לדלג לתוכן

הטבח בתיכון קולומביין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הטבח בתיכון קולומביין
חלק מירי המוני בארצות הברית
צילום אוויר של התיכון ביום הטבח
צילום אוויר של התיכון ביום הטבח
תאריך 20 באפריל 1999
מקום "קולומביין" במחוז ג'פרסון שבקולורדו, ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
קואורדינטות 39°36′12″N 105°04′29″W / 39.603333333333°N 105.07472222222°W / 39.603333333333; -105.07472222222
סוג טבח, רצח המוני, ירי המוני
נשק רובי קרבין, רובי ציד ואקדחים. ראו פירוט בגוף הערך
הרוגים 13
פצועים 24
מבצע אריק האריס, דילן קלבולד עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר מפגעים 2
מפגעים הרוגים 2
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הטבח בתיכון קולומביין היה אירוע ירי בבית ספר שהתרחש ביום שלישי, 20 באפריל 1999, בבית הספר התיכון "קולומביין" במחוז ג'פרסון שבקולורדו, ליד הערים דנוור וליטלטון. שני תלמידים, אריק האריס בן ה-18 ודילן קלבולד בן ה-17, ביצעו טבח ירי המוני וגרמו למותם של 12 תלמידים ומורה אחד ולפציעתם של 24 אחרים, ולאחר מכן התאבדו. בהיסטוריה של אירועי ירי שהתרחשו בתחומי מוסדות לימוד בארצות הברית, הטבח הזה הוא אירוע הירי החמישי בחומרתו, בהיבט של מספר הקורבנות, מידת האלימות ובכלל הפרטים אודות חייהם רוויי האלימות של הטובחים.

הטבח בתיכון קולומביין עורר פולמוס ציבורי חריף בנוגע לחוקים הנוגעים לפיקוח על נשק, זמינותם של רובים ואקדחים בארצות הברית, ואלימות של צעירים העושים שימוש בנשק. דיון נוסף עסק בהתהוות קליקות חברתיות בתיכונים, תת-תרבויות ובריונות, כמו גם בהשפעתם של סרטים אלימים ושל משחקי וידאו על החברה האמריקנית ועל צעירים בפרט. חלק מהנרצחים, שהוצגו כקורבנות על רקע אמונה דתית שהייתה מנוגדת לזו של הרוצחים, הפכו למקורות השראה לאחרים. אחרים רבים קוננו על היעדר סממני דת בחינוך הכללי בפרט ובחברה האמריקנית בכלל, וטענו שמקורה של הטרגדיה הוא ביחסו השלילי של הממשל כלפי הדת. הירי הביא, בין היתר, להשמת דגש גדול יותר על אבטחת בתי ספר וגרם גם לפאניקה מוסרית שכוונה נגד התרבות הגותית, נגד המנודים חברתית, ונגד השימוש של בני נוער באינטרנט, בתרופות נוגדות דיכאון, בסרטים ובמשחקי וידאו אלימים[1][2][3].

הספרייה שנבנתה לאחר הרצח כגלעד לזכר קורבנות הטבח בתיכון קולומביין, שרובו התרחש בספרייה הישנה של בית הספר.

הרוצחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אריק האריס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
דילן קלבולד
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אריק האריס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק דייוויד האריס נולד בוויצ'יטה, קנזס ב-9 באפריל 1981 וגילו ביום ביצוע הטבח היה 18. משפחתו העתיקה את מגוריה לעיתים קרובות, משום שאביו של אריק, ויין, היה טייס תובלה בחיל האוויר האמריקני. אמו של אריק הייתה עקרת בית.

ביולי 1993 שוחרר ויין משירותו הצבאי, והמשפחה השתקעה בליטלטון, קולורדו. במהלך שלוש השנים הראשונות בליטלטון, גרה משפחת האריס במספר דירות שכורות. בתקופה זו אריק פגש את דילן קלבולד. ב-1996 קנתה משפחתו של אריק בית מדרום לתיכון קולומביין.

דילן קלבולד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דילן בנט קלבולד נולד בלייקווד, קולורדו ב-11 בספטמבר 1981 וגילו ביום ביצוע הטבח היה 17. אביו של דילן, תומאס, היה סוכן נדל"ן ובעל עסק בתחום, אותו ניהל מביתו. אמו, סוזן, הייתה עובדת של ממשלת קולורדו, ועסקה בהפעלת תוכניות הכשרה לנכים. הוריו של דילן היו חברים בכנסייה הלותרנית, ודילן ואחיו הגדול ביירון קיבלו שיעורי קונפירמציה, כנהוג במסורת הלותרנית. אף על פי ששני הוריו של דילן הם נוצרים לכל דבר, קיימו בני המשפחה בביתם מספר מנהגים יהודיים משום שאחד מסביו של דילן היה יהודי.

דילן למד בבית הספר היסודי "נורמנדי" בכיתות א' וב', ולאחר מכן עבר לבית הספר היסודי "גאברנורז ראנץ'", שם השתתף בתוכנית אתגור תלמידים בעלי פוטנציאל גבוה. במהלך לימודיו בבית הספר היסודי פגש קלבולד את ברוקס בראון, אך לא פגש את אריק האריס עד חטיבת הביניים. היכרותו של דילן עם אריק גרמה לו לנתק את הקשר בינו לבין בראון.

סביבת בית הספר התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דיווחים מוקדמים על הטבח, האריס וקלבולד היו תלמידים מאוד לא פופולריים, והיוו מטרה לבריונות רבה בבית הספר. הסבל אשר נגרם להם השפיע על חייהם והוביל אותם לחקות את מעשי הבריונות האלימים, והם החלו עצמם להתנכל לתלמידים אחרים, וכתבו ביומניהם כיצד נהגו בבריונות כלפי תלמידים צעירים מהם וכלפי "הומואים"[4]. למרות זאת, ביומנו של קלבולד נכתב דווקא כי ניסה לא להיטפל לאחרים.

לפי דיווחים היו האריס וקלבולד חברים בקבוצת בריונים בבית הספר אשר קראה לעצמה "מאפיית מעילי הגשם", אף על פי שלא היה להם קשר לקבוצה, ולא הופיעו בתמונת ספר השנה שלה ב-1998.

בשיחת חירום שביצע ביום הטבח, ציין אביו של האריס כי בנו אכן היה חבר בקבוצה הקוראת לעצמה "מאפיית מעילי הגשם". קלבולד הלך לנשף סיום השנה של בית הספר, עם בת כיתתו רובין אנדרסון, שלושה ימים לפני הטבח.

סימנים מקדימים להתנהגות האלימה והרעיון לביצוע הטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימני אזהרה מוקדמים החלו לצוץ על פני השטח כבר בשנת 1996, כאשר האריס יצר אתר אינטרנט פרטי ברשת החברתית "אמריקה און ליין". מטרתו המקורית של האתר הייתה אחסון של שלבים לאחד מסדרת משחקי המחשב Doom, שיצרו האריס ודילן קלבולד בעיקר עבור חבריהם. האריס החל גם לכתוב בלוג באתר, שכלל בדיחות וקטעי עיתונות קצרים הנוגעים למחשבותיו על הורים, בית ספר וחברים.

לקראת סוף השנה, הוסיף האריס לאתר הוראות לביצוע מעשי קונדס, הוראות להכנת מטען חבלה ויומנים שתיארו את מעשיו עם קלבולד, זאת על אף שהכנסת תוכן זה הייתה אסורה על פי החוק. בראשית 1997, החלו הפרסומים בבלוג להראות סימני כעס הולך וגובר של האריס כלפי החברה.

לאתר היו מבקרים ספורים, אך בשלהי 1997 הוא התפרסם כאשר הוריו של ברוקס בראון, חברו לשעבר של האריס, העבירו לחוקר מייקל גוארה, ממשרד השריף של מחוז ג'פרסון, מידע בדבר איומים מפי האריס לרצוח את בנם, שפורסמו באתר.

גוארה גילה כי האתר מכיל איומים אלימים המכוונים לא רק כלפי בראון אלא גם כלפי תלמידים ומורים נוספים בבית הספר התיכון קולומביין. טקסטים אחרים עסקו בשנאתו של האריס לחברה בכללותה וברצונו לרצוח את אלו שעוררו את חמתו. בימים שלפני ביצוע הטבח, החל האריס לפרסם הודעות באתר על השלמת הרכבתו של מטען צינור, איסוף מלאי רובים ואקדחים ו"רשימת חיסול" של אנשים שבהם רצה לפגוע. עם זאת, תוכניתו המדויקת לביצוע מסע הירי בבית הספר לא צוינה באתר[5].

כיוון שהאריס הודה שיש ברשותו חומרי נפץ, החליט גוארה לכתוב טיוטת תצהיר לשם קבלת צו חיפוש בביתו של האריס, אולם בסופו של דבר הוא לא הגיש את התצהיר ולפיכך לא קיבל צו חיפוש. לאחר הטבח ובמהלך החקירה, הוסתר קיומו של התצהיר על ידי רשויות מחוז ג'פרסון ולא פורסם לציבור, עד לחשיפתו בספטמבר 2001 כתוצאה מתחקיר שנערך במסגרת תוכנית הטלוויזיה "60 דקות".

עברות קודמות של האריס וקלבולד, תפיסתם והחלטתם לנקום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבח בתיכון קולומביין לא היה השערורייה היחידה בה האריס וקלבולד לקחו חלק, והם היו מעורבים באירועים אלימים נוספים שקדמו לטבח. ב-30 בינואר 1998 נתפסו האריס וקלבולד עם ציוד מחשוב שגנבו, דקות ספורות לאחר גנבתו מרכב חונה ליד ליטלטון, קולורדו. הם נעצרו והתייצבו יחד לשימוע שבסופו הכריע השופט כי בעקבות חוסר יכולתם להפעיל שיקול דעת, השניים זקוקים לטיפול פסיכיאטרי. הם השתתפו בקבוצת תמיכה ושוחררו מהתוכנית מוקדם בגין התנהגות טובה.

