כשהוא נושף לאוזנו של ג'יימס. השיטה לא הצליחה במיוחד וג'יימס היה אפקטיבי כרגיל, מיאמי ניצחה 4–2[24] ועלתה לגמר שוב מול הספרס. במשחק השני בלט ג'יימס במשחק שכלל 35 נקודות ו-10 כדורים חוזרים. במשחק החמישי קלע ג'יימס 37 נקודות, ואף על פי שהיה השחקן שקלע הכי הרבה נקודות בשתי הקבוצות לא הצליח להוביל את קבוצתו לזכייה באליפות. ההיט הפסידו בסדרה 1–4.
ב-4 במרץ 2014, במשחק בין מיאמי היט לשארלוט בובקטס, קלע ג'יימס 61 נקודות, ובכך קבע שיא קריירה. היה זה גם שיא מועדון עבור ההיט, השיא הקודם היה שייך לגלן רייס עם 56 נקודות. באותו משחק השיג שיא מועדון נוסף, כאשר קלע את שמונה השלשות הראשונות במשחק, ושיא נוסף של 25 נקודות ברבע (ברבע השלישי). לאחר המשחק הגיב ג'יימס: "ההוא שם למעלה העניק לי יכולות מדהימות לשחק כדורסל".[25]
החזרה לקליבלנד
לאחר ארבע שנים במיאמי היט, הייתה לג'יימס את האופציה לצאת מחוזהו ולהיות שחקן חופשי, שיכול לעבור לכל קבוצה החפצה בשירותיו. בסוף חודש יוני 2014 הודיע לקבוצתו שהוא מעדיף להיות שחקן חופשי.[26] במקביל, גם חבריו דוויין וייד וכריס בוש הודיעו כי הם שחקנים חופשיים. פרשנים העריכו כי ג'יימס לא היה מרוצה מהצוות המסייע במיאמי, וכי שאר הקבוצה מלבד שלושת הכוכבים הייתה חלשה למדי, מה שהוכח לו בסוף העונה כשסן אנטוניו ספרס ניצחה את מיאמי בגמר. המהלך הוביל לחרושת שמועות על קבוצות המעוניינות לקלוט אותו. ועדיין הסיכויים נטו לכך שיישאר במיאמי.
ב-11 ביולי 2014 הודיע ג'יימס כי הוא חוזר לקליבלנד, שצירפה בנוסף לקיירי אירווינג גם את קווין לאב, במה שיצר שלישיית שחקנים ברמת אולסטאר - "שלושת הגדולים", פעם נוספת. ההודעה הייתה על ידי כתבה שפורסמה בספורטס אילוסטרייטד, ללא מסיבת עיתונאים או ראיונות, כאנטיתזה להחלטה שקיבל ארבע שנים לפני כן שבעקבותיה זכה לביקורות רבות. הוא כתב כי הוא מרגיש צורך שהוא מעבר לכדורסל לחזור למקום ילדותו, ושבעיר כזאת הוא רוצה לחנך את ילדיו.[27] הוא חתם חוזה לשנתיים שבמהלכן ישתכר 42 מיליון דולר. מאמנו דייוויד בלאט אמר "אני שמח ומתרגש לאמן את השחקן הטוב בעולם. זו ברכה שאני מאחל לכולם".[28]
במהלך חודש ינואר 2015 נעדר ג'יימס מהמגרשים למשך שבועיים בשל פציעות בברך ובגב התחתון והחמיץ שבעה משחקים. זהו רצף המשחקים הארוך ביותר שהפסיד במהלך הקריירה שלו עד לאותה עת.[29] ב-25 בפברואר הפך לפורוורד שמסר הכי הרבה אסיסטים בתולדות הליגה, כשעבר את סקוטי פיפן[30] ובאפריל נכנס לרשימת 20 הקלעים הגדולים בכל הזמנים, לאחר שעבר את פטריק יואינג.[31]
את העונה סיימה קליבלנד במקום השני במזרח. בסיבוב הראשון גברה בסוויפ 0–4 על בוסטון סלטיקס. בסיבוב השני קלע ג'יימס את סל הניצחון עם השריקה לסיום במשחק הרביעי נגד שיקגו בולס.[32] בגמר המזרח גברה קליבלנד על אטלנטה הוקס ועלתה לגמר, בכך, הפך ג'יימס לשחקן הראשון מאז שחקני בוסטון סלטיקס בשנות ה-60 שמגיע לגמר חמש שנים ברציפות.[33] במהלך סדרת הגמר רשם 35.8 נקודות, 13.3 ריבאונדים ו-8.8 אסיסטים בממוצע למשחק, אך ללא קיירי אירווינג וקווין לאב הפצועים הפסידה קליבלנד את האליפות לגולדן סטייט ווריורס.
ב-2 בנובמבר 2015, במהלך משחק נגד פילדלפיה 76', קלע ג'יימס 22 נקודות וחצה את רף 25,000 הנקודות. בכך הפך ג'יימס לשחקן הצעיר ביותר בתולדות הליגה שמגיע ל-25 אלף נקודות.[34] ב-17 במאי 2016 הודיעה חברת נייקי שהוא חתם עמה על הסכם חסות ללא הגבלת זמן על סך מיליארד דולר. בנוסף, חברת ההפקות האחים וורנר פרסמה שג'יימס ישתתף בסרט ההמשך לספייס ג'אם "ספייס ג'אם: אגדה חדשה". הוא נבחר לשחק במשחק האולסטאר של 2016, ובסיום העונה הסדירה נבחר לחמישיית העונה ב-NBA בפעם העשירית ברציפות.
