שער האריות
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שער העיר, מבנה אדריכלי, אטרקציה תיירותית  |
| כתובת |
העיר העתיקה |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ארץ ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1538 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1539 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות אסלאמית |
| מידות | |
| גובה |
4 מ' |
| קואורדינטות | 31°46′51″N 35°14′13″E / 31.780833333333°N 35.236944444444°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   שער האריות  | |
  | |
שער האריות (בערבית: باب الأسباط, : "באב אלאסבאט" - "שער השבטים") הוא אחד משערי חומת העיר העתיקה של ירושלים. הוא קרוי כך בשל תבליטי שני זוגות חיות הטרף משני צדדיו, המזכירים אריות. יש הטוענים כי מדובר בברדלסים, שנחשבו בטעות לאריות וקיבעו בכך את השם המוכר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השער נבנה בין השנים 1538–1539, יחד עם שיפוץ ובניית חומות העיר העתיקה על ידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון.
בשנת 1865 הוכנס קו טלגרף לעיר העתיקה דרך שער האריות[1]. בשנת 1913 רבו המקרים בהם ערבים יידו אבנים בסביבות השער על נושאי המטה בהלוויות יהודיות[2]. בסוף ימי השלטון העות'מאני ובתחילת ימי השלטון הבריטי התקיימה ליד השער תחנת משטרה קטנה[3].
במלחמת ששת הימים פרצו הצנחנים לעיר העתיקה דרך השער. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ירושלים שצבא פורץ אל העיר מכיוון מזרח (בעוד הכיבושים האחרים היו מצד צפון, הנוח יותר מבחינה טופוגרפית). במהלך הפריצה נופצו דלתות השער, והן שוקמו לאחר שנתיים, בפברואר 1969[4][5].
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]השער ממוקם בחומה המזרחית בחלקה הצפוני, והוא מוביל אל רחוב "שער האריות" שברובע המוסלמי של העיר העתיקה. בסמוך לצידו החיצוני של השער שוכן בית קברות מוסלמי.
שימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]השער שימש כיציאה הראשית לכיוון הר הזיתים ולבית הקברות היהודי שעליו. התהלוכה של חגיגות נבי מוסא עברה גם היא דרך שער האריות[6]. גם בחזרה מנבי מוסא התקיימה תהלוכה משער האריות להר הבית[7]. השער משמש ככניסה ראשית לעיר העתיקה עבור מוסלמים המבקשים להגיע אל מתחם הר הבית, ועבור צליינים המגיעים אל הויה דולורוזה.
שם השער
[עריכת קוד מקור | עריכה]שני זוגות האריות החקוקים על חזית השער, היו סמלו הרלדי של הסולטאן הממלוכי ביברס (1223-1277). שמו של בַּיְבַּרְס בשפה הקיפצ'קית, שהיא שפת אמו, הוא צירוף המילים בָּאיְ[א] (רב, אדיר, עשיר, אציל) ובַּרְס (פנתר)[8][9]. משום כך סמלו ההרלדי של ביברס הוא חיה מסוגננת, ככל הנראה טורף ממשפחת החתוליים, יש הטוענים שאלו ברדלסים. ככל הנראה תבליטי החתוליים נקבעו בשער בשימוש משני לאחר שנלקחו מאכסנית עולי רגל מוסלמים שהקים ביברס בסמוך למקום ואשר נהרסה.
אגדה עממית קושרת את הופעתם של האריות בשער בחלום מבעית שחלם הסולטאן סולימאן הראשון, ובו נגלו לו אריות כבירים העומדים לטרפו. לאחר שחזר החלום מספר פעמים, הבין הסולטאן שזהו עונש שעלול לבוא עליו משום שלא טרח לבצר ולמגן את ירושלים כהלכה, ובעקבות כך הוא הזדרז להקים את החומה, וקבע את האריות באחד משעריה, זכר לחלום[10].
השער ידוע בשמות נוספים:
- "שער השבטים"[11] שהיה שגור בעיקר בקרב הנוצרים[12] בא לו משיבוש שמו הערבי "أسباط" ("אסבאט")[13].
- "שער יהושפט" על שם כך שהוא פונה אל עמק יהושפט שבנחל קדרון המצוי למרגלותיו.
- שער סטפנוס הקדוש. בדומה לשער שכם, קיימת בקרב הנוצרים מסורת בדבר סקילתו של הקדוש מחוץ לשער. מסורת זו נדדה משער שכם לשער האריות ושוב לשער שכם.
- בערבית הוא קרוי גם "باب ستنا مريم" (באב סיתנא מרים, שער גבירתנו מרים, שהייתה אמו של ישו), על שם מקום המרחץ שהקים הסולטן סולימאן הראשון שנמצא מיד אחרי הכניסה לשער מכיוון מערב[14].
- "באב גת שמנא", על-שם גת שמנים שבנחל קידרון, בה נאספו תלמידי ישו
- "באב אל ע'ור" (שער הבקעה),
- "באב אריחא", שער יריחו
- "באב ברכת בני איסראיל", על שם בריכות ישראל הסמוכות.
- במאה ה-19 כונה גם בפשטות "שער המזרח"[15].
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממרץ 1976 עד החלפתו בשקל ישן ב-1980, הופיע שער האריות על שטר של 5 לירות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ bay ולא bey במשמעות דומה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מגדל הלבנון צופה פני ירושלים, הלבנון, 30 ביוני 1865
- ^ ירושלים, דבר הצריך תיקון, מוריה, 28 בנובמבר 1913
- ^ חדוש תחנת משטרה בעיר העתיקה, דואר היום, 4 ביוני 1928
- ^ דניאל בלוך, שוחררה ירושלים העתיקה, דבר, 8 ביוני 1967
- ^ יוסף צוריאל, דלתות שער האריות יוחלפו מחר בחדשות, מעריב, 10 בפברואר 1969
- ^ החקירה בענייני הפרעות, דואר היום, 27 במאי 1920
נבי מוסה, דבר, 28 באפריל 1929 - ^ חוזרים מנבי מוסה, דואר היום, 3 במאי 1929
חוגגי נבי מוסה חוזרים, דבר, 29 באפריל 1932 - ^ Heghnar Zeitlian Watenpaugh (2004). The image of an Ottoman city: imperial architecture and urban experience in Aleppo in the 16th and 17th centuries. Brill. p. 198. ISBN 90-04-12454-3.
- ^ Caroline Williams (2008). Islamic Monuments in Cairo: The Practical Guide; New Revised Edition. The American University in Cairo Press. p. 185. ISBN 9789774162053.
- ^ د. يوسف سعيد النتشة, باب الأسباط. 945/1538-1539, المكتب الفني لبرنامج اعمار البلدة القديمة في القدس
- ^ עזרת סופרים, המליץ, 8 במאי 1889
- ^ אברהם משה לונץ, התשובה להשאלה ע"ד כותל המערבי, השקפה, 12 בדצמבר 1906
- ^ חיים מיכל מיכלין, ארץ ישראל, דואר היום, 21 בנובמבר 1921
- ^ د. يوسف سعيد النتشة, باب الأسباط. 945/1538-1539, المكتب الفني لبرنامج اعمار البلدة القديمة في القدس
- ^ אזיע, הלבנון, 27 בנובמבר 1872
ברוכים הבאים בשם ה', חבצלת, 6 במאי 1887
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • השער החדש • שער יפו • שער ציון • שער האשפות • שער הרחמים • שערי חולדה | ||||||||
