רעידת האדמה באיזמיט (1999)
 | |
| הרס באיזמיט לאחר רעידת האדמה | |
| סוג | רעידת אדמה |
|---|---|
| תאריך התרחשות |
17 באוגוסט 1999  |
| שעה | 03:01 |
| משך האסון | 45 שניות |
| מגניטודה | 7.4 בסולם מגניטודה לפי מומנט |
| מוקד |
גלג'יק, נפת קוג'אלי,  טורקיה |
| הרוגים | 17,127 |
| פצועים | 43,953 |
| נעדרים | 505 |
| חסרי קורת גג | 600,000 |
| נזק | 100,000 בניינים קרסו |
| קואורדינטות | 40°42′07″N 29°59′13″E / 40.702°N 29.987°E |
  | |
בליל 17 באוגוסט 1999, פקדה את צפון־מערב טורקיה, רעידת אדמה במגניטודה 7.4 בסולם מגניטודה לפי מומנט, ואשר נודעה לאחר מכן כרעידת האדמה באיזמיט (או קוג'אלי) (1999), ובקיצור רעידת איזמיט או רעידת קוג'אלי (בטורקית: İzmit veya Kocaeli depremi). קוג'אלי הוא שמה של הנפה הטורקית בה נמצא מוקד רעידת האדמה, ואיזמיט או קוג'אלי הם שמות חליפיים לבירתה של נפה זו שבטורקיה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]העתק צפון אנטוליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – העתק צפון אנטוליה
העתק צפון אנטוליה (בטורקית: KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) הוא העתק החוצה את טורקיה מאזור ימת ואן במזרח ועד ים השיש במערב, ומקביל, פחות או יותר, לחופי הים השחור שמצפון למדינה.
כבר במאה ה-4 תיעד ההיסטוריון הרומי אמיאנוס מרסלינוס את רעידת האדמה אשר התרחשה אור ליום 24 באוגוסט 358 ופגעה בכ-150 ערים לאורך ההעתק, מפונטוס במזרח ועד מקדוניה במערב. ברעידת אדמה זו חרבה העיר ניקומדיה (עיר הבירה של ביתיניה ואיזמיט המודרנית), ובתיה שהיו בנויים על מורדות הגבעות, התמוטטו וקרסו על אלה שניצבו תחתיהם. בעקבות רעידת האדמה פרצה בעיר שרפה אשר כילתה אותה לחלוטין במשך חמישה ימים.
רעידות האדמה לאורך ההעתק תועדו באופן עקבי למדי החל במאה ה-10 לספירה לפחות, ונתגלה כי הן מתרחשות בהקבצים הנמשכים כמה עשרות שנים בכל פעם, כשבכל הקבץ מתקדמות רעידות האדמה לאורך ההעתק בכיוון אחיד, מזרחה או מערבה, וגורמות לרעידות הבאות. ההעתק הוא גבול חילוף (Transform boundary) בין לוחות, ולוח אנטוליה מדרום לו נע מערבה בקצב של עד 20 ס"מ בשנה ביחס ללוח האירו-אסיאתי שמצפון לו.
הקבץ רעידות האדמה האחרון החל באמצע המאה ה-20, ועד סופה נמנו שבע רעידות אדמה במגניטודה 7.0 לפחות. רעידת אדמה במגניטודה 7.9 התרחשה בעיר ארזינג'אן (Erzincan) במזרח אנטוליה ב-26 בדצמבר 1939, והיא נחשבת לרעידת האדמה הקשה ביותר שפקדה את טורקיה במאה ה-20 (מספר הקורבנות הרשמי הוא 32,962, אך קיימות הערכות של עד 160,000 הרוגים). מאז התקדמו רעידות האדמה מערבה, וב-22 ביולי 1967 רעדה האדמה במגניטודה 7.2 סמוך לעיר אדאפזרי (Adapazarı) שבנפת סקריה (Sakarya ili). הנפה הצמודה לאחרונה ממערב היא נפת קוג'אלי שלחופי מפרץ איזמיט בים השיש. בהתאם למודל החיזוי, צפויה הייתה רעידת אדמה חזקה להתרחש באזור זה של צפון מערב טורקיה במהלך הרבע האחרון של המאה ה-20 או בתחילת המאה ה-21.
