בראשית

בראשית

הפרק הראשון בבראשית במגילות מדבר יהודה, מהמאה ה-2
כינוי	ספר הישר
שפה	עברית מקראית
תקופת התרחשות	מבריאת העולם עד מות יוסף
סוגה	כתבי קודש
נושאים	קוסמוגוניה, היסטוריה של עם ישראל
מספר פרקים	50
מספר פסוקים	1533
סדרת ספרים	תורה
הספר הבא	שמות
דמויות מרכזיות	אלוהים, אדם, חוה, נח, אברהם, שרה, יצחק, רבקה, יעקב, לאה, רחל, יוסף
התרחשויות מרכזיות	בריאת העולם, תולדות האנושות מאדם ועד נח, המבול, חיי שלושת האבות, מכירת יוסף ועלייתו להיות שליט מצרים, ירידת שבטי ישראל למצרים

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך. בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה). בביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני, או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב-"Pentateuch" (קובץ "חמשת הספרים" המקביל לתורה) שבברית הישנה.

על פי האמונה היהודית האורתודקסית בתורה מן השמים, כתיבת הספר נעשתה בידי משה רבנו, שכתב מפי האלוהים. כבר בתקופה העתיקה, היו פרשנים דתיים שכתבו כי חלקים בתורה נכתבו או בוארו על ידי כותבים מאוחרים יותר ומספר פרשני מקרא באשכנז של ימי הביניים הצביעו על עריכות בספר המאוחרות לימי משה. בחקר המקרא מקובל לייחס את הספר לעריכה של מספר מקורות שהסתיימה בראשית תקופת בית שני.

הספר מכיל חמישים פרקים, ארבעים ושלושה סדרים, ארבעים ושלוש פרשיות פתוחות וארבעים ושמונה פרשיות סתומות. סך פסוקיו הוא 1533. בקריאת התורה כולה חומש בראשית מחולק ל-12 פרשות.

הספר מתאר אירועים של בריאת העולם, ראשית התפתחות החיים, וראשית האנושות עד לרדת משפחת בני יעקב (אבותיהם של שבטי ישראל) למצרים, כפי שהתרחשו על פי המקרא.

שם הספר

שמו של הספר – בראשית – נגזר מהמילה הפותחת אותו בהתאם לנוהג הרווח בספרות המזרח הקדום. אולם, לא קיימות עדויות לכך שזה היה שם הספר גם בתקופה קדומה.

בקרב היהדות ההלניסטית כונה הספר בשם Γενεσις (בתעתיק: גנסיס; ובתרגום לעברית – יצירה או התהוות). ככל הנראה, מדובר בקיצור השם "Γενεσις κύσμου" (התהוות העולם) וזאת על שם האירוע המסופר בתחילת החיבור – בריאת העולם. בעקבות הנוהג הזה, התקבע השם "גנסיס" גם בתרגום השבעים. מתרגום השבעים, עבר השם גם לתרגומים הלטיניים ונקרא "Genesis" וכך גם בתרגומים המאוחרים בלשונות האירופיות השונות.

בפשיטתא, נקרא הספר "ספרא דבריתא" (מארמית: ספר הבריאה).

בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ה, עמוד א' במסגרת מחלוקת בנוגע לזיהוי "ספר הישר", ר' יוחנן מצביע שמדובר על ספר בראשית. רבי יוחנן מבסס את טענותיו על דברי בלעם: ”תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים” (במדבר, כ"ג, י'). הישרים, לשיטתו, אלה הם אבות האומה (אברהם, יצחק ויעקב).

נושאים מרכזיים

בספר מופיעים שני אמצעים ספרותיים חוזרים: סצנת דפוס ואילנות יוחסין. סצנות הדפוס המופיעות בספר בראשית מופיעות בעיקר בסיפורים על אבות האומה. שני סוגי סצנות דפוס בולטים הם סצנת הפגישה ליד הבאר וסצנת לידת הבן עבור אישה עקרה. אילנות היוחסין המופיעים בספר בראשית תופסים מקום נכבד בתיאור קורות ראשית האנושות. אילנות יוחסין אלה באים לתאר את מקורותיהם של עמים נוספים במזרח התיכון ואף מעבר לו. יוצאים מכלל זה הם אילנות היוחסין שלפני המבול, שכן אוכלוסיית העולם, פרט לנח ובניו, נמחתה מן העולם.

לחלק מהסיפורים המופיעים בספר בראשית מקבילות בסיפורים עממיים אחרים במזרח הקדום. דוגמה לכך היא סיפורו של אותנפישתים, המופיע בעלילות גילגמש, אשר לו קווים מקבילים לסיפור נח והמבול (פרקים ו'–ט'). כמו כן, ישנם סיפורים או קטעי סיפורים בספר הבאים להסביר תופעות טבע שונות. לדוגמה, בסוף סיפור המבול (פרק ט') מופיע ההסבר להופעת הקשת בענן, לפיו הקשת בענן היא האות לבריתו של אלוהים עם נח והאנושות שלעולם לא ימחה אלוהים נפש חיה במבול נוסף.

