בולאות
בולאות (בלועזית: Philately) היא תחום מחקר, המתמקד בלימוד תהליכי העיצוב והייצור של בולי הדואר ובולי ההכנסה. לעיתים בניגוד להגדרה הראשונה של המינוח בולאות, הוא משמש גם כאזכור קצר לענף שלו הנקרא איסוף בולים, זאת אף על פי שלא כל מי שעוסק בבולאות אוסף בולים, ולא כל מי שאוסף בולים עוסק בהיבטים הבולאיים שלו הגם שלעיתים יכולה להיות חפיפה בין השניים.
ההבדל בין בולאות ואיסוף בולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח בולאות\פילטליה מתייחס לעיסוק בחקר בולי הדואר וההכנסה, הדגמים הייצור והשימוש שנעשה בהם. מה שאין כן העיסוק באיסוף בולים מתייחס בעיקר לעיצובם של הבולים ולא לתהליך הייצור. ישנם חוקרי פילטליה שאינם אוספים בולים ולהפך.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיסוק הפילטלי התחיל זמן קצר לאחר 1 במאי 1840 (הבול נכנס לתוקף חמישה ימים לאחר מכן, ב-6 במאי, תאריך הופעתו של בול הדואר הראשון, הפני השחור של אנגליה). הופעת בולים במדינות נוספות תרם להפצת העיסוק הפילטלי.
ההבדל בין בול דואר ובול הכנסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנקודת מבטו של הבולאי, המתמקד בחקר תהליכי הייצור של הבול, אין כל הבדל בין בול דואר ובול הכנסה, אולם מנקודת מבטו של אספן הבולים המדובר בשני עולמות נפרדים שכמעט ואין ביניהם קשר. במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, כאשר כללי האיסוף עדיין לא התגבשו ומספר הבולים שהיו קיימים בעולם עמד על מאות בודדות, ההפרדה הזו עדיין לא הייתה קיימת, ורבים מאספני הבולים נהגו להחזיק באוספם הן בולי דואר והן בולי הכנסה. בתחילת המאה ה-20, עם ריבוי ההנפקות ברחבי העולם, נולד הנוהג בקרב אספני הבולים שלא לערבב עוד בין שני סוגי הבולים. החלטה זו השפיעה במידה רבה גם על תחום המחקר של הבולאים, ובמרבית המקרים כיום מתמקדים גם המחקרים הטכניים המתפרסמים בספרות הבולאית בעיקר בבולי הדואר.
תהליך ייצור הבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיצוב הבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]תהליך ההכנה לדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדפסת הבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוספת שכבת הדבק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצדו האחורי של הבול מורחים שכבה של חומר כלשהו, אשר הופך לדביק עם הרטבתו, ואשר נועד להקל על הצמדת הבול אל פריט הדואר. שכבה זו של חומר דביק היא שהקנתה לבול את המונח בול דביק, אולם קיימים מקרים רבים בהם הבול הונפק בלי דבק בצדו האחורי, או במתכונת המכונה מדבק (|Self-adhesive stamp|אנ').
חיתוך גיליונות הדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים הראשונות לאחר תחילת השימוש בבולים מקובל היה לשלוח לבתי הדואר את גיליונות הבולים כפי שהם, והפקידים נדרשו לגזור במספריים מתוך הגיליונות את מספר הבולים שביקש הלקוח. תהליך זה היה מסורבל, והאריך מאוד את משך הזמן שנדרש לטיפול בכל לקוח.
עם הזמן פותחו מספר שיטות ליצירת קווי הפרדה בין הבולים בגיליון, כך שניתן יהיה לתלוש בקלות מן הגיליון את מספר הבולים הדרוש ללקוח. את שיטות ההפרדה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות:
נקבוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיטה הנפוצה, בשיטה זו מנקבים בין הבולים בגיליון שורה של חורים צפופים, זה לצד זה, המחלישים את הנייר ומאפשרים לתלוש את הבולים זה מזה. לאחר תלישת הבול נוצר סביב שוליו המראה האופייני של "שיניים" – שיני הבול.
דקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשיטה זו יוצרים בעזרת סכין חדה שורה של חתכים קטנים בין הבולים בגיליון. חתכים אלו מחלישים את הנייר ומאפשרים לתלוש את הבולים זה מזה. צורת הסכין והזווית בה בוצעו החתכים קובעים את מראה השוליים שסביב הבול הבודד לאחר הפרדתו מן הבולים האחרים. לאורך מרבית השנים השימוש בשיטת הנקבוב היה נפוץ הרבה יותר מאשר השימוש בשיטת הדקור. בשנים האחרונות, בעיקר לאחר התרחבות הנוהג להדפיס בולים במתכונת של מדבק, שיטת הדקור הופכת שוב לנפוצה יותר ויותר.
עודפי בולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דברי בולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בול מודפס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בול מודפס (|Indicia) מתייחס להדפסה מראש של חותמת בצורת בול על מסמך רשמי המיועד למשלוח בשלמותו. סוג זה של מסמכים מכונה בעברית דבר בולים, והוא כולל פריטים דוגמת גלויות דואר, אגרות אוויר ומעטפות מבוילות. סימון זה על המעטפה הוא רק כעין חותמת בצורת בול אך אינו פיסת נייר נפרדת מהמעטפה. לכן מרבית הבולאים ואספני הבולים מעדיפים להתמקד בבולים דביקים, והעיסוק בדברי בולים עם בול מודפס נחשב לתחום מיוחד המובדל מן הזרם המרכזי של חקר הבולאות ואיסוף הבולים.
פשיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מניעת שימוש חוזר בבולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאבק כנגד זיוף בולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילון מונחי בולאות (תשנ"א), באתר האקדמיה ללשון העברית
- בולאות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בולאות, דף שער בספרייה הלאומית
