מילווקי באקס

מילווקי באקס
Milwaukee Bucks

מידע כללי
תאריך ייסוד	1968
מדינה	,
אולם ביתי	פייסרב פורום (17,500 מושבים)
מיקום	מילווקי, ויסקונסין, ארצות הברית
ליגה	ליגת ה-NBA
אזור	האזור המזרחי
בית	הבית המרכזי
בעלים	וסלי אדנס, מארק לאסרי
נשיא	פיטר פייגין
מנכ"ל	ג'ון הורסט
מאמן	דוק ריברס
צבעי תלבושת	ירוק, לבן
תארים
אליפויות ליגה 2 1971, 2021 אליפויות אזוריות 3 1971, 1974, 2021 גביע הנ.ב.א 1 2024
תלבושת
מדי בית וחוץ של מילווקי באקס
תלבושת בית תלבושת חוץ
אתר הקבוצה

מילווקי באקס (באנגלית: Milwaukee Bucks) היא קבוצת כדורסל מהעיר מילווקי שבוויסקונסין, ארצות הברית, המשחקת בליגת ה-NBA. הקבוצה משובצת בבית המרכזי שבאזור המזרחי, ומארחת את משחקיה הביתיים באולם פייסרב פורום.

הבאקס זכו פעמיים באליפות, בעונת 1970/1971 ובעונת 2020/2021, והעפילו לגמר ה-NBA פעם אחת נוספת, בעונת 1973/1974. בין כוכבי המועדון בעבר היו כרים עבדול-ג'באר, אוסקר רוברטסון, בוב לניר, סידני מונקריף, ריי אלן ומייקל רד.

היסטוריה

ייסוד והגעתו של לו אלסינדור (כרים עבדול-ג'באר)

המילווקי באקס נוסדו בחודש ינואר 1968, כאשר ליגת ה-NBA העניקה זיכיון לחברת מילווקי פרופשיונל ספורט אנד סרוויס (Milwaukee Professional Sports and Services, Inc.), קבוצת משקיעים שבראשה עמדו ווסלי פבאלון ומרווין פישמן. השם באקס (איילים) הוצע על ידי אוהד בתחרות שמות, לאור תכונותיו של האייל - זריזות, מהירות ויכולת ניתור. בחודש אוקטובר, שיחקו הבאקס את משחקם הראשון בליגת ה-NBA הסדירה נגד שיקגו בולס באולם המילווקי ארנה לפני קהל של 8,467 צופים.

כמו קבוצות רבות לפניה גם עונתם הראשונה של הבאקס, 1968-69, הייתה קשה ולוותה במאבקים רבים. ניצחונם הראשון הגיע במחזור השישי נגד דטרויט פיסטונס, 134-118; בעונתם הראשונה ניצחו הבאקס רק 26 משחקים. מאזנם של הבאקס באותה שנה זיכה אותם בהגרלה, באמצעות הטלת מטבע, עם קבוצת פיניקס סאנס, כדי לקבוע מי יזכה בבחירה הראשונה בדראפט הקרוב, דעת רוב הפרשנים הייתה כי הבחירה ראשונה של הדראפט בשנת 1969 תהיה לו אלסינדור מאוניברסיטת UCLA. הבאקס זכו בהגרלה, אך נאלצו לנהל מלחמה עיקשת נגד ליגת ה-ABA, שעלתה לגדולה באותה התקופה.

1969–1975: תקופת כרים עבדול-ג'באר ואוסקר רוברטסון

במהלך שש שנות משחק במדי הבאקס קלע כרים עבדול-ג'באר בממוצע 30.4 נקודות, וקטף 15.3 ריבאונדים.

בעוד שהיה צפוי כי הגעתו של לו אלסינדור תהפוך את הבאקס לקבוצה מכובדת בין לילה, אף אחד לא ציפה לתצוגה של עונת 70–1969. הבאקס סיימו במאזן של 56-26—כמעט הפוך למאזן השלילי אותו השיגו עונה קודם לכן. מאזן זה היה לשני בטיבו בליגה, אחרי הניו יורק ניקס. השיפור של 30 ניצחונות היה לטוב בהיסטוריה של ליגת ה-NBA — עד שבוסטון סלטיקס שיפרה את מאזנה מ-30 ניצחונות בעונת 79–1978 ל-61 (שיפור של 31 ניצחונות) ניצחונות בעונת 80–1979 (שיפור שהושג לאחר הגעתו של רוקי מצטיין נוסף, לארי בירד). הבאקס גברו על פילדלפיה 76' בחמישה משחקים בסדרת חצי גמר המזרח, אך הפסידו בגמר המזרח לניו יורק ניקס, גם כן בחמישה משחקים. לו אלסינדור זכה בהפרש ניכר בתואר רוקי השנה.

אוסקר רוברטסון כשחקן הבאקס

בעונה שלאחר מכן, 1970-71, זכו הבאקס בטרייד לא צפוי, כאשר רכשו את אוסקר רוברטסון, הידוע בכינוי "ביג או" (big O), מקבוצת סינסינטי רויאלס. כתוצאה מכך, בעונתם השלישית בלבד הגיעו הבאקס למאזן של 66-16 — המאזן השני בטיבו בתולדות הליגה באותו הזמן, והמאזן הטוב ביותר בתולדות המועדון עד היום. במהלך העונה הרגילה, השיגו הבאקס 20 ניצחונות רצופים, שיא של אותו הזמן. הבאקס דהרו לאורך הפלייאוף עם מאזן של 2–12, וזכו באליפות הליגה ב-30 באפריל 1971, כאשר גברו 0–4 על בולטימור בולטס. הישג זה העמיד את הבאקס כקבוצת הרחבת הליגה המהירה ביותר שזכתה באליפות, אך למרות הישג זה, נשארה אליפות זו כיחידה בהיסטוריה של המועדון עד עונת 2021.