הבריאה ושחר האנושות

ציור של אדוורד היקס (1780–1849) המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה

פרקים א' ו-ב' מספרים כיצד נבראו העולם ובני האדם: פרק א' מתאר בריאה שנמשכה שישה ימים, והתבצעה בשלבים מסודרים באמצעות אמירות של האל: "יהי אור", "יהי רקיע", וכו'. בתחילת פרק ב' מתואר כיצד עם השלמת הבריאה שבת האל ממלאכתו וקידש את היום השביעי. בהמשך הפרק מסופר כיצד "ביום עשות ה׳ אלהים ארץ ושמים" יצר האל את האדם הראשון מהאדמה, לאחר מכן נטע את הצמחים, בהמשך יצר את בעלי החיים מהאדמה ולבסוף את האישה מצלעו של האדם. פרק ג' מספר על חטא עץ הדעת: אדם וחוה אכלו מפרי עץ הדעת האסור, ועקב כך נענש המין האנושי כולו. פרק ד' מספר על קין והבל, בניהם הראשונים של אדם וחוה, וכיצד רצח קין הבכור את אחיו הצעיר הבל בשל קנאתו בו. בהמשך הפרק מתוארים תולדותיהם של בני קין.

פרק ה' מתחיל מלוח העמים, אילן היוחסין מאדם ועד נח, וממשיך לסיפור על חטא בני האלוהים והידרדרות המוסר האנושי עד להחלטת האל למחות מהעולם את בני האדם ואת בעלי החיים במבול, עליו מסופר בפרקים ו'–ט'. האל הורה לנח, הצדיק היחיד באותו הדור, לבנות תיבה ולהעלות אליה את משפחתו ואת כל בעלי החיים והעופות, כדי שימשיכו את החיים על פני האדמה. פרק י' מגולל את אילן היוחסין של בני נח, שבו מפורט ייחוסם של העמים שחיו באזור המזרח התיכון והקרוב.

בפרק י"א מסופר כיצד חטאו בני האדם בבניית מגדל בבל, המפורשת כהעזת פנים כנגד האל, ובעקבות כך שפתם התבלבלה והם נפוצו על פני כל הארץ. בהמשך הפרק מפורט אילן היוחסין משם בן נח עד אברהם (אברם, כפי שנקרא בתחילה), אבי אומות רבות שביניהן העם היהודי.

אברהם

הסיפורים על אברהם נפרשים על פני פרקים י"ב–כ"ה, בהם מסופר כי האל התגלה לאברהם וציווה עליו לצאת ממקום מולדתו, חרן, וללכת לארץ כנען. הוא הבטיח לאברהם שייתן לו את ארץ כנען ויברך אותו בזרע רב, כלומר צאצאים רבים. האל חזר על הבטחות אלו לאורך שלל הסיפורים שאברהם במרכזם, כגון בברית בין הבתרים (פרק ט"ו), בברית המילה (פרק י"ז), ובעקדת יצחק (פרק כ"ב). אברהם נסע לארץ כנען, קידש אותה על ידי בניית מזבחות לאל, התיישב במקומות שונים, חפר בארות ולבסוף קנה לו ולשרה אשתו, אחוזת קבר במערת המכפלה בחברון (פרק כ"ג). במהלך נדודיו אברהם ירד לתקופה קצרה למצרים בשל רעב בכנען, כפי שעשו שנים לאחר מכן ניניו.

ברכת הזרע התגשמה לראשונה כאשר נולד ישמעאל, בנו משִפְחתו הגר. לאחר מכן, כשהיה בו 100 שנה, נולד בנו יצחק מאשתו שרה, ואז הוא הצטווה על ידי האל להרחיק את בנו ישמעאל, ובכך סומן יצחק כממשיך השושלת. בשלב זה אירעה גם עקידת יצחק. לבסוף, זכה אברהם לחתן את בנו יצחק, ובסוף ימיו הוא הבדיל אותו לטובה משאר בני הפילגשים.

סיפורים נוספים המסופרים במסגרת סיפורי אברהם הם סיפור מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, מהפכת סדום ועמורה וסיפור גירוש הגר וישמעאל.

יצחק

פרקים כ"א–ל"ה מספרים על יצחק. הגם שאין המקרא מרבה לספר עליו, מאפיינים רבים בסיפורי אברהם חוזרים ונשנים בקורות יצחק: כאביו, הוא התכוון לרדת מצרימה כאשר הרעב תוקף את כנען, אך האל ציווה עליו להישאר בארץ, ולכן הוא ירד לגרר. הוא הסתכסך עם אבימלך מלך גרר בשל הסתרת הקשר שלו עם רבקה אשתו, והפלשתים רבו עמו על בארות מים, אך האל תמיד היה לצדו והוא נחל הצלחות, ולבסוף אבימלך כרת עמו ברית. בערוב ימיו רצה יצחק לברך את בנו הבכור עשו, אך יעקב גנב את הברכות, בציווי אמו, וזכה להתברך במקום עשו.

יצחק מתואר לרוב כאדם סביל – החל מעקדתו, דרך מציאת האישה עבורו, וכלה במסירת ברכתו ליעקב.

יעקב נלחם במלאך

יעקב ובניו

מחזור הסיפורים על יעקב ובניו הוא הארוך ביותר בספר בראשית (פרקים כ"ה–נ'). גם יעקב, כמו אביו, נאלץ להתמודד מול אחיו על זכות הבכורה, שמשמעותה ירושת הארץ ובחירת אבי האומה. הוא הציג עצמו לפני אביו יצחק כעשו וקיבל את ברכתו, ואז ברח מפני עשו לחרן.

בחרן נאלץ יעקב להתמודד מול דודו, לבן הארמי. הוא נשא שתי נשים (לאה ורחל) ושתי פילגשים (בלהה וזלפה), שילדו לו 12 בנים ובת, וחזר לארץ כנען.