האריס כתב מכתב לבעל הרכב שממנו נגנב הציוד, וכביכול התנצל בפניו[6], אבל בה בעת, התפאר האריס בפרסומים ביומנו שבהם חשף כי הוא מעולם לא התחרט על מעשיו ושהוא ביים את התנצלותו. הוא התפאר ושיבח את עצמו על ההונאה שביצע[7]. הדעה הרווחת היא כי זמן קצר לאחר ששוחררו מהטיפול הפסיכיאטרי שהושת עליהם באפריל 1998, החלו האריס וקלבולד לתכנן דרכים אלימות שבהן ינקמו בחברה השנואה, חברה שהם ראו עצמם ב"מלחמה" מולה, כך שאירוע גנבת הציוד ולאחר מכן זיוף ההתנצלות של האריס היו בעצם חלק מאותן דרכים.

בפרק הזמן שבו עבר הערכה רפואית על ידי הפסיכיאטרים בתוכנית, ניתנה להאריס התרופה נוגדת הדיכאון זולופט. זמן קצר לאחר מכן, דיווח האריס לרופאו כי בכל זאת יש לו מחשבות אובדניות ורצחניות[8]. אולם, במקום להפסיק לחלוטין את נטילת הזולופט, עבר האריס לקבלת תרופה דומה מאוד בשם לובוקס.

מספר אנליסטים טענו שהלובוקס והזולופט תרמו לפעולותיו של האריס, ושהשפעות הלוואי של תרופות אלה כוללות תוקפנות, אובדן חרטה, דה-פרסונליזציה ומאניה. נטען כי יש התאמה בין "יורים בבתי ספר" (שההיסטוריה הרפואית שלהם הפכה לנחלת הציבור) והשימוש בתרופות נוגדות דיכאון[9].

זמן קצר לאחר השימוע המשפטי שלו ושל קלבולד, נעלם הבלוג של האריס והאתר שלו הוסט למטרתו המקורית, פרסום שלבים שנוצרו על ידי המשתמש למשחק המחשב "Doom". אז החל האריס לכתוב את מחשבותיו ותוכניותיו ביומן רגיל. למרות זאת, עדיין הקדיש האריס חלק מאתרו לפרסום ההתקדמות שלו באיסוף רובים ובניית הפצצות שנעשה בהן שימוש במתקפה. אחרי שעובדת קיומו נעשתה לנחלת הכלל, "אמריקה אונליין" מחקה את האתר לצמיתות משרתיה[10]. אף על פי שהשלבים שנבנו עבור המשחק נוצרו על ידי רוצח, הם עדיין ניתנים להורדה באתר אינטרנט וזכו לכינוי "שלבי האריס".

תיעוד ביומן, וקלטות וידאו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר שחרורם מהטיפול הפסיכיאטרי, החלו האריס וקלבולד לתעד ביומניהם האישיים את התקדמותם באיסוף אמצעי לחימה. השניים החלו גם לתעד את הארסנל שלהם בקלטות וידאו שנשמרו בסוד.

רישומי היומן גילו כי לשניים הייתה גם תוכנית נרחבת לביצוע פיגועי תופת שיתחרו בזה של טימותי מקווי באוקלהומה סיטי. הרישומים הכילו תיאורים קצרים של מסלולי בריחה למקסיקו, פרטים על התקיפות שתכננו, חטיפת כלי טיס בנמל התעופה הבינלאומי בדנוור והתרסקות לתוך בניין בניו יורק.

האריס וקלבולד קיוו כי לאחר שיפוצצו מטעני חבלה בקפיטריית התיכון, הם ינועו ברחבי בית הספר, יטבחו בניצולים מהפיצוצים ואז ימשיכו בהתקפה על בתים בסביבה כאשר התושבים ייצאו לראות על מה המהומה ויזדעזעו מהמעשים המחרידים הנעשים ללא רחם. התוכנית המקורית נכשלה כשמטעני החבלה המשמעותיים שהניחו לא התפוצצו[11].

השניים שמרו קלטות וידאו ששימשו בעיקר כתיעוד של פיצוצים, התחמשות, וכלי נשק שהם רכשו באופן בלתי חוקי. בקלטות אלו אף סיפרו היורים על כל הדרכים הנרחבות והיצירתיות שעליהן חשבו להסתרת הארסנל בבתיהם, כמו גם את הדרכים שבהן הערימו על הוריהם בדבר פעילותם.

חלק מקלטות הווידאו הראו את פעולות השניים כהכנה לטבח, בכלל זאת מטווחי אימון למרגלות הרים בקרבת בית הספר וצילומים של אזורים מסביב לו שתכננו לתקוף. ב-20 באפריל[12] הקליטו את קלטת הווידאו האחרונה שלהם, כחצי שעה לפני ההתקפה, והיא כללה את התנצלות השניים בפני משפחותיהם.

כלי הנשק ששימשו בטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלי הנשק ששימשו בטבח. בכיוון השעון משמאל למעלה : קרבין היי-פוינט 995 של האריס, אקדח טק9 של קלבולד, שוטגאן סטיבנס 311D של קלבולד, שוטגאן סאבאג' 67H של האריס

בחודשים שקדמו להתקפות, רכשו האריס וקלבולד באופן לא חוקי שני אקדחי 9 מ"מ ושני רובי-ציד מדגם AA12. רובה ושני רובי ציד נקנו ברכישת קש (רכישת קש מתבצעת על ידי אדם שלא מתכוון להשתמש במוצר אלא להעבירו אל אדם אחר, כאשר זה בפועל לא רשאי לקנות את המוצר) בדצמבר 1998 על ידי ידידתו ובת כיתתו של קלבולד, רובין אנדרסון[13]. האריס וקלבולד קנו מאוחר יותר אקדח מחברם מארק מאנס. מאנס נכלא לאחר הטבח בגין העבירה של מכירת נשק לקטין[14], וכך גם פיליפ דוראן, שהכיר בין השניים לבין מאנס[15].

בעזרת הוראות שהופיעו באופן לא חוקי באינטרנט, בנו השניים 99 מתקני נפץ מאולתרים ממגוון דגמים וגדלים. הם גם ניסרו את הקנים וקתות הרובים כדי להקל על הסתרתם והסוואתם. עוד לפני שהחל הטבח, ביצעו שני הטובחים מספר הפרות חמורות של חוקי מדינה וחוקים פדרליים, לרבות חוק האקדחים הלאומי והחוק לפיקוח על רובים משנת 1968 ובאופן כללי חוקים הקשורים לאחזקה ושימוש בנשק.

כלי הנשק של אריק האריס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. רובה שוטגאן 12 ג'ייג מסוג סאבאג'-ספרינגפילד H67 עם פעולת שאיבה מס"ד A232432 ו-25 מחסניות.
  2. רובה קרבין היי-פוינט 995 חצי אוטומטי עם 13 מחסניות של 10 כדורים שירו 96 פעמים.

כלי הנשק של דילן קלבולד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אקדח מתוצרת אינטראטק TEC-9 חצי-אוטומטי בקליבר 9 מ"מ עם מחסניות של 32 כדורים כל אחת.
  2. רובה ציד דו-קני מנוסר עם קנים במידה 12 מסוג סטיבנס D311 מס"ד 077513A.

יום הטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתכוננות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11:00 בבוקר יום שלישי, 20 באפריל 1999, הגיעו האריס וקלבולד לתיכון קולומביין במכוניות נפרדות. האריס החנה את מכוניתו במגרש החניה של התלמידים הצעירים וקלבולד במגרש החניה של התלמידים המבוגרים, במקומות שכלל לא הוקצו להם.

משם היו לשניים נקודות תצפית טובות על צד הכניסה של הקפיטריה וכל אחד מהם כיסה יציאה ראשית מבית הספר. זמן קצר לפני ההגעה לקולומביין הכינו האריס וקלבולד בקבוק תבערה קטן בשדה במרחק של פחות מקילומטר מבית הספר. הפצצה תוכננה להתפוצץ ב-11:14 בבוקר והוערך שהיא נועדה להסיח את תשומת לבם של צוותי ההצלה מהאירוע המרכזי. הפצצה התפוצצה רק באופן חלקי וגרמה לשרפה קטנה שכובתה על ידי מכבי האש.

בתיכון קולומביין נפגש הצמד ליד מכוניתו של האריס וחימש שני מטעני חבלה ב-9 ק"ג פרופאן לפני כניסתם לקפיטריה. כל אחת מן הפצצות כוונה כך שתתפוצץ בערך ב-11:17 לפני הצהריים.

פעולת הנחת המטענים לא תועדה, שכן כניסתם לקפיטריה חפפה במקרה את עיתוי החלפת קלטת הווידאו של מצלמת האבטחה המותקנת במקום. אולם, ברגע שהקלטת החדשה החלה להקליט, נקלטו בה בבירור תיקיהם של השניים. למטענים היה די כוח נפץ כדי להרוס את כל הקפיטריה ולגרום לקריסת הספרייה השוכנת מעל.

האריס וקלבולד שבו לרכבם כדי להמתין עד שיתפוצצו מטעני החבלה. הם התכוונו לפתוח באש על תלמידים שיברחו מבית הספר דרך הכניסות הראשיות ברגע הפיצוץ. כאשר חזרו למכוניות פגש האריס את ברוקס בראון במגרש החניה. מאחר שלאחרונה הם חידשו את חברותם, בראון התקרב להאריס ונזף בו על שנכשל במבחן. האריס הגיב ואמר: "ברוקס, אני מחבב אותך. עכשיו צא מפה. לך הביתה", לפני שהמשיך בדרכו[16]. מספר דקות לאחר מכן, תלמידים שיצאו מהתיכון לארוחות צהריים הבחינו בבראון ההולך במורד רחוב סאות' פירס הרחק מבית הספר, אך לא הלכו לבדוק מה עומד מאחורי הליכתו במקום והמשיכו בדרכם. בינתיים, התחמשו האריס וקלבולד ליד המכוניות וחיכו לפיצוץ.