הבאקס נשארו קבוצה חזקה במחצית הראשונה של שנות ה-70. בעונת 72–1971 השיגו הבאקס עונה שלישית ברציפות עם 60 ניצחונות ומעלה במהלך העונה הרגילה, והיו לקבוצת ה-NBA הראשונה המצליחה בזאת. במהלך אותה עונה, המיר לו אלסינדור את דתו לאסלאם ושינה את שמו לכרים עבדול-ג'באר. מילווקי גברה על גולדן סטייט ווריורס בפלייאוף בתוצאה 1–4, אך הפסידה בסדרת הגמר האזורית ללוס אנג'לס 2–4. נראה כי פציעות הן שגרמו להדחה המוקדמת בפלייאוף של עונת 73–1972, אך הבאקס חזרו אל גמר ה-NBA בעונה שלאחר מכן, נגד בוסטון סלטיקס. במשחק השישי בסדרה, קלע כרים עבדול-ג'באר זריקת וו (שהפכה לצורת הקליעה המזוהה עם השחקן) כדי לנצח במשחק, שנכנס לקלאסיקה של ליגת ה-NBA, לאחר שתי הארכות. הבאקס הפסידו במשחק השביעי לסלטיקס; הייתה זו ההופעה האחרונה של הבאקס בסדרת גמר ליגת ה-NBA (נכון לשנת 2019).

כשהחלה עונת 75–1974, סבל עבדול ג'באר מפציעה בידו והקבוצה פתחה את העונה במאזן של 3–13. לאחר חזרתו, פציעות אחרות פגעו במילווקי, ושלחו אותה לתחתית הבית ולמאזן של 38 ניצחונות לעומת 44 הפסדים. בסיום העונה, הגיעה הפתעה בהודעתו של כרים עבדול-ג'באר כי הוא אינו מעוניין לשחק יותר עבור הבאקס, כשהוא מציין כי הוא מעוניין לעבור לשחק באחת מהערים הגדולות. בשל כך הוא ביקש לעבור בטרייד ללוס אנג'לס או לניו יורק. הנהלת המועדון לא הצליח לשכנע אותו להישאר במועדון וב-16 ביוני 1975, ביצעו הבאקס מגה-טרייד ושלחו את עבדול ג'באר ללוס אנג'לס לייקרס תמורת אלמור סמית', ג'וניור ברידג'מן, בראיין וינטרס, ודייוויד מיירס. טרייד זה עורר סדרה של אירועים שהובילו בסופו של דבר לשינוי בבעלות המועדון. ג'ים פיצג'ראלד, מחזיק המניות הגדול ביותר במועדון, התנגד לטרייד ורצה למכור את מניותיו. על אף שפיצג'ראלד היה בעל המניות הגדול ביותר במועדון, הוא לא החזיק ברוב המניות ולא היה יכול לשלוט בהנהלה כדי למנוע את המהלך.

1976–1987: תקופת דון נלסון

לאחר הטרייד הענק, עברו הבאקס כמה עונות מעבר, אך רבים מהשחקנים שהוחלפו בטרייד הניבו פירות. לאחר שנמכרה בשנת 1976 למנהל רשת כבלים, ג'ים פיצג'ראלד, וכמה שותפים, נכנסו הבאקס לתקופה מוצלחת נוספת. זה החל עם מינויו של דון נלסון לתפקיד המאמן הראשי, בחודש נובמבר 1976, לאחר התפטרותו המפתיעה של לארי קוסטלו. בדראפט של שנת 1977, היו לבאקס שלוש בחירות סיבוב ראשון: את הבחירה הראשונה, קנט בנסון, הבחירה השלישית, מארקס ג'ונסון, ואת הבחירה מספר 11, ארני גרונפלד, ג'ונסון הפך למרכיב מרכז בקבוצה לשנים רבות. בשנת 1979 צרפו הבאקס את הרוקי סידני מונקריף לאחר שבחרו אותו חמישי בדראפט של אותה השנה.

ב-18 באוקטובר 1977, ג'באר, ששיחק בשורות הלייקרס, הכה קנט בנסון במהלך המשחק בין שתי הקבוצות. ג'באר שבר את ידו באירוע. בנסון שהיה שחקן אגרסיבי מתחת לסל וג'באר, בעל חגורה שחורה באמנות לחימה, איבד את קור הרוח. כרים עבדול-ג'באר נקנס ב-5,000 דולר על ידי הנהלת הליגה והחמיץ את 20 המשחקים הבאים. בעוד שבנסון לא שיחק בצורה אגרסיבית יותר. בחודש פברואר, 1980, ביצעו הבאקס טרייד על בנסון והעבירו אותו לדטרויט תמורת בוב לניר הוותיק וזאת כדי למלא את החור שנוצר מעזיבתו של ג'באר. הבאקס זכו באליפות הבית המערב-תיכוני בשנת 1980. לאחר שהפסידו לסיאטל סופרסוניקס בחצי גמר הפלייאוף המערבי, עברו הבאקס לבית המרכזי שבאזור המזרחי.

לאחר המעבר, זכו הבאקס ב-6 אליפויות רצופות של הבית המרכזי והשיגו 11 עונות רצופות עם יותר מ-50% הצלחה במהלך העונה הסדירה. באותן השנים, הפכו הבאקס למתמודדת קבועה על תואר אלופת המזרח, בעיקר עקב יכולתם הטובה של מונקריף, פול פרסי, קרייג הודג'ס, והגעתם של, טרי קאמינגס, ריקי פירס, וג'ק סיקמה, בטרייד מהלוס אנג'לס קליפרס וסיאטל (בהתאמה). אך למרות זאת, הבאקס נכשלו שניסיונותיהם להגיע שוב לגמר ה-NBA, כשהם מודחים בכל פעם על ידי בוסטון סלטיקס או פילדלפיה 76'.

במהלך רוב שנות ה-70 היו צבעי המועדון בצבע ירוק יער, אדום עמוק, ולבן. בשנת 1978, הוסיפה הנהלת המועדון גוונים שונים של ירוק לצבעי המדים, ובשנת 1980 הם הסירו את צבעי האדום מהמדים.