בפלייאוף של עונת 2015/2016 הוביל ג'יימס את קליבלנד לניצחונות ב"סוויפ" (4–0 בסדרה) בסיבוב הראשון נגד דטרויט פיסטונס ובחצי גמר המזרח נגד אטלנטה הוקס, ולאליפות המזרח אחרי ניצחון 4–2 בסדרה נגד טורונטו ראפטורס. בסדרת הגמר, שוב נגד גולדן סטייט, הוביל ג'יימס את קבוצתו לניצחון 4–3 ולזכייה ראשונה של העיר קליבלנד באליפות בענף ספורט כלשהו מאז זו של קליבלנד בראונס בפוטבול בשנת 1964. ג'יימס זכה בפרס ה-MVP של סדרת הגמר אחרי שרשם טריפל דאבל במשחק מספר 7.[35] בשל הזכייה באליפות הוא נבחר על ידי המגזין ספורטס אילוסטרייטד לספורטאי השנה.[36]
בעונת 2016/2017 הוביל את קליבלנד למקום השני במזרח. בעונה זאת רשם כמה נקודות ציון והישגים סטטיסטיים - הוא קלע מעל 27 אלף נקודות, חלף על פני האקים אולאג'ואן ושאקיל אוניל ברשימת קלעי כל הזמנים והתייצב במקום השביעי, מסר מעל 7000 אסיסטים וקטף מעל 7000 ריבאונדים, מספרי שיא לשחקן בעמדתו. בסיום העונה הסדירה נבחר לחמישיית העונה ב-NBA וזכה בפרס האזרחות על שם ג'יי. וולטר קנדי. בפלייאוף הוביל את קבוצתו לאליפות המזרח עם הפסד בודד, תוך שהוא הופך לקלעי המוביל בפלייאוף בכל הזמנים[37] בגמר נפגשה קליבלנד בפעם השלישית ברציפות בגולדן סטייט ווריורס, המחוזקת בקווין דוראנט והפסידה בתוצאה 1–4. ג'יימס הוביל את קבוצתו בנקודות וסיים את חמשת משחקי הגמר עם ממוצע של טריפל-דאבל, והוא השחקן היחיד שהגיע לנתונים אלו בסדרת גמר.[38]
ב-30 במרץ 2018 שבר ג'יימס את שיא המשחקים הרצופים עם 10 נקודות ומעלה, שבו החזיק עד אז מייקל ג'ורדן - 867 משחקים. במהלך העונה הועלו חששות בנוגע ליכולתה של קליבלנד, שדורגה באחד המקומות האחרונים בליגה מבחינה הגנתית, להגיע לגמר ה-NBA שנה נוספת. במשך העונה הקבוצה החליפה רבים משחקניה בטריידים, והגיעה לסיומה כשמאזנה 50–32, והיא במקום הרביעי במזרח. בפלייאוף ניצחה קליבלנד את אינדיאנה פייסרס, את טורונטו ראפטורס ואת בוסטון סלטיקס, ובכך העפיל לברון ג'יימס לגמר הליגה השמיני ברציפות שלו. במשחק הראשון בסדרת הגמר נגד גולדן סטייט ווריורס, ג'יימס שבר שיא נקודות אישי למשחק פלייאוף כשקלע 51 נקודות, אולם למרות הופעה זו קליבלנד הפסידה את המשחק הראשון, ובסיום הסדרה הפסידה את האליפות בסוויפ. ג'יימס סיים את הפלייאוף עם 748 נק', שני רק למייקל ג'ורדן שהגיע ל-759. עם תום העונה, שוב החלו ספקולציות לגבי עתידו של ג'יימס, שהפך לשחקן חופשי במהלך קיץ 2018.
המעבר ללייקרס
ב-1 ביולי 2018, לאחר ארבע עונות בקליבלנד, הודיע ג'יימס כי יסיים את תקופתו השנייה בקליבלנד ויחתום בלוס אנג'לס לייקרס. סוכנו של ג'יימס נימק את ההחלטה לעזוב את קליבלנד בשנית, בכך שג'יימס "עמד בהבטחתו" להביא את קליבלנד לאליפות.[39] ב-9 ביולי חתם ג'יימס עם הלייקרס על חוזה בן 4 שנים בשווי 154 מיליון דולר. עונתו הראשונה בלייקרס לא הייתה מן המוצלחות. הקבוצה ניסתה להחתים לצידו שחקנים בכירים נוספים כמו קוואי לאונרד ואנתוני דייוויס אך לא הצליחה בכך. ג'יימס עצמו נפצע והחמיץ 17 משחקים באמצע העונה, והקבוצה כשלה ולא הגיעה לפלייאוף ה-NBA. בכך, זאת הייתה העונה הראשונה לאחר 14 שנים רצופות שבהן שיחק בפלייאוף.[40] הוא נבחר לחמישיית העונה השלישית ב-NBA ולראשונה זה 12 שנים לא נבחר לחמישייה הראשונה. במהלך העונה, ב-7 במרץ 2019, עקף ג'יימס את מייקל ג'ורדן והתייצב במקום הרביעי ברשימת קלעי כל הזמנים, אחרי שקלע 31 נקודות בהפסד הלייקרס לדנוור נאגטס.[41]
במהלך הפגרה החתימה הקבוצה את פרנק ווגל למאמן, והעבירה את מרבית הבסיס הצעיר של הקבוצה לניו אורלינס פליקנס תמורת אנתוני דייוויס.[42] ג'יימס התאים עצמו במהירות לקבוצה החדשה, והפך לרכז במשרה מלאה.[43] ב-25 בינואר 2020 עקף ג'יימס את קובי בראיינט והתייצב במקום השלישי ברשימת קלעי כל הזמנים, לאחר שקלע 29 נקודות בהפסד הלייקרס לפילדלפיה 76'. בבוקר שלאחר מכן נהרג בראיינט בהתרסקות מסוק. עונת 2020 נקטעה בשל התפרצות מגפת הקורונה בארצות הברית, אך המשיכה מאוחר יותר במתווה מיוחד ומקוצר ב"בועת ה-NBA" באורלנדו. הלייקרס השלימה את העונה כשהיא במקום הראשון במערב, וניצחה בפלייאוף את שלוש היריבות שלה בזו אחר זו בתוצאה 4–1: פורטלנד טרייל בלייזרס, יוסטון רוקטס ודנוור נאגטס, בדרך לגמר הראשון של הלייקרס מזה עשר שנים. מלבד ג'יימס, הצטיין גם אנתוני דייוויס לאורך הפלייאוף. בגמר ה-NBA פגשו הלייקרס את מיאמי היט, ניצחו 4–2 וזכו באליפות ה-NBA, כאשר לברון נבחר שוב ל-MVP של סדרת הגמר.
