מבצר
מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית. ישנם סוגים רבים של מבצרים, שנבדלים זה מזה בגודל ובתכנון.
המבצר הוא מתחם קטן יחסית (שטחו המבוצר לרוב לא עולה על 10,000 מטרים רבועים (10 דונמים)) ומבוצר, שנועד לצורכי שליטה צבאית והגנה מפני אויב. המבצר תמיד יהיה מוקף בחומה, שתפקידה הוא למנוע מאנשים לא רצויים להיכנס, וכן לבלום התקפות ירי והסתערות של האויב. רוב המבצרים כוללים אמצעי הגנה נוספים מלבד חומה ועל כך יפורט בהמשך. המבצר נבדל מטירה בכך שמטרתו היא צבאית בעיקרה ואילו הטירה היא למעשה אחוזה מבוצרת (אם כי היו מבצרים וטירות שלמעשה שימשו הן כטירה והן כמרכז צבאי).
לעיתים, מבצרים הוקמו בשרשרת כחלק מרשת של מבצרים, שחלשו אחד על השני, ויכלו לסייע אחד לרעהו בשעת הצורך. ביצורים כאלה היו נפוצים בעיקר באזורי גבולות שבהם התרחשה לחימה לעיתים קרובות ופעמים רבות מבצרים אלה החליפו ידיים.
טרמינולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המונח "מבצר" בעברית מתייחס למתחם סגור ומבוצר (באנגלית: Fortress), בניגוד ל"ביצורים" (באנגלית: Fortifications) שהוא מונח כללי יותר ומתייחס לכל סוגי הביצורים וגם לאלמנטים של ביצורים (כגון חומה או צריח).
- המונח העברי "מצודה" מתייחס למבנה מבוצר שלרוב מהווה חלק ממערך ביצורים כגון מגדל עוז בטירה או כחלק מחומות עיר.[1]
- מבחינת זמנים והיסטוריה: המונח "מבצר" בעברית מתייחס לרוב למבנים המבוצרים של העת העתיקה, ימי הביניים והרנסאנס. הביצור הצבאי המודרני המקביל, שלו תפקידים דומים למבצר, נקרא בעברית "מוצב" (באנגלית: Outpost).
- המונח "טירה" בעברית מתייחס לארמון מבוצר, כלומר: אחת ממטרותיו העיקריות היו מגורים של בני אצולה. בהרבה מקרים טירות היו גם מבצרים ולהפך.
מערך ההגנה של מבצר טיפוסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרתו הראשונה של מבצר היא לספק הגנה ליושביו, לרבות כנגד צבא האויב. לשם כך עליו לכלול ביצורים ומערכות הגנה שימנעו מהאויב לפרוץ פנימה. רוב מערכי ההגנה שפותחו עד המצאת התותחים הומצאו עוד בעת העתיקה, בתקופת שומר ואשור. מאז לוחמת המצור לא השתנתה הרבה, כאשר שיאים ברמת ההנדסה חלו בתקופת האימפריה הרומית ובשיא ימי הביניים.
להלן מערכי ההגנה שתוכננו לבלום פריצה של האויב:
.jpg)
- מגדל העוז: זוהי מצודה שהייתה המבנה המרכזי של המבצר. בה חיו האדון ובני משפחתו (כשמדובר בטירה) או מפקד חיל המצב, בה נמצאו המשרדים, הנשקיה והמחסן ובמרתף היה הצינוק. המצודה הייתה לרוב מבוצרת בנפרד ממערכי ההגנה של המבצר וכללה מגדלים בצורים החולשים על מערכת ההגנה של המבצר. היא תוכננה כמבצר בתוך מבצר על מנת לאפשר להמשיך להגן גם אחרי שהחומה הראשונה נפרצה.
- חומה גבוהה שנועדה למנוע את כניסת הפולשים ולספק עמדות ירי למגינים. החומה שימשה הן כגדר גבוהה וחזקה והן כמחסום בפני הקליעים של האויב. חומות מתוחכמות כללו "מרפסת" (Rampart) שעליה התייצבו המגינים והדפו את התוקפים. קשתים יכלו לטעון את הקשת שלהם כאשר הם מסתתרים מאחורי הבליטות הרבועות בחומה.
- מגדלי שמירה וצריחים שהיו פזורים לאורך החומה ונועדו להקנות עמדות שליטה, ירי ותצפית עדיפות למגינים. מהצריחים יכלו המגינים לירות חצים על התוקפים ולשפוך זפת רותחת על החפרים שמנסים למוטט את החומה. הצריחים היו בדרך כלל גבוהים יותר מהחומה וכללו חדרים עם חרכי ירי שמהם היה אפשר לירות בבטחה אל עבר האויב הצר.