בעת חזרתו לכנען, יעקב נאבק לבדו במלאך האלוהים וניצח אותו (פרק ל"ב), ובשל כך קיבל את השם ישראל (ישר-אל). בארץ כנען התחילו לבוא עליו צרות: בתו דינה נאנסה ואחיה הרגו את האונס וכל בני עירו שכם, ובכך הטילו חשש קיומי על המשפחה, ובנו האהוב יוסף נעדר לאחר שאחיו מכרוהו לעבדות. לאחר מכן היה רעב בארץ, ובניו ירדו למצרים לקנות אוכל, שם הואשמו בריגול על ידי המשנה למלך מצרים ואחד מהם אף נאסר, והם נדרשו להביא ככופר את בנו הקטן בנימין.

לבסוף התברר שהבן הנעדר, יוסף, הוא בעצמו המשנה למלך מצרים שהעליל את העלילה. כל בני המשפחה ירדו להתגורר על יד יוסף בארץ גושן, והוא היטיב עמם ודאג להם לפרנסה.

סיפורי יעקב משולבים בסיפורי בניו, וגם סיפורי בניו משולבים אלו בתוך אלו. הציר המרכזי הוא יוסף, אך גם ראובן ויהודה הם גיבורי עלילות משנה (מעשה ראובן, מעשה יהודה ותמר, וכן מכירת יוסף). בסוף ספר בראשית, מסופר שיעקב אסף את בניו כדי לומר להם את אשר יקרה להם באחרית הימים, וברך כל אחד מהם ברכה אישית (פרק מ"ט). במקצת הדברים נמצאים רמזים להורשת נחלות בארץ ישראל בימי יהושע. לבסוף, יעקב מת במצרים ונקבר בכנען.

ספר בראשית נחתם במותו של יוסף ובציוויו את אחיו להעלות בבוא היום את עצמותיו לארץ המובטחת.

חלוקת הספר

ספר בראשית פותח בבריאת העולם ובקורותיו של אדם וראשית האנושות, לרבות קורות נח הצדיק והמבול וסיפור מגדל בבל. לאחר מכן מביא הספר את תולדות אבות האומה הישראלית: אברהם, יצחק ויעקב, וכן 12 בני יעקב. כך, בצורה תמציתית, חולף הסיפור על פני מאות שנים בספרו את היווצרות שורשי העם היהודי על פי המסורת המקראית (יש המכנים תופעה ספרותית זו בשם 'טלסקופיה'). הסיפור מכוון לתאר את מקורותיו של עם ישראל ולפיכך מרבה להתרכז בדמויות המרכזיות, אבותיה הקדומים של האומה, תוך כדי התעלמות משאר דמויות סובבות.

ספר בראשית מחולק ל-50 פרקים וסך פסוקיו הוא 1,533. בקריאת התורה החומש מחולק ל-12 פרשות:

הפרשה	הפרקים	מספר הפסוקים וסימנו	תחילת הפרשה במניין השנים בלוח העברי לפי סדר הדורות	התקופה בשנים	אירועי הפרשה	ההפטרה
בראשית	א' – ו',ח'	קמ"ו – "אמציה"		1,536	בריאת העולם, בריאת האדם, השבת, גן עדן, חטא עץ הדעת והעונש, קין והבל, עשרת הדורות מאדם ועד נח, חטא בני האלוהים	ספר ישעיה, פרק מ"ב
נח	ו',ט' – י"א	קנ"ג – "בצלאל"	1,536	467	המבול – ההכנות, 40 יום והיציאה, ברית הקשת, מעשה חם, תולדות בני נח, מגדל בבל, עשרת הדורות עד אברם	ספר ישעיה, פרק נ"ד
לך לך	י"ב – י"ז	קכ"ו – "נמלו"	2,003	44	אברם בארץ, הירידה למצרים, הפרידה מלוט, הבטחת הארץ, מלחמת המלכים, ברית בין הבתרים, הגר וישמעאל, אברהם אבינו, שרה אימנו, ברית המילה	ספר ישעיה, פרק מ' – פרק מ"א
וירא	י"ח – כ"ב	קמ"ז – "אמנון"	2,047	37	בשורת המלאכים, מהפכת סדום ועמורה, מעשה לוט ובנותיו, אברהם בגרר, הולדת יצחק אבינו, שליחת הגר וישמעאל, ברית אבימלך, עקידת יצחק והברכה לאברהם	ספר מלכים ב', פרק ד'
חיי שרה	כ"ג – כ"ה,י"ח	ק"ה – "יהוידע"	2,084	24	רכישת מערת המכפלה וקבורת שרה, שליחות העבד ובחירת רבקה, נישואי יצחק ורבקה, נישואי אברהם וקטורה, מות אברהם אבינו, תולדות ישמעאל	ספר מלכים א', פרק א'
תולדות	כ"ה,י"ט – כ"ח,ט'	ק"ו – "עלו"	2,108	77	בני יצחק ורבקה: יעקב ועשו – ההיריון, האופי, הבכורה וכל אחד פונה לדרכו ובאמצע הירידה לגרר	ספר מלאכי, פרק א'
ויצא	כ"ח,י' – ל"ב,ג'	קמ"ה – "מחניים"	2,185	20	יעקב יוצא לחרן, סולם יעקב, המפגש עם רחל, הנישואין ללאה, הולדת בני יעקב, החזרה לכנען והברית עם לבן הארמי	ספר הושע, פרק י"ב
וישלח	ל"ב,ד' – ל"ו	קנ"ד – "קליטה"	2,205	11	המפגש עם עשו, גיד הנשה, התיישבות בשכם, מעשה שכם ודינה ותגובת שמעון ולוי, העלייה לבית אל, מעשה ראובן, ותולדות עשו	ספר עובדיה, פרק א'
וישב	ל"ז – מ'	קי"ב – "יבק"	2,216	14	חיי יוסף – השליחות לשכם, מכירתו, הירידה למצרים, מעשה יהודה ותמר, מעשה אשת פוטיפר, ופתרון חלום שרי פרעה.	ספר עמוס, פרק ב'
מקץ	מ"א – מ"ד,י"ז	קמ"ו – "יחזקיהו"	2,228	5	חלומות פרעה, פתרונם, יוסף כמשנה למלך, הרעב בכל הארצות, האחים באים ושבים עם מזון, יוסף מתכנן את הלקח שילמד אותם	ספר מלכים א', פרק ג'–פרק ד'
ויגש	מ"ד,י"ח – מ"ז,כ"ז	ק"ו – "יהללאל"	2,233	5	התנצחות יהודה עם יוסף, התוועדות יוסף, הזמנת יעקב ובניו למצרים, ירידת בני ישראל למצרים (מתקיימת ברית בין הבתרים), ההתיישבות בארץ גושן, מדיניות כלכלית חדשה במצרים	ספר יחזקאל, פרק ל"ז
ויחי	מ"ז,כ"ח – נ'	פ"ה – "פה"	2,238	71	השבעת יוסף, הברכה לאפרים ומנשה, הברכות לבני יעקב, מות יעקב וקבורתו במסע לוויה מלכותי	ספר מלכים א', פרק ב'