האזור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סביב ים השיש מתגוררים למעלה מ-20 מיליון בני אדם, כ-16 מיליון מהם בשטח המטרופוליני של איסטנבול, שהם 30% מאוכלוסיית המדינה (לפי מפקד האוכלוסין הרשמי בשנת 2000 מנתה אוכלוסיית טורקיה 67,803,000 תושבים). צפיפות האוכלוסייה באזור התופס פחות מ-10% משטח המדינה, גבוהה באופן ניכר מהממוצע הארצי.
האזור הוא גם אחד ממרכזי התעשייה החשובים בטורקיה, וחלק ניכר מהתעשייה הכבדה במדינה, ובכלל זה תעשיות רכב, פלדה, מלט, נייר ותעשייה פטרוכימית, מתרכז בו. כך לדוגמה טיפל מפעל הזיקוק "טיפרש" (Tüpraş, Turkish Petroleum Refineries) בקרפז (Körfez) ממערב לעיר איזמיט, בשליש מכמות הנפט במדינה, והיה המתקן התעשייתי הגדול בטורקיה והשביעי בגודלו באירופה.
באזור הניצב בפתחו המזרחי של גשר היבשה הצר בין אסיה לאירופה, עוברים כל צירי התחבורה היבשתית (כבישים ומס"ב) בין אנטוליה ואיסטנבול, והלאה ממנה לתראקיה ולאירופה.
רעידת האדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירועי ליל 17 באוגוסט 1999
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בליל 17 באוגוסט 1999 בשעה 03:01:37 השתחרר הלחץ שנבנה לאורך העתק צפון אנטוליה ברעידת אדמה אלימה במגניטודה 7.4. מוקד הרעש (Epicenter) היה בעומק של 17 ק"מ מתחת לעיר גלג'יק (Gölcük), קילומטרים ספורים מדרום לעיר איזמיט ולמפרץ איזמיט. רעידת האדמה גרמה לתנועה לאורך קרע של כ-150 ק"מ בהעתק צפון אנטוליה, מדוזג'ה (Düzce) במזרח, דרך מפרץ איזמיט, ועד לים השיש במערב. לאורך הקרע נמדדו העתקים של 2.5 עד 4 מטרים, ושיא של 5.7 מטרים סמוך לאקיאזי (Akyazı) מזרחית לאיזמיט. רעידת האדמה נמשכה 45 שניות והורגשה גם באנקרה ובאיזמיר, מרחק של מאות קילומטרים מהמוקד.
מיד לאחר רעידת האדמה נסוגו מימיו של מפרץ איזמיט לאורך שני צידיו, ולאחר מכן פגע בהם גל צונאמי שהתנשא לגובה ממוצע של 2.5 מטרים ועד 4 מטרים בגלג'יק עצמה. הנזק הקשה ביותר מגל הצונאמי התרחש בחופי הערים קראמורסל (Karamürsel) וגלג'יק ובבסיס חיל הים הטורקי הסמוך לאחרונה, וחלק מהאזור שקע תחת המים עקב תזוזות הקרקע ושקיעתה.
20 דקות לאחר רעידת האדמה העיקרית התרחשה רעידת המשנה החזקה הראשונה במגניטודה 4.6, ובמשך הימים הבאים התרחשו מספר רעידות משנה נוספות במגניטודה גבוהה מ-4.0. רוב רעידות המשנה התרחשו מזרחית למוקד רעידת האדמה העיקרית בגלג'יק.
הנזק
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההערכות הראשונות של כ-40,000 קורבנות התבררו כמופרזות, ובסיום פעולות החילוץ קבעו הרשויות הטורקיות כי מספר ההרוגים כתוצאה מרעידת האדמה עמד על 17,480 בני אדם ו-505 נעדרים. עם זאת, גם נתונים אלה מוטלים בספק וסביר שמספר ההרוגים גבוה בהרבה. לנתונים יש להוסיף מספר בלתי ידוע של חסרי קורת גג שאיבדו את חייהם במשך החורף של 1999–2000. מספר הפצועים הוערך ב-43,953 בני אדם ואילו מספרם של חסרי קורת גג הוערך בכ-600,000 (החששות הראשונים דיברו במיליון איש לפחות). מדינות רבות חשו לעזרתה של טורקיה ומשלחות חילוץ מ-12 מדינות הגיעו לאזור האסון. גם משלחת ישראלית של פיקוד העורף שזכתה להערכה רבה על פועלה, השתתפה במאמצי ההצלה, ואף חילצה את הילדה הישראלית שירן פרנקו מהריסות בניין[1]. באזור הוקמו ערי אוהלים למען הפליטים, וההרוגים נקברו בקברי אחים על מנת למנוע התפשטות מחלות במזג האוויר החם של חודש אוגוסט.