- מגנן או באסטיון - קטע בולט בחומה, מעין חצי מגדל, שנועד לאפשר למגינים להגן על נקודות חולשה בחומה.
- ביצורים מיוחדים למגדל השער, שכוללים מגדלים, תצפית עילית מעל השער, משיקולי עם שמן רותח ועמדות ירי על מי שנכנס בשער.
- השער שהיה עשוי מברזל מחוזק וכלל לעיתים בנוסף לדלתות גם שער מתרומם - שבכה שאפשר להרימה ולהורידה.
- חפיר יבש או מוצף במים שנועד למנוע מהתוקפים להגיע אל מרגלות החומה ולמוטט את יסודותיה.
- גשר מתרומם - במבצרים וטירות עם חפיר, היה גשר מתרומם שניצב לפני השער. בעת סכנה, היה אפשר להרים את הגשר כך שהוא יכסה את השער. בכך מושג יתרון כפול: הגישה לשער נמנעת ואילו הגשר עצמו מספק שכבת הגנה נוספת לשער, דבר שמקשה את פריצתו באמצעות אייל ניגוח אחרי שהחפיר ממולא בחול ועפר.
- שער סודי - שאפשר לכוחות הנצורים לצאת בסתר מן המבצר, אם לצורכי מילוט עצמי ואם לצורכי ארגון פשיטות בעורף מחנה הצרים על מנת לחבל במאמצי המצור.
מבצרים מסוימים כללו שני מערכי חומות ומגדלים, כך שאם אחד נופל - המגינים נסוגים אל החומה הפנימית וממשיכים להגן ממנה.
המבצר כלל גם שורה של מבנים לוגיסטיים, שנועדו לאפשר למבצר לעמוד מול מצור ממושך. מבנים אלה כללו:
- מבנים נוספים ששימשו כנשקייה, מחסנים, אורוות ומגורים לחיילים.
- סדנאות מלאכה ומטבח.
- בורות מים - לאגירת מי גשמים למקרה של מצור ממושך.
מבצרים ומצודות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבצרים עצמאיים:
- הרודיון
- טירת בלוואר (כוכב הירדן)
- מבצר אנטיפטרוס
- מבצר יחיעם
- מבצר נמרוד ("קלעת נמרוד")
- מבצר המלך בכפר מעיליא
- מונפור
- מבצר שוני
- מגדל אפק
- מצודת צפת
חומות ערים ומצודות עירוניות:
- מגדל דוד וחומות ירושלים, ירושלים
- חומת חברון
- המצודה העות'מאנית וחומות עכו
- חומות קיסריה
- מצודת ארסוף (אפולוניה)
מבצרים בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מצודת לונדון - טירה ומבצר מלכותי בלונדון ששימשה למטרות רבות[2]
- קראק דה שבלייה - מבצר צלבני גדול הבנוי כמצודה קונצנטרית, נמצא כיום בשטח סוריה.[3]
- הבסטיליה בפריז, שנבנתה כמצודה מרכזית בהגנת העיר ובהמשך הפכה לבית כלא שנהרס במהפכה הצרפתית.
- העיר נאפולי כוללת שני מבצרים: קאסטל נואובו (מסכיו אנג'ואינו) וקאסטלו דל'אובו[4]
- העיר נַאפְפְּלִיוֹ שביוון כוללת שלושה מבצרים, הגדול שבהם - פלמידי על גבעה החולשת על העיר.
- מבצר הבופור בלבנון - מבצר צלבני שימש גם כמוצב צה"ל ברצועת הביטחון.
- מבצר סנט אלמו ומבצר סנט אנג'לו במלטה.
- מצודת צלאח א-דין בסוריה
- מבצר קניגשטיין בגרמניה
- מצודת איף בצרפת
- הקרמלין בקאזאן ברוסיה
- מצודת הדייגים בהונגריה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ למשל: מצודת מגדל דוד המשולבת בחומות ירושלים מכונה באנגלית "The Citadel", כלומר: "המצודה".
- ^ ראו תמונות של מצודת לונדון בוויקישיתוף.
- ^ ראו תמונות של קראק דה שבלייה בוויקישיתוף.
- ^ ראו תמונות: מסכיו אנגינו וקסטלו דל'אובו.