תקופות בספר בראשית

לפי פרשנות מסורתית, ספר בראשית נמשך על פני תקופה של 2,309 שנים: אלפיים השנים הראשונות לבריאת העולם המכונות "אלפיים שנות תוהו, ועוד 309 שנה בחיי האבות הנכללות באלפיים השנים הנקראות "אלפיים שנות תורה". זאת, לפי המקובל במסורת היהודית. וכך מובא במסכת עבודה זרה: ”תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי העולם, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח...” ומבואר בגמרא שאלפיים שנות תוהו נמשכו עד שהגיע אברהם אבינו לגיל 52 שאז, על פי חלק מהמפרשים, החל ללמד אנשים בחרן את דרך התורה. כלומר, אלפיים השנים הראשונות של העולם נקראות "שנות תוהו" מפני שבניגוד לתקופות שבאו אחריו, תקופה זו הייתה בלא תורה בעולם.

לפי פרשנות נוספת, משמעות המילה תוהו היא תהייה. אין זה אי סדר ללא סיבה, אלא תקופה של תהייה ושאלה. כמו "לתהות על קנקנו" שפירושו לשאול שאלה ולנסות להבין. בדומה, המילה "בוהו" באה מהמילה "בהִייה" שפירושה הסתכלות במשהו לא ברור, זהו מבט שעדיין לא נתבררו בו הצורות.^{[דרוש מקור]}

בתקופה זו קמו האימפריות הגדולות: השומרית והאכדית מצפון לארץ ישראל, והמצרית מדרום לארץ ישראל, בעמק הנילוס. לממלכות אלו היו הישגים טכנולוגיים והתפתחה בהן תרבות עירונית כפי שניתן למצוא בממצאים הארכאולוגיים המיוחסים לתקופה זו.

אברהם אבינו הופיע בסוף שנות התוהו, הוא חי בתוך התרבות של ה"תוהו ובוהו". היוזמה שלו לצאת ממנה באה לידי ביטוי במדרש המתאר את שבירת הפסלים ואת לעגו למציאותם. הוא שולל את התרבות הקיימת מעיקרה. בהרס האלילים מבטא אברהם את התנגדותו הגדולה להגשמה ולאלילות. אברהם, בהוראת האלוהים, עוזב את מקומו, ביתו ומשפחתו והולך אל ארץ חדשה. מכאן החלה תקופה חדשה – אלפיים שנות תורה, תקופה שהמשיכה על פני אלפיים שנה והסתיימה בתחילת תקופת האמוראים.

נוסחים שונים

יש כמה נוסחים עיקריים לספר:

• נוסח המסורה – קבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה, וממשיכיהם.
• הוולגטה – הגרסה הלטינית של כתבי הקודש הנוצריים שתרגם הירונימוס במאה הרביעית לספירה.
• תרגום אונקלוס – תרגום יהודי של התורה לארמית, ככל הנראה מהמאה השלישית לספירה.
• נוסח שומרון – אחד מהנוסחים הקדומים של חמישה חומשי תורה. נוסח זה נבדל מנוסח המסורה שבידי היהודים בפרטים רבים.
• תרגום השבעים – תרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס. זהו התרגום הראשון של אסופה מקראית כלשהי.
• חלקים ממגילות מדבר יהודה – כתבי היד העתיקים שנמצאו באיזור ים המלח. קרובים לנוסח המסורה עם הבדלים קטנים רבים, ונראה שהם משקפים נוסחים שונים על רקע התקבעות נוסח המסורה.

באופן כללי, נוסח המסורה הוא הנוסח המקובל על הציבור היהודי על כל גווניו.

חיבורו של הספר לפי ביקורת המקרא

במשך רוב שנות המאה ה-20 הסכימו רוב חוקרי המקרא על השערת התעודות, על פיה חמשת חומשי התורה הגיעו מארבעה מקורות עיקריים.

