שד
מראה
לערך העוסק בפועל בכתיב מקראי שָֹד; ראו סד.
יש להוסיף לדף זה את הערך: שַׁד_(פועל).
שַׁד
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שד |
הגייה* | Shad |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות | זוגי: שָׁדַיִם |
- לשון המקרא איבר נקבי על חזה היונקים, מורכב מבשר, בלוטות חלב ותעלות להובלת חלב, ובראשו פטמה. משמש להנקה.
גזרון
[עריכה]- מקבילות בשפות שמיות אחרות, באותו משמע 'שד', בחילופי ש־ת מהאות הפרוטו־שמית ṯ: ארמית תַּדָּא[1], אוגריתית ṯd (ת֗ד)[2], ערבית ثَدْي (תַ֗דְי) (ערבית ث (ת֗) ← עברית שׁ).
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]
|
סממנים חיצוניים בגוף האדם
פנים - עין - אוזן - אף - פה - שפתיים - לשון - שיניים - גרוגרת כתף - בית חזה - שד - בטן - טבור - אגן - פות - זכרות - אשכים - גב - עכוז - פי הטבעת זרוע - מרפק - אמה - שורש כף היד - כף יד - אצבעות (אגודל, אצבע, אמה, אצבע צרדה, קמיצה, זרת) - ציפורניים ירך - ברך - שוק - קרסול - כף רגל - אצבעות כף הרגל שיער | |
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שד (איבר) |
ציטוטים בוויקיציטוט: שדיים |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדיים |
שֵׁד
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שד |
הגייה* | shed |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ד־ד |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר': שֵׁדִים |
- יצור מיתולוגי על טבעי, בעל כוחות פלאיים. בדרך כלל שלילי.
- ”יִזְבְּחוּ, לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ – אֱלֹהִים, לֹא יְדָעוּם; חֲדָשִׁים מִקָּרֹב בָּאוּ, לֹא שְׂעָרוּם אֲבֹתֵיכֶם.“ (דברים לב, פסוק יז)
- ”וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנוֹתֵיהֶם לַשֵּׁדִים.“ (תהלים קו, פסוק לז)
- ”ואמר ר' ירמיה בן אלעזר כל אותן השנים שהיה אדם הראשון בנידוי הוליד רוחין ושידין ולילין“ (בבלי, מסכת עירובין – דף יח, עמוד ב)
- בהשאלה: מוצלח ומוכשר מאוד במה שהוא עוסק בו.
- שחקן הכדורגל הזה הוא פשוט שד אמיתי: זריז ומתוחכם.
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל. מאכדית: šēdu
- יש הגוזרים משורש שׁ־ד־ד בהוראת: קלקול, השחתה, מכיוון שע"פ אמונת הקדמונים היו השדים מקור הקלקול והריקבון.[3]
צירופים
[עריכה]- הוציא את השד מהבקבוק
- השד העדתי
- השד יודע
- כמי שכפאו שד
- שד משחת
- מוכשר כמו שד
- מחול שדים
- לכל השדים והרוחות
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- غول (תעתיק: ע'וּל)
- רוסית: демон (תעתיק: démon)
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שד (מיתולוגיה) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדים |
שֹׁד
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שוד |
הגייה* | shod |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ד־ד |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | ר׳ שֻׁדִּים (נדיר) |
- לקיחת רכוש הזולת תוך שימוש בכח.
- ”עַל־כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי, אֲמָרֵר בַּבֶּכִי; אַל־תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי, עַל־שֹׁד בַּת־עַמִּי.“ (ישעיהו כב, פסוק ד)
- ”מִשֹּׁד עֲנִיִּים, מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים; עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יהוה, אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ־לוֹ.“ (תהלים יב, פסוק ו)
- ”שֹׁד־רְשָׁעִים יְגוֹרֵם; כִּי מֵאֲנוּ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט.“ (משלי כא, פסוק ז)
גזרון
[עריכה]- אכדית פועל, שַׁדַדֻ šadādu בהוראת למשוך, לסחוב, לאגור. כשם עצם, אִישדוד išdud בהוראת מצאי,אספקה. נגזרת ערבית أُخْدُود בהוראת תעלה
- ארמית-מנדעית - 'שוד' בהוראת זרק, השליך. באוסף יוסף מתתיהו נמצאה קערת השבעה מן המאה 8-9 לסה"נ ובה נכתב - "ותיצטאריא ושודיא", פירוש "וקרע והשלך אותה"
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: robbery
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: שוד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שוד |
- "שֹׁד", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7701)