שער שכם
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אסופת פרטי מידע לא מאורגנת; אין הבחנה בין קדם לאחרית, חשוב לזניח; שגיאות כתיב רבות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אסופת פרטי מידע לא מאורגנת; אין הבחנה בין קדם לאחרית, חשוב לזניח; שגיאות כתיב רבות. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
שער העיר, מבנה אדריכלי, אטרקציה תיירותית  |
| על שם | שכם |
| כתובת |
העיר העתיקה |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1537 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1537 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות אסלאמית |
| קואורדינטות | 31°46′54″N 35°13′50″E / 31.781639°N 35.2305°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   שער שכם   | |
  | |
שער שכם (בערבית: باب العامود, תעתיק: "באב אל-עאמוד") נחשב לשער היפה והמפואר בשערי חומת ירושלים העות'מאנית. השער נבנה בתקופה העות'מאנית בהוראת הסולטאן סולימאן המפואר בשנת 1538.
השער נקרא בעברית "שער שכם" משום שממנו יצאה הדרך צפונה, לעבר שכם. ברוב השפות האחרות הוא נקרא "שער דמשק" (Damascus Gate), מאותה סיבה: הדרך צפונה הובילה בהמשך לעבר העיר דמשק. בערבית הוא נקרא "באב אל-עאמוד" (שער העמוד) על שם העמוד הרומי שניצב בעבר בכיכר השער. יש סברה ש"שער אפרים" הנזכר במקורות שונים היה בתקופת שיבת ציון ובתקופת הבית השני במקום שבו נמצא כיום שער שכם.[1]
בסמוך לשער (בין חומות העיר העתיקה) שוכן מוזיאון הכיכר הרומית, וממזרח לו (מחוץ לחומות) נמצאת מערת צדקיהו. אל השער מובילות מעלות הדר והדס, שתי לוחמות מג"ב, שהגנו על המקום ונפלו על משמרתן.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבנים קודמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שער שכם העות'מאני נבנה על גבי חורבות קדומות. מתחתיו נמצאים רבדים אחדים של מבנים קדומים.
ברובד התחתון נמצאים שרידי מגדל שער מהמאה ה-1 לפנה"ס שבנה המלך הורדוס בתקופת בית שני. מעליהם, שרידי שער ניצחון, שעמד בגבולה הצפוני של ירושלים בתקופה הרומית, כאשר העיר נקראה איליה קפיטולינה. העיר הרומית נבנתה לפי החלטתו של הקיסר הרומי אדריאנוס במאה ה-2. השער הרומי וחלק ניכר מהכיכר נחשפו בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בתקופת המנדט הבריטי. הוא כלל שלושה פתחים, מהם נותר שלם רק המזרחי שבהם. המסדרון שמאחוריו מוליך אל חלקו הפנימי של מגדל השער המזרחי, אחד משני המגדלים שניצבים משני צדי השער. המגדל השתמר למלוא גובהו, 12 מטרים, ורק תקרתו היא תוספת מאוחרת. גרם המדרגות שהוליך לראש המגדל השתמר בצורתו המקורית (וכיום מוביל לטיילת החומות).
במאות ה-7 עד ה-10, בתקופה הערבית הקדומה, חלו שינויים במבני השער ובאזור שלידו. חלק מן הפתחים נסתמו, המגדלים הפכו לבתי בד לתעשיית השמן, חדרי המדרגות הפכו לבורות מים, ונבנו בורות מים גדולים לפני השער מבחוץ. במאה ה-12, בהתקופה הצלבנית, נסתם השער, ושער אחר חדש נבנה במפלס גבוה יותר צפונה ממנו. בכיכר שממול השער בין החומות נבנו בתים ורחוב. בתים אלו שופצו במאות ה-13 עד ה-15 בתקופה הממלוכית, וכן נוספו מבני קמרונות בהמשך הרחוב דרומה.
