לדלג לתוכן

קווין דוראנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קווין דוראנט
Kevin Durant
דוראנט בגולדן סטייט ווריורס, 2019
דוראנט בגולדן סטייט ווריורס, 2019
לידה 29 בספטמבר 1988 (בן 36)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית
עמדה סמול פורוורד
גובה 2.11 מטר
מספר 35
מכללה אוניברסיטת טקסס
דראפט בחירה שנייה, 2007
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
קבוצות כשחקן
2007–2016
2016–2019
2019–2023
2023–
סיטי ת'אנדר
גולדן סטייט ווריורס
ברוקלין נטס
פיניקס סאנס
הישגים כשחקן
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבלונדון 2012כדורסל גברים
זהבריו דה ז'ניירו 2016כדורסל גברים
זהבטוקיו 2020כדורסל גברים
זהבפריז 2024כדורסל גברים
אליפות העולם
זהבטורקיה 2010כדורסל גברים

קווין ויין דוראנטאנגלית: Kevin Wayne Durant; נולד ב-29 בספטמבר 1988 בוושינגטון די. סי.) הוא כדורסלן אמריקאי, המשחק בעמדות הפורוורד בקבוצת פיניקס סאנס מליגת ה-NBA, וכן בנבחרת ארצות הברית שבה הוא מלך הסלים של כל הזמנים. ידוע בכינוי KD ("קיי די", ראשי תיבות של שמו).

לאחר עונה מצוינת במדי אוניברסיטת טקסס נבחר לשחקן השנה ב-NCAA, והפך לראשון אי פעם שזוכה בתואר זה כ"פרשמן". דוראנט נבחר במקום השני בדראפט ה-NBA 2007 על ידי סיאטל סופרסוניקס (לימים אוקלהומה סיטי ת'אנדר), וכבר בעונתו הראשונה ב-NBA הפך לשחקן המוביל של קבוצתו וזכה בתואר רוקי השנה. בעונת 2009/2010, השלישית שלו בליגה, זכה בתואר מלך הסלים של הליגה ובכך הפך לשחקן הצעיר ביותר שזוכה בתואר. בעונת 2013/2014 נבחר ל-MVP של העונה הסדירה ב-NBA.

בקיץ של שנת 2016 עבר דוראנט לקבוצת גולדן סטייט ווריורס כשחקן חופשי, ועל צעד זה הוא ספג ביקורות רבות מצד שחקני עבר והווה, וכמו כן גם מאוהדים רבים, אשר טענו כי מעבר זה הוא "קיצור דרך" לאליפות. הוא השתלב מצוין בקבוצתו החדשה והוביל אותה לשתי זכיות באליפות ה-NBA‏ (2017 ו-2018), כשהוא זוכה בשתי הפעמים בתואר ה-MVP של סדרת הגמר.

מאז שנת 2010 משחק דוראנט עבור נבחרת ארצות הברית בכדורסל, וכשחקנה זכה במדליות זהב באליפות העולם 2010 ובאולימפיאדות לונדון (2012), ריו דה ז'ניירו (2016), טוקיו (2020) ופריז (2024).

קריירה במכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראנט נולד בוושינגטון, הצטיין בנעוריו במשחק הכדורסל ונבחר למצטיין במשחק כוכבי התיכון של מקדונלד'ס. ב-2006 החל לשחק בנבחרת הכדורסל של אוניברסיטת טקסס, הוא פתח בחמישייה בכל 35 המשחקים של הקבוצה והשיג ממוצעים של 25.8 נקודות ו-11.1 ריבאונדים. הוא הוביל את טקסס לטורניר אליפות המכללות בכדורסל בו הודחה בסיבוב השני על ידי אוניברסיטת דרום קליפורניה. בשל יכולתו המרשימה זכה דוראנט בתואר שחקן השנה ב-NCAA והיה לראשון אי פעם שזוכה בתואר זה כפרשמן,[1] כמו כן זכה בפרס וודן ובפרס נייסמית', זומן לנבחרת ארצות הברית, אך לא צורף לסגל הסופי.

דוראנט נבחר במקום השני בדראפט ה-NBA (לאחר גרג אודן) על ידי קבוצת סיאטל סופרסוניקס שהפכה בהמשך לקבוצת אוקלהומה סיטי ת'אנדר.[2]

קריירה ב-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיאטל סופרסוניקס / אוקלהומה סיטי ת'אנדר (2007–2016)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנה הראשונה שלו בליגת ה-NBA העמיד דוראנט ממוצעים מרשימים של 20.3 נק', 4.4 ריבאונדים, ו-2.4 אסיסטים ונבחר לרוקי השנה לשנת 2007/08.[3] ממוצע הנקודות של דוראנט שבר את שיא המועדון לרוקי שעמד על 18.1 נקודות ונקבע על ידי בוב רול בעונת הבכורה של הקבוצה בליגה.