ב-2 בדצמבר 2020 סיכם עם הלייקרס על הארכת חוזהו בשנתיים תמורת 85 מיליון דולר.[44]
ב-7 בפברואר 2023, במהלך הרבע השלישי של משחק נגד אוקלהומה סיטי ת'אנדר, קלע ג'יימס את הנקודה ה-38,388 בקריירה ועלה למקום הראשון ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, לפני כרים עבדול-ג'באר.[1]
במשחק האולסטאר 2024 רשם לברון את הופעתו העשרים ובכך הפך לשיאן ההופעות במשחקי האולסטאר, כאשר הוא עוקף את כרים עבדול-ג'באר, לו 19 הופעות.[45]
ב-3 במרץ 2024, במהלך ההפסד 114–124 לדנוור נאגטס, הפך ג'יימס לשחקן הראשון בהיסטוריית ה-NBA שקלע מעל 40,000 נקודות.[46]
ב-27 ביוני 2024 נבחר בנו ברוני ג'יימס במקום ה-55 בדראפט על ידי לוס אנג'לס לייקרס, ובכך הפכו לאב ובנו הראשונים לשחק באותה קבוצה ב-NBA.[47] ב-22 באוקטובר 2024, שיחקו השניים, זה לצד זה, באותו משחק, בכך הפכו לצמד האב ובנו הראשון שמשחק זה לצד זה בליגה.[48]
נבחרת לאומית
לאחר עונת רוקי מוצלחת במיוחד זומן ג'יימס לסגל נבחרת ארצות הברית לטורניר הכדורסל באולימפיאדת אתונה (2004), והיה שותף לאחד הכישלונות הגדולים בתולדות הכדורסל האמריקאי, לאחר שהנבחרת הפסידה את מדליית הזהב לראשונה מאז הורשו שחקני NBA לקחת חלק בטורנירים בינלאומיים וזכתה רק במדליית הארד. ג'יימס, אשר שותף בכ-11.5 דקות בממוצע בלבד בשמונת משחקיו בטורניר, סיים אותו עם 5.4 נקודות, 1.6 אסיסטים וריבאונד אחד בממוצע למשחק.[49]
לקראת אליפות העולם 2006 הפך ג'יימס לאחד השחקנים הבולטים בנבחרת ואף נבחר לשמש כאחד משלושת הקפטנים של ארצות הברית, יחד עם כרמלו אנתוני ודוויין וייד.[50] באליפות עצמה קבע ממוצעים טובים של 13.9 נקודות, 4.1 אסיסטים ו-4.8 ריבאונדים (מלך הריבאונדים של ארצות הברית),[51] אולם נבחרתו סיימה שוב במקום השלישי בלבד, לאחר שהפסידה ליוון בחצי הגמר וניצחה את ארגנטינה במשחק על המקום השלישי. כשנה לאחר מכן, באליפות אמריקה 2007 אשר שימשה גם כטורניר מוקדמות לאולימפיאדת בייג'ינג (2008), היה ג'יימס השחקן המוביל של ארצות הברית יחד עם אנתוני ואף הוביל את הנבחרת לזכייה בתואר, לאחר שקלע 19 נקודות והוריד 9 ריבאונדים בחצי הגמר נגד פוארטו ריקו והצטיין במשחק הגמר נגד ארגנטינה עם 31 נקודות, ובסך הכל קבע ממוצעים של 18.1 נקודות, 4.7 אסיסטים (שני באליפות), 3.6 ריבאונדים ו-1.5 חטיפות למשחק.[52]
ג'יימס לא שיחק באליפות העולם בכדורסל 2010, אך חזר עם נבחרת ארצות הברית לאולימפיאדת לונדון (2012). הוא הפך למנהיג הנבחרת יחד עם קובי בראיינט, והוביל אותה למדליית זהב שנייה ברציפות לאחר ניצחון על ספרד במשחק הגמר. ג'יימס תרם 19 נקודות בניצחון, והפך למלך הסלים של כל הזמנים בהיסטוריה של נבחרת ארצות הברית. הוא גם הצטרף למייקל ג'ורדן כשחקנים היחידים שזכו בפרס ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA, אליפות ה-NBA ומדליית זהב אולימפית באותה השנה. מאמנו בנבחרת מייק ששבסקי אמר כי "ג'יימס הוא השחקן הטוב ביותר, הוא המנהיג הטוב ביותר והוא חכם יותר מכל אחד שמשחק את המשחק עכשיו".
בטורניר הכדורסל באולימפיאדת פריז (2024) הוביל ג'יימס את ארצות הברית לזכייה במדליית הזהב. במשחק הגמר מול צרפת קלע 14 נקודות ומסר 10 אסיסטים,[2] ונבחר ל-MVP של הטורניר.
פרופיל שחקן
ג'יימס משחק בדרך כלל בעמדת הסמול פורוורד, אך הודות לאתלטיות שלו הוא מסוגל גם לשחק בעמדות הסנטר והפאוור פורוורד. בזכות יכולות הקליעה והבנת המשחק שלו, ג'יימס לפעמים מאייש את עמדות הקלע או הרכז. למעשה, בזכות יכולותיו המגוונות, ג'יימס הוא אחד השחקנים הבודדים ב-NBA שמסוגל לשחק בכל חמש העמדות על המגרש.
ג'יימס מצטיין גם ביכולתו ההגנתית ונבחר חמש פעמים ברציפות (2009–2013) לחמישיית ההגנה של העונה.