גם הנזק לרכוש היה עצום. למעלה מ-100,000 בניינים, רובם בתי מגורים, קרסו במהלך רעידת האדמה ולאחריה, או שהרשויות נאלצו להרסם בשל הנזק הרב שנגרם להם. מספר גדול יותר של מבנים נפגע באורח קל יותר. רוב הבנינים שנפגעו באורח חמור היו בני 4 עד 8 קומות ונבנו בשיטת ההרכבה במקום (Prefabricated buildings). הסתבר כי בנינים אלה, אשר קרסו בצורה אנכית אופיינית, כמו גם בנינים אחרים, נבנו אגב סטיה מהתקנים המתחייבים מרגישותו של האזור לפעילות סייסמית ומהוראות החוק. עוד הסתבר כי בבניית רבים מהבנינים נעשה שימוש בחומרי בנייה בלתי מתאימים או מאיכות נמוכה, כי איכות הביצוע עצמו הייתה ירודה, וכי בנינים רבים הוקמו על העתקים פעילים במודע ובהיתר הרשויות. חוקרים אשר בחנו את הנזק, התרשמו כי הבתים שהוקמו בשנים האחרונות לפני קרות רעידת האדמה סבלו מהנזק הכבד ביותר, ומכך הסיקו על התדרדרות בנורמות הבניה במדינה.
גם מבנים ומתקני התעשייה המרוכזים בצפיפות באזור ספגו נזקים כבדים. נזק קשה נגרם לתשלובת בתי הזיקוק של "טיפרש" שכלל התמוטטות מבנים, מגדלי קירור ומנופים וכן פגיעה קשה בצנרת הנפט. אש שפרצה במקום השתוללה משך מספר ימים והביאה לפינוי כל האוכלוסייה ברדיוס של כ-5 ק"מ מהאתר. החוקרים התרשמו כי גם המבנים התעשייתיים שהוקמו ברובם לאחר שנות השישים של המאה ה-20, סבלו מתקני בנייה ירודים, ולמעשה שום אתר תעשייתי חשוב באזור הרעש לא חמק מנזקים בהיקף רחב. בנוסף נגרם נזק לנמלי הים בסביבה, במיוחד לבסיס חיל הים הטורקי בגלג'יק, וכן לציוד וסחורה.
רעידת המשנה בדוזג'ה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פחות משלושה חודשים לאחר רעידת האדמה באיזמיט, ב-12 בנובמבר 1999, פקדה את האזור רעידת המשנה החזקה ביותר, במגניטודה 7.2. מוקד הרעידה שגבתה לבדה 763 קורבנות, היה בדוזג'ה, כ-120 ק"מ מזרחית לאיזמיט ולמוקד הרעידה העיקרית. דוזג'ה נפגעה גם ברעידה העיקרית.
מסקנות ותוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המסקנה החשובה ביותר מרעידת האדמה באיזמיט הייתה שמודל התנהגות העתק צפון אנטוליה זכה לאישוש נוסף. בשל עוצמתה של רעידת איזמיט העריכו המומחים כי אנרגיה רבה השתחררה באירוע וכי לא צפויה רעידת אדמה בעוצמה דומה בשנים הקרובות. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהקבץ רעידות האדמה, שהחל ב-1939 בארזינג'אן במזרח אנטוליה, הגיע למרחק של 85 ק"מ בלבד ממזרח לאיסטנבול. נזקי רעידת איזמיט הורגשו היטב באיסטנבול, והוערך שכ-200 מתושבי המטרופולין נהרגו במהלכה, מעל 3,000 נפצעו, ונזק נגרם לבניינים רבים בעיר.
- רעידת איזמיט עוררה עניין בינלאומי נרחב בשל כך שהצביעה על התוצאות הקשות של בנייה ופיתוח לאורך העתקים גאולוגיים פעילים. חוקרים הצביעו על הדמיון הרב שבין מאפייני העתק צפון אנטוליה לאלה של העתק סן אנדראס בקליפורניה (מהות וגודל), ובין ריכוז מתקני התעשייה הכבדה לחופי מפרץ איזמיט לבין הריכוז העצום ממנו של מתקני תעשייה ואחסון חומרים מסוכנים סביב מפרץ טוקיו ביפן.