חילופי בעלות ושינוי אולם

בשנת 1985, פיצג'ראלד ושותפיו החליטו למכור את המילווקי באקס. פיצג'ראלד סבל מבעיות בריאות וכמה משותפיו רצו לעזוב את הקבוצה. הבאקס שיחקו באותה התקופה באולם הקטן ביותר בליגת ה-NBA והעירייה לא רצתה לבנות אולם חדש. איש העסקים ממילווקי (שלימים הפך לסנאטור) הרב קוהל לאחר שהובע חשש כי קבוצת משקיעים מחוץ למילווקי עלולה לרכוש את המועדון ולהעבירו לעיר אחרת. לפני שההעברה הושלמה, הודיעו ג'יין וללוייד פטיט ממילווקי כי הם תורמים אולם חדש למועדון שנקרא בראדלי סנטר. בשנת 2003, לאחר ששקל למכור את המועדון, הודיע קוהל כי הוא החליט לא למכור את המועדון למייקל ג'ורדן וכי הוא: "ימשיך להחזיק בבעלות עליהם, לשפר אותם ולחייב אותם להישאר בוויסקונסין".

1990–1998: בניה מחדש

במשך רוב שנות ה-90, שקעו הבאקס בבינוניות תחת שרביט האימון של פרנק המבלן, מייק דאנליבי, וכריס פורד. משנת 1991 ועד לשנת 1998, סבלו הבאקס משבע עונות רצופות של מאזן שלילי בתום העונה הרגילה. במשך אותה תקופה, בחרו הבאקס בגלן רובינסון כבחירה הראשונה בדראפט של שנת 1994 ובשנת 1996 החתימו את ריי אלן בטרייד שביצעו ביום הדראפט עם המינסוטה טימברוולבס. לשני השחקנים היה תפקיד מרכזי בתחייה המחודשת של הבאקס בשנות ה-90 המאוחרות.

כדי לציין את יום השנה ה-25 למועדון בשנת 1993, שיפצו הבאקס את מראה המדים והלוגו של המועדון. הלוגו הישן, שהציג איל מצויר, הוחלף לטובת איל מלכותי יותר. הצבעים המרכזיים של מדי המועדון שונו גם כן, כאשר האדום הוחלף בסגול. מדים בצבע סגול החליפו את המדים הירוקים כמדים למשחקי החוץ של הבאקס. הגרעין של "שלושת הגדולים"

1998–2003: תקופת ג'ורג' קארל

לאחר עשור בו השתרכו הבאקס בירכתי הליגה, חיפשה הנהלת המועדון להוסיף אמינות לפעולות הכדורסל של המועדון. בשנת 1998, שכר המועדון את המאמן הוותיק ג'ורג' קארל, שהגיע לגמר ה-NBA עם הסיאטל סופרסוניקס. תחת הנהגתו של קארל והג'נרל מנג'ר ארני גרונפלד, ועם התוספת היציבה של כישרונות כמו: טים תומאס, וסם קאסל, הפכו הבאקס לקבוצה צמרת באזור המזרח. הגרעין של "שלושת הגדולים" המורכב מריי אלן, סם קאסל, וגלן רובינסון יחד עם קארל, יצר רנסאנס מוצלח במילווקי. הקבוצה הגיעה לשיאה בעונת 01–2000 כאשר נצחה 52 משחקים במהלך העונה הרגילה וזכתה באליפות הבית המרכזי. בעונה זו הצליחו הבאקס להגיע לגמר המזרח, בו הפסידו בשבעה משחקים לפילדלפיה 76'.

לאחר תכנון מדוקדק ולאחר שהצליחו להגיע לגמר המזרח וקרוב להופעה בגמר ה-NBA בשנת 2001, חשבו הבאקס לעשות מהלך נוסף במהלך הפגרה ולהביא לקבוצה תוספת של שחקן שיחד עם הסגל הנוכחי יביא את הקבוצה לגמר ה-NBA. תחת עידודו החזק של קארל, רכשו הבאקס את אנתוני מייסון בתחילת עונת 02–2001. על הנייר, רכישה זו וסגל השחקנים הקיים הפכו את הבאקס כקבוצה ש"חייבים לנצח" בדרך לגמר ה-NBA באזור המזרח. אך במציאות, על המגרש ומחוצה לו הכימיה הקבוצתית נהרסה מנוכחותו של מייסון. הבאקס, שבאמצע העונה דורגו במקום הרביעי במזרח, החלו לשקוע בצורה לא סבירה. רגע השפל של הבאקס הגיע בלילה האחרון של העונה הרגילה עם הפסד לדטרויט פיסטונס, הפסד שמנע מהבאקס להעפיל אל משחקי הפלייאוף. השקיעה הביאה למתיחות בין שלושת כוכבי המועדון למאמן ג'ורג' קארל, שתוצאותיה היו טרייד בו הועבר גלן רובינסון לאטלנטה הוקס תמורת טוני קוקוץ' ובחירת סיבוב ראשון בדראפט של שנת 2003, שנוצלה כדי לבחור את טי. ג'יי. פורד כבחירה מספר 8.

במהלך עונת 03–2002, ביצעו הבאקס טרייד על כוכב הקבוצה ריי אלן ורונלד מארי (שהיה שחקן מחליף) והעבירו את השניים לסיאטל סופרסוניקס תמורת גארי פייטון ודזמונד מייסון. הטרייד איפשר לכוכב העולה מייקל רד לקבל יותר דקות משחק, ויחד עם גארי פייטון בקו האחורי, סיימו הבאקס את העונה במאזן 40–42. הבאקס העפילו אל הפלייאוף אך הפסידו בסיבוב הראשון בשישה משחקים לניו ג'רזי נטס. במהלך הפגרה, ביצע המועדון טרייד ושלח את סם קאסל והסנטר ארווין ג'ונסון למינסוטה, תמורת ג'ו סמית'. פייטון עזב לאחר שהפך לשחקן חופשי, וזאת לאחר ששיחק רק 28 משחקים בעבור הבאקס. גם תקופת כהונתו של ג'ורג' קארל כמאמן הראשי של הקבוצה הסתיימה לאחר עונת 03–2002. תוך פרק זמן של שנה אחת, איבדה הקבוצה את מאמנה ואת "שלושת הגדולים" שלה לאחר שהיו אחראים להצלחותיו של המועדון באותה התקופה.