תחילת הירי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטעני החבלה בקפיטריה כשלו, אך להאריס וקלבולד הדבר לא הפריע והם החליטו לנסות ולבצע את הטבח גם בלי צורך במטענים, והתקדמו לעבר הקפיטריה. הם הלכו לראש המדרגות שבכניסה המערבית, שהיו הנקודה הגבוהה ביותר בקמפוס. מנקודת תצפית נוחה זו, הכניסה הצדדית של הקפיטריה הייתה בתחתית גרם המדרגות, הכניסה הראשית המערבית לשמאלם, ומגרשי האתלטיקה לימינם.

ב-11:19 בבוקר שמע עֵד שנכח במקום את האריס צועק "קדימה! קדימה!" (!Go! Go). ברגע זה, שלפו היורים את כלי הנשק והחלו לירות לכיוונם של התלמידים רייצ'ל סקוט וריצ'רד קאסטאלדו, שישבו על חלקת דשא לשמאלם (ליד הכניסה המערבית של בית הספר) ויצאו לאכול ארוחת צהריים. שניהם נפצעו באורח אנוש אך לא מתו באופן מיידי, אך לאחר היריות הראשונות ירה אחד מהיורים בסקוט שוב והצליח להרוג אותה.

לאחר רציחתה של סקוט ופציעתו באופן אנוש של קאסטאלדו הוריד האריס את מעיל הגשם שלו, שלף את רובה הקרבין 9 מ"מ חצי אוטומטי וכיוון אותו במורד המדרגות המערביות. דניאל רורבאך ושני חבריו, שון גרייבס ולאנס קירקלין, הלכו במעלה המדרגות בדיוק מתחת ליורים. קירקלין דיווח שראה אותם עומדים בראש המדרגות, כאשר הם החלו לירות לכיוונו בפתאומיות. לאחר שנורה בחזהו, נפל רורבאך אחורנית על גרייבס וזה נפצע מחדירת קליע לרגלו. לאחר פציעתם של השניים, היורים הפנו אז את הרובים אל קירקלין, שעמד מולם וירו לעברו.

האריס וקלבולד הסתובבו והחלו לירות דרומה (הלאה מבית הספר) בחמישה תלמידים שגם הם ישבו על חלקת דשא סמוכה למדרגות, ממול לכניסה המערבית של בית הספר. הם ירו במייקל ג'ונסון ופצעו אותו, אך הם לא הצליחו להרוג אותו משום שהוא המשיך לרוץ והצליח לברוח. מארק טיילור נפל על הקרקע, התכווץ והעמיד פני מת על מנת שהיורים ימשיכו בדרכם מבלי להבין שהם הולכו שולל, וכך הוא יוכל להימלט. שלושת התלמידים האחרים נמלטו ללא פגע.

כשהמשיך הירי נעמד שון גרייבס וצלע במורד המדרגות לתוך הכניסה הצדדית לקפיטריה, שם התמוטט לפני הדלת, זאת במהלך ניסיונו לברוח מהאריס וקלבולד. קלבולד החל לרדת במדרגות בכיוון הקפיטריה. בזמן ירידתו ירה בלאנס קירקלין פעם נוספת בפניו והצליח לפצוע אותו באורח אנוש. דניאל רורבאך החל להתקדם במדרגות לכיוון התחתית. כשראה זאת, הלך אליו קלבולד, ירה בגבו מטווח קרוב והרג אותו.

קלבולד המשיך במורד המדרגות ונכנס לקפיטריה, עבר מעל שון גרייבס הפצוע, ששכב בכניסה לקפיטריה, אנשים משערים כי קלבולד פנה לקפיטריה כדי לראות מדוע מטעני החבלה לא התפוצצו. האריס החל לירות במורד המדרגות במספר תלמידים שישבו ליד הכניסה לקפיטריה, ופצע את אן-מארי הוקהאלטר שניסתה להימלט ללא הצלחה. לאחר מספר שניות עלה קלבולד בחזרה במעלה המדרגות ופגש את האריס בראשן.

השניים ניסו אז לירות בתלמידים שעמדו ליד מגרש הכדורגל במרחק מה משם, אבל לא פגעו באיש. אז זרקו מטעני צינור אל מגרש החניה, הגג וגבעה במזרח, אך אף פצצה לא התפוצצה.

בתוך הקמפוס, המורה פטי נילסון, שראתה את המהומה, הלכה בשקט ובזהירות לעבר הכניסה המערבית עם התלמיד בריאן אנדרסון. היא התכוונה לצאת החוצה ולומר לשני התלמידים "להפסיק עם זה", כיוון שחשבה שהם מבצעים תעלול כלשהו. כשאנדרסון פתח את הדלתות הכפולות הראשונות, האריס וקלבולד ירו דרך החלונות. אנדרסון נפגע משברי זכוכיות ונילסון נפגעה בכתפה מרסיסים, וזו הבינה כי אין המדובר בתעלול אלא באירוע ירי המתרחש בזמן אמת.

נילסון נעמדה במהירות ורצה במורד המסדרון לכיוון הספרייה, שם החלה להזהיר את התלמידים שהיו בפנים מפני האריס וקלבולד ודרשה מהם להתכופף מתחת לשולחנות ולהישאר שקטים על מנת שהיורים לא ימצאו אותם ויהרגו אותם. היא חייגה אל המשטרה והתחבאה בעצמה מתחת לדלפק של הנהלת הספרייה. אנדרסון נשאר מאחור, לכוד בין הדלתות החיצוניות והפנימיות. במקביל, אחד מסגני השריף הגיע לזירה והחל לירות לכיוון האריס וקלבולד, תוך שהוא מסיח דעתם מאנדרסון הפצוע. אנדרסון צלע אל מחוץ לאזור והגיע לתוך הספרייה, שם רץ לתוך חדר צוות פנוי ונשאר בו עד שהתקרית נגמרה.

האריס ירה 10 יריות אל עבר השוטר, וזה שלח בקשר הודעה על קוד 33 (שוטר זקוק לסיוע חירום באופן מיידי). כשנתקע הרובה שלו, רץ האריס לתוך בית הספר עם קלבולד. השניים התקדמו במורד המסדרון הצפוני הראשי, תוך כדי ירי לכל עבר וזריקת מטעני צינור. הצמד המשיך לירות אל מחוץ לחלונות אל הכניסה המזרחית לבית הספר. אחרי שהלכו מספר פעמים נוספות דרך המסדרון, יורים בתלמידים בהם נתקלו ללא הצלחה לפוצעם ולהורגם, הם חזרו אחורה לכיוון הכניסה המערבית ופנו אל מסדרון הספרייה.

דקות קודם לכן, פינה המאמן ויליאם "דייב" סאנדרס את הקפיטריה דרך גרם מדרגות שמוביל לקומה השנייה. המדרגות היו מעבר לפינה של מסדרון הספרייה במסדרון הדרומי. סאנדרס ואחד מתלמידיו פנו מעבר לפינה, והלכו במורד מסדרון הספרייה. כאשר ראו השניים את היורים באים מעבר לפינה מהמסדרון הצפוני, הם פנו במהירות בחזרה ורצו בכיוון ההפוך. ישנה טענה לא מאומתת לפיה סאנדרס הלך לכיוון הספרייה כדי לעזור לפנות את התלמידים משם[17].

היורים באו מעבר לפינה וירו לעברם, פגעו בסאנדרס בחזהו כשהוא הגיע למסדרון המערבי, אך לא הצליחו לפגוע בתלמיד. התלמיד רץ לתוך כיתת המדעים SCI-1 והזהיר את המורה שבפנים. בינתיים, היורים פנו בחזרה במעלה המסדרון הצפוני. סאנדרס קירטע מדמם לאזור כיתות המדע, שם לקח אותו המורה לתוך כיתת המדע הריקה SCI-3. שני תלמידים העניקו לו עזרה ראשונה וניסו ליצור קשר עם כוחות המשטרה שהיו בחוץ, אך מאמציהם כשלו וסאנדרס נפטר בסביבות השעה 15:00 בצהריים.

הירי בספרייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חילוץ פטריק אירלנד, שניסה לברוח מהספרייה דרך החלון, אך חברי ה-SWAT לא הצליחו לבלום את נפילתו של אירלנד וגרמו לאירלנד ליפול על גג האוטו ולשכב בשלולית דמו.

בספרייה שהו באותה עת 52 תלמידים, שלושה מעובדי הספרייה וכן המורה פטי נילסון שנמלטה לשם עם תלמידה בריאן אנדרסון. היא הצליחה ליצור קשר טלפוני עם שירותי החירום ותיארה באוזניהם את הירי ואת המתרחש סביבה. בו בזמן, היא סייעה לתלמידים לתפוס מחסה מתחת לשולחנות. לפי רישומי המשטרה שציינו במדויק את זמן הדיווח, שיחתה התקבלה בשעה 11:25:05 בבוקר. היורים נכנסו לספרייה ארבע דקות ועשר שניות מאוחר יותר. בדרכם לשם, זרקו השניים שני מטעני צינור לתוך הקפיטריה מהמדרגות במסדרון המערבי. לאחר ששני המטענים התפוצצו, האריס וקלבולד זרקו מטען נוסף במסדרון הספרייה, שהתפוצץ אף הוא. עם כניסתו, ירה האריס לעבר הקצה הנגדי של דלפק ההנהלה, ופצע את התלמיד אוואן טוד שהסתתר מתחת למכונת צילום. האריס צעק בקול רם: "קומו!", צעקה שנשמעה אף בהקלטת שיחת הטלפון של המשטרה (בשעה 11:29:18).

