לדלג לתוכן

עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שלישי, 3 בדצמבר 2024
ב' בכסלו ה'תשפ"ה
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

תנין היאור
תנין היאור
התנין הוא בעל החיים הראשון שנזכר בתנ"ך במפורש, כבר בספר הראשון של התורה, ספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א). במצרים העתיקה התנין (ככל הנראה תנינים מהמינים תנין היאור ותנין מערב-אפריקני) נחשב לאליל, ולפי הדעה הרווחת עצם אזכורו כיציר האלוהים חושף את זהות האל האחד והיחיד, אלוהים - ומכאן הסיבה להופעתו כבר בספר בראשית. התנין נחשב לאל או אליל לא רק במצרים, אלא גם בתרבויות אחרות, שחיו לצד תנינים גדולים, בעיקר תנין היאור באפריקה ותנין הים בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה. המקומיים התייחסו ביראת כבוד לתנינים אלה, שנודעו גם כאוכלי אדם קטלניים. במספר שבטים ילידיים באפריקה טריפה בידי תנין נחשבה לעונש משמיים.

פורטלים

פורטל היום

פורטל כימיה מהווה שער לחובבי הכימיה ולמתעניינים בתחום. בפורטל תוכלו למצוא, בין היתר, מידע על כימאים חשובים, על ענפי הכימיה ועל ניסויים מעניינים.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו
וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו
מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן.

"כתב סתיו", רבי שלמה אבן גבירול

הטיפ היומי הטיפ היומי

בארגז החול ניתן לבצע ניסויי עריכה בבטחה. גשו לארגז החול, לחצו על הלשונית "עריכה" ונסו בעצמכם!

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

אם וילדיה מיוצאי אתיופיה
אם וילדיה מיוצאי אתיופיה

נפטרו לאחרונה: שמחה רז, הלמוט דוקאדאם, מרשל בריקמן, נילס ארסטרופ, צפורה שפירא, בוב בראייר

ערך מומלץ ערך מומלץ

תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.
תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.

וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.

לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).

בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.

חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.

אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.

תמונת היום תמונת היום

מקוק מזוקן בוגר עם גור צעיר.
מקוק מזוקן בוגר עם גור צעיר.
מקוק מזוקן בוגר עם גור צעיר. מקוק מזוקן או מקוק זנב־האריה הוא מין קוף, החי רק בהרי גהט המערביים שבדרום הודו. המין שוכן ביערות הגשם ופעיל ביום. הוא מטפס היטב ומבלה את רוב חייו בצמרות העצים העליונות. ניזון בעיקר מפירות, עלים, ניצנים, מנבטים, וזרעים.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלום צדק, כפי שבוצע על ידי החללית פיוניר 10
תצלום צדק, כפי שבוצע על ידי החללית פיוניר 10

אירועים בלוח העברי

שמחה בלאס
שמחה בלאס

ערך מומלץ ערך מומלץ

תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.
תחילת הקרובה 'ויאהב אומן', מקושטת ומאוירת, מתוך מחזור ליפסיא, מחזור כתב יד מן המאה ה-14.

וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן היא קרובת י"ח (פיוט המקדיש קטע אחד עבור כל אחת מברכות חזרת הש"ץ) המיועדת לתפילת שחרית של פורים, שחוברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השביעית רבי אלעזר בירבי קליר. תוכני הקרובה עוסקים בסיפור מגילת אסתר ונס פורים, תוך הזדקקות מרובה למדרשי חז"ל על המגילה.

לשון הפיוט היא מייצגת נאמנה של הסגנון הקלירי החידתי, ולעיתים אף מובאת כדוגמה לסגנון זה. בין הגורמים היוצרים את הסגנון החידתי בקרובה הם השימוש במילים ספורות על מנת לרמוז לקטעים שלמים במדרש או במגילה; הלשון הפייטנית שלו, הכוללת חידוש פעלים ושמות, שימוש רב בצורות מקוצרות (דוגמאות: הֶגֶן הנגזר מ"הגונה", חַל במקום "חילל") והצמדת אותיות שימוש לפעלים (לדוגמה, כְּחָז כקיצור ל"כאשר חזה"); והעדפת השימוש בכינויים על מנת לרמוז לדמויות, במקום להשתמש בשמותיהן. כל המאפיינים הללו באים לידי ביטוי בצורה נרחבת בקרובה (ובפיוטים קליריים רבים).