2003–2008: פלייאוף וכשלונות במהלך העונה הרגילה

תחת הנהלתו של הג'נרל מנג'ר החדש לארי האריס, סבלו הבאקס מחוסר עקביות ופציעות רבות במהלך שש השנים הבאות. במהלך פרק זמן זה הצליחו הבאקס להעפיל אל משחקי הפלייאוף פעמיים, תחילה תחת המאמן טרי פורטר בשנת 2004 ולאחר מכן תחת אימונו של טרי סטוטס בשנת 2006. בשני מקרים אלה הם נוצחו בידי הדטרויט פיסטונס בחמישה משחקים. במהלך תקופה זו, פרי מייקל רד והפך לשחקן אולסטאר כשהוא מהווה איום קליעהתמידי ליריבות, הוא הפך ל"פנים החדשות" של המועדון. הבאקס זכו בבחירה הראשונה של דראפט 2005, וניצלו אותה כדי לבחור את אנדרו בוגוט. במהלך ארבע שנותיו הראשונות במילווקי סבל בוגוט מחוסר עקביות ומפציעות, אך במשך הזמן הצליח והפך לשחקן מפתח בשורות הבאקס.

בחודש מרץ 2008, ציינו הבאקס 40 שנות פעילות ואוהדי הקבוצה בחרו קבוצת כל הזמנים, וביניהם שחקנים כמו: כרים עבדול-ג'באר, אוסקר רוברטסון, ריי אלן, סידני מונקריף, ומייקל רד.

באותו החודש הודיעה הנהלת המועדון כי לא תחדש את חוזהו של הג'נרל מנג'ר לארי האריס, שהסתיים ב-30 ביוני 2008, הבאקס שכרו את ג'ון האמונד שהיה סגן נשיא פעולות הכדורסל בדטרויט פיסטונס, כג'נרל מנג'ר החדש, נותנים לבאקס מנהל חדש המקושר עם הצלחה.

ב-17 באפריל 2008 הודיעה הנהלת המועדון כי לארי קריסקוויאק, המאמן השלישי והאחרון אותו שכר לארי האריס, משוחרר מתפקידיו במועדון. ב-21 באפריל 2008 הודיעו הבאקס על העסקתו של סקוט סקיילס כממאמן הראשי של הקבוצה, זאת לאחר שקודם הועסק על ידי השיקגו בולס ופיניקס סאנס.

ב-26 ביוני 2008 רכשו הבאקס את ריצ'רד ג'פרסון מניו ג'רזי נטס בטרייד גדול שכלל בתמורה בחירת סיבוב ראשון ואת השחקנים: אי ג'יאנליאן ובובי סימונס. מאוחר יותר באותו היום, בחרו הבאקס את שחקנה של אוניברסיטת וירג'יניה המערבית ג'ו אלכסנדר כבחירה השמינית באותו הדראפט. אלכסנדר הוא השחקן הראשון יליד טאיוואן ב-NBA.

2009–הווה: צעדה למעלה

בדראפט של שנת 2009, בחרו הבאקס את הפויינט גארד המבטיח ברנדון ג'נינגס שהגיע אל ה-NBA היישר מליגת התיכונים, אך שיחק מאיטליה שנה קודם לכן. במהלך אמצע העונה ביצע ג'ון האמונד טרייד שהעביר את האקים ווריק לשיקגו תמורת ג'ון סלמונס. במדי הבאקס, השיג סלמונס 19.9 נקודות בממוצע למשחק. משחקו של ג'נינגס, יחד עם השתפרותו של אנדרו בוגוט, ההשתפרות המפתיעה של ארסאן אילייסובה, והגעתו של ג'ון סלמונס, הטלה את הקבוצה לתחרות על מקום בפלייאוף. בתחילת העונה, הבאקס נצפו כקבוצה שלא תשתתף במרוץ אל הפלייאוף, בו להופיעו בארבע השנים האחרונות. בחודש אוקטובר, מצאו את עצמם הבאקס בעמדת פיגור אחרי הקליבלנד קאבלירס בבית המרכזי, אך בסופו של דבר הצליחו הבאקס לתפוס מקום בפלייאוף במרווח ביטחון לאחר שב-6 באפריל 2010 נצחו בחוץ את שיקגו בולס. באותו הזמן החל לתפוס המשפט "פחד מהאיל", סביר להניח עקב אמירתו של פרשן ESPN ואומצה על לוחות ההודעות האלקטרוניים בבראדלי סנטר ועל ידי אוהדי יציע 6 הקנאים, המכונים "איילים מוכי כלבת" ('rabid Bucks‏). הסיסמה תפסה היטב בקרב שאר אוהדי הבאקס שהחלו להופיע למשחקי הבית עם שלטים ועליהם הססמה. הססמה הפכה במהרה למעין קריאת המלחמה של המועדון במהלך משחקי הפלייאוף. הבאקס סיימו את העונה במאזן 36–46. ותפסו את המקום השישי במזרח, הם הודחו לאחר סדרה קשה ומותחת שנמשכה שבעה משחקים מול אטלנטה הוקס בסיבוב הראשון. הייתה זו הנקודה הגבוה ביותר אליה הגיעו הבאקס במשחקי הפלייאוף מאז שנת 2001. ריצת הפלייאוף הקצרה של הבאקס נגרמה בחלקה עקב פציעתו של אנדרו בוגוט ששבר את ידו, הוא נפצע כנפל לאחר ביצוע הטבעה באחד ממשחקי שלהי העונה הרגילה, פציעה שהביאה לסיום מוקדם לעונה של בוגוט. בעונת 11–2010, סיימו הבאקס במקום התשיעי במזרח והחמיצו את משחקי הפלייאוף.

