אל-בירה
 סמל אל-בירה | |
 | |
| אל-בירה | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| ראש העיר | עומר חמאיל |
| שטח | 22.4 קמ"ר |
| גובה | 884 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 49,657 (2021) |
| קואורדינטות | 31°54′19″N 35°12′54″E / 31.905141666667°N 35.214958333333°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.al-bireh.org | |
אל-בירֶה (בערבית: البيرة) היא עיר פלסטינית השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים. העיר שוכנת על קו פרשת המים בגובה של 884 מטרים מעל פני הים ושטחה 22.4 קמ"ר. היא צמודה ממזרח לרמאללה, ושתי הערים מהוות גוש עירוני אחד. בשנת 2007 התגוררו בעיר 39,202 תושבים.[1] משמעות שמה של העיר הוא ה"באר" וזה מופיע בסמלה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל-בירה זוהתה עם העיר התנכית בארות שבנחלת שבט בנימין[2]:
"וַיִּסְעוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וַיָּבֹאוּ אֶל-עָרֵיהֶם--בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי; וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים."
— יהושע, ט', 17
בארות יושבה גם בתקופת שיבת ציון לאחר השיבה מגלות בבל:
"וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה, הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה, אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוכדנצור (נְבוּכַדְנֶצַּר) מֶלֶךְ-בָּבֶל, לְבָבֶל; וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה, אִישׁ לְעִירוֹ... בְּנֵי קִרְיַת עָרִים כְּפִירָה וּבְאֵרוֹת, שְׁבַע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה."
— עזרא, ב' 1, 25.
אוסביוס תיאר את המקום ככפר גדול בדרך לאמאוס, כמרחק של 11 ק"מ מירושלים.
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת הכיבוש הערבי את ארץ ישראל העיר לא הוזכרה; אך הצלבנים הקימו בסביבתה מספר יישובים; בהם בירה (Birra), ו"קסטרום מהומריה" (מסגד בלטינית) או "מהומריה מיור" (Castrum Mahomeriae או Mahomeria Major), שחשיבותם במיקומם על הדרך הראשית המחברת בין ירושלים לשכם. באתר ניצבו כנסייה, אכסניה ומצודה, ולפי המסורת הנוצרית הלטינית ניצבה זו במקום בו גילו מרים, אם ישו ויוסף הקדוש, כי ישו הילד לא שב עימם לנצרת אלא נותר בבית המקדש. הם נאלצו לשוב לירושלים וגילוהו בין המורים. הנוסע בנימין מטודלה עבר על פני אל-בירה בשנת 1170, והוא מכנה אותה בשמה הצלבני "מהומריה לגראנד" (Mahomerie la Grande; Magnor Mahomerie).[3]
לאחר קרב חיטין ב-1187 חרבה בירה, ונותרה בידיים מוסלמיות גם לאחר שירושלים שבה לידי הצלבנים ב-1229. בסוף המאה ה-12 או בתחילת המאה ה-13, הוקם על ידי הכובשים המוסלמים מסגד בסמוך להריסות הכנסייה, או שזו הוסבה למסגד, והיישוב התחדש סביבו. עוד קם במקום ח'אן אשר שימש את הנוסעים בדרך מירושלים לשכם עד שחרב. ייתכן שהיישוב שב לידיו של ריצ'רד מקורנוול ב-1241, או לידי הטמפלרים ב-1243; אך כך או כך, הוא אבד שוב ב-1244 עם פלישת הטורקים הח'וואריזמים. ב-1514 קרסו קמרונות הכנסייה, ואך קירותיה והקצה המזרחי שלה נותרו על כנם.
במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.[4]
העת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחת שלטון המנדט הבריטי השתייכה אל-ביר לנפת רמאללה ואוכלוסיית היישוב גדלה. ב-1922 התגוררו בו 1,479 תושבים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 541 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 2292 תושבים, מהם 248 נוצרים והשאר מוסלמים.[5]
בשנת 1928 הוקמה באל-בירה מועצה מקומית ומונה לה ראש מועצה. ב-1961 מנתה העיר 14,510 תושבים ובמהלך העשור הראשון של המאה ה-21 הגיעה אוכלוסייתה לכ-40,000 נפש. יחד עם רמאללה, מהווה אל-בירה מרכז שלטוני של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, וחלק ממשרדי הממשלה שוכנים בה.
ישראל הפקיעה מאל-בירה 346 דונם קרקע לצורך בניית ההתנחלות בית אל בשנת 1977, ועוד 780 דונם לצורך בניית ההתנחלות פסגות ב-1981.
ב-7 ביוני 1988 נדקר ראש העירייה, חסן טויל, בידי אלמונים בחזית בניין העירייה.[6] ב-27 במרץ 2022 נבחר לראשות העירייה אסלאם אל-טויל, שבוע לאחר שהושם במעצר מנהלי.
בנובמבר 2024 הוצתו 17 מכוניות בעיר בפעולת תג מחיר ולצדן רוססה הכתובת "על יו"ש - מלחמה". בסרטון ממצלמות אבטחה נראית קבוצה של רעולי פנים מציתים מכוניות ונמלטים. האש התפשטה במהירות לעבר המבנים הסמוכים.[7]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתב העת Historical Biology שפורסם ב-2022, דווח כי בחצר בית בעיר נמצאו מאובני עקבות של דינוזאורים על פני משטח סלע גיר, אשר שקע במהלך תקופת הקרטיקון התחתון (Early Cretaceous), בקרקעית ים רדוד לפני כ-100 עד 110 מיליוני שנים.[8]
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2010 הושלמה בניית אצטדיון כדורגל בן 7,000 מושבים באל-בירה, במימונה של פיפ"א, כחלק מתוכנית לעידוד הכדורגל הפלסטיני. ממשלות צרפת וגרמניה השתתפו במימון בניית היציעים. תושבי ההתנחלות פסגות, הסמוכה לאצטדיון, עתרו לבית המשפט הגבוה לצדק וביקשו להרוס את האצטדיון, אך העתירה נדחתה והאצטדיון פעיל.[9] באצטדיון משחקת קבוצת הכדורגל מרכז שבאב אל-אמערי, הוא מארח את משחק גמר גביע פלסטין.[10]
באל-בירה נמצאים גם המרכז הפלסטיני לג'ודו, קראטה והתעמלות אירובית.
עיר תאומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אל-בירה- תצלום אוויר של אל בירה ורמאללה, 1945, קנ"מ 1:10,000, כולל אינדקס אתרים, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- אל-בירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אל-בירה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוח הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה (2007)
- ^ Corpus inscriptionum Arabicarum Palaestinae, (CIAP), משה שרון
- ^ יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, עמ' 196.
- ^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ ידיעה בניו-יורק טיימס, 8.6.1988
- ^
ג'קי חורי, רעולי פנים הציתו מכוניות בעיר ליד רמאללה וריססו את הכתובת: "על יו"ש - מלחמה", באתר הארץ, 4 בנובמבר 2024
- ^ אור אליאסון, עקבות דינוזאורים התגלו סמוך לרמאללה, באתר ynet, 26 באוקטובר 2022
- ^ נרי ברנר, כדורגל משני צידי הגדר, באתר ynet, 6 באוגוסט 2011
- ^ יוני מנדל, שג'אעיה או חאן יונס: מי תהיה אלופת הליגה הפלסטינית בכדורגל?, באתר "שיחה מקומית", 17 באפריל 2015
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה |  |
| מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
| כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
| מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