במהלך משחק מול אטלנטה הוקס קלע דוראנט שלשת ניצחון לאחר שתי הארכות. במשחק מול דנוור שהסתיים לאחר שתי הארכות קבע שיא אישי של 37 נקודות.

בשנה זו ניסה מאמנו להציבו בעיקר בעמדת הקלע על מנת שיפתח את יכולותיו בעמדה זו וינצל את יתרונו היחסי בה, אך מכיוון שדוראנט התקשה להתמודד בהגנה עם השחקנים הנמוכים והזריזים המאיישים עמדה זו, הוצב בעיקר בעמדת הסמול פורוורד.

2008–2010: הפריצה הגדולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה לאחר מכן עבר יחד עם קבוצתו לשחק באוקלהומה סיטי. במהלך משחק שחקני השנה השנייה נגד שחקני השנה הראשונה, שהתקיים במסגרת סוף-שבוע האולסטאר ב-NBA, קלע דוראנט 46 נקודות, שיא כל הזמנים למשחק זה. בנוסף זכה בתחרות החיובים הראשונה שהתקיימה במסגרת זו, לאחר שגבר על ג'ו ג'ונסון ואו.ג'יי. מאיו.

בשנה שלאחר מכן, 2010, זכה שוב בתחרות החיובים כשהביס את ראז'ון רונדו ואת עומרי כספי בגמר.

בעונת 2009/2010 קלע דוראנט 30.1 נקודות למשחק, והפך בכך לשחקן הצעיר בהיסטוריית הליגה שזכה בתואר מלך הסלים של ה-NBA. בעקבות יכולתו המרשימה בעונה זו הוא סיים במירוץ לתואר ה-MVP במקום השני לאחר לברון ג'יימס ונבחר לחמישיית העונה.

במהלך העונה הסדירה הוביל דוראנט בעזרת חבריו ראסל וסטברוק וג'ף גרין את אוקלהומה-סיטי ל-50 ניצחונות והעפלה לפלייאוף. עבור המועדון זו הייתה הופעתו היסטורית במעמד זה מאז המעבר מסיאטל. אוקלהומה התמודדה בסיבוב הראשון מול לוס אנג'לס לייקרס והפסידה בסדרה 2–4 כאשר דוראנט רושם ממוצעים של 25 נקודות ו-7.7 ריבאונדים.

2010–2013: מאבקי הפלייאוף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 2010/2011 האריך דוראנט את חוזהו בקבוצה לחמש שנים תמורת 86 מיליון דולר.

בפעם השנייה ברציפות זכה דוראנט בתואר מלך הסלים של הליגה עם 27.7 נקודות בממוצע. בהנהגתו השיגה הקבוצה מאזן של 27–55 והשיגה את המקום הרביעי במערב.

במשחקי הפלייאוף העלה דוראנט את ממוצעיו והוליך את קבוצתו למעמד גמר המערב, שם הפסידה בסדרה 2–4 לאלופה העתידית, הדאלאס מאבריקס. דוראנט סיים עם ממוצעים של 28.6 נקודות ו-8.2 ריבאונדים.

פתיחתה של עונת 2011/2012 התעכבה עקב שביתת שחקנים, במהלך התקופה קיבל דוראנט הצעה מקבוצות באירופה, ביניהן מכבי תל אביב, לבוא לשחק בשירותיהן, אך השחקן סירב.[4]

במהלך העונה קלע דוראנט 51 נקודות בניצחון על הדנוור נאגטס.[5] בנוסף נבחר בפעם השנייה ברציפות לחמישייה הפותחת של המערב למשחק האולסטאר של ה-NBA. במשחק קלע דוראנט 36 נקודות וזכה בתואר ה-MVP של המשחק.[6] את העונה סיים דוראנט עם תואר מלך הסלים של ה-NBA בפעם השלישית ברציפות והוליך את קבוצתו למקום השני במערב לאחר עונה מקוצרת של 66 משחקים.

בסיבוב הראשון של פלייאוף ה-NBA התמודדה קבוצתו מול האלופה המכהנת דאלאס מאבריקס. בסיום המשחק הראשון קלע דוראנט סל ניצחון. בסיבוב השני של הפלייאוף התמודדה קבוצתו מול לוס אנג'לס לייקרס. בסיום הסדרה ניצחה 1–4 ועלתה בפעם השנייה ברציפות לגמר המערב. דוראנט וקבוצתו שיחקו נגד סן אנטוניו ספרס בהנהגתם של טים דאנקן, טוני פארקר ומאנו ג'ינובילי. לאחר פיגור 0–2 בסדרה, ניצחה אוקלהומה את כל ארבעת המשחקים הבאים ועלתה לגמר ה-NBA.[7] בגמר נפגשו דוראנט והת'אנדר עם אלופת המזרח מיאמי היט, במשחק הראשון חזרה אוקלהומה מפיגור במהלך רוב המשחק, וניצחה בתוצאה 94–105. מיאמי בהובלת לברון ג'יימס גברה על אוקלהומה בכל המשחקים הבאים וניצחה 1–4 בסדרה.