משפחתו
ג'יימס חי עם בת זוגו מאז התיכון, סוואנה ברינסון. לזוג שלושה ילדים: לברון ג'וניור (ברוני), יליד 2004, ברייס מקסימוס, יליד 2007, וזורי, ילידת 2015. ב-31 בדצמבר 2011, יום לאחר יום הולדתו ה-27, הציע ג'יימס נישואים לברינסון, ובספטמבר 2013 הם נישאו. שני בניו של ג'יימס משחקים גם הם כדורסל.[53] ב-27 ביוני 2024 נבחר בנו ברוני ג'יימס במקום ה-55 בדראפט על ידי לוס אנג'לס לייקרס, ובכך הפכו לאב ובנו הראשונים לשחק באותה קבוצה ב-NBA.[47] בנו השני ברייס משחק עבור תיכון סיירה קניון והוא מחזיק נכון לדצמבר 2024 ב-2 הצעות ממכללות.[54]
מעורבות חברתית ופוליטית
בניגוד לכדורסלנים וכוכבי ספורט אחרים, ג'יימס נוהג להביע את דעתו בנושאים חברתיים ופוליטיים.[55] ב-2012 ארגן תמונה קבוצתית של כל שחקני מיאמי היט, כשהם חובשים קפוצ'ונים במחאה על הרג צעיר אפרו-אמריקאי בשם טרייבון מרטין שנורה כשצעד עטוי בקפוצ'ון.[56] גם בטקס פרסי ESPN ב-2016 מחו הוא ושלושה מחבריו על הריגת שחורים על ידי שוטרים.
ב-2016 פרסם מכתב בעיתון הקורא לתמוך בהילרי קלינטון בהתמודדותה לנשיאות ארצות הברית. פרסום המכתב נעשה מספר ימים לפני הגעתה של קלינטון לנאום באוהיו, מדינתו של לברון שנחשבת לאחת ממדינות המפתח בבחירות לנשיאות ארצות הברית.[57] ב-2018 מתח ביקורת חריפה על נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בטענה שהוא משתמש גם בספורט כדי לפלג בין האזרחים בארצות הברית על בסיס גזע.[58] לאחר מספר ימים הנשיא לגלג עליו בתגובה בציוץ בחשבון הטוויטר שלו.[59] ג'יימס הקים את ארגון More than a vote, שמטרתו עידוד הצבעה.[60] באוקטובר 2024, ג'יימס הביע תמיכה בקמלה האריס לנשיאות 2024. ג'יימס כתב: "מה אנחנו בכלל מדברים כאן? כשאני חושב על הילדים והמשפחה שלי ואיך הם יגדלו, הבחירה ברורה. תצביעו קמלה האריס!".[61]
באוקטובר 2023 הביע ג'יימס תמיכה בישראל וגינה את טבח שבעה באוקטובר: ”הרצח והאלימות של חמאס נגד חפים מפשע הוא טרור. אנחנו במשפחת חברת ספרינג-היל שולחים את תנחומינו העמוקים ביותר לישראל ולקהילה היהודית”.[62]
ג'יימס מעורב בתמיכה בחינוך בעיר הולדתו אקרון. הוא מימן מעל אלף מלגות לקולג' לילדים מאקרון. ביולי 2018 פתחה "קרן לברון ג'יימס ומשפחתו" (LeBron James Family Foundation), בשיתוף עם מערכת בתי הספר הציבוריים של מדינת אוהיו, בית ספר ייחודי לילדים ממשפחות בסיכון. בית הספר, הנקרא "I Promise", נפתח ל-240 ילדים בכיתות ג' ו-ד' והוא צפוי בעתיד להכיל כ-1,000 ילדים. בית הספר יספק יום לימודים ארוך וארוחות בוקר וצהריים. בנוסף, יספק בית הספר לבוגריו מלגות ללימודים בקולג' ויסייע בתעסוקת ההורים. בראיונות לאחר הפתיחה אמר ג'יימס, כי הוא פתח את בית הספר סמוך למקום שבו הוא עצמו גדל והרחובות שבהם הוא הסתובב, וכי הוא מבין את הקשיים וההתמודדויות של הילדים בסיכון וממשפחות חד-הוריות, כי אלו הקשיים שהוא עצמו חווה. הוא הוסיף, כי פתיחת בית הספר הוא מהרגעים הגדולים בחייו, אפילו יותר מהישגיו הספורטיביים.[63][64]
סרטים ותוכניות טלוויזיה
ללברון ג'יימס ולשותפו העסקי מאבריק קרטר חברת הפקות בשם SpringHill Entertainment. הפקתה הראשונה של החברה הוא הסרט הדוקומנטרי More than a Game (2009) המתאר את קריירת התיכונים של ג'יימס. בהמשך הפיקה החברה גם את השעשועון "The Wall", את קומדיית הכדורסל "Survivor’s Remorse" (אנ') ונוספים.[65] הופיע בסרט "אסון מהלך" (אנ') משנת 2015. ב-2018 החל להפיק ולהשתתף בתוכנית טלוויזיה בשם "The Shop" ב־HBO, בתוכנית ג'יימס ואורחים נוספים מנהלים שיחה על תרבות ופוליטיקה במספרה הם דנים גם על נושאים נפיצים ושנויים במחלוקת בדעת הקהל האמריקאית כגון גזענות. בין האורחים דריימונד גרין ועוד.[66]
בספטמבר 2018 פורסם באופן רשמי כי ג'יימס ישחק ב"ספייס ג'אם: אגדה חדשה", סרט ההמשך ל"ספייס ג'אם" המצליח בכיכובו של מייקל ג'ורדן. את הסרט הפיק ריאן קוגלר, במאי "הפנתר השחור". צילומי הסרט חלו ב-2019 הסרט יצא לאקרנים בקיץ 2021.[67]
סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA
בעונה הסדירה
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | % מהשדה | % משלוש | % מהעונשין | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2003/2004 | קליבלנד | 79 | 79 | 39.5 | 0.417 | 0.290 | 0.754 | 5.5 | 5.9 | 1.6 | 0.7 | 20.9 |
| 2004/2005 | קליבלנד | 80 | 80 | 42.4 | 0.472 | 0.351 | 0.750 | 7.4 | 7.2 | 2.2 | 0.7 | 27.2 |