השער העות'מאני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1538, בתקופה העות'מאנית, נבנה השער הנוכחי, כחלק מהחומה העות'מאנית, כאמור על גבי השער הרומי שחלק ממנו נהרס. המגדלים הרומיים שימשו כיסודות למגדלים העות'מאניים, ובחדרים הצלבניים-ממלוכיים נבנו קירות עבים, אשר שימשו כיסודות לשער העות'מאני. מבנה השער מפותל, כמו בשערים קדומים רבים, כאשר על הנכנסים נכפית הליכה מפותלת, פנייה שמאלה וימינה, וזאת על מנת למנוע מאויב המסתער על השער להיכנס במהירות אל תוך העיר.
במאה ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-20 נחפר אזור השער בשנים 1934–1937.
במהלך דצמבר 1947 ביצע אצ"ל סדרה של פיגועי טרור באזור השער:
- ב-13 בדצמבר 1947, נהרגו 10 אנשים ו-50 נפצעו לאחר שאנשי האצ"ל הטילו שתי פצצות אל תור ההמון ליד השער שכם. שתי הפצצות, שהורכבו בתור פחי נפט ושמשקלן נאמד ב-50 ק"ג, הוטלו מתוך שתי מכוניות שחורות, שבהן נסעו 4 אנשים, לבושים כערבים. הפצצות פיזרו רסיסי ברזל על הכיכר שלפני השער, ששימשה כתחנת האוטובוסים הראשית ליישובי האזור, מספר אוטובוסים נפגעו, תחנת הדלק במקום עלתה באש, שני מחסנים קטנים בקרבת מקום התמוטטו ובית הקפה הערבי שמול השער נהרס כמעט כליל.[3][4]
- ב-29 בדצמבר 1947, 2 שוטרים בריטים ו-36 אזרחים נהרגו מפצצה שנזרקה על ידי פעיל אצ"ל מתוך מונית.[5]
בשנות ה-60 של המאה ה-20, בתקופת השלטון הירדנית, נבנה גשר מעל לשרידים הקדומים, ונערכו חפירות ארכאולוגיות בשנים 1964–1967. חפירות ארכאולוגיות נערכו שוב במתחם השער בשנים 1980–1984, וכן יושמה אז תוכנית לשימורו.[6]
במאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המאה ה-21 נבנתה כניסה חדשה דמוית אמפיתיאטרון על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים בחזית השער. הכניסה כוללת מערכות של מדרגות לכניסה וליציאה מהעיר העתיקה וכ-500 מקומות ישיבה מול השער. בשנת 2011 סיימה הרשות לפיתוח ירושלים, בשיתוף עם רשות העתיקות ובמימון משרד ראש הממשלה, מיזם כולל לשיקום שער שכם, ובמסגרתו שוחזר הכתר המפואר שבראש השער שניצב עד לפני 460 שנה.
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים כולל תחנה מול שער שכם.
במסגרת גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) שער שכם הפך למוקד טרור שהתרכזו בו פיגועים רבים. במהלך גל הטרור נעשו בסביבתו 11 פיגועים וניסיונות לפיגועים, שבהן נרצחה ישראלית (שוטרת מג"ב הדר כהן) ובנוסף נפצעו 7 ישראלים. מרבית המחבלים חוסלו בידי כוחות הביטחון שבמקום.
כמו כן, ביוני 2017, ביצעו 3 מחבלים פלסטיניים פיגוע משולב בו נפצעו 5 בני אדם, בהם שוטרת מג"ב הדס מלכא שנפצעה אנוש, ומאוחר יותר מתה מפצעיה.
בשנת 2020 נקרא שם רחבת שער שכם והמדרגות העולות ממנה "מעלות הדר והדס", על שם הדר כהן והדס מלכא שנרצחו בפגועי גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)[7]
בחודש רמדאן 2021 פרצו מהומות בשער שכם, לאחר שהמשטרה חסמה את המדרגות, עליהן נוהגים תושבי מזרח העיר להתכנס בלילות רמדאן. עשרות מתפרעים ערבים התעמתו עם המשטרה במשך מספר לילות, פגעו ביהודים שעברו במקום והזיקו לרכוש.[8]
באוקטובר 2021 החלו שוב מהומות בשער שכם.