ארבעת המקורות המשוערים הם (מתוארכים לפי הצעתו של ולהאוזן, שהציע זאת לראשונה):

• המקור היהוויסטי: נכתב כ-950 שנה לפנה"ס בממלכת יהודה.
• המקור האלוהיסטי: נכתב כ-850 שנה לפנה"ס בממלכת ישראל.
• המקור הדברימי: נכתב כ-600 שנה לפנה"ס בתקופת רפורמה דתית בירושלים.
• המקור הכהני: נכתב כ-500 שנה לפנה"ס על ידי כהנים בגלות בבל, אם כי יש המקדימים את זמנו בהיותו נוגע לפירוטי המצוות - דווקא.

בחלוקה כללית, ספר בראשית מקורו בעיקר יהוויסטי, ספר שמות בעיקרו אלוהיסטי, ספרי ויקרא ובמדבר טבועים בחותם המקור הכהני (החוקתי) וספר דברים בעיקרו דברימי. סיפורים חוזרים ונשנים בתורה משמשים את חוקרי-המקרא לזיהוי המקורות הנפרדים, גם אם הם משמשים באותו הספר – כך למשל בספר בראשית משתלבים שני סיפורי בריאה, שתי גרסאות של סיפור המבול, המעידים על שילוב מעודן ומכוון של שני המקורות. בספר שמות למשל מופיע גם המקור הכהני, בצד המקור האלוהיסטי, בדמות קובצי חוקים שונים, וכן הלאה.

חוקרי-המקרא רובם סבורים כי הניסוח הסופי של המקרא (בשילוב כל המקורות הנ"ל, ולאחר כל העריכות) היה תהליך שנמשך עד שלהי המאה ה-6 לפנה"ס.

לגבי הסיבות לעריכת הספרים הסופית עלו בחקר-המקרא השערות רבות, וכיוון אחד הוא "הרשאת האימפריאליזם הפרסי", שהחלה לקבל בתחילת המאה ה-21 תשומת לב רבה. ישנה הסכמה רחבה בין החוקרים שהצמיחה של התשתית הארגונית היהודית בארץ ישראל, בימי שיבת ציון, הייתה תחת השפעה (או לכל הפחות מתן לגיטימיות) מצד השלטון הפרסי, שעודד את צמיחתה של אוטונומיה יהודית מאורגנת באזור ירושלים, מתוך מחשבה על אינטרסים שונים של הממלכה הפרסית. מכאן מסיקים חלק מהחוקרים שהאוטונומיה בירושלים הצריכה חוק יהודי מוגדר ומוסכם אשר יאושר על ידי הממשל הפרסי. זה העלה את הצורך להפיק קוד-חוקים שיהיה מקובל על הכל, ולכן הקבוצות היהודיות איחדו את המסורות שלהן לטקסטים אחידים. בין החוקרים הישראלים ניתן למצוא את פרופ' ברוך שורץ למשל, האומר בחיבורו "התורה וארבע תעודותיה", כי הניסוח הסופי אכן התרחש בימי שיבת ציון, ומדגיש את הצורך לחזק את הזהות היהודית כלפי פנימה – באותם הימים – ולאו דווקא כלפי השלטונות, באותה תקופה סוערת של שיבת ציון וכינון המקדש.

מכל מקום, בחקר-המקרא אין קונצנזוס שהתאוריה הזו (ואף לא אחרת), מהוות הסבר מספק לתהליך שהביא ליצירת "כתבי הקודש", כפי שהם מוכרים לנו – השערת התעודות עצמה זכתה לגישות חולקות או מקבילות (כמו שיטת ה"קטעים" או שיטת ה"רבדים") – כל אחת מהן מחייבת תפישה שונה של ה"אבולוציה" של הטקסט המקראי, וראוי לקרוא גם את מיטב החוקרים הישראלים (כיחזקאל קויפמן או משה קאסוטו), והתייחסותם לצמיחת האמונה היהודית – והפילולוגיה שלה.

סוגה

הסיווג המתאים ביותר לספר בראשית הוא כנראה סוגת ההיסטוריה הקדמונית (antiquarian history) – סגנון ספרותי שמתאר, למשל, את ההופעה הראשונה של בני-האדם, את סיפורי אבות האומה, וגיבורים תרבותיים, וכמו כן מתאר את מקורותיהן של תרבויות, ערים וכיוצא בזה. הדוגמאות המוכרות ביותר של סוגה זו נמצאות בעבודותיהם של ההיסטוריונים היוונים של המאה ה-6 לפנה"ס – כוונתם הייתה לחבר בין משפחות נכבדות מתקופת חייהם לבין עבר מרוחק של גבורה מפוארת, ובתהליך זה לא יצרו הבחנה בכתביהם בין מיתוס, אגדה ועובדות.

בספר בראשית, מכל מקום, תהליך היצירה הסבוך אמור עם-זאת להפוך תערובת זו של מיתוס, אגדה, סאגה, ועובדות למסורת כתובה אחידה ומוסכמת, המעידה בעיקר על שורשי האומה ויעדיה.

השפעת הספר על החברה ועל המדע

הספר מתאר אירועים שונים הנוגעים לבריאת העולם, ראשית התפתחות החיים, ראשית האנושות, המבול, הסיבות למוות, היחסים בין האדם לחיות ולטבע, היסטוריה של האנושות והתפתחות גזעים שונים, מעמדו של האדם בטבע ועוד. במשך אלפי שנים תאור זה היה מקובל כאמת היסטורית מילולית בקרב נוצרים ויהודים, והשפיע מאד גם אל תאור תפיסת העולם באסאלם. תפיסה זו השפיע במשך מאות שנים על המדע, והיתה נקודת המוצא בתחומי מחקר שונים כמו אסטרונומיה, גאולוגיה, היסטוריה וביולוגיה. כל האמונות האלה שנבעו מספר בראשית תפסו בעבר כהיסטוריה עובדתית, המוצגת בתנ"ך בצורה מדויקת ומילולית או שניתן להסיק מהטקסט שלו את כל מה שחשוב. החל מאמצע המאה ה-18 החלו מדענים מתחומים שונים לערער על הכתוב בספר ולפתח תאוריות אחרות לגמרי.