| 2005/2006 | קליבלנד | 79 | 79 | 42.5 | 0.480 | 0.335 | 0.738 | 7.0 | 6.6 | 1.6 | 0.8 | 31.4 |
| 2006/2007 | קליבלנד | 78 | 78 | 40.9 | 0.476 | 0.319 | 0.698 | 6.7 | 6.0 | 1.6 | 0.7 | 27.3 |
| 2007/2008 | קליבלנד | 75 | 74 | 40.4 | 0.484 | 0.315 | 0.712 | 7.9 | 7.2 | 1.8 | 1.1 | 30.0 |
| 2008/2009 | קליבלנד | 81 | 81 | 37.7 | 0.489 | 0.344 | 0.780 | 7.6 | 7.2 | 1.7 | 1.1 | 28.4 |
| 2009/2010 | קליבלנד | 76 | 76 | 39.0 | 0.503 | 0.333 | 0.767 | 7.3 | 8.6 | 1.6 | 1.0 | 29.7 |
| 2010/2011 | מיאמי | 79 | 79 | 38.8 | 0.510 | 0.330 | 0.759 | 7.5 | 7.0 | 1.6 | 0.6 | 26.7 |
| 2011/2012 | מיאמי | 62 | 62 | 37.5 | 0.531 | 0.362 | 0.771 | 7.9 | 6.2 | 1.9 | 0.8 | 27.1 |
| 2012/2013 | מיאמי | 76 | 76 | 37.9 | 0.565 | 0.406 | 0.753 | 8.0 | 7.3 | 1.7 | 0.9 | 26.8 |
| 2013/2014 | מיאמי | 77 | 77 | 37.7 | 0.567 | 0.379 | 0.750 | 6.9 | 6.3 | 1.6 | 0.3 | 27.1 |
| 2014/2015 | קליבלנד | 69 | 69 | 36.1 | 0.488 | 0.354 | 0.710 | 6.0 | 7.4 | 1.6 | 0.7 | 25.3 |
| 2015/2016 | קליבלנד | 76 | 76 | 35.6 | 0.520 | 0.309 | 0.731 | 7.4 | 6.8 | 1.4 | 0.6 | 25.3 |
| 2016/2017 | קליבלנד | 74 | 74 | 37.8 | 0.548 | 0.363 | 0.674 | 8.6 | 8.7 | 1.2 | 0.6 | 26.4 |
| 2017/2018 | קליבלנד | 82 | 82 | 36.9 | 0.542 | 0.367 | 0.731 | 8.6 | 9.1 | 1.4 | 0.9 | 27.5 |
| 2018/2019 | ל.א. לייקרס | 55 | 55 | 35.2 | 0.510 | 0.339 | 0.665 | 8.5 | 8.3 | 1.3 | 0.6 | 27.4 |
| 2019/2020 | ל.א. לייקרס | 67 | 67 | 34.6 | 0.493 | 0.348 | 0.693 | 7.8 | 10.2 | 1.2 | 0.5 | 25.3 |
| 2020/2021 | ל.א. לייקרס | 45 | 45 | 33.4 | 0.513 | 0.365 | 0.698 | 7.7 | 7.8 | 1.1 | 0.6 | 25.0 |
| 2021/2022 | ל.א. לייקרס | 56 | 56 | 37.2 | 0.524 | 0.359 | 0.756 | 8.2 | 6.2 | 1.3 | 1.1 | 30.3 |
| 2022/2023 | ל.א. לייקרס | 55 | 54 | 35.5 | 0.500 | 0.321 | 0.768 | 8.3 | 6.8 | 0.9 | 0.6 | 28.9 |
| 2023/2024 | ל.א. לייקרס | 71 | 71 | 35.3 | 0.540 | 0.410 | 0.750 | 7.3 | 8.3 | 1.3 | 0.5 | 25.7 |
| קריירה | 1,492 | 1,490 | 37.9 | 0.506 | 0.348 | 0.736 | 7.5 | 7.4 | 1.5 | 0.8 | 27.1 | |
| אולסטאר | 20 | 20 | 26.8 | 0.513 | 0.297 | 0.725 | 5.7 | 5.7 | 1.1 | 0.4 | 21.7 |
בפלייאוף
| עונה | קבוצה | משחקים | חמישייה | דקות | % מהשדה | % משלוש | % מהעונשין | ריבאונדים | אסיסטים | חטיפות | חסימות | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2005/2006 | קליבלנד | 13 | 13 | 46.5 | 0.476 | 0.333 | 0.737 | 8.1 | 5.8 | 1.4 | 0.7 | 30.8 |
| 2006/2007 | קליבלנד | 20 | 20 | 44.7 | 0.416 | 0.280 | 0.755 | 8.1 | 8.0 | 1.7 | 0.5 | 25.1 |
| 2007/2008 | קליבלנד | 13 | 13 | 42.5 | 0.411 | 0.257 | 0.731 | 7.8 | 7.6 | 1.8 | 1.3 | 28.2 |
| 2008/2009 | קליבלנד | 14 | 14 | 41.4 | 0.510 | 0.333 | 0.749 | 9.1 | 7.3 | 1.6 | 0.9 | 35.3 |
| 2009/2010 | קליבלנד | 11 | 11 | 41.8 | 0.502 | 0.400 | 0.733 | 9.3 | 7.6 | 1.7 | 1.8 | 29.1 |
| 2010/2011 | מיאמי | 21 | 21 | 43.9 | 0.466 | 0.353 | 0.763 | 8.4 | 5.9 | 1.7 | 1.2 | 23.7 |
| 2011/2012 | מיאמי | 23 | 23 | 42.7 | 0.500 | 0.259 | 0.739 | 9.7 | 5.6 | 1.9 | 0.7 | 30.3 |
| 2012/2013 | מיאמי | 23 | 23 | 41.7 | 0.491 | 0.375 | 0.777 | 8.4 | 6.6 | 1.8 | 0.8 | 25.9 |
| 2013/2014 | מיאמי | 20 | 20 | 38.2 | 0.565 | 0.407 | 0.806 | 7.1 | 4.8 | 1.8 | 0.6 | 27.4 |
| 2014/2015 | קליבלנד | 20 | 20 | 42.2 | 0.417 | 0.227 | 0.731 | 11.3 | 8.5 | 1.7 | 1.1 | 30.1 |
| 2015/2016 | קליבלנד | 21 | 21 | 39.1 | 0.525 | 0.340 | 0.661 | 9.5 | 7.6 | 2.3 | 1.3 | 26.3 |
| 2016/2017 | קליבלנד | 18 | 18 | 41.3 | 0.565 | 0.411 | 0.698 | 9.1 | 7.8 | 1.9 | 1.3 | 32.8 |
| 2017/2018 | קליבלנד | 22 | 22 | 41.9 | 0.539 | 0.342 | 0.746 | 9.1 | 9.0 | 1.4 | 1.0 | 34.0 |
| 2019/2020 | ל.א. לייקרס | 21 | 21 | 36.3 | 0.560 | 0.370 | 0.720 | 10.8 | 8.8 | 1.2 | 0.9 | 27.6 |
| 2020/2021 | ל.א. לייקרס | 6 | 6 | 37.3 | 0.474 | 0.375 | 0.609 | 7.2 | 8.0 | 1.5 | 0.3 | 23.3 |
| 2022/2023 | ל.א. לייקרס | 16 | 16 | 38.7 | 0.498 | 0.264 | 0.761 | 9.9 | 6.5 | 1.1 | 1.1 | 24.5 |