בכתיבת הקרובה בנה הפייטן מבנה מורכב במיוחד, המקצה מחרוזת אחת לכל ברכה ומשלב – לצד אקרוסטיכון אלפביתי וחתימת שם הפייטן לאורך המחרוזות השונות – גם שני פסוקים שלמים מהמגילה, שמילה אחת מהם מובאת בכל מחרוזת. בחלק מהעתקות הקרובה בגניזה הקהירית התגלה נוסח מורחב, שגם הוא חתום בשמו של הקליר, הכולל גם מחרוזת-משנה אחת לכל ברכה. מחרוזות-משנה אלה כתובות בסגנון פשוט יותר מהמחרוזות הראשיות, ולכן כנראה אינן חלק מקורי, אלא נוספו לקרובה (בידי המחבר) בעיבוד מאוחר. הן משמשות כלי מחקרי בניתוח סגנונות שונים ביצירתו של הקליר. בברכת המינים נוספו לקרובה כמה פיוטי הרחבה ארוכים, אך מקורם של אחדים מהם הביא לספקות ולדיונים נרחבים.

חסרונה של מחרוזת המיועדת לברכת מצמיח קרן ישועה נובעת מחסרונה של הברכה כולה בנוסח ארץ ישראל שבו נהג הקליר. אמנם, פרט זה לא היה תמיד ידוע, ועל כן הביא חסרון הברכה בקרובה לשפע של טעמים דרשניים-חסידיים.

אמירת הקרובה הייתה מנהג נפוץ בתקופת הגניזה הקהירית, ובגניזה נתגלו העתקות רבות שלה. היא הגיעה גם לאירופה, ונכנסה למחזור התפילה של פורים בנוסח אשכנז (ובנוסח צרפת העתיק). בעקבות ירידת מעמדם של הפיוטים בנוסח אשכנז במאה השנים האחרונות, במרבית הקהילות הופסקה אמירת הקרובה, אך היא עדין נאמרת בבתי כנסת רבים.

פורטלים

פורטל היום

פורטל כימיה מהווה שער לחובבי הכימיה ולמתעניינים בתחום. בפורטל תוכלו למצוא, בין היתר, מידע על כימאים חשובים, על ענפי הכימיה ועל ניסויים מעניינים.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו
וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו
מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן.

"כתב סתיו", רבי שלמה אבן גבירול

תמונת היום תמונת היום

מקוק מזוקן בוגר עם גור צעיר.
מקוק מזוקן בוגר עם גור צעיר.
מקוק מזוקן בוגר עם גור צעיר. מקוק מזוקן או מקוק זנב־האריה הוא מין קוף, החי רק בהרי גהט המערביים שבדרום הודו. המין שוכן ביערות הגשם ופעיל ביום. הוא מטפס היטב ומבלה את רוב חייו בצמרות העצים העליונות. ניזון בעיקר מפירות, עלים, ניצנים, מנבטים, וזרעים.

הטיפ היומי הטיפ היומי

בארגז החול ניתן לבצע ניסויי עריכה בבטחה. גשו לארגז החול, לחצו על הלשונית "עריכה" ונסו בעצמכם!

הידעת הידעת?

תנין היאור
תנין היאור
התנין הוא בעל החיים הראשון שנזכר בתנ"ך במפורש, כבר בספר הראשון של התורה, ספר בראשית: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים, אֶת-הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים;" (ספר בראשית, פרק א', פסוק כ"א). במצרים העתיקה התנין (ככל הנראה תנינים מהמינים תנין היאור ותנין מערב-אפריקני) נחשב לאליל, ולפי הדעה הרווחת עצם אזכורו כיציר האלוהים חושף את זהות האל האחד והיחיד, אלוהים - ומכאן הסיבה להופעתו כבר בספר בראשית. התנין נחשב לאל או אליל לא רק במצרים, אלא גם בתרבויות אחרות, שחיו לצד תנינים גדולים, בעיקר תנין היאור באפריקה ותנין הים בדרום-מזרח אסיה ואוסטרליה. המקומיים התייחסו ביראת כבוד לתנינים אלה, שנודעו גם כאוכלי אדם קטלניים. במספר שבטים ילידיים באפריקה טריפה בידי תנין נחשבה לעונש משמיים.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

תצלום צדק, כפי שבוצע על ידי החללית פיוניר 10
תצלום צדק, כפי שבוצע על ידי החללית פיוניר 10

אירועים בלוח העברי

שמחה בלאס
שמחה בלאס

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

אם וילדיה מיוצאי אתיופיה
אם וילדיה מיוצאי אתיופיה

נפטרו לאחרונה: שמחה רז, הלמוט דוקאדאם, מרשל בריקמן, נילס ארסטרופ, צפורה שפירא, בוב בראייר

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.