בעונת 2012/2013 הוביל דוראנט את אוקלהומה סיטי ת'אנדר למקום הראשון במערב עם מאזן של 22–60. במהלך הפלייאוף, לאחר המשחק השלישי מול יוסטון רוקטס נפצע רכז הת'אנדר ראסל וסטברוק, אך אוקלהומה הצליחה להעפיל לחצי גמר המערב בו הפסידו 1–4 לממפיס גריזליס. בסיום העונה הסדירה סיים דוראנט שני, לאחר כרמלו אנתוני, שזכה בתואר מלך הסלים. קווין דוראנט תרם מיליון דולר לנפגעים מהטורנדו שפגע באוקלהומה בשנת 2013.

2013–2014: עונת ה-MVP

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2013/2014 נבחר דוראנט שלוש פעמים ברציפות לשחקן החודש במערב, בחודשים נובמבר, דצמבר וינואר ופעם נוספת בחודש מרץ. ב-17 בינואר 2014 קלע דוראנט שיא קריירה של 54 נקודות במשחק מול גולדן סטייט ווריורס.[8] בעונה זו נאלצה הקבוצה להתמודד עם פציעה ממושכת של וסטברוק, מה שחייב את דוראנט להציג יכולת שיא. הוא נבחר בפעם החמישית ברציפות למשחק האולסטאר של ה-NBA, וקלע בו 38 נקודות.

בעונה זו השיג דוראנט רצף של 12 משחקים של 30 נקודות ומעלה כאשר הוא עוקף את מייקל ג'ורדן ושאקיל אוניל, רצף זה היה השלישי באורכו בשלושים השנים האחרונות אחרי הרצף שעשו טרייסי מקגריידי וקובי בראיינט עם 14 ו-16 משחקים בהתאמה באותה עונה (2002–2003). כמו כן עקף את מייקל ג'ורדן ברצף המשחקים של 25 נקודות ומעלה כאשר עשה זאת 41 משחקים רצופים, משחק אחד יותר מג'ורדן. זהו הרצף הארוך ביותר בחמישים השנים האחרונות והשלישי באורכו בהיסטוריה לאחר אוסקר רוברטסון עם 47 ווילט צ'מברלין עם 80.[9] דוראנט סיים את העונה בתואר מלך הסלים של הליגה כאשר סיים עם 32 נקודות בממוצע למשחק. בעקבות יכולתו הטובה בעונה זו נבחר דוראנט ל-MVP של העונה הסדירה ב-NBA.[10] בסיום העונה הוביל דוראנט את קבוצתו למקום השני במערב לאחר מאזן דומה לזה של העונה הקודמת - 59 ניצחונות לעומת 23 הפסדים. בעונה זו אוקלהומה הגיעה לגמר המערב אך הפסידה לסן אנטוניו 4:2 בסדרה. בסיום העונה נבחר דוראנט בפעם החמישית ברציפות לחמישיית העונה הראשונה כאשר הוא היחיד שנבחר באותה עונה בפה אחד.[11]

2014–2015: פציעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2014/2015 לוותה במספר פציעות שמנעו מדוראנט לשחק במשך רוב העונה. ב-11 באוקטובר אובחן אצלו שבר מאמץ בכף רגלו הימנית, לאחר שנפצע באימון.[12] לאחר שהחמיץ את 17 המשחקים הראשונים בעונה חזר לשחק ב-2 בדצמבר במשחק מול ניו אורלינס פליקנס. ב-17 בדצמבר דוראנט הגיע ל-15 אלף נקודות והיה לשחקן השני הצעיר ביותר המגיע ל-15 אלף נקודות, אחרי לברון ג'יימס.[13] יום למחרת נקע את הקרסול במהלך משחק נגד גולדן סטייט ווריירס ונעדר מהמגרשים במשך שבועיים.[14] דוראנט חזר לשחק ב-31 בדצמבר מול פיניקס סאנס וקלע באותו משחק 44 נקודות, שיא עונתי עבורו.[15] ב-23 בפברואר עבר דוראנט ניתוח נוסף ברגלו, על מנת להקל על הכאבים שחש בעקבות הניתוח הראשון. ב-27 במרץ הודיעה הקבוצה באופן רשמי כי לא ישוב לשחק עד לסיום העונה, לאחר ששיחק 27 משחקים בלבד.[16]

דוראנט שב למגרשים בפתיחת עונת 2015/2016 ובשבעת המשחקים הראשונים הוביל את קלעי הקבוצה כשקלע בממוצע 28.1 נקודות. במהלך המשחק השמיני של העונה נגד הוושינגטון וויזארדס נפצע ברגלו השמאלית,[17] פציעה שבעקבותיה נעדר לשבועיים.

