קרבין

ערך זה עוסק בשם כללי לרובה מקוצר. אם התכוונתם לדגם ספציפי המכונה בישראל "קרבין", ראו M1 קרבין.

רובה M1 קרבין, בישראל נודע פשוט בשם "קרבין".

קרבין הוא שם כללי לרובה מקוצר. הקרבין נועד להיות רובה שירות עבור חיילים שהזדקקו לכלי נשק קומפקטי בעת מלחמה, כגון כוחות קומנדו, חיל פרשים, לוחמי חיל שריון ומפעילי ארטילריה.

מקור השם הוא ברובי הקרבין המקוצרים, שיוצרו עבור חיל הפרשים והיו קלים וקצרים באופן ניכר מרובי המוסקט הכבדים שהיו בשימוש חילות הרגלים.

בתקופת מלחמת העולם השנייה רוב הרובים שהיו בידי הצבא היו רובים כבדים ומסורבלים (אם כי עדיפים פי עשרת מונים מרובי המאה ה-19). רובה ה-M1 גאראנד שהיה רובה חצי-אוטומטי, והלי אנפילד והמוסין נגאן שהיו רובים בריחיים, היו בעלי דיוק מעולה, הם היו אמינים ופשוטים לתפעול וטעינה. גם המאוזר K98, הרובה הבריחי ששימש את חיילי הורמאכט הגרמנים, נחשב לרובה מעולה, מדויק ואמין. חסרונם של רובים אלה היה משקלם הרב ואורכם הגדול, דבר שהכתיב את שימושם רק בידי חיילים המאומנים לכך. כוחות העורף ותומכי לחימה צוידו עד אז באקדח אישי, שהתגלה כלא מדויק וחסר את כוח האש הנדרש ללחימה בחיילי אויב. רובי הקרבין נועדו הן עבור תומכי לחימה והן עבור כוחות צנחנים וקומנדו שנזקקו לנשק קומפקטי. הקרבינים שימשו הן להגנה עצמית והן ללחימה התקפית. הם היו נוחים מאוד לשימוש ובעלי כוח אש גדול משמעותית מאקדחים.

גם כיום מיוצרים קרבינים למגוון רובים בארצות ומדינות שונות. בישראל השם "קרבין" נהפך לשם נרדף לרובה ה-M1 קרבין האמריקני, רובה ממלחמת העולם השנייה ששימש כנשק האישי הארוך של שוטרי משטרת ישראל משנות ה-70 של המאה ה-20 עד ל-2010 (בנוסף לאקדח שירות ורובה M16 באזורי קו עימות) ומשמש גם את מתנדבי המשמר האזרחי ומלווי טיולים. הקרבין נחשב לנשק ישן אך אמין, מדויק וקל לתפעול.

בצה"ל נהוג לקרוא לרובי קרבין בשם "מקוצר" (למשל: M-16 מקוצר) ולרובה קרבין קצר במיוחד בשם "מקוצרר". זהו שם גנרי שלא מבדיל בין CAR15, קולט קומנדו, רובה M4 ו-M16 מנוסר (M16 ארוך שקנהו נוסר בנשקייה או סדנת חימוש צה"לית) – כולם גרסאות מקוצרות לרובה הסער האמריקאי M-16.

רובי קרבין מפורסמים: