קונסטנצה, מלכת סיציליה
 | |
| לידה |
2 בנובמבר 1154 פלרמו, ממלכת סיציליה הנורמנית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 1198 (בגיל 44) פלרמו, ממלכת סיציליה הנורמנית |
| מדינה |
ממלכת סיציליה הנורמנית |
| מקום קבורה |
Tomb of Constance of Sicily, Holy Roman Empress |
| בן או בת זוג |
היינריך השישי (27 בינואר 1186–?) |
  | |
קונסטנצה, מלכת סיציליה (2 בנובמבר 1154 – 27 בנובמבר 1198) הייתה אשתו של היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, האחרונה לשושלת המלכים הנורמנים של האי סיציליה ואמו של הקיסר פרידריך השני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נסיכה נורמנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט ידוע על חייה של קונסטנצה לפי נישואיה. היא נולדה לאחר מות אביה רוג'רו השני, מלך סיציליה – אחד השליטים הבולטים של איטליה בימי הביניים. אמה ביאטריס הייתה אשתו השלישית, וקונסטנצה – בתם היחידה.
היא נישאה בגיל שלושים – גיל מבוגר בכלל ולנסיכה בפרט, מאחר שבימי הביניים נישואים בין צאצאים של בתי מלוכה נחשבו כצעד ראשון במעלה לכריתת בריתות והרחבת תחומי שליטה. הסיבה לנישואיה המאוחרים איננה ברורה, והיסטוריונים שניסו להסביר עובדה זו טענו כי קונסטנצה הייתה נזירה עד לחתונתה ולכן נזקקה להסכמה של הכס הקדוש להתרת נדריה. טענה אחרת היא שקונסטנצה הייתה מכוערת, ולא נמצאו לה מחזרים. אולם לטענות אלו אין כל ביסוס, וסביר להניח כי מעמדה המיוחד, כטוענת לכתר ממלכת סיציליה, הפך את שאלת נישואיה לטעונה ובעייתית - ככל הנראה רצה אחיינה ומלך סיציליה גוליילמו השני להשאיר את הכתר עצמאי מהשפעתם של כוחות אירופאים אחרים שבחשו באיטליה.
נישואים והכתרה כקיסרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1184 התארסה קונסטנצה להיינריך השישי מלך גרמניה - גבר הצעיר ממנה בעשר שנים, והם התחתנו ביום 27 בינואר 1186. גוליילמו השני מלך סיציליה נפטר ללא יורש בשנת 1189, והותיר אותה כטוענת העיקרית לכתר הממלכה הנורמנית של סיציליה.
משנפטר חותנה, אבי בעלה - הקיסר פרידריך ברברוסה בדרכו לארץ הקודש במהלך מסע הצלב השלישי בשנת 1190, הוכתרו ברומא היינריך ואשתו כשליטים של האימפריה הרומית הקדושה באפריל 1191 על ידי האפיפיור סלסטינוס השלישי. כתר ממלכת סיציליה נותר בידיים נורמניות משהוכתר טנקרד מלצ'ה, נכדו הלא חוקי של רוג'רו השני כמלך.[1]
היינריך השישי לא היה מוכן לוותר על כתר ממלכת סיציליה, עמדת כוח שנועדה להרחיב ולבסס את שלטון האימפריה הגרמנית בכל איטליה - פרויקט בו החל אביו פרידריך ברברוסה. מאידך, הן ערי המדינה האיטלקיות המאוחדות בליגה הלומברדית והן האפיפיור ראו בהתעצמות הקיסרות באיטליה איום ישיר על האינטרסים הכלכליים והעצמאות שלהם, וגם הנסיכים הנורמנים של סיציליה לא היו מוכנים לוותר על עצמאותם למען מלך גרמני. מצב זה הוביל לעימות בין הקיסרות לממלכה הנורמנית, שבסופו נכבש האי על ידי הקיסר.
מלכת סיציליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1192 יצא היינריך בראש צבא גרמני חזק מלווה באשתו במטרה להוציא את כתר סיציליה מידי טנקרד. הערים בצפון איטליה פתחו את שעריהן בפני הקיסר וכך גם הערים הנורמניות שבחצי האי האפניני ובהן סלרנו, בירתו האיטלקית של רוג'רו השני. בעוד קונסטנצה יושבת בארמון הנורמני בסלרנו, יצא היינריך לצור על נאפולי. המצור נכשל והקיסר נאלץ לחזור לגרמניה לדכא מרידה, בעוד הקיסרית נותרה בסלרנו עם גדוד קטן של שומרי ראש.
עם נסיגת הצבא הגרמני, חזרו הערים האיטלקיות והכריזו על נאמנותן לטנקרד. אזרחי סלרנו, מתוך רצון לרכוש חזרה את אמונו של טנקרד הסגירו לידיו את קונסטנצה. טנקרד, ששלטונו בסיציליה היה נתון בסימן שאלה מבחינה חוקית, ומעמדו בקרב האצילים הנורמנים רעוע בשל היותו בן לא חוקי וללא זכויות ירושה, החליט להשתמש בקיסרית כקלף מיקוח להכשרת מעמדו, ונכנס למשא ומתן עם האפיפיור. על פי הסכמת הצדדים אמורה הייתה הקיסרית להשתחרר תמורת הכתרתו של טנקרד כמלך סיציליה על ידי האפיפיור. כך היה זוכה טנקרד לחותמת הכשר והאפיפיור היה מסיר את הסכנה של איחוד כתר סיציליה והקיסרות. התוכנית עלתה על שרטון משהצליחו גדודים קיסריים לשחרר את קונסטנצה ולהחזירה לגרמניה.