תלמידים ואנשי צוות שהתחבאו בחדרים החיצוניים לספרייה, סיפרו כי שמעו את אחד היורים מסנן דברים דוגמת "כל מי שחובש כובע לבן או כובע בייסבול, שיקום!" ו"כל הספורטאים לקום! אנחנו נטפל בבחורים שבכובעים הלבנים!" (חבישת כובע בייסבול לבן בקולומביין הייתה מסורת בקרב חברי קבוצות הספורט של התיכון). לאחר ששם לב כי אף אחד לא קם, האריס אמר: "בסדר, אני אתחיל לירות בכל מקרה!". השניים עשו אז את דרכם לכיוון הקצה השני של הספרייה, אל שתי שורות של מחשבים.

אוואן טוד ניצל את הזמן כדי להתחבא בצורה טובה יותר מאחורי דלפק המנהלה. קייל ולאסקז ישב בשורה הצפונית של המחשבים, מכורבל מתחת לשולחן. קלבולד ירה בולאסקז ראשון, פגע בו בראש ובגב, וכך רצח אותו. היורים הניחו את תיקיהם והחלו לטעון מחדש את כלי הנשק. הם הלכו אל החלונות הצופים אל המדרגות החיצוניות, שם היו כמה דקות קודם לכן. כאשר שמו לב שכוחות המשטרה מפנים תלמידים, הם החלו לירות אל מחוץ לחלונות על מנת שההימלטות תיכשל; המשטרה השיבה אש.

לאחר שניות מספר, פנה קלבולד מהחלונות, ירה ברובהו בשולחן קרוב ופצע את פטריק איירלנד, דניאל סטיפלטון ומקיי הול. האריס תפס את רובה הציד שלו, הלך לשורה הדרומית של שולחנות המחשבים, וירה מתחת לשולחן הראשון בשורה מבלי להסתכל מי נמצא מתחתיו. הירייה פגעה בסטיבן קארנאו, שהסתתר מתחת לשולחן, והרגה אותו. לאחר מכן ירה האריס מתחת לשולחן המחשב הבא, ופצע את קאסי רוּגְּסַגֵּר.

דיווחים רשמיים מציינים שהאריס הלך לשולחן הנגדי לשורת המחשבים הדרומית, טפח פעמיים בידו, התכופף, ואמר "פיק-א-בו" (קריאה באנגלית המקבילה ל"קו-קו"), לפני שירה בראשה של קֶסי בֶּרנאל והרג אותה. ההדף מהנשק פגע בפניו, ושבר את אפו. סברה פופולרית היא כי ברנאל הייתה זו שנשאלה "האם את מאמינה באלוהים?". החקירה הרשמית ייחסה הערה זו לא לברנאל כי אם לתלמידה שנורתה אך שרדה, ואלין שנאר. שלושה תלמידים שהיו עדים למותה של ברנאל, לרבות האדם שהתחבא יחד איתה מתחת לשולחן, העידו שחילופי הדברים הללו לא התרחשו[18]. למרות זאת, אחרים שהיו בספרייה טענו שחילופי הדברים כן התרחשו אף על פי שאף אחד מן התלמידים הללו לא ראה זאת במו עיניו אך שמע את הדברים. ייתכן שהם שמעו את חילופי הדברים שלאחר מכן בין קלבולד לואלין שנאר, והוטעו על ידי דיווחי חדשות, שייחסו את האמירה לברנאל. אי-הבנה זו הציתה ויכוח עז האם החקירה הרשמית העריכה כראוי את כל האפשרויות והאם היורים הפנו את השאלה לברנאל או לשנאר.

לאחר מכן פנה האריס אל השולחן הבא, שלידו ישבה התלמידה בְּרי פסקל. פסקל לא התחבאה תחת השולחן כיוון שלא היה מספיק מקום לכך ונאלצה להיות גלויה לעיני היורים ולסכן את חייה. האריס שאל אותה אם היא רוצה למות, וזו הגיבה בתחינה על חייה. עדים דיווחו כי האריס התבלבל כשהשיחה בינו לבין פסקל התרחשה. ייתכן והבלבול נבע מהפצע בפניו, שדימם קשות. בזמן שהאריס החל ללעוג לפסקל, החל פטריק איירלנד להעניק עזרה ראשונה לאחד משני הפצועים שלידו. כשקלבולד הבחין בנעשה, הוא ירה לעברו, ופגע בו פעמיים בראש ופעם אחת בכף הרגל. איירלנד נפל מחוסר הכרה, אבל שרד באורח נס.

לאחר מכן המשיך קלבולד ללכת לכיוון קבוצה נוספת של שולחנות ומצא את אייזיאה שולס, מתיו קצ'טר וקרייג סקוט, אחיה הצעיר של רייצ'ל סקוט שהייתה הנרצחת הראשונה באירוע, מתחבאים מתחת לאחד השולחנות. שלושתם היו ספורטאים אהודים בבית הספר. קלבולד ניסה למשוך את שולס אל מעל לשולחן, אך לא הצליח. הוא קרא להאריס, שעזב את פסקל והצטרף אליו. קלבולד והאריס לעגו לשולס למשך מספר שניות. האריס התכופף אז, ירה בו בחזה מטווח קרוב ורצח אותו. קלבולד התכופף גם כן ופתח באש, פגע ורצח את קצ'טר. באורח יוצא דופן, קרייג סקוט נשאר שלם ולא פצוע, על ידי כך ששכב בשלוליות דמם של חבריו והכתים בהם את גופו, וכך העמיד פני מת. האריס הסתובב וזרק מטען מאולתר לכיוון השולחן שלידו היו הול, סטיפלטון ואיירלנד. הול זרק את המטען בחזרה והוא התפוצץ דרומה יותר (הרחק מהיורים).

קלבולד המשיך לירות בצנצנת תצוגה ליד הדלת, פנה וירה בשולחן הקרוב ביותר אליו ופצע את מארק קינטגן. הוא פנה אז לשולחן לשמאלו (מזרח) וירה אליו, פוצע את התלמידות ליסה קרוּץ וואלין שנאר באותו קליע. קלבולד התקרב אז לשולחן תחתיו התחבאה לורן טאונסנד וירה לעברה. בשלב זה לא היה ברור אם טאונסנד מתה או שהיא עדיין בחיים אבל מדממת למוות. האריס הלך בינתיים מעבר לשולחן נוסף שם התחבאו שתי בנות, התכופף מתחת לשולחן, הסתכל בהן, והפטיר לעברן בלעג את המילה "פתטי".

השניים הלכו אז אל שולחן ריק והחלו לטעון מחדש את כלי נשקם. ואלין שנאר, שהייתה פצועה קשה, החלה אז לבכות, "אוי, תעזור לי אלוהים!". קלבולד חזר אליה לאחר ששמע את המילה "אלוהים", ושאל אותה אם היא מאמינה באלוהים. היא גמגמה בתשובתה, אומרת לו "לא" ואז "כן", מנסה לתת את התשובה ה"נכונה", ככל הנראה על מנת לגרום לקלבולד לחוס על חייה. הוא שאל אותה מדוע, והיא אמרה שהיא מאמינה באלוהים בגלל האמונות של משפחתה. בשל כך, הוא לעג לשנאר והלך. תקרית זו הייתה הגורם לוויכוח לגבי קסי ברנאל כיוון שהיו כאלה שהאמינו כי עדי הראייה, שהמשיכו לתמוך בטענת ברנאל, ייחסו בטעות את ההערות של שנאר וקלבולד לברנאל עקב דמיון אפשרי בקול ובמראה. האמונה הרווחת הייתה שקלבולד הוא זה ששאל "האם את מאמינה באלוהים?", אך עד היום לא ברור אם התלמידה שנשאלה הייתה ברנאל או שנאר.

האריס נע אז לעבר שולחן נוסף וירה פעמיים מתחתיו, פוצע את ניקול נולן ואת ג'ון טומלין. כשטומלין ניסה לזחול החוצה ולברוח בשקט, קלבולד בא מסביב לפינת השולחן ובעט בגופו. האריס לעג לניסיון הבריחה שלו, וכאשר טומלין שאל אותו "זה כבר לא מספיק לכם?" קלבולד הגיב לו ב"מספיק? עוד לא סיימנו" וקלבולד ירה בו פעם נוספת ורצח אותו. האריס הלך בחזרה לצד השני של השולחן, שם שכבה לורן טאונסנד לאחר שנורתה. מאחוריה, קלי פלמינג, בדומה לברי פסקל, ישבה ליד השולחן במקום מתחתיו. האריס ירה בה ברובה שלו, פגע בה בגב, וגרם למותה. הוא המשיך לירות בשולחן מאחוריה, פגע בטאונסנד וקרוּץ בשנית, ופצע את ג'ינה פארק. נתיחה שלאחר המוות שבוצעה בגופתה של טאוסנד גילתה כי היא נהרגה כבר בירייה הראשונה בגופה, לאחר שוואלין שנאר וליסה קרוץ נורו ונפצעו, כך שהירייה הנוספת בטאוסנד לא הרגה אותה אלא הוסיפה לפציעתה הברוטאלית של גופתה.

ב-11:37 בבוקר, נעו היורים למרכז הספרייה ושם המשיכו לטעון את כלי הנשק שלהם ליד שולחן שבאמצע החדר. קלבולד שם לב לתלמיד שהיה קרוב ופניו היו מוכרות לו, וביקש ממנו להזדהות. להפתעתו של קלבולד, היה זה ג'ון סָאבַאג', מכרו. סאבאג' שאל אותו מה הם עושים, וקלבולד השיב, "או, רק הורגים אנשים". סאבאג' המבוהל שאל אם הם הולכים להרוג אותו. עקב הקשרים והיחסים הטובים בין השניים, קלבולד השתהה וביקש ממנו לעזוב את הספרייה. סאבאג' נס מיידית והצליח לברוח דרך הכניסה הראשית של הספרייה.