יאניס אדטוקומבו, 2018

בדראפט 2013 בחרו הבאקס את יאניס אדטוקומבו במקום ה-15. עונת הרוקי שלו הייתה סבירה, והוא קלע בה 6.9 נקודות למשחק ונבחר לחמישיית הרוקיז השנייה. הקואורדינציה והאתלטיות הנדירות לגובהו אפשרו לו לשחק בעמדת הרכז בחלק מהזמן, מה שהפך אותו לשחקן שקשה לשמור עליו. למרות זאת את העונה סיימה מילווקי במקום האחרון בליגה עם מאזן 15–67 וקיבלו את הבחירה השנייה בדראפט 2014, אותה הם ניצלו כדי לבחור את ג'בארי פארקר, שיחד עם אדטוקומבו היוו בסיס צעיר ומבטיח לעתיד.

בעונת 2014/2015 עשתה הקבוצה קפיצת מדרגה משמעותית וסיימה את העונה במאזן 41-41, על אף פציעתו של ג'בארי פארקר. גורמים לכך היו קפיצת מדרגה של אדטוקומבו, פריצה של כריס מידלטון והצטרפות במהלך העונה של מייקל קרטר-ויליאמס (זוכה רוקי השנה ב-NBA ב-2014) והגנה קשוחה. הקבוצה עלתה לפלייאוף מהמקום השישי, ובפלייאוף הודחה לאחר שישה משחקים מול שיקגו בולס.

לאחר העונה המפתיעה הזאת היה תקווה גדולה במועדון לצאת לדרך חדשה ולעשות קפיצה נוספת קדימה ואף לאיים על פסגת המזרח. במהלך פגרת הקיץ הצליחה הקבוצה להחתים את גרג מונרו לחוזה לשלוש שנים, מה שנחשב להצלחה גדולה לקבוצה שלא היה לה כמעט שום החתמה גדולה במהלך השנים שקדמו לכך. הקבוצה חוותה נסיגה ביכולת במהלך העונה שנגרמה בעקבות ירידה חדה ביכולת ההגנתית וסיימו את העונה במקום ה-12 במזרח במאזן 33–49 ומחוץ לפלייאוף. נקודת האור היחידה באותה עונה הייתה הפריצה המשמעותית של יאניס אדטוקומבו שהחל לשחק חלק משמעותי מהזמן כרכז, דבר שגרם לקושי רב בשמירה עליו. בנוסף היה לו חמישה טריפל דאבלים באותה עונה מה שהיה שיא מועדון לבאקס.

את עונת 2018/2019 סיימו הבאקס עם המאזן הטוב ב-NBA,‏ 60–22, הודות ליכולת מצוינת של אדטוקומבו אשר זכה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה. בפלייאוף 2019 העפילה הקבוצה לגמר האזור המזרחי, אך הפסידה מול טורונטו ראפטורס, בתוצאה 2–4.

גם את עונת 2019/2020 סיימו הבאקס עם המאזן הטוב ביותר ב-NBA,‏ 56–17 (העונה קוצרה בעקבות מגפת הקורונה), עוד פעם בזכות עונה מדהימה של יאניס אדטוקומבו שזכה בפעם השנייה ברציפות בתואר ה-MVP, וכן בתואר שחקן ההגנה של העונה. בסיבוב הראשון של פלייאוף 2020 ניצחו הבאקס את אורלנדו מג'יק בתוצאה 4–1, אך הודחו בחצי גמר המזרח על ידי מיאמי היט בתוצאה 1–4.

בקיץ 2020 קיבלה מילווקי את האולסטאר לשעבר ג'רו הולידיי בטרייד בין ארבע קבוצות, במסגרתו ויתרה על אריק בלדסו, ג'ורג' היל, אר. ג'יי. המפטון ו-4 בחירות דראפט עתידיות. הבאקס גם חידשו את החוזה של אדטוקומבו לעוד 5 שנים תמורת כ-228.2 מיליון דולר, החוזה הגדול ביותר אי פעם של שחקן ב-NBA. בעונת 2020/2021 זכו הבאקס באליפות ה-NBA השנייה בתולדותיה, לאחר שבגמר נקלעה מילווקי לפיגור 0–2 מול פיניקס סאנס, הקבוצה ניצחה בארבעה משחקים רצופים והביאה לניצחון בסדרת הגמר 4–2. אדטוקומבו, שקלע 50 נקודות במשחק השישי, זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר ב-NBA.

קמע

הקמע הרשמי של המילווקי באקס הוא בנג'ו, המשוחק על ידי קווין ונדרקולק. המילה "בנג'ו" נטבעה במקור על ידי אדי דוקט, הכרוז הוותיק של המילווקי באקס. דוקט השתמש במילה בכל פעם ששחקני הבאקס קלעו סל מרחוק. השימוש במילה נעשה לעיתים קרובות בעבור קליעותיו של הקלע ג'ון מקגלוקלין. באופן הולם, כשהגיע זמנם של הבאקס לבחור שם לקמע של המועדון, זכה השם "בנג'ו" בתחרות.

בנג'ו הוא הקמע הרשמי של הבאקס מזה 35 שנים. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-18 באוקטובר 1977, במשחק הפתיחה לעונת 78–1977. בנוסף להופעת הבכורה של בנג'ו, היה משחק זה גם גילם בתוכו את הבאקס נגד כוכבם לשעבר, כרים עבדול-ג'באר וקבוצתו הלוס אנג'לס לייקרס במילווקי ארנה. בנג'ו עבד קשה כד להפוך פופולרי עם אוהדי הבאקס לרוחב מדינת ויסקונסין במהלך השנים. בנג'ו הופיע בבתי ספר, מצעדים, ובפסטיבלים כשגריר של רצון טוב של המועדון. האקרובטיקה הקליעה לסל אותה הוא מבצע מגובה רב, הריבאונדים הנועזים שלו, וכמה מייצגים קומיים ישנים שלו עדיין משמשים להמרצת עידוד הקהל בבראדלי סנטר. מאז שנת 2001, מופיע בנג'ו בקביעות במשחקי האולסטאר של ה-NBA.