| קריירה | 282 | 282 | 41.3 | 0.495 | 0.331 | 0.741 | 9.0 | 7.2 | 1.7 | 1.0 | 28.5 |
שיאים אישיים למשחק
- נקודות - 61
- אסיסטים - 19
- ריבאונדים - 19
- סלי שדה - 23
- שלשות - 8
תארים והישגים
קבוצתיים
- נבחרת ארצות הברית
- מדליית זהב אולימפית: 2008, 2012, 2024
- מדליית ארד אולימפית: 2004
- מדליית ארד באליפות העולם: 2006
- מדליית זהב באליפות אמריקה: 2007
- קליבלנד קאבלירס
- אליפות ה-NBA: 2016
- אליפות האזור המזרחי: 2007, 2015, 2016, 2017, 2018
- אליפות הבית המרכזי: 2009, 2010, 2015, 2016, 2017, 2018
- מיאמי היט
- לוס אנג'לס לייקרס
- אליפות ה-NBA: 2020
- גביע ה-NBA: 2023
אישיים
- מקום ראשון ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, החל מפברואר 2023
- MVP של העונה הסדירה ב-NBA: 2008/2009, 2009/2010, 2011/2012, 2012/2013
- MVP של סדרת הגמר ב-NBA:,2019/2020 2011/2012, 2012/2013, 2015/2016
- רוקי השנה: 2003/2004
- MVP של גביע ה-NBA: 2023
- מלך הסלים של ה-NBA: 2007/2008
- בחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA: 2005–2024
- בחירה לחמישיית העונה ב-NBA:
- בחירה לחמישיית ההגנה של העונה ב-NBA:
- בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA:
- החמישייה הראשונה: 2003/2004
פרסים ומועמדויות
| שנה | פרס | קטגוריה | תוצאה | מקור |
|---|---|---|---|---|
| 2023 | פרסי בחירת הילדים של ניקלודיאון | כוכב ספורט אהוב | זכייה | [68] |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לברון ג'יימס (באנגלית)
לברון ג'יימס, ברשת החברתית פייסבוק
לברון ג'יימס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
לברון ג'יימס, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- פרופיל, באתר ESPN
לברון ג'יימס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- ערן סלע, האיש הזה הוא לא מה שאתם חושבים, באתר ynet, 10 במאי 2009
- סקוט סושניק, מספר 23: זה לא רק על כסף, באתר כלכליסט, 10 במאי 2009
- ערן סורוקה, הנבחר: לברון, מלך קליבלנד הראשון, באתר nrg, 28 במאי 2009
- מסיבת העיתונאים בה הכריז ג'יימס על מעברו למיאמי היט באתר ה-NBA, 9 ביולי 2010
- עמית לוינטל, שואו מי דה מאני, באתר ישראל היום, 15 ביוני 2012
- אבי זורנזון, לברון ג'יימס: לא רק כדורסלן-על, אלא גם מוח עסקי משובח, באתר גלובס, 5 באפריל 2014
- ניר וולף, לברון ג'יימס מתחיל מחדש, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2014
- ניר וולף, גבר עם סלים, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2015
אלעד זאבי, לברון ג'יימס ש-99.9% מהעולם לא מכיר, באתר הארץ, 14 ביוני 2015- יואב בורוביץ, לקח כדור - והקפיץ אותו למיליארד דולר, באתר TheMarker, 20 באפריל 2017
- חן אלמליח, לברון ג'יימס הפך מהכדורסלן הטוב בעולם למנהיג של אמריקה השחורה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018
- יהונתן אליהו, אני אגדה: לברון ג'יימס חי בסרט הוליוודי, בעיתון מקור ראשון, 26 באוקטובר 2018
- יהונתן אליהו, להעיר את הדב: האפקט האדיר של לברון ג'יימס על הספורט בלוס אנג'לס, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2018
- אסף רביץ, רץ בהילוך איטי: האם אנו עדים לתחילת הסוף של לברון ג'יימס?, באתר וואלה, 7 במרץ 2019
- הראשון שעושה זאת במהלך הקריירה: לברון ג'יימס הפך למיליארדר, באתר וואלה, 2 ביוני 2022
- איתי לארי, לברון ג'יימס הכדורסלן הגדול אי פעם פשוט כי הוא הטוב ביותר, באתר הארץ, 8 בפברואר 2023
- לברון ג'יימס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1 2 אגדה: לברון ג'יימס הפך לשיאן הנקודות ב-NBA בכל הזמנים, באתר וואלה, 8 בפברואר 2023
- ^ 1 2 נדב צנציפר, בפעם החמישית ברציפות: ארה"ב זכתה בזהב האולימפי בכדורסל, באתר ynet, 10 באוגוסט 2024
- ^ שרון דוידוביץ', ESPN קבעה: לברון ג'יימס הכי טוב בעולם, באתר ynet, 28 בספטמבר 2012
- ^ רון גורדון, ההוכחה הגדולה של לברון ג'יימס, באתר כלכליסט, 20 ביוני 2016
- ^ All-Time #NBArank: LeBron No. 3 באתר ESPN
- ^ 1 2 3 4 5 6 ביוגרפיה באתר JockBio
- ^ 1 2 3 ביוגרפיה באתר הרשמי של מיאמי היט
- ^ 1 2 3 4 פרופיל באתר דראפט ה-NBA
- ^ סיכום המשחק הראשון בין וושינגטון וקליבלנד באתר ה-ESPN
- ^ סיכום המשחק הרביעי בין וושינגטון לקליבלנד באתר ה-ESPN
- ^ סיכום המשחק החמישי בין קליבלנד ודטרויט באתר ה-ESPN
- ^ כתבה באתר YAHOO!