ב-1650 פורסמה כרונולוגיית אשר, שקבעה לפי ספר בראשית, כי העולם נברא בשנת 4004 לפנה"ס

גיל כדור הארץ הוערך על סמך ספר בראשית כבן פחות מ-6000 שנה. מלומדים דתיים נוצרים ויהודים חישבו את תאריך בריאת העולם לפי קריאת האילן היוחסין בבראשית, המספר בן כמה היה כל אב כשנולד בנו הבכור. היו שולי מחלוקת מסוימים, בין היתר בגלל הבדלים בין תרגום השבעים לטקסט העברי; אך רוב הנצרות הפרוטסטנטית קיבלה בדרך כלל את כרונולוגיית אשר ואת התאריך 4004 לפני הספירה, שנקבעו על ידי הארכיבישוף ג'יימס אשר. עם הזמן האמונה בתארוך כזה הלכה והתערערה. דה בופון הניח כי כדור הארץ נוצר כתוצאה מהתגבשות של אבק בין כוכבי בהשפעת הכבידה, וכי הפלנטה שלנו הייתה בתחילתה מסה לוהטת של ברזל. ב-1778 הוא העריך את גיל כדור הארץ באמצעות ניסוי של חימום כדורי ברזל בגדלים שונים, ומדידדת זמן הקרור שלהם, והגיע למסקנה שכדור הארץ קיים 75,000 שנה. הויכוחים בנושא נמשכו עד לתחילת המאה ה-20 כולל טיעונים של צ'ארלס דרווין ושל הלורד קלווין. כיום מוערך גיל כדור הארץ כבן כ-4,500 מיליוני שנים וזאת בשיטות תארוך שונות כמו תיארוך רדיומטרי של דגימות גאולוגיות מכדור הארץ וכן תיארוך מטאוריטים. המחקר המדעי של היסטוריה של כדור הארץ מתאר אירועים ותהליכים שונים - לדוגמא היווצרות הירח או השתנות מבנה האטמוספירה במהלך תקופת "אסון החמצן".

בגאולוגיה, סיפור המבול היה ההסבר במשך מאות שנים לתופעות שונות כמו שיכוב. האורתודוקסים האמינו שהעולם נברא עם אותן גבעות ועמקים, ואותה תפוצה של יבשה וים, כפי שיש כיום, למעט מקומות כמו ים המלח שהשתנה עקב נס. עמדות אלו התערערו בהדרגה ופינו את מקומן לתאוריות מדעיות כמו טקטוניקת הלוחות.

בתחומים כמו אסטרונומיה ופיזיקה גילו עדויות לכך שגיל היקום הוא בן מיליארדי שנים בזכות תורת היחסות ואור של גופים שמיימים עתיקים שמגיע אל כדור הארץ ממרחק מיליארדי שנות אור, וכן תודות לחקר נושאים נוספים כמו חקר קרינת הרקע הקוסמית ופותחו תאוריות כמו המפץ הגדול.

בעקבות ספר בראשית התקיימה תפיסה בביולוגיה לפיה כל המינים הקיימים כיום נבראו לפני כ-6,000 ונותרו כאלה ללא שינוי. תפיסה זו החלה להתערער עם גילוי של מאובנים. תפיסות על בריאה של צמחים, דגים, בעלי חיים והאדם הוחלפה בתאוריית האבולוציה שבה האדם, בעלי החיים והצמחים הם חלק מענף אחד של יצורים אאוקריוטים שהם ענף אחד, בעץ החיים, שמכיל גם שני ענפים אחרים- חיידקים וארכאונים, כאשר שלושת הענפים הללו התפתחו כולם מאב קדמון משותף שהתקיים לפני מיליארדי שנים עם עקבות למוצא משותף שנמצאים ב-DNA. הקשרים בין היצורים החיים השונים באים לידי ביטוי בתחומים שונים - כולל שרידים אבולוציוניים באיברים שונים או התנהגויות, הומולוגיה עמוקה ברצפי DNA, הומולוגיה בין איברים של יצורים שונים ועוד.

לפי ספר בראשית האדם נברא בנפרד מכל בעלי החיים האחרים ואין לו בהכרח שום מוצא גנטי משותף איתם. תפיסה זו נשארה במקומה עד 1871 אז פורסם הספר מוצא האדם. לפי התאוריות והממצאים האדם עצמו אינו מין נפרד מבעלי החיים, אלה סוג של בעל חיים שהתפתח מתוך משפחת קופי האדם ויש לו אב קדמון עם שימפנזים שחי לפני כ-4-8 מיליון שנים, ודמיון גנטי והתנהגותי אליהם. תפיסה זו עוררה זעם והתנגדות רבה מבין חוגים דתיים שניסו להפריך אותה אולם ראיות על אבולוציה של האדם ועל הקשר שלו לעולם החי התפתחו דרך תחומים שונים כמו מציאת מאובנים, מחקר אנטומי, גנטיקה, אמבריולוגיה ועוד. בתחום הגנטי לדוגמא התברר כי ההבדל הגנטי בין אדם לשימפנזה עומד על 1.6% מסך הנוקלאוטידים ב-DNA בלבד - הבדל קטן יותר מההבדל בין שימפנזים והגורילות (ב-2.3% מסך הבסיסים)