במהלך סוף שבוע האולסטאר ב-NBA של שנת 2009 שהתקיים בפיניקס, אריזונה, נפצע בנג'ו במהלך מהתלה שביצע. בעודו עומד על קצה הסל, החליקה רגלו הימנית של בנג'ו דרך הטבעת, והוא נפל על הטבעת. לאחר מכן הוא המשיך ונפל כולו דרך הטבעת. בנג'ו קרע את אחת הרצועות בברכו כתוצאה מהנפילה ולא יכול היה להמשיך ולהופיע בשארית עונת 09–2008, כאשר מעת לעת הוא הופיע במשחקים בכיסא גלגלים.

מדים

מדי המועדון הראשונים של המילווקי באקס היו מבוססים על מדי קבוצת בוסטון סלטיקס, כולל אותיות ומספרים. מדי משחקי החוץ הירוקים הציגו את שם המועדון וספרות השחקנים בלבן ועיטורים אדומים. מדי משחקי הבית הלבנים הציגו את כינוי הקבוצה ומספרי השחקנים בצבע ירוק עם עיטורים בצבע אדום; סכמת הצבעים התהפכה בעונת 72–1971. בעונת 74–1973, מדי משחקי החוץ של המועדון הציגו את השם מילווקי ואת מספרי השחקנים באדום עם עיטורים בצבע לבן; עונה לאחר מכן השתמש המועדון באותה הנוסחה גם למדי משחקי הבית. בעונת 77–1976 מדי משחקי החוץ שונו כך שהשם מילווקי הופיע באותיות גדולות בעוד מדי משחקי הבית נשארו כשהיו. מכנסי השחקנים הציגו את הכינוי באקס בצד רגל שמאל.

בעונת 79–1978, עיצבו הבאקס את מדיהם מחדש, עתה הם הציגו פסים שהופיעו בצד המדים בגוונים שונים של ירוק, כאשר הם מושפעים ממדי קבוצת הבייסבול יוסטון אסטרוס. גם המדים הירוקים וגם הלבנים הציגו את הכינוי באקס. הצבע האדום הוסר קודם לעונת 86–1985.

בהמשך לשינוי לוגו המועדון בעונת 94–1993, שינו הבאקס גם את מדי הקבוצה. צבעי מדי משחקי החוץ שונו לסגול והמספרים היו בצבע כסף עם עיטורים בצבע ירוק, ובנוסף פסים בצידי המדים בצבע ירוק. המדים הלבנים של משחקי הבית הציגו את ספרות השחקנים ושם המועדון בצבע ירוק עם עיטורים בצבע כסף, כאשר הפסים בצידי המדים היו בצבע סגול. הפסים נוספו גם לחולצות השחקנים בעונת 02–2001.

בעונת 96–1995 הציגו הבאקס את המדים האלטרנטיביים של המועדון שהיו בצבע ירוק. האותיות של המילה באקס הופיעו בצבע בלבן הדוהה לכסף ולסגול וספרות השחקנים הופיעו בצבע לבן עם עיטורים בצבעים ירוק וסגול. המדים הציגו את סמל האיל של המועדון בצידם הימני. מדים אלה היו בשימוש עד לעונת 98–1997.

בהווה מדי המועדון מילווקי באקס הם בצבע לבן עם פסים בצבע ירוק בצדדים. בכל פס ירוק ישנו פס אדום המתפצל לשניים עם הגיעו לכתפיים. הכיתוב הוא המילה באקס בלבד. מספרי השחקנים הם בצבע ירוק עם קצוות בצבע אדום. למילווקי ישנם שני מדי חוץ. הראשי הוא בצבע ירוק ובאותו עיצוב של מדי הבית, אך הפסים העבים הם בצבע אדום ואילו הדקים הם בצבע לבן. גם על מדים אלה ישנה המילה באקס בלבד, ומספרי השחקנים הם בלבן המודגש בכסף וקצותיהם אדום. שני המדים הוצגו לראשונה בעונת 07–2006. מדי המועדון המשניים למשחקי החוץ הם בצבע אדום, והם הוצגו בעונת 09–2008. הם דומים למדי המועדון שהיו משנות ה-60 ועד לשנות ה-80. המילה מילווקי בצבע לבן וכסף מופיעה עליהם, יחד עם מספרי השחקנים.

סיקור תקשורתי

מאז עונת 06–2005, כל משחקי הבאקס שאינם משודרים ארצית, משודרים באופן בלעדי בפוקס ספורט ויסקונסין; לפני כן, החל בשנות ה-70 ועד שנת 1999 המשחקים היו משודרים בתחנת WVTV באזור מילווקי כאשר היו משודרים בעיקר משחקי החוץ בכל מדינת ויסקונסין ועל ידי תחנות לוויין מקומיות בשווקים אחרים, בין השנים 1999–2005, WCGV-TV חלקה את שידור המשחקים עם פוקס ספורט ויסקונסין. החל משנת 1986, משדר את משחקי הבאקס ג'ים פאנצ'ק, וכפרשן משמש שחקן הבאקס בעבר, ג'ון מקגלוקלין וזאת החל משנת 1976.

סמלי הקבוצה לאורך השנים

• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1968–1993
• 
  סמל הקבוצה בין השנים 1993–2006
• 
  סמל הקבוצה בין השנים 2006–2015
• 
  סמל הקבוצה החל משנת 2015

מאמני הקבוצה

הנתונים מעודכנים לסיום עונת 2023/2024:

	מאמן	שנים	עונה סדירה				פלייאוף				הישגים	הערות
			משחקים	ניצחונות	הפסדים	% הצלחה	משחקים	ניצחונות	הפסדים	% הצלחה
1	לארי קוסטלו	1968–1976	674	410	264	0.608	60	37	23	0.617	זכייה באליפות ה-NBA‏ (1971).
2	דון נלסון	1976–1987	884	540	344	0.611	88	42	46	0.477	2 זכיות בפרס מאמן העונה (1983, 1985) אחד מעשרת המאמנים הגדולים בתולדות ה-NBA
3	דל האריס	1987–1991	345	191	154	0.554	21	6	15	0.286
4	פרנק המבלן	1991–1992	65	23	42	0.354	—	—	—	—
5	מייק דאנליבי	1992–1996	328	107	221	0.326	—	—	—	—
6	כריס פורד	1996–1998	164	69	95	0.421	—	—	—	—
7	ג'ורג' קארל	1998–2003	378	205	173	0.542	32	14	18	0.438
8	טרי פורטר	2003–2005	164	71	93	0.433	5	1	4	0.200
9	טרי סטוטס	2005–2006	146	63	83	0.432	5	1	4	0.200
10	לארי קריסקוויאק	2006–2008	100	31	69	0.310	—	—	—	—
11	סקוט סקיילס	2008–2013	344	162	182	0.471	7	3	4	0.429
12	ג'ים בוילן	2013	50	22	28	0.444	4	0	4	0.000
13	לארי דרו	2013–2014	82	15	67	0.183	—	—	—	—
14	ג'ייסון קיד	2014–2018	291	139	152	0.478	12	4	8	0.333
15	ג'ו פרונטי	2018	37	21	16	0.568	7	3	4	0.429
16	מייק בודנהולצר	2018–2023	391	271	120	0.693	65	39	26	0.600	זכייה באליפות ה-NBA‏ (2021) זכייה בפרס מאמן העונה (2019)
17	אדריאן גריפין	2023–2024	43	30	13	0.698	—	—	—	—
—	ג'ו פרונטי (2)	2024	3	2	1	0.568	7	3	4	0.429
18	דוק ריברס	2024–הווה	36	17	19	0.472	6	2	4	0.333

מנהלי הקבוצה (ג'נרל מנג'רים)

ג'נרל מנג'ר	תקופה	הישגים
ג'ון אריקסון	1968–1970	–
ריי פטרסון	1970–1972	זכייה באליפות ה-NBA‏ (1971)
ויין אמברי	1972–1977	–
דון נלסון	1977–1987	–
דל האריס	1987–1992	–
מייק דאנליבי	1992–1997	–
בוב ויינהאוור	1997–1999	–
ארני גרונפלד	1999–2003	–
לארי האריס	2003–2008	–
ג'ון האמונד	2008–2017	זכייה בפרס מנהל העונה (2010)
ג'ון הורסט	2017–הווה	זכייה באליפות ה-NBA‏ (2021) זכייה בפרס מנהל העונה (2019)

הישגים ופרסים

שיאים למשחק בודד

• חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 64, יאניס אדטוקומבו מול אינדיאנה פייסרס,13 בדצמבר 2023.

ריבאונדים: 33, סוון נייטר מול אטלנטה הוקס, 19 בדצמבר 1976.

אסיסטים: 24, רמון סשנס מול שיקגו בולס, 14 באפריל 2008.

חטיפות: 10, אלווין רוברטסון מול יוטה ג'אז, 19 בנובמבר 1990.

חסימות: 10, כרים עבדול-ג'באר מול דטרויט פיסטונס, 3 בנובמבר 1973, ולארי סנדרס מול מינסוטה טימברוולבס, 30 בנובמבר 2012.

שיאי קריירה בקבוצה

• הנתונים מעודכנים לסוף עונת 2023/2024, ומתייחסים לעונה הסדירה בלבד. חטיפות וחסימות נספרו רק החל מעונת 1973/1974.

נקודות: 1. יאניס אדטוקומבו - 18,502 2. כ. עבדול-ג'באר - 14,211 3. כריס מידלטון - 12,296 4. גלן רובינסון - 12,010 5. סידני מונקריף - 11,594

ריבאונדים: 1. יאניס אדטוקומבו - 7,732 2. כ. עבדול-ג'באר - 7,161 3. בוב דאנדרידג' - 4,497 4. מארקס ג'ונסון - 3,923 5. אנדרו בוגוט - 3,810

אסיסטים: 1. יאניס אדטוקומבו - 3,855 2. פול פרסי - 3,272 3. כריס מידלטון - 2,888 4. סידני מונקריף - 2,689 5. בראיין וינטרס - 2,479

חטיפות: 1. קווין באקנר - 1,042 2. יאניס אדטוקומבו - 903 3. פול פרסי - 894 4. סידני מונקריף - 874 5. כריס מידלטון - 853

חסימות: 1. יאניס אדטוקומבו - 986 2. ברוק לופז - 842 3. אלטון ליסטר -804 4. הארווי קאצ'ינגס - 709 5. אנדרו בוגוט - 642

פרסים אישיים

MVP של העונה הסדירה כרים עבדול-ג'באר - 1971, 1972, 1974 יאניס אדטוקומבו - 2019, 2020 MVP של סדרת הגמר כרים עבדול-ג'באר - 1971 יאניס אדטוקומבו - 2021 שחקן ההגנה של העונה סידני מונקריף - 1983, 1984 יאניס אדטוקומבו - 2020 רוקי השנה כרים עבדול-ג'באר - 1970 מלקולם ברוגדון - 2017 השחקן השישי של העונה ריקי פירס - 1987, 1990 השחקן המשתפר של העונה יאניס אדטוקומבו - 2017 מאמן השנה דון נלסון - 1983, 1985 מייק בודנהולצר - 2019 מנהל השנה ג'ון האמונד - 2010 ג'ון הורסט - 2019

חמישיית העונה הראשונה כרים עבדול-ג'באר - 1971–1974 מארקס ג'ונסון - 1979 סידני מונקריף - 1983 יאניס אדטוקומבו - 2019–2023 חמישיית העונה השנייה כרים עבדול-ג'באר - 1970 אוסקר רוברטסון - 1971 מארקס ג'ונסון - 1980, 1981 סידני מונקריף - 1982, 1984–1986 טרי קאמינגס - 1985 יאניס אדטוקומבו - 2017, 2018 חמישיית העונה השלישית טרי קאמינגס - 1989 וין בייקר - 1997 ריי אלן - 2001 מייקל רד - 2004 אנדרו בוגוט - 2010