- ^ הנקודה ה-10,000 של ג'יימס באתר YouTube
- ^ LeBron joins Garnett in elite club באתר NBA.com
- ^ LeBron James Wins NBA’s Most Valuable Player Award באתר הרשמי של קליבלנד קאבלירס
- ^ James outdistances Bryant in winning Kia MVP award באתר NBA.com
- ^ NBA: לברון ג'יימס הפך לשחקן הצעיר ביותר שמגיע ל-15 אלף נקודות, באתר ynet, 20 במרץ 2010
- ^ "לברון ג'יימס וכריס בוש יעברו לבולס, זה סגור", באתר ONE, 27 ביוני 2010
- ^ דיווחים: לברון ג'יימס יבחר בין קליבלנד למיאמי, באתר ONE, 8 ביולי 2010
- ^ בעלי קליבלנד נקנס ב-100,000 דולרים ע"י סטרן, באתר ONE, 13 ביולי 2010
- ^ ערן סורוקה, קבוצה ביום, מיאמי היט: מועדון חברים, באתר nrg, 14 באוקטובר 2010
- ^ אייל גרוסברד, לברון נשאל אם 'נחנק' והשיב: "זה כשלון שלי", באתר ערוץ הספורט, 13 ביוני 2011
- ^ לברון ג'יימס: "אני בכלל לא אמור להיות פה", באתר ynet, 21 ביוני 2013
- ^ עבודת גמר: מיאמי הביסה את אינדיאנה וניצחה 2:4, באתר ynet, 31 במאי 2014
- ^ שיא קריירה: לברון ג'יימס קלע 61 נקודות בניצחון מיאמי, באתר וואלה, 4 במרץ 2014
- ^ לברון ג'יימס ניצל את אופציית היציאה מחוזהו במיאמי, באתר וואלה, 24 ביוני 2014
- ^ לברון ג'יימס הודיע: "אני חוזר הביתה, לקליבלנד", באתר וואלה, 11 ביולי 2014
- ^ רועי גלדסטון, בלאט מתרגש: "עם כל הגדולה של לברון, הוא שחקן קבוצתי", באתר ערוץ הספורט, 12 ביולי 2014
- ^ חדשות רעות מאוד לקליבלנד: לברון ג'יימס יעדר שבועיים מהמגרשים, באתר וואלה, 1 בינואר 2015
- ^ לברון ג'יימס: "זה ההישג הגדול בקריירה שלי לצד האליפויות", באתר וואלה, 25 בפברואר 2015
- ^ סער גיט, קליבלנד הביסה, לברון ב-20 הקלעים הגדולים, באתר ynet, 3 באפריל 2015
- ^ NBA: קליבלנד ניצחה 84:86 את שיקגו אחרי סל ענק של לברון ג'יימס, באתר וואלה, 11 במאי 2015
- ^ Mat Moore, The crown is forever heavy: LeBron James and his Finals legacy, 29 May 2015
- ^ ניצחון נוסף לקליבלנד ודייוויד בלאט, לברון ג'יימס עשה עוד היסטוריה, באתר וואלה, 3 בנובמבר 2015
- ^ אסף רביץ, אדם נגד מכונה: ההתעלות הנדירה של לברון ג'יימס בגמר ה-NBA, באתר וואלה, 17 ביוני 2016
- ^ ספורטאי השנה של SI: לברון ג'יימס, באתר ynet, 1 בדצמבר 2016
- ^ ערן סורוקה, לברון עקף את מייקל ג'ורדן בנקודות פלייאוף, קליבלנד בגמר ה-NBA, באתר nana10, 26 במאי 2017
- ^ לברון ג'יימס: "עשיתי כל שיכולתי, זה לא הספיק. היינו עוד קבוצה בדרך שלהם", באתר וואלה, 13 ביוני 2017
- ^ LeBron and the Lakers form Hollywood's ultimate marriage, ספורטס אילוסטרייטד
- ^ לברון מחוץ לפלייאוף: "לא בשביל זה החתימו אותי", באתר ynet, 23 במרץ 2019
- ^ לברון ג'יימס עבר את מייקל ג'ורדן, פרץ בבכי, ושוב הובס עם הלייקרס, באתר וואלה, 7 במרץ 2019
- ^ דיווח: אנתוני דייויס עובר ללייקרס, באתר ynet, 16 ביוני 2019
- ^ LeBron James has approached this Los Angeles Lakers season differently, באתר ESPN, 3 במרץ 2020
- ^ דיווח: לברון והלייקרס סיכמו על הארכת חוזה, באתר ONE, 2 בדצמבר 2020
- ^ ליל כוכבים. צפו: 186:211 למזרח על המערב במשחק האולסטאר, באתר ערוץ הספורט, 19 בפברואר 2024
- ^ צפו. "הדיון על השחקן הגדול אי פעם נפתח מחדש", באתר ערוץ הספורט, 3 במרץ 2024
- ^ 1 2 היסטוריה: ברוני ג'יימס ישתף פעולה עם לברון בלייקרס, באתר וואלה, 28 ביוני 2024
- ^ היסטוריה בערב הפתיחה: לברון ג'יימס ובנו ברוני שיחקו יחד ב-NBA, באתר ynet, 23 באוקטובר 2024
- ^ דף השחקן של לברון ג'יימס באתר הרשמי של אולימפיאדת אתונה 2004
- ^ כתבה באתר דנוור נאגטס
- ^ סטטיסטיקות של ארצות הברית באליפות העולם 2006 באתר הרשמי של הנבחרת
- ^ סטטיסטיקות של ג'יימס באליפות אמריקה 2007 באתר הרשמי של האליפות
- ^ הבן של לברון כבר מקבל הצעות ממכללות, באתר ynet, 25 בפברואר 2015
- ^ Bryce James, Sierra Canyon , Shooting Guard, 247Sports (באנגלית אמריקאית)
- ^ רון גורדון, חיה פוליטית: לברון ג'יימס מצא במה הוא יותר טוב ממייקל ג'ורדן, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2014