בפלייאוף של עונה זו הגיעה אוקלהומה לגמר המערב, אך הפסידה בו לגולדן סטייט ווריורס.

גולדן סטייט ווריורס (2016–2019)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום העונה סיים דוראנט את חוזהו בת'אנדר והפך לשחקן חופשי שחוזר על ידי מספר קבוצות. הוא נפגש עם נציגי אוקלהומה, גולדן סטייט, סן אנטוניו, בוסטון, מיאמי והלוס אנג'לס קליפרס, ולאחר מספר שבועות של התלבטות הודיע באמצעות מכתב על הבחירה לעבור לשחק עבור הווריורס, בה חתם לשנתיים תמורת 54.3 מיליון דולר.[18] המעבר לווה בביקורת רבה מצד פרשנים, שחקנים ואוהדים.[19][20] למרות הכל, המעבר זכה לתמיכה מפתיעה מכוכב היריבה בגמר בשנתיים האחרונות, לברון ג'יימס, שטען שהמעבר "מצוין לליגה".[21] מאז המעבר, אוהדי אוקלהומה, וכן קהלים שונים בליגה, נוטים להקניט את דוראנט באמצעות הכינויים "קאפקייק" ו"נחש"[22].

דוראנט השתלב בקבוצה בצורה טובה ולאורך מרבית העונה הוביל אותה בנקודות ובריבאונדים. במפגש הראשון מול קבוצתו לשעבר קלע שיא עונתי של 39 נקודות,[23] הישג אותו שיפר בנקודה נוספת במהלך המפגש השני בעונה.[24] המשחק השלישי בין הקבוצות נערך באוקלהומה ודוראנט זכה לשריקות בוז מהקהל בכל פעם שנגע בכדור. במהלך המשחק אף התעמת עם ראסל וסטברוק ואנדרה רוברסון.[25] בסיום חודש פברואר נפצע ברגלו לאחר שנפגע על ידי זאזה פאצ'וליה, חברו לקבוצה.[26] בעקבות הפציעה הושבת לתקופה של מספר שבועות[27] וחזר לשחק רק בשבוע האחרון של העונה הסדירה. הוביל את קבוצתו בפלייאוף תוך כדי שהם גוברים על פורטלנד יוטה וסן אנטוניו בסוויפ. בגמר נגד קליבלנד היה הפסדם הראשון אך הם ניצחו את הסדרה 1–4 וזכו באליפות. דוראנט הוביל את קבוצתו בנקודות ונבחר למצטיין סדרת הגמר.[28] בעונת 2017/18, לאחר עלייה רביעית רצופה של קבוצתו לגמר נגד יריבתם הקבועה, קליבלנד קאבלירס, דוראנט סייע לקבוצתו לנצח באליפות רצופה שנייה ונבחר ל-MVP של הגמר פעם שנייה ברציפות לאחר שהעמיד ממוצעים של 28.8 נקודות, 10.8 ריבאונדים ו-7.5 אסיסטים.[29][30]

במשחק השישי של הסיבוב הראשון בפלייאוף 2019, נגד לוס אנג'לס קליפרס, קבע דוראנט שיא נקודות אישי למשחק פלייאוף שקלע 50 נקודות בניצחון 129–110. במשחק החמישי של הסיבוב השני, מול יוסטון רוקטס, נפצע דוראנט בשריר הסובך של רגלו הימנית ונאלץ להחמיץ את המשך הסדרה וכן את סדרת גמר המערב, בה גברו הווריורס על פורטלנד טרייל בלייזרס. דוראנט חזר מפציעתו במשחק החמישי של גמר ה-NBA, מול טורונטו ראפטורס, כאשר קבוצתו בפיגור 1–3. במהלך אותו משחק, בו ניצחה גולדן סטייט, נפצע לאחר 11 דקות משחק, ולא חזר לשחק. יממה לאחר מכן הודיע דוראנט כי נותח בהצלחה לאחר שקרע את גיד האכילס.[31]