הכניסה המערבית לבית הספר לאחר הטבח

לאחר שסאבאג' הלך, פנה האריס וירה ברובה הקרבין שלו בשולחן שהיה בדיוק בכיוון צפון לעמדותיהם, פגע בפניו של דניאל מאוזר מטווח קרוב, ורצח אותו. שני היורים נעו אז דרומה מהמקום שבו היו, ירו באקראי מתחת לשולחן נוסף, וכך פצעו באורח אנוש את ג'ניפר דויל ואוסטין יוּבנקס, ורצחו את קוֹרי דה-פּוּטֶר. דה-פוטר, הקורבן האחרון של הטבח, קיבל משמעות חשובה במהלך הסיפור ונחשב למי ששמר על חבריו רגועים במהלך כל ההתרחשות.

בנקודה זו, שמעו מספר עדים את האריס וקלבולד מעירים על כך שכבר אינם מוצאים ריגוש בלירות בקורבנותיהם. קלבולד צוטט כאומר "אולי אנחנו צריכים להתחיל לדקור אנשים, עשוי להיות יותר כיף", משמע שהיורים התייאשו מלרצוח באמצעות יריות והחליטו להחליף את הרובים בסכינים.

האריס וקלבולד החלו להתרחק מהשולחן וללכת לכיוון הדלפק הראשי של הספרייה. בזמן ההליכה, זרק האריס בקבוק תבערה לכיוון הקצה הדרום-מערבי של הספרייה, אך הבקבוק לא התפוצץ. הוא הגיע אל מעבר לצד המזרחי של הדלפק וקלבולד הצטרף אליו ממערב. הם נפגשו ליד המקום שאליו הגיע אוואן טוד לאחר הירי אל מכונת הצילום. היורים צחקו על טוד ושקלו להרוג אותו, אבל לבסוף הלכו משם.

קלבולד פנה אז וירה ירייה לתוך חדר צוות ספרייה פתוח, ופגע בטלוויזיה קטנה. קלבולד הטיח כיסא על מסוף המחשב שהיה על דלפק הספרייה, בדיוק מעל המדף שמתחתיו התחבאה פטי נילסון. השניים הלכו אז אל מחוץ לספרייה, בשעה 11:42 בבוקר, מסיימים את הטבח האלים והברוטאלי.

כמעט מיד לאחר שהיורים עזבו את הספרייה ב-11:42 בבוקר, 34 תלמידים ו-10 פצועים התפנו מהחדר דרך הדלת הצפונית, שהובילה החוצה אל דרך צדדית הסמוכה לכניסה המערבית, שם החלה מהומה. פטריק איירלנד שאיבד את הכרתו, וליסה קרוץ שאיבדה יכולת לזוז, נשארו בבניין. פטי נילסון רצה אל החדר שאליו ירה קלבולד קודם, והצטרפה אל בריאן אנדרסון ושלושה חברי צוות ספרייה שכבר היו בפנים. הם נעלו את עצמם בפנים ונשארו שם עד ששוחררו בסביבות השעה 15:30 בצהריים על ידי כוחות חילוץ.

התאבדות היורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני היורים כפי שנקלטו במצלמת אבטחה בקפיטריית בית הספר זמן קצר טרם התאבדותם

ברגע שהיו שוב בקומה העליונה, הלכו האריס וקלבולד מסביב למסדרונות הצפוני והדרומי של בית הספר ללא כל כיוון, יורים ללא מטרה. הם הלכו דרך המסדרון הדרומי, מעבר לאזור לימודי החברה, ולתוך משרד ראשי, לפני שהמשיכו בחזרה למסדרון הצפוני. הם הסתכלו מספר פעמים דרך החלונות הקטנים בדלתות הכיתות ואפילו יצרו קשר עין עם תלמידים, אבל לא ניסו להיכנס לכיתות.

לאחר שעזבו את המשרד הראשי, הלכו השניים לעבר הכניסה לשירותים והחלו ללעוג לתלמידים שבפנים, אומרים דברים כגון "אנחנו יודעים שאתם בפנים" ו"בוא נהרוג את כל מי שנמצא כאן", אך לא מימשו את איומיהם. בשעה 11:55 בבוקר, חזרו השניים לקפיטריה ונכנסו למטבח לזמן קצר, רק כדי לחזור בחזרה במעלה המדרגות, ולתוך המסדרון הדרומי, בשעה 11:58 בבוקר.

בשעה 12:05 בצהריים נכנסו היורים לספרייה שוב, אך היא הייתה ריקה מתלמידים חיים מלבד פטריק איירלנד שהיה מחוסר הכרה וליסה קרוּץ שהעמידה פני מתה. לא ידוע בדיוק מה עשו השניים לאחר שעזבו את הקפיטריה ועד שנכנסו שוב לספרייה. ברגע שהיו בפנים, הם ניסו לירות אל מחוץ לחלונות לעבר שוטרים, ללא הצלחה. לאחר מכן הלכו לעבר השולחן והמקום שבו שכבו מתיו קצ'טר ואייזיאה שולס שנרצחו, ושם התאבדו מסיבה שאינה ברורה. לדעת רבים, האריס וקלבולד התאבדו כארבעים וחמש דקות לאחר שהתחילו בטבח.

סיום הירי והטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינוי הנפגעים מהתיכון

בשעה 14:38 בצהריים, שב פטריק איירלנד להכרתו, זחל אל החלונות וניסה לצאת החוצה. הוא נלקח אל מחוץ לבית הספר דרך חלונות הספרייה על ידי אנשי ה-SWAT, בתמונות ששודרו בכל רחבי העולם. ליסה קרוּץ נשארה פצועה בספרייה עד שהמשטרה נכנסה לזירה בשעה 15:25. היא הוצאה מהספרייה, ביחד עם גברת פטי נילסון, בריאן אנדרסון ושלושת חברי צוות הספרייה.

עד הצהריים, התמקמו צוותי הימ"מ מחוץ לבית הספר ואמבולנסים החלו לפנות את הפצועים לבתי החולים המקומיים. בינתיים, משפחות של תלמידים ואנשי צוות בבית הספר התבקשו להתאסף בבית הספר היסודי ליווד הסמוך על מנת להמתין לקבלת מידע.

בערך בשעה 12:20 בצהריים, הגיעה קריאה לתחמושת נוספת לשוטרים עבור מקרה של קרב יריות. אולם, הרוצחים הפסיקו לירות מספר דקות לפני כן. צוותי ימ"מ החלו לבדוק ביסודיות כל חדר בבית הספר, וכן שולחנות ותיקי גב, עד 12:45. הרשויות דיווחו על מציאת מטעני צינור בשעה 13:00, וצוותי ימ"מ התחילו לשחרר תלמידים בשעה 14:30. כל התלמידים, המורים ועובדי בית הספר, נלקחו ממנו, נחקרו, והוצע להם טיפול רפואי באזורי חניה קטנים, לפני שהוסעו באוטובוסים לפגוש את משפחותיהם בבית הספר היסודי ליווד. פקידים של המחוז מצאו גופות בספרייה בשעה 15:30[19].

בשעה 16:00 אחר הצהריים, ביצע השריף הערכה ראשונית לפיה 25 תלמידים ומורים שנהרגו. הערכתו הייתה גבוהה ב-10 מהמספר האמיתי, אך קרובה יותר לספירה הכוללת של התלמידים הפצועים. הוא גם ציין ששוטרים מחפשים את גופותיהם של הרוצחים בספרייה. בשעה 16:30 הוכרז בית הספר כבטוח, אולם בשעה 17:30 אחר הצהריים שוטרים נקראו חזרה כאשר נמצאו פצצות נוספות במגרש החניה ועל הגג. בשעה 18:15, מצאו גורמים רשמיים פצצה נוספת במכונית במגרש החניה. מכאן השריף החליט לסמן את כל בית הספר כזירת פשע. 13 מההרוגים, כולל היורים, עדיין היו בתוך בית הספר באותו הזמן. בשעה 22:45 בלילה, התפוצצה הפצצה במכונית, בעת ששוטר ניסה לפרק אותה. לא היו נפגעים, אולם המכונית ניזוקה.

קורבנות הטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכול נרצחו 12 תלמידים ומורה אחד, ו-24 תלמידים אחרים נפצעו כתוצאה ישירה של הטבח; שלושה נוספים נפצעו באופן בלתי ישיר כשניסו לברוח מבית הספר.

תוצאות הטבח בטווח הזמן המיידי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 באפריל, סרקו צוותי סילוק פצצות את בית הספר. אומדן המוות הרשמי הוכרז בשעה 8:30. בשעה 10:00 הכריזו צוותי סילוק הפצצות כי הבניין בטוח לכניסת אנשי המקצוע. ב-11:30 בבוקר, הודיע דובר של משרד השריף כי החקירה החלה. 13 הגופות עדיין היו בתוך בית הספר כשהחוקרים החלו לצלם את הבניין.

בשעה 14:30 בצהריים, נערכה מסיבת עיתונאים על ידי התובע המחוזי של מחוז גפ'רסון, דייוויד תומאס, והשריף ג'ון סטון, שאמרו כי הם חושדים שהאריס וקלבולד קיבלו סיוע בתכנון מסע ההרג. זיהויים רשמיים של הנרצחים עדיין לא בוצעו, אבל משפחותיהם של אלו שנחשבו להרוגים כבר קיבלו הודעה.

לאורך שעות אחר הצהריים המאוחרות ושעות הערב המוקדמות, הוצאו שאר הגופות מבית הספר והועברו למשרד חוקר מקרי המוות של מחוז ג'פרסון לשם נתיחה שלאחר המוות. בשעה 17:00 החלו להתפרסם שמות ההרוגים. בהצהרה רשמית נאמר כי יש מספר ודאי של חמישה עשר הרוגים ועשרים ושבעה פצועים מהטבח.