חמישיית ההגנה הראשונה כרים עבדול-ג'באר - 1974, 1975 סידני מונקריף - 1983–1986 פול פרסי - 1985, 1986 אלווין רוברטסון - 1991 אריק בלדסו - 2019 יאניס אדטוקומבו - 2019–2022 ג'רו הולידיי - 2021, 2023 ברוק לופז - 2023 חמישיית ההגנה השנייה כרים עבדול-ג'באר - 1970, 1971 קווין באקנר - 1978, 1980–1982 סידני מונקריף - 1982 פול פרסי - 1987 אלווין רוברטסון - 1990 יאניס אדטוקומבו - 2017 אריק בלדסו - 2020 ברוק לופז - 2020 ג'רו הולידיי – 2022 חמישיית הרוקיז הראשונה כרים עבדול-ג'באר - 1970 בוב דאנדרידג' - 1970 מארקס ג'ונסון - 1978 וין בייקר - 1994 גלן רובינסון - 1995 אנדרו בוגוט - 2005 ברנדון ג'נינגס - 2010 מלקולם ברוגדון - 2017 חמישיית הרוקיז השנייה ריי אלן - 1997 טי. ג'יי. פורד - 2004 יאניס אדטוקומבו - 2014

MVP של משחק האולסטאר יאניס אדטוקומבו - 2021 מאמנים במשחק האולסטאר לארי קוסטלו - 1971, 1974 מייק בודנהולצר - 2019 דוק ריברס - 2024 שחקנים במשחק האולסטאר ג'ון מקגלוקלין - 1969 פלין רובינסון - 1970 כרים עבדול-ג'באר - 1970–1975 אוסקר רוברטסון - 1971, 1972 בוב דאנדרידג' - 1973, 1975, 1976 ג'ים פרייס - 1975 בראיין וינטרס - 1976, 1978 מארקס ג'ונסון - 1979–1981, 1983 בוב לניר - 1982 סידני מונקריף - 1982–1986 טרי קאמינגס - 1985, 1989 ריקי פירס - 1991 אלווין רוברטסון - 1991 וין בייקר - 1995, 1996, 1997 גלן רובינסון - 2000, 2001 ריי אלן - 2000, 2001, 2002 מייקל רד - 2004 יאניס אדטוקומבו - 2017–2024 כריס מידלטון - 2019, 2020, 2022 ג'רו הולידיי - 2023 דמיאן לילארד - 2024

שחקנים שמספר גופייתם הוצא לגמלאות

מספר	שחקן	תפקיד	שנים בקבוצה	שנת הפרשה
1	אוסקר רוברטסון	רכז	1970–1974	1974
2	ג'וניור ברידג'מן	סמול פורוורד	1975–1984, 1986–1987	1988
4	סידני מונקריף	קלע	1979–1990	1990
8	מארקס ג'ונסון	סמול פורוורד	1977–1984	2019
10	בוב דאנדרידג'	סמול פורוורד	1969–1977, 1981	2015
14	ג'ון מקגלוקלין	קלע	1968–1976	1976
16	בוב לניר	סנטר	1980–1984	1984
32	בראיין וינטרס	קלע	1975–1983	1983
33	כרים עבדול-ג'באר	סנטר	1969–1975	1993

סגל שחקנים בעונת 2024/2025

סגל מילווקי באקס
שחקנים	מידע נוסף
עמדה # ארץ שם גובה תאריך לידה אוניברסיטה/מדינת מוצא PG 0 דמיאן לילארד 1.88 מטרים 15 ביולי 1990 אוניברסיטת המדינה של ובר SG/SF 3 מרג'ון בושאמפ 2.01 מטרים 12 באוקטובר 2000 מכללת יאקימה ואלי SG 5 גארי טרנט הבן 1.96 מטרים 18 בינואר 1999 אוניברסיטת דיוק SF/PF 7 כריס ליווינגסטון 1.98 מטרים 15 באוקטובר 2003 אוניברסיטת קנטקי PF/C 9 בובי פורטיס 2.08 מטרים 10 בפברואר 1995 אוניברסיטת ארקנסו C 11 ברוק לופז 2.16 מטרים 1 באפריל 1988 אוניברסיטת סטנפורד SF/PF 12 טוריאן פרינס 1.98 מטרים 22 במרץ 1994 אוניברסיטת ביילור PG/SG 13 ראיין רולינס (כ) 1.91 מטרים 3 ביולי 2002 אוניברסיטת טולידו C 15 ליאם רובינס (כ) 2.13 מטרים 12 ביולי 1999 אוניברסיטת ואנדרבילט SG 17   סטנלי אומודה (כ) 1.98 מטרים 12 באפריל 1999 אוניברסיטת ארקנסו SG 20 איי. ג'יי. גרין 1.93 מטרים 27 בספטמבר 1999 אוניברסיטת צפון איווה PF 21 טיילר סמית' 2.11 מטרים 2 בנובמבר 2004 — SG/SF 22 כריס מידלטון 2.01 מטרים 12 באוגוסט 1991 אוניברסיטת טקסס A&M SG 24 פאט קונוטון 1.96 מטרים 6 בינואר 1993 אוניברסיטת נוטרדאם PF 34 יאניס אדטוקומבו 2.11 מטרים 6 בדצמבר 1994 יוון SG/SF 44 אנדרה ג'קסון 1.98 מטרים 13 בנובמבר 2001 אוניברסיטת קונטיקט PG/SG 55 דלון רייט 1.96 מטרים 26 באפריל 1992 אוניברסיטת יוטה PG/SG 77 איי. ג'יי. ג'ונסון 1.96 מטרים 1 בדצמבר 2004 —	מאמן: דוק ריברס מקרא ק - קפטן כ - שחקן החתום על חוזה כפול ד - בחירת דראפט שטרם הוחתמה ח - שחקן חופשי שחוזהו בקבוצה הסתיים * - בית ספר תיכון סגל הקבוצה באתר הרשמי עודכן בתאריך: 31 באוקטובר 2024

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מילווקי באקס בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מילווקי באקס (באנגלית)

• מילווקי באקס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מילווקי באקס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)