ברוקלין נטס (2019–2023)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2019 סיכם על חוזה בברוקלין נטס, והועבר אליה במסגרת עסקת "החתמה והעברה" (sign and trade), בתמורה לדיאנג'לו ראסל.[32] בשל הפציעה בגיד האכילס, לא שיחק דוראנט לכל אורך עונת 2019/2020. במרץ 2020 נדבק דוראנט בנגיף הקורונה. אף על פי שנפצע בגיד האכילס, פציעה שנחשבת לקשה ביותר עבור כדורסלנים, הצליח דוראנט להשתקם ולחזור למשחק פעיל במהלך עונת 2020/2021, בה הציג יכולת נהדרת והוביל את ברוקלין נטס למקום השני במזרח. עם זאת הקבוצה הודחה בסיבוב השני בלבד לאחר סדרה צמודה נגד מילווקי באקס בהובלת יאניס אדטוקומבו. בסדרה זו הצטיין דוראנט וקלע במשחק החמישי 48 נקודות. במשחק השביעי שהיה צמוד קלע דוראנט סל מכריע עם סיום הזמן ממרחק שלשה, אך מכיוון שקצה כף רגלו דרכה על הקו נספרה הקליעה כשתי נקודות בלבד והמשחק המשיך להארכה, בה נכנעה ברוקלין למילווקי.

את עונת 2021/2022 הוא פתח בצורה טובה, ואף נחשב למועמד המוביל לתואר ה-MVP של העונה הסדירה, אך נפצע בברכו ונאלץ לפספס כשמונה שבועות מתוך העונה. במהלך זמן זה נבחר דוראנט בפעם השנייה בקריירה לקפטן במשחק האולסטאר, ונאלץ בפעם השנייה ברציפות לפספס את המשחק בעקבות פציעתו.

גם בעונת 2022/2023 הוא הצטיין והוביל את ברוקלין לצמרת המזרח, אך נפצע בתחילת ינואר והחמיץ את האולסטאר בפעם השלישית ברצף.[33]

פיניקס סאנס (2023–הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בפברואר 2023, כ-14 שעות לפני תום חלון הטריידים בליגה, עבר דוראנט, יחד עם טי. ג'יי. וורן, מברוקלין לפיניקס סאנס בתמורה למיקל ברידג'ס, קמרון ג'ונסון, ג'יי קראודר (שהועבר מיד למילווקי באקס), ארבע בחירות סיבוב ראשון והחלפת בחירות ב-2028.[34] בכך עזבו את ברוקלין "שלושת הגדולים" שעברו אליה (דוראנט, ג'יימס הארדן שעבר שנה קודם לכן לפילדלפיה 76'[35] וקיירי אירווינג שעבר מספר ימים קודם לכן לדאלאס מאבריקס[36]), ודוראנט יצר שלישייה חזקה חדשה במערב, שכללה אותו, את כריס פול ואת דווין בוקר.

סגנון משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוראנט נחשב כשחקן בעל יכולות של גארד עם גוף של סנטר. למרות גובהו הרב, הוא גמיש ומהיר ומצטיין בכדרור וגם בקליעה מטווח השלוש - דבר שאינו רגיל לשחקנים בגובהו. הוא ידוע בזריקה הייחודית שפיתח, במהלכה הוא משתמש בגובהו ובזרועותיו הארוכות (הוא בעל מוטת ידיים של 2.24 מטרים) כדי ליצור מקום לזריקה מעל שומרו, הנמוך יותר בדרך כלל, לעיתים באמצעות יד אחת בלבד.

דוראנט תואר כ"עילוי קליעה",[37] והוא אחד מטובי הסקוררים ב-NBA. הוא זכה בתואר מלך הסלים של ה-NBA ארבע פעמים במהלך הקריירה.[38]

דוראנט בעל מבנה גוף רזה מטבעו, ומתנשא לגובה של מעל לשני מטרים, מה שמאפשר לו בנוסף לכך לחדור ביעילות ובמהירות לסל. בעיני רבים הוא נחשב לשחקן ההתקפה הטוב בהיסטוריה, בגלל הגיוון הרב ביכולתו וההצטיינות שלו בכל אספקט התקפי על המגרש. בעקבות מראהו וסגנון המשחק שלו, דבק בו הכינוי "סלים ריפר" (Slim Reaper).[דרוש מקור]

פרסום וחסויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעלי NIKE KD הנושאות את שמו של השחקן

עם כניסתו לליגה חתם דוראנט על חוזה עם חברת נייקי על סך של 60 מיליון דולר לשבע עונות. החברה הוציאה קו נעליים עם שמו של השחקן ובכל שנה הוציאה דגם חדש לשוק. בשנת 2014, אף על פי שמיעט לשחק עקב פציעה, עמדו מכירות הנעליים הנושאות את שמו על 195 מיליון דולר והציבו אותו במקום השני אחרי לברון ג'יימס[39]. לקראת סיום חוזהו עם נייקי קיבל השחקן הצעה מחברת אנדר ארמור ששוויה הוערך ב-265–285 מיליון דולר, אך לבסוף חתם דוראנט על חוזה חדש עם נייקי המוערך בסכום של 250–300 מיליון דולר לעשר עונות.[40][41]