בעוד העסקה קורמת עור וגידים גייס היינריך צבא גרמני חדש ויצא במסע כיבושים באיטליה. בינואר 1194 חתמו הקומונות האיטלקיות הסכם עם היינריך שאיפשר לו מעבר מהיר לעבר סיציליה, והסכם נוסף עם המורדים בגרמניה הבטיח שקט בעורפו. בפברואר של אותה שנה נפטר טנקרד ועל כס המלכות בסיציליה עלה גוליילמו השלישי - בנו בן ה-4. צבאו של היינריך צעד ללא התנגדות לאורך איטליה, ותפס את פלרמו ביום 20 בנובמבר.
לידת פרידריך השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
פרידריך נולד ב-26 בדצמבר 1194. אמו קונסטנצה, בשלבים האחרונים להריונה, הייתה בדרכה דרומה לאורך קו החוף האיטלקי בדרכה אל בעלה הקיסר בסיציליה. עם התגברות הצירים היא נאלצה לעצור בעיר יסי (איטלקית: Jesi) עיר אותה כינה פרידריך בבגרותו כ"העיר המיוחדת שלי". תאריך לידתו - יום לאחר חג המולד, ויום לאחר הכתרתו של אביו למלך סיצילה בפלרמו הוסיף הילה מיוחדת ללידתו. קונסטנצה הייתה אז בת 40, ועצם יכולתה ללדת בגיל זה נחשבה לפלא. הנסיכה הנורמנית האחרונה של סיציליה מתוארת על ידי היסטוריונים של התקופה כאישה מזדקנת שיצאה מבידוד במנזר על מנת ללדת יורש למלך הגרמני הלא אהוד של סיציליה. על פי היסטוריוגרפים של התקופה ילדה קוסטנצה את פרידריך באוהל מיוחד שהוקם בכיכר העיר, והזמינה נשות אצילים מקומיים לחזות בלידה, על מנת למנוע לזות שפתיים לגבי נסיבות לידתו. ימים מספר לאחר הלידה חזרה קונסטנצה לכיכר העיר והניקה את התינוק בפומבי.[2]
במהלך שנת 1196 ניסה היינריך להעביר החלטה בקרב ועידת האלקטורים - הנסיכים הבוחרים באימפריה, לפיה כיסא הקיסר יעבור בירושה ולא עוד בהליך בחירה. מסע שכנוע זה היה בתחילתו וייתכן והיה נושא פרי, אך בשנת 1197 נפטר הקיסר ממלריה. שלטונו כמלך סיציליה היה קצר וסוער, ותושבי האי, ובעיקר הערבים תושבי דרום האי, מרדו נגד השליט הזר - מרידה שדוכאה בכוח על ידי חייליו הגרמניים של הקיסר. מותו ב-28 בספטמבר העביר את השלטון על האי חזרה לידי אשתו קונסטנצה.
עוצרת של ממלכת סיציליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במאי 1198 הכתירה קונסטנצה את בנה פרידריך למלך סיציליה בטקס שנערך בפלרמו ומינתה את עצמה לעוצרת. בשמו של פרידריך היא כרתה את הקשרים בין הכתר הגרמני לכתר הסיצליאני ונמנעה במפגיע מלצאת בהצהרות בשם בנה בנוגע לכתר הגרמני. בהמשך נקטה במדיניות ייחודית ועצמאית במסגרתה בנתה חצר מלוכה שהתבססה על אצילים מקומיים, ומשנתבסס שלטונה באי פנתה לאפיפיור - יריב מושבע של הקיסרות, ותוך נטישה של מגמות הבדלנות שאפיינו את המלוכה הנורמנית - העבירה את פרידריך תחת חסותו של האפיפיור אינוקנטיוס השלישי.
מוות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום 27 בנובמבר 1198 נפטרה קונסטנצה ובצוואתה מינתה את האפיפיור לאפוטרופוס של פרידריך, הלה לקח עליו את חינוך המלך הצעיר, ומאוחר יותר אף ידאג לשידוך עבורו. מהתחלה הרמונית יתפתח הקשר בין שני האישים למאבק חובק עולמות בין הקיסרות לכס הקדוש.
ייתכן כי מתוך ראיית הנולד נקטה קונסטנצה את כל האמצעים על מנת להבטיח לבנה מלוכה בסיציליה מתוך כוונה לנתק אותו מקן הצרעות של האימפריה, עימותים עם הכס הקדוש והסיכונים מולם עמדו אביו וסבו, אך משנפטרה עלו בתוהו כל מאמציה, ופרידריך הוכתר על ידי האפיפיור למלך גרמניה בשנת 1212, ולאחר מכן לקיסר האימפריה הרומית בשנת 1220.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונסטנצה, מלכת סיציליה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קונסטנצה, מלכת סיציליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Steven Runciman.The Sicilian Vespers: a history of the Mediterranean world in the later thirteenth century. Cambridge University Press, 1958. ISBN 0521437741 page 10
- ^ David Abulafia. Frederick II: a medieval emperor. Oxford University Press US, 1992 ISBN 0195080408 page 89