תאור התפשטות האדם מאפריקה

על פי ספר בראשית בעקבות המבול נספו כל בני האדם מלבד נח וצאצאיו. לפיכך התפתחו כל העמים החיים מבניהם של שם, חם ויפת. לפי המקרא בני חם ישבו לכאורה במסופוטמיה, בכנען הקדומה ובאפריקה (כולל מצרים), הספר מייחס לשם את האבהות על עמים שונים מאזור המזרח התיכון, כגון אשורים, עילמים, ארמים, יהודים וערבים יפת הוא לכאורה אביהם של עמים אירופאים שונים. בשנות ה-70 של המאה ה-18, חברי בית הספר להיסטוריה של גטינגן עוד השתמשו במונח "עמים שמים". יחד עם המונחים המקבילים – חמים ויפתים. עם השנים הגיעו חוקרים למסקנה כי קבוצת העמים הדוברים שפות שמיות כוללת עמים רבים, כגון: היהודים, הערבים, המלטזים והחבשים והם אינם גזע במובן האנתרופולוגי או הגנטי, שכן יש קרבה גנטית הדוקה יותר בין דוברי שפות שמיות מערביות ומזרחיות, לבין עמים שכנים לא דוברי שפות שמיות, מאשר בינם לבין דוברי שפות שמיות דרומיות. המקרא כלל לא מזכיר עמים רחוקים יותר כמו סינים, אינדונזים, אבורג'ינים ועוד. לפי המחקר המודרני מקור האדם המודרני הוא באפריקה במספר גלי נדידה בתקופות בין 270,000 שנה לבין כ-50,000 שנים.

ממצאים ארכיאולוגים מוצאים כי התרבות האנושית עצמה לא החלה לפני כ-5000 שנה, כפי שמתואר בספר בראשית, אלה היא משתרעת על פני תקופת הפרהיסטוריה למשך כ-2.8 מיליוני שנים. תופעות חברתיות מורכבות כמו דת הופיעו בצורת דתות פריסטוריות בתקופה הפלאוליתית העליונה, לפני כ-50,000 שנה.

לקריאה נוספת

פרשנות ומחקר על הספר

• רחל גלבוע, יחסי בורא-נברא בספר בראשית (בריאת עולם, אדם, אומה), הוצאת כתב, תל אביב, 2018.
• ויינפלד, משה (עורך), ספר בראשית, מתוך סדרת עולם התנ"ך, הוצאת "דברי הימים", תל אביב, 2002.גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• קאסוטו, משה דוד, פירוש על ספר בראשית (סדר בראשית, נח ולך לך), הוצאת מאגנס, ירושלים, 1996.
• קיל, יהודה, ספר בראשית (שלושה כרכים), מתוך סדרת דעת מקרא, מוסד הרב קוק, ירושלים.