קילומטר האפס הראשון בארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכיכר שכנה בעבר "רחבה פנימית" בין החומות מול השער. בעבר ניצב בעת העתיקה עמוד ניצחון רומי, המופיע במפת מידבא, ובגללו נקרא השער בערבית "באב אל-עאמוד". בשל העמוד הזה היה מקובל במחקר שמשער שכם מדדו את המרחק אל ערים אחרות (אבן מיל) ובגלל הסיבה ששער זה פונה אל כיוון הצפון. דעה אחרת היא שנקודת האפס הייתה במרכז הדרכים האימפריאליות שנמצאת במפגש הרחובות הראשים של ירושלים (הקרדו והשוק - רחוב דוד של היום) [9]
לאחר מכן בתקופת "המנדט הבריטי" נקבעה נקודת המדידה בשער יפו הסמוך.
חשיבותו כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]השער משמש בעיקר כשער המקשר בין העיר העתיקה ושכונות מזרח ירושלים שמחוצה לה, והוא פתוח לשימוש הולכי רגל בלבד. בימי שישי עוברים בשער אלפי פלסטינים בדרכם מרחבי יהודה ושומרון אל תפילות במסגד אל-אקצא שעל הר הבית. בשבתות ובחגים, עוברים בשער יהודים רבים בדרכם אל הכותל, וכן בליל שבת בחזרתם מתפילת ערבית בכותל.
דימויו של שער שכם הופיע בשטר של 50 לירות (עוצב ב-1973), שהנפיק בנק ישראל והילך בשנים 1978-1984,[10] וכן הופיע דימויו בשטר של 5 שקלים (עוצב ב-1978) שהילך בשנים 1980-1986.[10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר בן-דוב, אדם ואבן בירושלים, מודן הוצאה לאור, 1989.
- Geva H. and Bahat D., Architectural and Chronological Aspects of the Ancient Damascus Gate Area, Israel Exploration Journal 48, 1998, pp. 229-230
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסי וייס, ירושלים העתיקה: שוחזר 'כתר' שער שכם, באתר כיכר השבת
- סיור וירטואלי בשער שכם (אורכב 27.11.2017 בארכיון Wayback Machine)
- https://m.facebook.com/ILBorderPolice/videos/815847872483443/
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' בן ציון לוריא, דברי סנבלט אל מול החומה הנבנית, באתר תנך (המכללה האקדמית הרצוג)
- ^ יורי ילון, "מותיר בנו גאווה": לוחמות מג"ב שנרצחו בשער שכם הונצחו במקום, באתר ישראל היום, 16.11.2020
- ^ הבריטים יירו, הארץ, 16 בדצמבר 1947
- ^ פצצת־חבית בשער שכס, הַבֹּקֶר, 30 בדצמבר 1947
- ^ 35 ערבים בהרגו בהתפוצצות בשער שכם, הארץ, 31 בדצמבר 1947
הנער כהן ישוחרר נעצר לאחר הטלת הפצצה ליד שער שכם, המשקיף, 21 בינואר 1948 - ^ ראו: אלי שילר, שיקום שער שכם, ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו, אריאל, 45-44, (עורך: אלי שילר), ירושלים 1986, עמ' 151-148.
- ^ חזקי ברוך, מעלות הדר והדס ז"ל בשער שכם שבבירה נחנכו בטקס מרגש. "מסר ואמירה בנוגע לערכים ראויים"., באתר ערוץ 7, 15 בנובמבר 2020
- ^ יום חמישי ברציפות: מהומות בשער שכם בירושלים, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
- ^ שלומית וקסלר-בדולח, הקרדו המערבי של איליה קפיטולינה, הדקומנוס ונקודת ההתחלה של הדרכים האימפריאליות, ירושלים וארץ ישראל 10-11, 2018, עמ' 211-230
- ^ 1 2 ראו: דימוי שער שכם.
| אתרי העיר העתיקה של ירושלים | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 | ||||||||
| שערי ירושלים | ||||||||
|
שער האריות • שער הפרחים • שער שכם • השער החדש • שער יפו • שער ציון • שער האשפות • שער הרחמים • שערי חולדה | ||||||||