ב-30 באפריל 1999, נפגשו פקידים רמי-דרג של מחוז ג'פרסון ומשרד השריף של מחוז ג'פרסון כדי להחליט האם לגלות שהחוקר מייקל גוארה ידע על אתר האינטרנט של האריס שנתיים לפני הטבח. הם החליטו שלא לגלות את המידע במסיבת העיתונאים שנערכה ב-30 באפריל, ולא הזכירו זאת בכל דרך אחרת. במהלך השנתיים הבאות אבדו מסמכי גוארה המקוריים; קיומם לא התגלה לציבור עד 24 בספטמבר 2001[20].

לאחר מסיבת העיתונאים, כאמור, המסמכים המקוריים של גוארה נעלמו. בספטמבר 1999 ניסה חוקר מטעם מחוז ג'פרסון למצוא את המסמכים בחיפוש סודי במערכת המחשבים של המחוז, אך ללא הצלחה. בניסיון שני בשלהי שנת 2000 נמצאו עותקים של המסמכים בארכיונים של מחוז ג'פרסון. המסמכים שוחזרו ושוחררו לציבור בספטמבר 2001, אך המסמכים המקוריים טרם נמצאו. המסקנות הסופיות של חבר המושבעים פורסמו בספטמבר 2004. באותו זמן בו פורסמו המסמכים המשוחזרים, פורסם גם התצהיר שחיבר גוארה לאחר שהוריו של ברוקס בראון, חברו לשעבר של קלבולד, גילו באתרו של האריס איומי רצח שכוונו נגדו.

לאחר פרסום התצהיר, החלה סדרה של חקירות מטעם חבר מושבעים גדול, שמטרתן לבדוק את פעולות הטיוח של אנשי מחוז ג'פרסון. החקירה גילתה שעובדים בכירים במחוז ג'פרסון התכנסו יחד כמה ימים לאחר הטבח כדי לדון בפרסום התצהיר לעיון הציבור. הוחלט שמכיוון שתוכן התצהיר לא כלל עילה מסתברת שתשכנע שופט לחתום על צו חיפוש לבית האריס, יהיה עדיף לא לחשוף את קיום התצהיר במסיבת העיתונאים שעמדה להתקיים. המידע המדויק אודות השיחות בנושא והנקודות העיקריות של הדיון מעולם לא נחשפו לציבור, אלא רק לחברי חבר המושבעים.

תאוריית היורה השלישי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר הטבח, דיווחים של חמישה או שבעה עדי ראייה בתיכון קולומביין טענו כי היה גם יורה שלישי. דיווחים אחרים מאזור השכונה ציינו שמכונית ה-BMW של קלבולד, ובה כארבעה אנשים, אותרה בערך בשעה 10:40 בבוקר במרחק כמה בלוקים מבית הספר. נסעה אחריה מכונית פרטית חומה עם שני אנשים. החוקרים החליטו לבדוק לעומק את הטענות הללו, כיוון שהם האמינו שאין זה אפשרי שהאריס וקלבולד יכלו לסחוב לבדם כל כך הרבה פצצות לתוך הבניין, כך שחייבים להיות לפחות שלושה או יותר מעורבים בטבח.

כריס מוריס, תלמיד בקולומביין וחבר בקבוצת הבאולינג עם שני היורים, נעצר ב-20 באפריל והואשם במעורבות אפשרית. הוא שוחרר מאוחר יותר לאחר שהאליבי שלו אומת והוכח כי הוא לא היה שותף בכל דרך שהיא לטבח. עדים בבית הספר דיווחו כי ראו יורה שלישי במסדרון הצפוני, אף על פי שממצאים בליסטיים מדעיים ודיווחים של עדי ראייה ממגרש החניה והספרייה מייחסים את ההתקפה לשני אנשים בלבד. השיחה למשטרה שביצע מוריס הוצגה גם היא במהלך החקירה כמעוררת חשד, כיוון שהוא גילה ידע על סוג הרובים, בגדיהם ופעולותיהם של היורים בעת הטבח, ואף הצליח לזהות את היורים באופן מיידי ובוודאות. מוריס שמע את השניים מזכירים פעם את הרעיון לצאת למסע הרג, אך חשב שהם רק מתבדחים. לאחר שחרורו, מוריס ההמום לדעת שהכוונה במסע ההרג של חבריו הייתה רצינית ולא בגדר בדיחה, נחקר מספר פעמים ונבדק במבחן פוליגרף שאותו עבר בהצלחה. חיפוש בביתו לא גילה כל עדות למעורבות.

ניית'ן דיקמן, חבר קרוב ועמית לקבוצת הבאולינג של שני היורים, נחשד למשך זמן מה שהיה היורה השלישי, לאחר שנכשל בשני מבחני פוליגרף. הוא הוסר מאוחר יותר מרשימת החשודים לאחר שמספר עדים אישרו שהוא עזב את קולומביין לפני שהטבח האמיתי החל ונראה הרחק מבית הספר כשהטבח התרחש. התזמון של שיחתו למוקד המשטרה ומספר שיחות אל תומאס קלבולד (אביו של דילן קלבולד) שהתרחשו במהלך הטבח, הוכיחו שהוא לא יכול היה להימצא בבית הספר.

עוד דיווח סותר היה זה שתיאר צלף על הגג. שמועה זו צצה לאחר שכמה שוטרים ותלמידים ראו דמות נעה מסביב לגג הספרייה בעת הטבח. מאוחר יותר התגלה כי המדובר באיש תחזוקת הגג שהיה אמור לבצע עבודת תחזוקה על גג הספרייה ונשאר שם חבוי במהלך התקרית.

תוצאות הטבח בטווח הארוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תלמידות בהלם ובאבל לאחר הטבח
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

לאחר הטבח הברוטאלי, התנהל ויכוח ציבורי באשר למניעיהם האפשריים של הרוצחים והאפשרות למניעת הפשע, על ידי טיפול שונה או התנהלות אחרת עם/של שני הרוצחים. בניגוד לרוב אירועי הירי האחרים בבתי ספר, העובדה ששני היורים התאבדו הפכה את המקרה הזה למטריד במיוחד, כיוון שהתשובות לשאלות הרבות שצצו התגלו באיטיות, ולא התאפשרו מעצרים או משפטים שדרכם יכלו הקורבנות ומשפחותיהם לתעל את רגשותיהם.

המציאות של קליקות חברתיות בתיכונים הייתה נושא נפוץ לדיון. רבים טענו שהבידוד של השניים משאר חבריהם לכיתה גרם להם תחושות חוסר אונים, חוסר ביטחון, דיכאון וכן רצון עז לקבל תשומת לב ויחס. מספר בתי ספר החלו לבצע תוכניות לחשיפת ועצירת בריונות בית-ספרית, שרבים טענו כי ליבתה את הכעס והטינה שהצטברו אצל האריס וקלבולד[21].

מספר פרשנים טענו כי רשויות בית הספר והמורים בקולומביין גילו סלחנות זה זמן רב לעלייה במקרי בריונות דווקא מצד הספורטאים או ה"אתלטים". כך הם אפשרו עלייה ממשית ברמת ההפחדה, הכעס והטינה שהציתו את האלימות הקיצונית של שני מבצעי הטבח[22].

בשבועות שלאחר הירי, דווח בתקשורת כי שני הרוצחים תיארו את עצמם כחלק מ"כת גותית" ו"חנונים" מנודים. מאוחר יותר התברר שתיאורים אלה היו לא נכונים ולא מעוגנים למציאות, כיוון שהאריס וקלבולד מתועדים כבעלי מעגל קרוב של חברים וקבוצה חברתית לא רשמית גדולה יותר; ניתן להבין מכך שהם בהחלט לא היו מבודדים במובן המלא של המילה. כמו כן, דווח כי הערות הומופוביות כוונו אליהם באופן תדיר, אף על פי שלא היה ידוע מה היו נטיותיהם המיניות. באשר לטענות על קשריהם עם "כת גותית", האריס וקלבולד נחשבו למשך זמן מה כחברים במועדון בית ספר לא רשמי הנקרא "מאפיית מעילי הגשם". האשמה זאת הוכחה מאוחר יותר כשגויה, אם כי הם היו חברים של חלק מחברי המאפיה. למרות זאת, הן תלמידים והן אנשי הנהלה ברחבי המדינה נרתעו מפני תת-התרבות ה"גותית"[23][24].

עקב אי ודאות וערפול בתכנונם של השניים, קיימות כיום גם תאוריות לגבי בחירת התאריך. תאוריה אחת מציינת שהתאריך המקורי שנבחר היה 19 באפריל, כיוון שהיה זה התאריך שבו רובין אנדרסון, שרכשה את האקדחים והייתה חברה קרובה של קלבולד ובת כיתתו, לא תהיה נוכחת. בגלל עיכובים בהכנת פצצות הפרופאן, הוזז התאריך ל-20 באפריל. מספר פרשנים ציינו כי תאריך הירי (20 בחודש) היה יום לידתו של הפיהרר וקנצלר גרמניה, אדולף היטלר, ויום לאחר יום השנה של הפיגוע באוקלהומה סיטי וה"הקרבה" של אנשי הכת של דייוויד כורש, כת הדיווידים במצור בווייקו. עדות נוספת שחיזקה את ההשערה כי התאריך המיועד המקורי נקבע ל-19 באפריל, הייתה קלטות וידאו בהן ציינו שני היורים את כוונתם לחקות את הפיגוע באוקלהומה ו"הקרבתם" של אנשי כורש. ישנם גם המאמינים כי הירי תוכנן לימים האלה בגלל קרבתם לפעילויות סוף השנה בבית ספר.