- מסקנה נוספת שהתחזקה בעקבות רעידת איזמיט הייתה כי למרות ממדיו הקטנים של ים השיש, עשויים גלי צונאמי הרסניים להיווצר, בהתקיים התנאים המתאימים לכך, גם בו (ידועים מספר מקרים בעבר בהם נוצרו בים גלי צונאמי בהיקף קטן יותר).
- תוצאות רעידת איזמיט גרמו לסערה ציבורית חסרת תקדים בטורקיה. ממצאי המומחים וועדות החקירה העלו כי חייהם של רבים היו ניצלים וכי הנזק לרכוש היה מתון בהרבה, לו היו הנוגעים בדבר מקפידים על הוראות התכנון והבניה. העובדה כי מרבית הפגיעה בנפש וברכוש נגרמה בבנינים שנבנו בעשור שלפני רעידת איזמיט, חידדה את משמעות המסקנות בשים לב לכך שהוראות התכנון והבניה התקפות היו דומות למקובל באזורים סייסמיים דומים במערב (לדוגמה בקליפורניה). עיקר הזעם הופנה כלפי קבלני ומהנדסי הבניין מחד וכלפי השירות הציבורי והדרג הפוליטי מאידך, שהואשמו כולם ברשלנות פושעת, זילות חיי אדם ושחיתות.
- תוצאה אחרת לחלוטין של רעידת איזמיט, הייתה הפשרת מה ביחסי יוון וטורקיה – הן בדרג הרשמי והן בדרג העממי - ואשר זכתה לכינוי "דיפלומטיית רעידות האדמה בין יוון וטורקיה" (Greek-Turkish earthquake diplomacy). היוונים נחלצו והגישו סיוע הומניטרי לטורקיה לאחר רעידת איזמיט, והמחווה היוונית זכתה להד נרחב בתקשורת הטורקית. הטורקים גמלו ליוונים באופן דומה לאחר שרעידת אדמה במגניטודה 5.9 פקדה את אתונה ב-7 בספטמבר 1999, היינו, כשלושה שבועות בלבד לאחר רעידת איזמיט. היוונים שבו ושלחו סיוע הומניטרי לטורקיה לאחר רעידת האדמה בדוזג'ה כחודשיים לאחר מכן.
- עוד תוצאה אחרת לחלוטין היא הקמת "ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה". רעידת האדמה הזו זכתה לסיקור רחב בתקשורת בעיקר בזכות פעילות משלחת ההצלה של צה"ל בהובלת יצחק אשכנזי שפעלה באתר בו שהו משפחות ישראליות. שיא הסיקור היה שידור חי של חילוץ הילדה שירן פרנקו[2]. עם חזרת משלחת החילוץ לארץ, יזם השר בנימין (פואד) בן אליעזר את הקמת הוועדה הזו שפועלת עד היום[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רעידת האדמה באיזמיט באתר השירות הגאולוגי של ארצות הברית
- תמונות נזקי רעידת האדמה באתר אוניברסיטת ברקלי
- המחלקה הטורקית למחקר רעידות אדמה (טורקית ואנגלית)
- עוד על דיפלומטיית רעידות האדמה בין יוון וטורקיה באתר ויקיפדיה באנגלית
- יפעת גדות, רעידת אדמה בטורקיה [1999], באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 באוגוסט 2008
- יואב אבן, הווידאופדיה: רעידת האדמה בטורקיה, באתר מאקו, 10 במרץ 2009
- רעידת האדמה באיזמיט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מבט לאחור על שירן פרנקו, עם אורי לוי ושרון וכסלר, בערוץ כאן 11 באתר יוטיוב, 21 באוגוסט 2018
- ^ דיווח אודות החלטת הממשלה על ביצוע חיזוקים במבני ציבור כנגד רעידת אדמה הרסנית.
- ^ הישיבה השישים-ותשע של הכנסת השבע-עשרה ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006) הצעה לסדר-היום: היערכות לרעידת אדמה בישראל, דברי מגיש ההצעה ח"כ זבולון אורלב בפתיחת הדיון.