- ^ שרון דוידוביץ', "מחאת הקפוצ'ונים" הגיעה גם למיאמי היט, באתר ynet, 23 במרץ 2012
- ^ שירות כלכליסט, לברון ג'יימס: הצביעו להילארי קלינטון, באתר כלכליסט, 4 באוקטובר 2016
- ^ לברון ג'יימס: "טראמפ מנסה לפלג אותנו בעזרת הספורט", באתר ynet, 31 ביולי 2018
- ^ לברון ג'יימס מותקף ע"י טראמפ, באתר מאקו, 5 באוגוסט 2018
- ^ ערן סורוקה, שברו נשיא: עד כמה תרמה ה-NBA למהפך בבית הלבן?, באתר ערוץ הספורט, 7 בנובמבר 2020
- ^ Ted Johnson, LeBron James Endorses Kamala Harris In 2024 Presidential Race: “Hate Takes Us Back”, Deadline, 2024-10-31 (באנגלית אמריקאית)
- ^ לקחו צד: מי תומך בישראל ומי נגדה?, באתר ערוץ הספורט, 20 באוקטובר 2023
- ^ לברון ג'יימס פותח בית ספר ייחודי באקרון: "מהימים היפים בחיי", באתר וואלה, 30 ביולי 2018
- ^ לברון ג'יימס מקים בית ספר יסודי לילדים בסיכון, באתר כלכליסט, 12 באפריל 2017
- ^ Can LeBron James win on and off the court in Los Angeles?, באתר USA Today, 17 באוקטובר 2018
- ^ אלעד זאבי, במגרש הזה לברון ג'יימס מתעלה על מייקל ג'ורדן, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2018
- ^ "ספייס ג'אם" חוזר: לברון ג'יימס וריאן קוגלר ישתפו פעולה בסרט המשך, באתר ynet, 19 בספטמבר 2018
- ^ Here Are the Winners of the 2023 Nickelodeon Kids’ Choice Awards: Complete List, Billboard, 5 במרץ 2023
| לברון ג'יימס - תבניות ניווט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרס פטל הזהב לשחקן הגרוע ביותר | ||
|---|---|---|
| 1980–1999 | ניל דיימונד (1980) • קלינטון ספילסבורי (1981) • לורנס אוליבייה (1982) • כריסטופר אטקינס (1983) • סילבסטר סטאלון (1984) • סילבסטר סטאלון (1985) • פרינס (1986) • ביל קוסבי (1987) • סילבסטר סטאלון (1988) • ויליאם שאטנר (1989) • אנדרו דייס קליי (1990) • קווין קוסטנר (1991) • סילבסטר סטאלון (1992) • ברט ריינולדס (1993) • קווין קוסטנר (1994) • פולי שור (1995) • טום ארנולד / פולי שור (1996) • קווין קוסטנר (1997) • ברוס ויליס (1998) • אדם סנדלר (1999) | |
| 2000–2019 | ג'ון טרבולטה (2000) • טום גרין (2001) • רוברטו בניני (2002) • בן אפלק (2003) • ג'ורג' ווקר בוש (2004) • רוב שניידר (2005) • מרלון ויינס ושון ויינס (2006) • אדי מרפי (2007) • מייק מאיירס (2008) • האחים ג'ונאס (ג'ו, קווין, וניק)(2009) • אשטון קוצ'ר (2010) • אדם סנדלר (2011) • אדם סנדלר (2012) • ג'יידן סמית' (2013) • קירק קמרון (2014) • ג'יימי דורנן (2015) • דינש ד'סוזה (2016) • טום קרוז (2017) • דונלד טראמפ (2018) • ג'ון טרבולטה (2019) | |
| 2020–הווה | מייק לינדל (2020/21) • לברון ג'יימס (2021) • ג'ארד לטו (2022) • ג'ון ווייט (2023) | |
| פרס הנשיא של NAACP | |
|---|---|
|
| הקודם: 2019: נבחרת ארצות הברית בכדורגל נשים |
ספורטאי השנה של מגזין טיים 2020: לברון ג'יימס |
הבא: 2021: סימון ביילס |
- כדורסלנים אפרו-אמריקאים
- כדורסלנים אמריקאים
- כדורסלני נבחרת ארצות הברית
- כדורסלני קליבלנד קאבלירס
- כדורסלני מיאמי היט
- כדורסלני לוס אנג'לס לייקרס
- משתתפי משחק האולסטאר של ה-NBA
- זוכי פרס ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA
- זוכי פרס ה-MVP של סדרת הגמר ב-NBA
- זוכי פרס ה-MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA
- מלכי הסלים של ה-NBA
- שחקני כדורסל תיכונים שנבחרו בדראפט ה-NBA
- בחירות דראפט של קליבלנד קאבלירס
- כדורסלנים באולימפיאדת אתונה (2004)
- כדורסלנים באולימפיאדת בייג'ינג (2008)
- כדורסלנים באולימפיאדת לונדון (2012)
- אלופים אולימפיים אמריקאים: כדורסל
- זוכי מדליית ארד אולימפית אמריקאים: כדורסל
- נושאי דגל ארצות הברית באולימפיאדה
- זוכי פרס ESPY: ספורטאי השנה
- זוכי פרסי ה-BET: ספורט: ספורטאי השנה
- זוכי פרס פטל הזהב: שחקנים
- זוכי פרס בחירת הנוער
- אוהיו: כדורסלנים
- אמריקאים שהופיעו ברשימת טיים 100
- אמריקאים שנולדו ב-1984