• Arnold, Bill T. (2009). Genesis. New Cambridge Bible Commentary. Cambridge: Cambridge University Press.
• Bandstra, Barry L. (1998). Reading the Old Testament. Book Guild. ISBN 1 85776 232 0.
• Bergant, Dianne (2013). Genesis: In the Beginning. Liturgical Press. ISBN 9780814682753.
• Blenkinsopp, Joseph (2011). Creation, Un-creation, Re-creation: A Discursive Commentary on Genesis 1–11. Continuum International Publishing Group. ISBN 9780567372871.
• Brueggemann, Walter (1986). Genesis. Interpretation: A Bible Commentary for Teaching and Preaching. Atlanta: John Knox Press. ISBN 0-8042-3101-X.
• Carr, David M. (2000). "Genesis, Book of". In Freedman, David Noel; Myers, Allen C. (eds.). Eerdmans Dictionary of the Bible. Amsterdam University Press. ISBN 9780567372871.
• Carr, David M. (2021). Genesis 1–11. International Exegetical Commentary on the Old Testament. Stuttgart: Kohlhammer.
• Coats, George W. (1983). Genesis: With an Introduction to Narrative Literature. Forms of the Old Testament Literature 1. Grand Rapids: Eerdmans.
• Cotter, David W (2003). Genesis. Liturgical Press. ISBN 9780814650400.
• De La Torre, Miguel (2011). Genesis. Belief: A Theological Commentary on the Bible. Westminster John Knox Press.
• Fretheim, Terence E. “The Book of Genesis.” In The New Interpreter's Bible. Edited by Leander E. Keck, vol. 1, pp. 319–674. Nashville: Abingdon Press, 1994. ISBN 0-687-27814-7.
• Goldingay, John (2020). Genesis. Baker Commentary on the Old Testament: Pentateuch. Grand Rapids: Baker Academic.
• Gowan, Donald E. (1988). From Eden to Bible: A Commentary on the Book of Genesis 1–11. International Theological Commentary. Grand Rapids: Eerdmans; Edinburgh: Handsel.
• Gunkel, Hermann (1997 [1910]). Genesis. Translated by Mark E. Biddle. Mercer Library of Biblical Studies. Macon, GA: Mercer University Press.
• Hamilton, Victor P (1990). The Book of Genesis: chapters 1–17. Eerdmans. ISBN 9780802825216.
• Hamilton, Victor P (1995). The Book of Genesis: chapters 18–50. Eerdmans. ISBN 9780802823090.
• Hendel, Ronald S. (2024). Genesis 1–11: A New Translation with Introduction and Commentary. Anchor Yale Bible 1A. New Haven: Yale University Press.
• Hirsch, Samson Raphael. The Pentateuch: Genesis. Translated by Isaac Levy. Judaica Press, 2nd edition 1999. ISBN 0-910818-12-6. Originally published as Der Pentateuch uebersetzt und erklaert Frankfurt, 1867–1878.
• Jacob, Benno (1934). Das erste Buch der Tora: Genesis. Berlin: Schocken.
• Kass, Leon R. The Beginning of Wisdom: Reading Genesis. New York: Free Press, 2003. ISBN 0-7432-4299-8.
• Kessler, Martin; Deurloo, Karel Adriaan (2004). A Commentary on Genesis: The Book of Beginnings. Paulist Press. ISBN 9780809142057.
• McKeown, James (2008). Genesis. Eerdmans. ISBN 9780802827050.
• Plaut, Gunther. The Torah: A Modern Commentary (1981), ISBN 0-8074-0055-6
• Rogerson, John William (1991). Genesis 1–11. T&T Clark. ISBN 9780567083388.
• Sacks, Robert D (1990). A Commentary on the Book of Genesis. Edwin Mellen.
• Sarna, Nahum M. The JPS Torah Commentary: Genesis: The Traditional Hebrew Text with the New JPS Translation. Philadelphia: Jewish Publication Society, 1989. ISBN 0-8276-0326-6.
• Skinner, John (1910). Genesis. International Critical Commentary. New York: Charles Scribner's Sons.
• Speiser, E.A. Genesis: Introduction, Translation, and Notes. Anchor Bible. Garden City, NY: Doubleday, 1964. ISBN 0-385-00854-6.
• Towner, Wayne Sibley (2001). Genesis. Westminster John Knox Press. ISBN 9780664252564.
• Turner, Laurence (2009). Genesis, Second Edition. Sheffield Phoenix Press. ISBN 9781906055653.
• Vawter, Bruce (1977). On Genesis: A New Reading. Garden City, NY: Doubleday.
• Von Rad, Gerhard (1972). Genesis: A Commentary. Westminster John Knox Press. ISBN 9780664227456.
• Wenham, Gordon (2003). "Genesis". In James D. G. Dunn, John William Rogerson (ed.). Eerdmans Bible Commentary. Eerdmans. ISBN 9780802837110.
• Westermann, Claus (1984–86 [1974–82]). Genesis. 3 vols. Translated by John J. Scullion. Minneapolis: Augsburg
• Whybray, R.N (2001). "Genesis". In John Barton (ed.). Oxford Bible Commentary. Oxford University Press. ISBN 9780198755005.

עיונים בספר ובנושאים מתוכו

• הרמן גונקל, אגדות בראשית: מבוא לספר בראשית, מוסד ביאליק, ירושלים, 1998 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• יונתן גרוסמן, סדרת נועם, ידיעות ספרים והוצאת תבונות, ארבעה חלקים:
  • בראשית: סיפורן של התחלות, 2017.
  • אברהם: סיפורו של מסע, 2014.
  • יעקב: סיפורה של משפחה, 2019.
  • יוסף: סיפורם של חלומות, 2021.
• מרדכי ברויאר, פרקי בראשית (שני כרכים), הוצאת תבונות, תשנ"ט גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• יצחק בנימיני, צחוק אברהם: פירוש לספר בראשית כתאולוגיה ביקורתית, הוצאת רסלינג, תל אביב, 2011 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• יואל בן-נון, פרקי האבות: עיונים בפרשיות האבות בספר בראשית, הוצאת תבונות, תשס"ג גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• ליאון קאס, ראשית חכמה: קריאה בספר בראשית, הוצאת שלם, ירושלים, 2010 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
• גבי ברזילי, בראשית הייתה משמעות: סיפורי הראשית קריאה עכשווית, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2012 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

קישורים חיצוניים

• בראשית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

טקסט

• ספר בראשית, באתר ויקיטקסט
• ספר בראשית, באתר מקראות גדולות הכתר
• ספר בראשית, באתר "תורת אמת"
• ספר בראשית, באתר מכון ממרא
• ספר בראשית עם 26 מפרשים באתר אשובה

אוספי מאמרים

• בראשית באתר 929 - תנ"ך ביחד
• רשימת מאמרים על ספר בראשית באתר רמב"י
• בראשית, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• מאמרים על ספר בראשית, באתר הניווט בתנ"ך של ארגון נח"ת (כותבים שונים)
• מאמרים רבים בנושא ספר בראשית, אתר דעת, כותבים שונים
• מאגר סיכומים ומשאבים בנושא ספר בראשית על פי פרקים באתר טקסטולוגיה
• תכנים על ספר בראשית באתר של סיון רהב-מאיר

שונות

• הצגה על מפת לוויין של כל המקומות המוזכרים בספר בראשית - לפי פרקים, באתר עלמפה
• אריאל סרי־לוי, מתי נכתב ספר בראשית ולאיזו מטרה?, באתר הארץ, 13 ביוני 2017
• קריאת ספר בראשית בחלל על ידי האסטרונאוטים באפולו 8, ב-24 בדצמבר 1968, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:07) החל מדקה 1:18
• פרשת בראשית בעמקות עם הרב חגי לונדין, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:41)
• אילון גלעד, מה משמעותה של המילה בְּרֵאשִׁית, באתר הארץ, 12 ביולי 2023