פטר סימון פאלאס
 | |
| פטר סימון פאלאס | |
| לידה |
22 בספטמבר 1741 ברלין, פרוסיה |
|---|---|
| פטירה |
8 בספטמבר 1811 (בגיל 69) ברלין, פרוסיה |
| ענף מדעי | זואולוגיה, בוטניקה, גאוגרפיה, גאולוגיה, אתנוגרפיה, תולדות הטבע, פילוסופיה, טקסונומיה |
| מקום מגורים | פרוסיה, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
ברלין  |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
פטר סימון פאלאס, Johann Gottlieb Gleditsch |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Vasily Zuyev |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית |
| צאצאים |
Albertine von Wimpffen (Pallas) |
| הערות | מספר מיני בעלי חיים נקראו על שמו |
| תרומות עיקריות | |
| תיאור מינים רבים וחדשים למדע | |
| חתימה |
 |
  | |
פטר סימון פאלאס (באנגלית: Peter Simon Pallas; 22 בספטמבר 1741 - 8 בספטמבר 1811) היה זואולוג, בוטנאי, אתנוגרף, מגלה ארצות, גאוגרף, גאולוג, היסטוריון טבע וטקסונום ממוצא פרוסי. הוא למד מדעי הטבע באוניברסיטאות שונות בגרמניה המודרנית המוקדמת ועיקר מחקריו נערכו בשטחי האימפריה הרוסית בין השנים 1767 ל-1810.
חיים ועבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פטר סימון פאלאס נולד בברלין, בירת ממלכת פרוסיה, לסימון פאלאס, פרופסור לכירורגיה. הוא למד עם מורים פרטיים והתעניין בתולדות הטבע, ומאוחר יותר למד באוניברסיטת האלה-ויטנברג ובאוניברסיטת גטינגן . ב-1760 עבר לאוניברסיטת ליידן והשיג בהצלחה את תואר הדוקטור שלו כבר בגיל 19.
פאלאס נסע ברחבי הרפובליקה ההולנדית וללונדון, והגדיל את הידע הרפואי והכירורגי שלו. לאחר מכן הוא התיישב בהאג, ושיטת מיון עולם החי החדשה שלו זכתה לשבחים על ידי ז'ורז' קיווייה. פאלאס כתב את הספר Miscellanea Zoologica (1766), שכלל תיאורים של כמה בעלי חוליות חדשים למדע שגילה באוספים של המוזיאון ההולנדי. מסע שתכנן לאפריקה הדרומית ולהודו המזרחית בוטל כשאביו קרא לו חזרה לברלין. שם, הוא החל לעבוד על סדרת ה-Spicilegia Zoologica שלו (1767–1780).
בשנת 1767, פאלאס הוזמן על ידי יקטרינה השנייה, קיסרית רוסיה להיות פרופסור באקדמיה למדעים של סנט פטרבורג, ובין השנים 1768 ל-1774 הוא הוביל משלחת למחוזות מרכז רוסיה, הוולגה, הרי אורל, מערב סיביר, רכס אלטאי ועבר הבאיקל, לאיסוף דגימות מעולם החי עבור האקדמיה. הוא חקר את הים הכספי, הרי אורל ואלטאי ואת נהר האמור העליון, שהגיע מזרחה עד ימת באיקל. הדוחות הקבועים ששלח פאלאס לסנט פטרסבורג נאספו ופורסמו תחת הכותרת Reise durch verschiedene Provinzen des Russischen Reichs ("מסע דרך מחוזות שונים של האימפריה הרוסית", 3 כרכים, 1771–1776). הם כיסו מגוון רחב של נושאים, כולל גאולוגיה ומינרלוגיה, דיווחים אתנוגרפיים על עמי אירואסיה הילידים והדתות הילידיות שלהם, ותיאורים של צמחים ובעלי-חיים חדשים. בשנת 1776, פאלאס נבחר כחבר זר באקדמיה השוודית המלכותית למדעים.
פאלאס התיישב בסנט פטרסבורג, הפך לחביבה של יקטרינה השנייה ולימד את הדוכסים הגדולים אלכסנדר וקונסטנטין תולדות הטבע. הוא קיבל לידיו הצמחים שנאספו בידי חוקרי טבע אחרים כדי ליצור את Flora Rossica (1784–1815) על הפלורה הרוסית, והחל לעבוד על הספר Zoographica Rosso-Asiatica שלו (1811–1831), זואוגרפיה של רוסיה ואסיה. הוא גם פרסם דיווח על מסעותיו של יוהאן אנטון גולדנסטאט בקווקז. הקיסרית קנתה את אוסף הטבע הגדול של פאלאס תמורת 2,000 רובל, 500 יותר מהמחיר המבוקש שלו, ואיפשרה לו לשמור אותו לכל חייו. בתקופה זו פאלאס עזר לתכנן את משלחת מולובסקי, אשר בוטלה באוקטובר 1787.