המגזין פורבס דירג את השחקן במקום השביעי ברשימת הספורטאים המרויחים ביותר לשנת 2014 עם סך הכנסות העומדות של 54.1 מיליון דולר, כאשר 17.8 מיליון הן הכנסות משכר והשאר מחוזי פרסום.[42]

נבחרת לאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוראנט עם מדליית הזהב של אליפות העולם בטורקיה, 2010

במהלך אליפות העולם בכדורסל 2010 שנערכה בטורקיה הוביל דוראנט את נבחרת ארצות הברית לזכייה בטורניר ובנוסף לכך זכה בתואר השחקן המצטיין של הטורניר ונבחר לחמישיית הטורניר. במהלך שמונת המשחקים קלע דוראנט 205 נקודות, ממוצע של 25.6 נקודות למשחק, כולל 28 נקודות בגמר מול טורקיה ו-38 נקודות בחצי הגמר מול ליטא.[43]

בשנת 2012 שיחק דוראנט עבור הנבחרת באולימפיאדת לונדון וזכה עמה במדליית הזהב. דוראנט זכה בתואר מלך הסלים של הטורניר כאשר קלע 156 נקודות במהלך האולימפיאדה.[44]

באולימפיאדת פריז (2024) שיחק דוראנט בנבחרת ארצות הברית וזכה איתה במדליית הזהב במשחק מול נבחרת צרפת, בו קלע 15 נקודות.[45]

קבוצתיים

נבחרת ארצות הברית
גולדן סטייט ווריורס

אישיים

אוניברסיטת טקסס
  • שחקן השנה במכללות (2007)
  • פרס וודן (2007)
  • פרס נייסמית' (2007)
נבחרת ארצות הברית
NBA

סטטיסטיקות הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות אחוזים מהשדה אחוזים משלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2006/2007 טקסס 35 35 35.9 0.473 0.404 0.816 11.1 1.3 1.9 1.9 25.8

בעונה הסדירה של ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007/2008 סיאטל 80 80 34.6 0.430 0.288 0.873 4.4 2.4 1.0 0.9 20.3
2008/2009 אוקלהומה 74 74 39.0 0.476 0.422 0.863 6.5 2.8 1.3 0.7 25.3
2009/2010 אוקלהומה 82 82 39.5 0.476 0.365 0.900 7.6 2.8 1.4 1.0 30.1
2010/2011 אוקלהומה 78 78 38.9 0.462 0.350 0.880 6.8 2.7 1.1 1.0 27.7
2011/2012 אוקלהומה 66 66 38.6 0.496 0.387 0.860 8.0 3.5 1.3 1.2 28.0
2012/2013 אוקלהומה 81 81 38.5 0.510 0.416 0.905 7.9 4.6 1.4 1.3 28.1
2013/2014 אוקלהומה 81 81 38.5 0.503 0.391 0.873 7.4 5.5 1.3 0.7 32.0
2014/2015 אוקלהומה 27 27 33.8 0.510 0.403 0.854 6.6 4.1 0.9 0.9 25.4
2015/2016 אוקלהומה 72 72 35.8 0.505 0.387 0.898 8.2 5.0 1.0 1.2 28.2
2016/2017 גולדן סטייט 62 62 33.4 0.537 0.375 0.875 8.3 4.8 1.1 1.6 25.1
2017/2018 גולדן סטייט 68 68 34.2 0.516 0.419 0.889 6.8 5.4 0.7 1.8 26.4
2018/2019 גולדן סטייט 78 78 34.6 0.521 0.353 0.885 6.4 5.9 0.7 1.1 26.0
2020/2021 ברוקלין 35 32 33.1 0.537 0.450 0.882 7.1 5.6 0.7 1.3 26.9
2021/2022 ברוקלין 55 55 37.2 0.518 0.383 0.910 7.4 6.4 0.9 0.9 29.9
2022/2023 ברוקלין 39 39 36.0 0.559 0.376 0.934 6.7 5.3 0.8 1.5 29.7
2022/2023 פיניקס 8 8 33.6 0.570 0.537 0.833 6.4 3.5 0.3 1.3 26.0
קריירה 986 983 36.7 0.499 0.385 0.886 7.1 4.3 1.1 1.1 27.3

