אזן
מראה
(הופנה מהדף אוזן)
אֹזֶן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אוזן |
הגייה* | ozen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | א־ז־ן א |
דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
נטיות | רבים זוגי: אָזְנַיִם; אֹזֶן־, ר׳ אָזְנֵי־; כ׳ אָזְנִי |
- איבר שמיעה בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים.
- ”כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי“ (איוב כט, פסוק יא)
- ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ“ (קהלת א, פסוק ח)
- ”אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת-דָּל, גַּם-הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה“ (משלי כא, פסוק יג)
- ”סימני כלב ושוטה פיו פתוחה רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין“ (ירושלמי, מסכת יומא – דף מא, עמוד ב)
- קירבתי את האוזן לשפופרת הטלפון כדי להאזין, אך לדאבוני לא הייתה קליטה.
- לשון חז"ל ידית בצידי כלי. ובהשאלה: בדומה.
- "כדי שייצא הרחש מתחת אוזן כלי וישתה" (בבלי)
- ”ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה“ (שיר השירים רבה, פרשה א, סימן ח)
גזרון
[עריכה]- למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות והאפרו-אסייתיות, ביניהן: אוגריתית – 𐎜𐎄𐎐 (אֻדן),[1] ארמית – אוּדְנָא[2] וארמית־סורית – ܐܶܕ݂ܢܳܐ (אֶדְנָא) (חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ); אכדית – uznu; געז – ǝzn, ערבית – أُذْن (אֻדְ'ן); מצרית קדומה ȧṭen[3] ובמילונים עדכניים בצורת אִדְן jdn.
- בניגוד לאטימולוגיה העממית הרווחת, אין כל קשר אטימולוגי בין מילה זו למאזניים או לאיזון. למידע נוסף ראו ערך מאזניים.
- כנראה אין קשר עם המילים בשפות אירופה: בהוראת אוזן - יוונית עתיקה "אוֹס" οὖς, גותית-"אַאוּסִן", אנגלית -ot כתחילית: otoconial, otoconium, otocony.
צירופים וביטויים
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה] איבר שמיעה
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: אוזן |
ציטוטים בוויקיציטוט: אוזן |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוזניים |
השורש אזן א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אִזֵּן
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | איזן |
שורש וגזרה | א־ז־ן ב |
בניין | פִּעֵל |
גזרון
[עריכה]נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: balance
- ספרדית: balancear, equilibrar
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ לוחות UT ’nt IV, 6, 3 Aqht וכן לוח KTU 1.103
- ↑ ”מר בר רב אשי איצטריך אגודא גמלא אשתין אמרו ליה חמתך קאתיא אמר להו באודנה ותיפוק לי משום עלקא תורה“ (בבלי, מסכת בכורות – דף מד, עמוד ב)
- ↑ Egyptian Hieroglyphic Dictionary, E. A. Wallis Budge, 1920, page 103.
- ↑ "אזן (ב)", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 239)
השורש אזן ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אָזֵן
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אזן |
הגייה* | azen |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | א־ז־ן ב |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא אשפת-כלים הנישאת עם הלוחם .
- לשון חז"ל כלי קיבול לציוד משרדי.
- ”לא יצא החייט במחט שבכליו. ולא הלבלר בקולמוס שבאזנו. ולא הבצע בדוגמא שבאזנו. ולא השולחני בדינר שבאזנו“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף ז, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- יחידאי במקרא.יתכן שיבוש של תיבת 'אַזֵר' (כשם עצם) בהוראת חגור. מצוי ביוונית-עתיקה של תרגום השבעים בהגיית: זוני (ζώνη) בהוראת: אזר (אַזֵר) ,חגורה . מצוייה אף באכדית בהגיית: אַזנֻ (𒋢𒀀𒍝𒀭/ azannu) בהוראת: אשפה ב' (של חצים,כלים,וכול')
- עפ"י נוסחי המסורה, כתיב המילה מופיע כחסר בצורה: 'אזנך', אולם בכתבי יד רבים ובדפוסים אחדים מצויה היא בצורת הריבוי בכתיב,בתוספת י' : 'אזניך'. מכיון שנאמרו הדברים לאנשי המחנה בצאתם למלחמה' פירשו כמה מפרשים את המלה אזן מלשון זין הארמית (אל"ף פרוסתטית). אולם המלה זין בהוראת 'כלי-זין' שאולה מהפרסית ואינה עניין למציאות הנשקפת בתקופה ממנה לקוח הפסוק מספר דברים [1].
- (2) השוו לתיבת: זֲינַא ('zyn) השייכת לרובד פרסית אמצעית, בהוראת מדוכה. בפרסית מודרנית זִין (زین) בהוראת אוכף.
מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: quiver, belt(1), mortar(2)
- ספרדית: carcaj, aljaba, cinturón ;(1) mortero (2)
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אזן |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ משה דוד קאסוטו אנציקלופדיה מקראית כרך א, מוסד ביאליק. תש"י - 1950,עמוד: 187