האריס וקלבולד היו חובבי משחקי וידאו כגון דוּם, Quake והטירה הנאצית 3D. האריס יצר פעמים רבות שלבים עבור דוּם, שהופצו בצורה נרחבת ועדיין ניתן למצאם ברשת האינטרנט כ"שלבי האריס", וזאת על אף שברור כי מקורם באדם שביצע פשע במציאות. במשך זמן מה, בעקבות הפעלת השלבים בתוך המשחק והתבוננות בתוצאה, היו שמועות שהרקע של חלק מהשלבים דומה לזה של תיכון קולומביין, אך הן הופרכו[25]. האשמות רבות הופנו אל id Software, החברה שפיתחה את משחקי המחשב הללו, אך ג'ון קארמק, מייסד החברה, בחר שלא להגיב.

היו פסיכולוגים שטענו כי חלק מבעיית הרוצחים היה כנראה דה-סנסיטיזציה (אדישות לגירויים מסוימים) עקב חשיפתם הקבועה לדימויים אלימים במשחקי וידאו כאלה, כמו גם מוזיקה וסרטים. משערים כי ייתכן שמשיכתם האובססיבית לצורות אלה של תקשורת הובילה אותם לדה-פרנסונליזציה (אובדן קשר עם המציאות).

התקשורת האמריקנית השוותה את הטבח בתיכון קולומביין לרצף הפנטזיות מהסרט "יומן נעורים" משנת 1995, שבו הגיבור הראשי, המגולם על ידי לאונרדו דיקפריו, לובש מעיל גשם שחור ויורה בשישה חברים לכיתה במסדרונות בית הספר שלו, שמזכיר במידת מה את אירוע הטבח במציאות (המעיל השחור רומז ל"מאפיית מעילי הגשם" והירי של הגיבור הראשי בחבריו רומז למעשיהם של האריס וקלבולד).

מספר עדי ראייה בבית הספר השוו את האירועים לסצנות מהסרט "מטריקס" שיצא בשנת 1999. עקב כך הגישו הוריהם של חלק מהקורבנות מספר תביעות כושלות נגד יצרני משחקי וידאו[26]. האריס וקלבולד תוארו כאוהדים נלהבים של הסרט "רוצחים מלידה", וכמי שעשו שימוש בראשי התיבות של הסרט כקוד בקלטות הווידאו הביתיות שלהם וביומניהם. בדבריו של האריס ברישומי יומנו, מבחינים במספר קווי דמיון לפילוסופיה של אחת הדמויות בסרט, הנקראת מיקי, בהקשר למשפט אותו היא אומרת: "הוא רק בן אדם, ובני אדם הם חיות שנשענות על האינסטינקטים החייתיים שלהן".

האשמות בגין אחריות לירי כוונו גם כלפי מרילין מנסון ולהקות מוזיקה "גותית" אחרות. מנסון הצהיר בריאיון ב-VH1 שהוא ביטל שלושה קונצרטים כמחוות זיכרון לטרגדיה. כשנשאל מה הוא היה אומר לרוצחים, מנסון הצהיר "אני לא אגיד דבר. אני פשוט אקשיב להם... וזה מה שאיש לא עשה". מנסון אף כתב שיר בשם "קהל המטרה - נרקיסוס נרקוסיס" (Target Audience - Narcissus Narcosis) המבקר את התקשורת שהאשימה אותו בטרגדיה.

סקירת האתר של האריס הראתה כי שני היורים לא אהבו את מנסון ואת רוב יוצרי המוזיקה המרכזיים האחרים. חברים קרובים של הצמד שהעידו, אישרו שהשניים אהדו להקות מטאל תעשייתי גרמניות, כגון רמשטיין. בעקבות המידע הזה, ספגה להקת רמשטיין ביקורת כבדה אך לא ברורה במלואה מקבוצות שמרניות ונוצריות בארצות הברית, שטענו, בין שאר הדברים, שהרי"ש המתגלגלת של הזמר המוביל טיל לינדמן היא חיקוי הגייתו של אדולף היטלר. בתגובה לכך, פרסמה הלהקה את ההצהרה הבאה:

חברי רמשטיין מביעים את תנחומיהם ואת אהדתם לכל אלו שהושפעו מהמאורעות הטרגיים שהתרחשו לאחרונה בדנוור. הם מבקשים להבהיר שאין במילות שיריהם מסרים פוליטיים או תוכן שיכול היה להשפיע על התנהגות כזאת. בנוסף, לחברי רמשטיין יש ילדים משל עצמם, שאותם חברי הלהקה שואפים לחנך לערכים בריאים ונגד אלימות.

להקת הרוק התעשייתי הגרמנית KMFDM ספגה ביקורת דומה. האתר של האריס הציג מילים לשירי KMFDM והירי התרחש בתאריך יציאת אלבומם Adios. דובר KMFDM, סאשה קונייצקו, הצהיר לעיתונות ביום שאחרי הירי כי הלהקה הביעה אבל על הירי, והדגישה כי המוזיקה שלה היא "הצהרה נגד מלחמה, דיכוי, פשיזם ואלימות נגד אחרים", וכי "בעוד כמה מחברי הלהקה לשעבר הם גרמנים, כפי שדווח בתקשורת, אף אחד מאיתנו לא מקבל אמונות נאציות בשום פנים ואופן"[27].

מרילין מנסון המשיך להשמיע את דאגותיו על כך שהתקשורת מקשרת בין הטבח לתעשיית הבידור. הוא כתב טור למגזין רולינג סטון ורואיין לסרטו של מייקל מור "באולינג לקולומביין". ההאשמה של התקשורת וההורים לגבי הגורמים לירי הייתה ההשראה, בחלקה, לאלבומו החמישי של מנסון, "יער קדוש (בגיא צלמוות) - (Holly Wood (In The Shadow Of Death", ששיריו התמקדו בעיקר ביחס בין מוות ופרסום בארצות הברית. כאשר מנסון נשאל מה היה אומר ליורים אם היה פוגש אותם, הוא אמר:

אני לא הייתי אומר אף מילה. אני הייתי מקשיב להם, שזה משהו שאף אחד לא עשה.

ביולי 1999, ארגון ה-FBI קיים ועידה מרכזית בנוגע לירי בבתי ספר, בליסבורג שבווירג'יניה. הם הביאו לוועידה כמה מהפסיכולוגים והפסיכיאטרים המובילים בעולם, ונציגים מבתי הספר שבהם אירעו מקרי הירי האחרונים, כולל נציגות גדולה מקולומביין. התובעת הכללית ג'אנט רינו נכחה גם היא.

האף-בי-איי פרסם לבסוף דו"ח מסכם על יורים בבתי ספר, שלא עסק בסיבות או במקרים פרטיים. אולם, ביום השנה החמישי לטבח בתיכון קולומביין, החוקר הראשי של קולומביין מטעם האף-בי-איי ופסיכיאטרים מובילים אחרים, פרסמו בציבור את מסקנותיהם בסיפור ביקורתי שכותרתו הייתה "המדוכא והפסיכופת"[28]. הם אבחנו את האריס כפסיכופת קליני ואת קלבולד כדיכאוני, ושיערו שהתוכנית תוכננה על ידי האריס. הוא סבל מתסביך גדלות משיחית, וקיווה להדגים את עליונותו הכבירה לעולם.

מחקר מעמיק של כל מקרי הירי בבתי ספר בארצות הברית בוצע על ידי השירות החשאי של ארצות הברית והזהיר נגד האמונה כי "טיפוס" מסוים של תלמיד יהיה זה שישתתף בירי. כל "פרופיל" יתאים ליותר מדי תלמידים מכדי להיות שימושי, ועשוי שלא להתאים למבצעים הפוטנציאליים. "החוקרים מצאו שרוצחים לא 'נשברים'. הם מתכננים. הם רוכשים כלי נשק. הם מספרים לאחרים מה הם מתכננים. הילדים הללו בוחרים במסלול ציבורי ארוך ומתוכנן לכיוון האלימות. ואין כל פרופיל. חלקם חי עם שני ההורים ב'משפחה אידיאלית כלל-אמריקנית'. חלקם היו ילדים שהוריהם התגרשו, או חיו בבתי אומנה. חלקם היו מתבודדים, אבל לרובם היו חברים קרובים".

במקום להסתכל על מאפיינים, עודד השירות החשאי את ההורים לשאול את ילדיהם שאלות על ההתנהגות כגון: "האם לילד יש יכולת להביע חרטה? מה החברים שלו יודעים? האם יש לו גישה לכלי נשק? האם הוא מדוכא או חסר תקווה?"[29].

עקב ההשפעה התרבותית המסיבית של הטבח בארצות הברית ובמקומות אחרים, הוא זכה ועודו זוכה להתייחסויות רבות בתקשורת, במוזיקה, בספרות, בסרטים וכן במשחקי מחשב אלימים ומעוררי מחלוקת. אחד מסרטי הקולנוע הידועים שהנציחו את הטבח הוא סרטו של הבמאי מייקל מור, "באולינג לקולומביין", שזכה במספר פרסים והיה מועמד לכמה אחרים.

פעולות שנעשו בטווח הארוך בעקבות הטבח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה לניסיונות למנוע מעשי טבח דומים, רבים מבתי הספר התחילו במדיניות חדשה של אנטי-בריונות ומה שמכונה גישות "אפס סובלנות" כלפי כלי נשק והתנהגות מאיימת. למרות אופייה המבהיל של התקרית בקולומביין, כמה מומחים למדעי החברה חשים כי גם מדיניות ה"אפס סובלנות" בבתי ספר עברה את הגבול[30].

בחודשים שלאחר הירי, מוקדה תשומת לב רבה על קֶסי בֶּרנאל, אחת הנרצחות בטבח, שדווח כי נשאלה "האם את מאמינה באלוהים?" על ידי אחד היורים, והשיבה "כן" לפני שנורתה. אולם, ואלין שנאר, ששרדה את הירי, טוענת כי חילופי הדברים האלה היו איתה, ואמילי וייאנט, העדה החיה למותה של ברנאל, אישרה שברנאל לא ניהלה את השיחה הזאת.