בפלייאוף ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2009/2010 אוקלהומה 6 6 38.5 0.350 0.286 0.871 7.7 2.3 0.5 1.3 25.0
2010/2011 אוקלהומה 17 17 42.5 0.449 0.339 0.838 8.2 2.8 0.9 1.1 28.6
2011/2012 אוקלהומה 20 20 41.9 0.517 0.373 0.864 7.4 3.7 1.5 1.2 28.5
2012/2013 אוקלהומה 11 11 44.1 0.455 0.314 0.830 9.0 6.3 1.3 1.1 30.8
2013/2014 אוקלהומה 19 19 42.9 0.460 0.344 0.810 8.9 3.9 1.0 1.3 29.6
2015/2016 אוקלהומה 18 18 40.3 0.430 0.282 0.890 7.1 3.3 1.0 1.0 28.4
2016/2017 גולדן סטייט 15 15 35.5 0.556 0.442 0.893 7.9 4.3 0.8 1.3 28.5
2017/2018 גולדן סטייט 21 21 38.4 0.487 0.341 0.901 7.8 4.7 0.7 1.2 29.0
2018/2019 גולדן סטייט 12 12 36.8 0.514 0.438 0.903 4.9 4.5 1.1 1.0 32.3
2020/2021 ברוקלין 12 12 40.4 0.514 0.402 0.871 9.3 4.4 1.5 1.6 34.3
2021/2022 ברוקלין 4 4 44.0 0.386 0.333 0.895 5.8 6.3 1.0 0.3 26.3
2022/2023 פיניקס 11 11 42.4 0.478 0.333 0.917 8.7 5.5 0.8 1.4 29.0
קריירה 166 166 40.5 0.476 0.355 0.869 7.8 4.2 1.0 1.2 29.4

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קווין דוראנט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גיא ניב‏, המאמנים בחרו בקווין דוראנט לשחקן השנה במכללות, באתר וואלה, 22 במרץ 2007
  2. ^ אמיר בוגן, כצפוי, אודן נבחר ראשון בדראפט ה-NBA, באתר ynet, 29 ביוני 2007
  3. ^ ערן סורוקה, קווין דוראנט הוא רוקי העונה ב-NBA, nrg, 30 באפריל 2010
  4. ^ קווין דוראנט: "יש לי הצעה ממכבי תל אביב", באתר ynet, 13 בנובמבר 2011
  5. ^ 51 נקודות לדוראנט בניצחון הת'אנדר, באתר וואלה, 20 בפברואר 2012
  6. ^ אולסטאר 2012: המערב ניצח את המזרח 149:152, באתר וואלה, 27 בפברואר 2012
  7. ^ ככה מתחילה שושלת, באתר וואלה, 7 ביוני 2012
  8. ^ רייג'ון רונדו חזר והפסיד, שיא קריירה לקווין דוראנט, באתר וואלה, 18 בינואר 2014
  9. ^ הרצף נמשך: דוראנט עקף את מייקל ג'ורדן, באתר ynet, 7 באפריל 2014
  10. ^ קווין דוראנט זכה בתואר ה-MVP, והקדיש התואר לאמו, באתר ynet, 6 במאי 2014
  11. ^ דוראנט, לברון וכל היתר: הוכרזה חמישיית העונה, אתר ערוץ הספורט, 4 ביוני 2014
  12. ^ אוקלהומה: דוראנט נפצע, עלול להחמיץ רבע עונה, nrg, 12 באוקטובר 2014
  13. ^ הרצף נקטע: ממפיס ניצחה את גולדן סטייט, ישראל היום, 17 בדצמבר 2014
  14. ^ האם קווין דוראנט החמיץ את משחק חייו?, באתר ynet, 19 בדצמבר 2014
  15. ^ 44 נקודות וניצחון מטורף לדוראנט, סן אנטוניו הזיעה מול ניו אורלינס, באתר וואלה, 1 בינואר 2015
  16. ^ גמר את העונה: קווין דוראנט ינותח שוב וייעדר 4–6 חודשים, באתר וואלה, 27 במרץ 2015
  17. ^ אוקלהומה ניצחה את וושינגטון, דוראנט נפצע, באתר ynet, 11 בנובמבר 2015
  18. ^ קווין דוראנט הודיע: אחתום בגולדן סטייט, באתר וואלה, 4 ביולי 2016
  19. ^ בארקלי: "מה שקווין דוראנט עשה זה לרמות את הדרך שלך לאליפות", באתר וואלה, 6 ביולי 2016
  20. ^ בירד נגד דוראנט: "לא הייתי מעלה על דעתי לשחק עם מג'יק ג'ונסון", באתר וואלה, 10 ביולי 2016
  21. ^ לברון ג'יימס: "זה מצוין לליגה שדוראנט מגיע לגולדן סטייט", באתר וואלה, 23 באוגוסט 2016
  22. ^ Hector Diaz, Thunder fans are chanting 'Cupcake' at Kevin Durant. Here's why., SB Nation, ‏11 בפברואר 2017
  23. ^ דוראנט פירק את הת'אנדר, קליבלנד ממשיכה ללהוט, 12 נקודות לכספי, באתר וואלה, 4 בנובמבר 2016
  24. ^ הווריירס הביסו גם את OKC, הארדן להט בניצחון על מילווקי, באתר וואלה, 19 בינואר 2017
  25. ^ למרות אווירה עוינת: 114:130 לדוראנט והווריירס באוקלהומה סיטי, באתר וואלה, 12 בפברואר 2017
  26. ^ קווין דוראנט נפצע בברכו, גולדן סטייט הפסידה 112:108 בוושינגטון, באתר וואלה, 1 במרץ 2017
  27. ^ גולדן סטייט הודיעה: קווין דוראנט בחוץ לארבעה שבועות לפחות, באתר וואלה, 1 במרץ 2017
  28. ^ רונן דורפן, התפוצצות הכדורסל: על ההצלחה של גולדן סטייט | ישראל היום, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2017
  29. ^ ynet ספורט, בפעם השנייה ברציפות: גולדן סטייט אלופה, באתר ynet, 9 ביוני 2018
  30. ^ אלעד זאבי, חגגו בבית המלך: גולדן סטייט אלופה בפעם השלישית בארבע שנים, באתר הארץ, 9 ביוני 2018
  31. ^ קווין דוראנט אישר: "קרעתי את גיד אכילס", באתר ynet, 12 ביוני 2019
  32. ^ ברוקלין מצרפת את דוראנט, באתר הקבוצה, 7 ביולי 2019
  33. ^ NBA: סל ניצחון לאוניל בניצחון ברוקלין, קווין דוראנט נפצע, באתר www.israelhayom.co.il
  34. ^ טרייד ענק ב-NBA: קווין דוראנט בפיניקס, באתר ערוץ הספורט, 9 בפברואר 2023
  35. ^ טרייד ענק ב-NBA: ג'יימס הארדן עובר לפילדלפיה, בן סימונס בברוקלין, באתר www.israelhayom.co.il
  36. ^ מצטרף לדונצ'יץ': קיירי ארווינג עובר לדאלאס מאבריקס, באתר ynet, 5 בפברואר 2023
  37. ^ John Hollinger, OKC Thunder: 2012-13 roster, ESPN, Sep 17, 2012
  38. ^ פרופיל, באתר basketball-reference
  39. ^ נתוני מכירות לשנת 2014, פורבס, 18 במרץ 2014
  40. ^ הצעה מטורפת לקווין דוראנט: 285 מיליון דולר מאנדר ארמור, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2014
  41. ^ האיש שווה רבע מיליארד דולר: קווין דוראנט האריך חוזה עם נייקי, באתר גלובס, 1 בספטמבר 2014
  42. ^ קורט בדנהאוסן 300 מיליון סיבות לחייך(הקישור אינו פעיל, 15.9.2021) 11 ביוני 2015
  43. ^ ארצות הברית אלופת העולם בכדורסל, באתר וואלה, 12 בספטמבר 2010
  44. ^ דוראנט מלך הסלים גם בלונדון, ג'ינובילי שני, באתר ‏מאקו‏, 14 באוגוסט 2012
  45. ^ נדב צנציפר, פריז, בפעם החמישית ברציפות: ארה"ב זכתה בזהב האולימפי בכדורסל, באתר ynet, 10 באוגוסט 2024