בין השנים 1793 ל-1794 הוביל פאלאס משלחת שנייה לדרום רוסיה, וביקר בחצי האי קרים ובים השחור. הוא היה מלווה בבתו (מאשתו הראשונה שמתה ב-1782) ובאשתו החדשה, אמנית, משרתים וליווי צבאי. בפברואר 1793 הם נסעו לסראטוב ולאחר מכן במורד הנהר לצאריצין. הם חקרו את הארץ מזרחה, ובאוגוסט נסעו לאורך גדות הים הכספי ואל הרי הקווקז. בספטמבר הם נסעו לחצי האי קרים, ונשארו לחורף בסימפרופול. פאלאס בילה את תחילת 1794 בחקר לכיוון דרום-מזרח, וביולי נסע במעלה עמק הדנייפר, והגיע חזרה לסנט פטרסבורג בספטמבר. פאלאס מסר את תיאור המסע שלו ב-P. S. Pallas Bemerkungen auf einer Reise in die Südlichen Statthalterschaften des Russischen Reichs (1799–1801). יקתרינה השנייה נתנה לו אחוזה גדולה בסימפרופול, שם התגורר פאלאס עד מות אשתו השנייה ב-1810. לאחר מכן הוא קיבל אישור לעזוב את רוסיה על ידי הקיסר אלכסנדר, וחזר לברלין, שם מת בשנה שלאחר מכן. קברו נשמר ב- Friedhof I der Jerusalems- und Neuen Kirchengemeinde הפרוטסטנטי (בית קברות מס' 1 של הקהילות של הכנסייה של ירושלים והקתדרלה הגרמנית) בקרויצברג ברלין.
בשנת 1809 הוא הפך לחבר שותף במכון המלכותי של הולנד .[1]
פאלאסייט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1772 הוצג לפאלאס גוש מתכת במשקל 680 ק"ג שנמצא ליד קרסנויארסק. פאלאס דאג להעבירו לסנט פטרסבורג. ניתוח מאוחר יותר של המתכת הראה שמדובר בסוג חדש של מטאוריט מאבן-ברזל. סוג חדש זה של מטאוריט נקרא פאלאסייט (אנ') על שמו; המטאוריט עצמו נקרא קרסנוג'רסק או לפעמים ברזל פאלאס (השם שניתן לו על ידי ארנסט קלדני ב-1794).
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר בעלי חיים תוארו על ידי פאלאס, ושם משפחתו נכלל בשמותיהם העממיים באנגלית, ביניהם:
קמטן החורש (Pallas's glass lizard), Pallas's viper,[2] חתול פאלאס (Pallas's cat), מיני העטלף Pallas's long-tongued bat, ו-Pallas's tube-nosed bat, מין הסנאי Pallas's squirrel, עלווית מלכילונית (Pallas's leaf warbler), קורמורן ממושקף (Pallas's cormorant), עיטם עקוד-זנב (Pallas's fish-eagle), שחף עיטי (Pallas's gull), קטה עטויית-רגליים (Pallas's sandgrouse), ורדית סיבירית (Pallas's rosefinch) וחרגולן סיבירי (Pallas's grasshopper warbler).
כמו כן, הוא זכה להנצחה בשמות המדעיים של בעלי-חיים שתוארו על ידי אחרים, ביניהם: תת-מין דאגסטני של צב יבשה מצוי (Testudo graeca pallasi),[2] מין של פיקה (Ochotona pallasi, נקראת בנוסף גם באנגלית Pallas's pika), גבתון סוף מזרחי (Emberiza pallasi, נקרא בנוסף גם באנגלית Pallas's reed bunting), מין דג (Thymallus pallasii), ומליח פסיפי (Clupea pallasii).
הוא זכה גם להנצחה בשמו של סוג צמחים, Petrosimonia שהוא סוג של פרחים השייכים למשפחת הירבוזיים.[3]
רחובות בברלין וקסטרופ-ראוסל נקראים Pallasstraße. פאלאסובקה, עיר במחוז וולגוגרד, נקראת על שמו, וניצבת שם אנדרטה לכבודו.
אסטרואיד נקרא על שמו: 21087 Petsimpallas. אסטרונום בלגי, אריק אלסט בחר בשם "סרפול 26851" לאסטרואיד מכיוון שבכתביו של פאלאס, הוא הזכיר את חיבתו לעיר סרפול שברוסיה.
פאלאס נבחר לחבר בחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 1791.[4]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Mearns, Barbara and Richard – Biographies for Birdwatchers
- Sherborn, C. Davies (1905). "The new species of birds in Vroeg's catalogue, 1764". Smithsonian Miscellaneous Collections. 47: 332–341.
- Stone, Witmer (1912). "Vroeg's catalogue". Auk. 29 (2): 205–208. doi:10.2307/4071356. JSTOR 4071356.
- Van Oort, E.D. (1911). "On the catalogue of the collection of birds brought together by A. Vroeg". Notes from the Leyden Museum. 34: 66–69.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Peter Simon Pallas, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פטר סימון פאלאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי פטר סימון פאלאס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- Elenchus Zoophytorum Sistens Generum Adumbrationes Generaliores Et Specierum Cognitarum Succinctas ו-Lyst der plant-dieren, bevattende de algemeene schetzen der geslachten en korte beschryvingen der bekende zoorten, met de bygevoegde naamen der schryveren באתר GDZ Göttingen (אורכב ב-30 באוגוסט 2007)
- Zographia Rosso-Asiatica כרך 1 כרך 2 כרך 3
- על חתולי פאלאס (נכנס בארכיון 11 בספטמבר 2016)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Peter Simon Pallas (1741–1811)". Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-19 ביולי 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Beolens, Bo; Watkins, Michael; Grayson, Michael (2011). The Eponym Dictionary of Reptiles. Baltimore: Johns Hopkins University Press. xiii + 296 pp. מסת"ב 978-1-4214-0135-5. ("Pallas", p. 199).
- ^ "Petrosimonia Bunge | Plants of the World Online | Kew Science". Plants of the World Online (באנגלית). נבדק ב-19 במאי 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Peter S. Pallas". American Philosophical Society Member History. American Philosophical Society. נבדק ב-16 בדצמבר 2020.
{{cite web}}: (עזרה)