נחל קדרון

נחל קדרון
وَادِي النَّارِ
	נחל קדרון על רקע הרי מדבר יהודה, לצידו מנזר המר סבא
מידע כללי
מוצא	ירושלים העתיקה
יובלים	נחל אצל, נחל גורפן
שפך	ים המלח
מדינות באגן הניקוז	ישראל
	(למפת ירושלים העתיקה רגילה) מוצא נחל קדרון

נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ־34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ־115 קמ"ר.

נחל קדרון היה במשך שנים רבות אחד הנחלים המזוהמים בישראל. סיבת הזיהום היא שפכים, בעיקר של מזרח ירושלים, המוזרמים אל הנחל ללא טיהור או אחרי טיהור חלקי בלבד. ביוני 2020, החל מיזם שיקום הנחל הכולל הנחת תשתית הולכת שפכים חדשה, פינוי פסולת בניין ואשפה, וקליטת כל השפכים במתקן טיהור השפכים "אוג" סמוך לצפון ים המלח^[1].

מקור השם

ישנן מספר השערות אודות מקור שמו של הנחל: ההשערה הראשונה מתייחסת לפירוש המילה "קדר" כ"חושך". חלק מערוץ הנחל המוקף הרים גבוהים שיוצרים בו אפלה. השנייה מתייחסת אף היא לפירוש המילה "קדר" כ"חושך", אך היא מתייחסת לנחל כמקום של קבורה וטומאה, שכן בו נקברו אישים חשובים מימי תקופת בית שני. לפי ההשערה השלישית, "קדרון" נובע מצורת ה"קדרה" שיוצר הנחל במפגשו עם גיא בן הינום. השערה רביעית מייחסת את מקור שם הנחל הוא לבתי המלאכה של הקדרים שהיו בו.

תוואי הזרימה

נחל קדרון בירושלים, יד אבשלום מבצבץ מימין וכנסיית כל העמים בגת שמנים משמאל

את דרכו מירושלים לרמת המדבר, עושה נחל קדרון בכיוון לא רגיל לנחלי מדבר יהודה, מצפון לדרום. רק עם כניסת הנחל לתחום מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, בסמוך לח'רבת חרד'אן, משתנה בחריפות כיוונו של הנחל, והוא זורם ממערב-דרום-מערב למזרח-צפון-מזרח. רוב אורכו של הנחל, הוא בתחום המסלע הקירטוני הרך של רמת מדבר יהודה, והוא רדוד ומתון. במקום בו חוצה הנחל את קמר מעון-מר סבא, הוא יוצר קניון עמוק. אורכו של קניון זה כ־2.5 ק"מ, ועומקו מגיע ל־80 מטר. קירות הקניון אינם זקופים, כך שרחבו בקרקעיתו כ־30 מטר, בעוד רחבו בין שפותיו כ־150 מטר.

קניון נוסף נמצא באזור במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה. אורכו של קניון זה כ־1.5 ק"מ, ועומקו מגיע ל־200 מטר ויותר. קניון זה שונה משאר הקניונים הגדולים של מדבר יהודה שנוצרו משחיקת המים, ולכן הם רחבים מאוד, ומתחילים במפל פרסה גדול. קניון זה, לעומת זאת, עובר בקו שבר, שכיוונו מזרח-מערב, ולכן חתכו צר מאוד - רוחבו בתחתיתו הוא כ־10 מטרים בלבד, ואף יציאתו מתחום מצוק ההעתקים הוא בסדק צר, ולא בשער מצוקים גדול כמו בנחלים הגדולים של מדבר יהודה. קניון זה יורד בסדרת מפלים נמוכים שגובהם 4–20 מטרים.

בקניון העליון של הנחל נמצא מנזר מר סבא, ושרידים של עוד שני אתרי נזירות: מנזר תיאודוסיוס וסנטה סופיה. מערות קרסטיות רבות בנחל, שימשו ככוכי התבודדות לנזירי האזור, וחלקן עדיין משמש למטרה זו.

מאפיקו של קניון זה, יוצאת אמת מים ארוכה, שהוליכה מי שיטפונות מנחל קדרון למצודת הורקניה. חלקים מאמה זו חצובים בסלע, חלקים אחרים בנויים אבן ומטויחים, וקטעים מסוימים שלה נעזרים בקירות תמך שגובהם מגיע ל־15 מטרים. רובה של אמה זו השתמר בצורה טובה למדי.

נחל קדרון וירושלים

לאורך רוב ההיסטוריה נחשב נחל קדרון, היורד מהר הצופים, לגבולה הגאוגרפי והמוניציפלי של ירושלים. כאשר שלמה המלך גוזר על שמעי בן גרא שלא לצאת מירושלים, הוא מציין את נחל קדרון כקצה תחום העיר: ”וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵה-לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם; וְלֹא-תֵצֵא מִשָּׁם, אָנֶה וָאָנָה. וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, וְעָבַרְתָּ אֶת נַחַל קִדְרוֹן יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי מוֹת תָּמוּת דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ.” (ספר מלכים א', פרק ב', פסוקים ל"ו–ל"ז). גם כשדוד בורח מירושלים מפני אבשלום בנו, הנחל מצוין כגבול העיר: ”וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל, וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים; וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵר בְּנַחַל קִדְרוֹן, וְכָל-הָעָם עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר.” (ספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ג). כאמור, הנחל שימש מקומם של בתי היוצר של קדרי ירושלים, ובהמשך כנקרופוליס של העיר. בזמן בית שני הוזרמו לנחל שפכים מבית המקדש (משנה, מסכת יומא, פרק ה', משנה ו'). בין הקברים הידועים המצויים בנחל נמצאים יד אבשלום, קבר בני חזיר, קבר זכריה וקבר רבי עובדיה מברטנורה.

בירמיהו מוזכר נחל קדרון כאחד הגבולות שמסמלים את בניין העיר ירושלים באחרית הימים. ”וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל השרמות [הַשְּׁדֵמוֹת] עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יִנָּתֵשׁ וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם.” (ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוקים ל"ז–ל"ט)