נבחרת ארצות הבריתאליפות העולם בכדורסל 2010 (מדליית זהב)

1  • 2  • 3  • 4 בילאפס • 5 דוראנט • 6 רוז • 7 וסטברוק • 8 גיי • 9 איגודלה • 10 גריינג'ר • 11 קרי • 12 גורדון • 13 לאב • 14 אודום • 15 צ'נדלר • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - לונדון (2012)

1  • 2  • 3  • 4 צ'נדלר • 5 דוראנט • 6 ג'יימס • 7 וסטברוק • 8 ויליאמס • 9 איגודלה • 10 בראיינט • 11 לאב • 12 הארדן • 13 פול • 14 דייוויס • 15 אנתוני • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - ריו דה ז'ניירו (2016)

1  • 2  • 3  • 4 באטלר • 5 דוראנט • 6 ג'ורדן • 7 לאורי • 8 בארנס • 9 דרוזן • 10 אירווינג • 11 תומפסון • 12 קאזינס • 13 ג'ורג' • 14 גרין • 15 אנתוני • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - טוקיו (2020)

1  • 2  • 3  • 4 ג'ונסון • 5 לאבין • 6 לילארד • 7 דוראנט • 8 מידלטון • 9 גרנט • 10 טייטום • 11 מק'גי • 12 הולידיי • 13 אדבאיו • 14 גרין • 15 בוקר • מאמן: פופוביץ'

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הבריתהאלופה האולימפית - פריז (2024)

1  • 2  • 3  • 4 קרי • 5 אדוארדס • 6 ג'יימס • 7 דוראנט • 8 וייט • 9 האליברטון • 10 טייטום • 11 אמביד • 12 הולידיי • 13 אדבאיו • 14 דייוויס • 15 בוקר • מאמן: קר

ארצות הבריתארצות הברית