ברנאל ורייצ'ל סקוט, שהייתה הקורבן הראשון בטבח, קיבלו יחס של קדושות מעונות על ידי נוצרים רבים. החקירה הרשמית ייחסה את ההצהרה הזאת לניצולה ואלין שנאר[31]. למרות מסקנה זו, התלמיד העד ג'ושוע לאפ ממשיך לטעון כי הייתה זאת ברנאל שנשאלה לגבי אמונותיה וענתה "כן" לפני שנורתה, זאת על אף שלאפ עצמו לא הצליח להצביע נכונה על השולחן או המיקום שבו הייתה ברנאל, ובפועל היה קרוב יותר לשנאר במהלך היריות. עד אחר היה קרייג סקוט, אחיה של רייצ'ל סקוט שהצטיירה גם כן כקדושה נוצרית מעונה. סקוט טען שהשיחה הייתה עם ברנאל, אבל כשנתבקש להצביע על המקום שממנו שמע את השיחה מגיעה, הצביע למקום שבו שנאר נורתה.

מאז הירי, "קולומביין" או "התקרית בקולומביין" נהפך למטבע לשון לתיאור ירי בבית ספר. צ'ארלס אנדרו ויליאמס, שרצח שני תלמידים במסע ירי בתיכון שלו בקליפורניה ב-5 במרץ 2001, אמר שוב ושוב לחבריו שהוא הולך "לעשות קולומביין", אף על פי שאף אחד מהם לא לקח אותו ברצינות או שלא הבין למה הוא מתכוון.

מקרי ירי רבים בבתי ספר שנכשלו הזכירו את קולומביין ואת הרצון "להתעלות על האריס וקלבולד"[32]. מאז הירי בקולומביין, בתי ספר ברחבי ארצות הברית התקינו אמצעי אבטחה כגון מכונות שיקוף לתיקים, גלאי מתכות ומאבטחים. חלק מבתי הספר התקינו מערכות קוד בדלתות. מספר בתי ספר ברחבי הארץ הסתפקו בדרישה מהתלמידים לענוד תעודות זהות שנוצרו על ידי מחשב[33]. באותו הזמן, מחלקות משטרה החלו להעריך מחדש את הטקטיקות שלהן ולהתאמן לתקריות מסוג קולומביין, לאור הביקורת על התגובה האיטית והתקדמות צוותי הימ"מ במהלך הירי[34].

אולם במחקרו של השירות החשאי על מקרי ירי בבתי ספר אמריקניים נמצא כי בתי ספר נתנו אמון שווא באבטחה פיזית, בעוד שעליהם להעניק יותר תשומת לב להתנהגות התלמידים שעלולים לתקוף. חוקרי השירות החשאי מצאו כי מדיניות "אפס סובלנות" וגלאי מתכות - "לא סביר שיהיו יעילים". מדוע להסתמך על צוותי ימ"מ, שאל המחקר, כאשר רוב התקיפות מסתיימות לפני שהמשטרה מגיעה? למה להתמקד בילדים שמתאימים לפרופיל או מראים סימני אזהרה, כשאין פרופיל שמתאים לכל אלה שרצחו? למה לסלק תלמידים מיידית בגלל ההפרות הקטנות ביותר, כשסילוק היה הניצוץ שדחף חלק מהתלמידים לבוא בחזרה לבית הספר עם רובה? למה לקנות תוכנה להערכת איומים, כאשר הרוצחים כמעט שלא משמיעים איומים ישירים, והתוכנה לא מבוססת על מחקר של מקרי ירי בבתי ספר? למה להסתמך על גלאי מתכות ושוטרים בבתי ספר, כשהיורים ברוב המקרים כלל לא מתאמצים להסתיר את כלי הנשק?[29]

הירי אף גרם לקריאות להחמרה במדיניות אכיפת הנשק. בשנת 2000, הוצגו תקנות מדינתיות ופדרליות שקבעו כי יש להתקין מנעולי בטיחות על אקדחים, וכן אסרו על ייבוא של מחסניות תחמושת עם מספר רב של כדורים. אף על פי שבעקבות הטבח נחקקו חוקים חדשים הקובעים כי קטינים ופושעים מורשעים שרוכשים נשק מבצעים פשע, התעורר פולמוס נרחב על חקיקה הקשורה לבדיקת העבר הפלילי של עסקי נשק. הובעה דאגה בקרב לובי הנשק לגבי כרסום נוסף בזכויות האמריקנים לפי התיקון השני לחוקה[35][36].

הקשר לטבח באוניברסיטת וירג'יניה טק בשנת 2007

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ו סונג-הוי, היורה בטבח בווירג'יניה טק, הזכיר "קדושים מעונים כמו אריק ודילן". ככל הנראה, הוא התכוון לשני הרוצחים מקולומביין אריק האריס ודילן קלבולד[37].

דיווחים תקשורתיים השוו ללא הרף את מניעיו של צ'ו ואת מצבו הנפשי לאלו של הרוצחים מתיכון קולומביין, למרות העובדה שהמניעים והמצב הנפשי של האריס וקלבולד לא היו זהים זה לזה[38]. פסיכולוגים מובילים מאמינים, כי האריס היה פסיכופת, קלבולד דיכאוני, וסביר להניח שצ'ו סבל מסוג מסוים של פסיכוזה – כל המצבים הללו שונים זה מזה באופן קיצוני ובאופן כללי אף סותרים זה את זה (על אף שזוהה מספר מצומצם של פסיכוטיים פסיכופתים)[39].

רג'ינה רוד, אחת מניצולות הטבח בתיכון קולומביין, הפכה לימים לסטודנטית בווירג'יניה טק והייתה בקמפוס בזמן הטבח, ובכך היה זה הירי השני בבית ספר שאותו היא שרדה[40].

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הטבח בתיכון קולומביין

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "JANELLE BROWN" (1999-04-23). "Doom, Quake and mass murder" (באנגלית). www.salon.com.
  2. ^ "Lessons from Littleton (Part I)". Independent School (באנגלית). National Association of Independent Schools. אורכב מ-המקור ב-2012-05-24.
  3. ^ "JonKatz" (1999-04-26). "Voices From The Hellmouth" (באנגלית). Slashdot.
  4. ^ לא היה ברור אם אכן ב"הומואים" הייתה כוונתם ללהט"בים או שמא היה זה כינוי גנאי לאנשים ספציפיים.
  5. ^ "Columbine shooter Eric Harris' webpages". a Columbine site (באנגלית).
  6. ^ The Depressive and the Psychopath
  7. ^ Eric and Dylan's Journal Entries
  8. ^ Eric Harris Admitted Homicidal and Suicidal Thoughts
  9. ^ Luvox and the Columbine High School massacre. breggin.com.
  10. ^ Detailed retelling of the events prior to the shootings
  11. ^ Columbine killers planned to kill 500 (4-27-1999). bbc.co.uk.
  12. ^ Basement Tapes - quotes and trascripts from Eric Harris and Dylan Klebold's video tapes
  13. ^ Loophole protects Columbine "witness" Rocky Mountain News
  14. ^ Duran gets Prison Term Rocky Mountain New
  15. ^ Columbine gun supplier jailed BBC World News
  16. ^ Columbine Student Brooks Brown told to "go home" by Shooter
  17. ^ Science teacher died a hero
  18. ^ Did she really say "yes"?
  19. ^ Details of the Shooting - In-depth report. cnn.com
  20. ^ Columbine Grand Jury Report in .pdf format
  21. ^ Students tell of bullying at Columbine High . (3/10/2000) rockymountainnews.com
  22. ^ "Dissecting Columbine's Cult of the Athlete", Lorraine Adams and Dale Russakoff, Washington Post, 12/6/1999
  23. ^ More details on the Columbine myths. (23/9/1999) salon.com
  24. ^ For Those Who Dress Differently, an Increase in Being Viewed as Abnormal New York Times 1/5/1999
  25. ^ The Harris Levels. Snopes.com
  26. ^ Columbine families sue computer game makers bbc.co.uk
  27. ^ Text of KMFDM's official statement to the press regarding the Columbine shooting - kmfdmfaq.com
  28. ^ The Depressive and the Psychopath: The FBI's analysis of the killers' motives Slate.com, 4/2004
  29. ^ 1 2 Deadly Lessons: School Shooters Tell Why , description of Secret Service study. (15/10/2000) Chicago Sun-Times. Accessed 8/4/2006.
  30. ^ Five years after Columbine - is zero tolerance working? zerointelligence.net
  31. ^ The truth concerning Cassie Bernall - truthorfiction.com
  32. ^ Santee, Columbine, and other school shootings mayhem.net
  33. ^ Drills, new security measures mark return to schools . (16/8/1999) CNN.com. Accessed August 22, 2005.
  34. ^ Columbine tragedy was "wakeup call" for nation's SWAT teams . (18/8/1999) CNN.com. Accessed 23/8/2005.
  35. ^ Clinton pushes Congress to pass new gun control legislation . (7/3/2000) CNN.com. Accessed 22/8/2005
  36. ^ Colorado Kills Gun Laws . (February 17 2000) CBSNews.com. Accessed August 22 2005.
  37. ^ Shooter: "You have blood on your hands" - CNN.com
  38. ^ The Depressive and the Psychopath, publisher: Slate, date: 20/4/2004
  39. ^ Psychopath? Depressive? Schizophrenic? Was Cho Seung-Hui Really Like the Columbine Killers?, publisher: Slate, date: 20/4/2007
  40. ^ Columbine, VT student: "Normalcy never comes back"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הטבח_בתיכון_קולומביין&oldid=39943034"