פאפוס
 סמל פאפוס | |||||||
 | |||||||
| מדינה |
 קפריסין | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | פאפוס | ||||||
| ראש העיר | פדונאס פדונוס | ||||||
| תאריך ייסוד |
300 לפנה״ס  | ||||||
| שטח | 18.09 קמ"ר | ||||||
| גובה | 72 מטרים | ||||||
| אוכלוסייה | | ||||||
| ‑ בעיר | 35,961 (2019) | ||||||
| ‑ במטרופולין | 66,000 (2011) | ||||||
| קואורדינטות | 34°46′N 32°25′E / 34.767°N 32.417°E | ||||||
| אזור זמן | UTC +2 | ||||||
| http://www.visitpafos.org.cy | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
| |||||||
 | |||||||
  | |||||||
פָּאפוֹס (ביוונית: Πάφος; בטורקית: Baf ובעבר: بافا) היא עיר חוף בחלק הדרום-מערבי של קפריסין ובירת מחוז פאפוס. פאפוס במיתולוגיה היוונית הוא מקום הולדתה של האלה אפרודיטה. בתקופה הקלאסית הייתה פאפוס עיר גדולה ומרכזית, ושימשה בירת האי כולו. כיום נותרו בה שרידים ארכאולוגיים רבים, והיא מפורסמת בשל ארמון המושל הרומאי המצוי בה, בו קיימים פסיפסים רבים המהווים מוקד משיכה תיירותי. בשנת 1980 העניק אונסק"ו לעיר מעמד של אתר מורשת עולמית והעיר אף נבחרה לבירת התרבות של אירופה לשנת 2017.
מיתוס ההקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמה של העיר, לפי מיתוס הקמתה, קשור לאפרודיטה כיוון שפאפוס הייתה בתם (בגרסה אחרת של הסיפור: בנם) של פיגמליון וגלתיאה שהוקמה לתחייה על ידי האלה. מחבר הביבליותקה, שהיא האנציקלופדיה ההלניסטית המיוחסת בין השאר לאפולודורוס מאתונה, מתאר את הגנאלוגיה.[1] פיגמליון היה מסור מאוד לאפרודיטה עד כדי כך שהוא העביר את הפסל שהוא יצר לארמונו והושיב אותו על הספה. בנוסף לפאפוס, גלתיאה ילדה לפיגמליון בת בשם מתארמה. קינייראס, ככל הנראה בנו של פאפוס[2] או מי שהיה המחזר של מתארמה, הקים את העיר בחסותה של אפרודיטה ובנה בה מקדש גדול לכבודה. לפי אגדה נוספת שהשתמרה על ידי סטראבון, העיר הוקמה על ידי האמזונות. כאשר מנסים להתאים את קו הזמן של המיתוס לקו הזמן הכרונולוגי הרגיל, נובע שהעיר הוקמה באמצע האלף ה-2 לפנה"ס.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחום חקר העתיקות יש שני מקומות הנקראים פאפוס: פאפוס הישנה (או פאפוס העתיקה)[3] ופאפוס החדשה.[4] העיר המודרנית שוכנת באתר הקרוי פאפוס החדשה.
לפי ממצאי הארכאולוגים, האתר שבו שוכנת פאפוס היה מאוכלס מאז תקופת האבן החדשה. האתר היה מרכז של קבוצה שסגדה לאפרודיטה ולאלוהויות קדם-הלניות אחרות. מקום הלידה המיתולוגי של אפרודיטה היה על האי, שבו הקימו המיקנים מקדש לכבודה במהלך המאה ה-12 לפנה"ס. שרידי הווילות, ארמונות, תיאטראות, מבצרים וקברים מהתקופות הקלאסית, הרומית וההלניסטית מקנות לאתר חשיבות היסטורית ואדריכלית גבוהה. הפסיפסים של נאה פאפוס (Nea Paphos) נחשבים לחלק מהפסיפסים היפים ביותר בעולם.
מבצר פאפוס נבנה על ידי ניקוקלס, המלך האחרון של פאפוס, בתקופת אלכסנדר הגדול. המבצר הפך את פאפוס לעיר הבירה של קפריסין בתקופה ההלניסטית במקום סלמיס, כיוון שאחד מיורשיו של אלכסנדר, תלמי הראשון, העדיף שבירת האי תהיה קרובה ככל האפשר לאלכסנדריה, בירת ממלכתו. התיאטרון המתוארך למאה ה-4 לפנה"ס נחקר על ידי אוניברסיטת סידני מאז 1995: חוקרי האוניברסיטה חשפו חלקים מהתיאטרון כגון שורות המושבים.
פאפוס העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאפוס העתיקה, שכיום שוכן בה הכפר קוקליה (בטורקית: קוקלה - Kukla, או קונוקליה - Konuklia), שכנה על גבעה,[5] במרחק של כ-10 סטדיות מהים. העיר הייתה קרובה לצוק זפיריום ומוצא הנהר הקטן בוקארוס.[6] קוקליה הייתה אתר האב של העיר פאפוס, כאשר בסוף תקופה הברונזה שינתה העיר את מיקומה, כמו ערים אחרות בקפריסין.[7]
אפרודיטה בפאפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי המסורת היוונית אפרודיטה הגיעה לחוף פאפוס לאחר שהגיחה מהים.[8] לפי פאוסניאס, מקור פולחן אפרודיטה בסוריה ומשם הגיע לפאפוס, ככל הנראה באמצעות הפיניקים.[9] בתקופת הנוכחות הפיניקית בעיר, נעבדה מקבילתה הפיניקית של אפרודיטה עשתרת במקום, ומקדש אפרודיטה בעיר יוחס לאציל צורי בשם כנירַס.[10] פולחן אפרודיטה נוסד לפני תקופתו של הומרוס (סביבות 700 לפנה"ס), כיוון שהחורשה והמזבח של אפרודיטה מוזכרים באודיסיאה. לפי הארכאולוגים, הקפריסאים סגדו לאלת פוריות לפני הגעת היוונים, במסגרת פולחן ששילב מאפיינים אגאיים ומזרח תיכוניים. צלמיות של נשים וקמעות שנמצאו באתר מתוארכים עד לתחילת האלף ה-3 לפנה"ס. הטמנוס (המתחם המקודש בו רוכזו כמה מקדשים ומזבחות) הוקם זמן מה לפני שהוקמו המבנים הראשונים בתקופת הברונזה המאוחרת: "הייתה המשכיות של פולחן אפרודיטה מימי קדם ועד שנת 391 כאשר הקיסר הרומי תאודוסיוס הראשון אסר לקיים את כל הפולחנים הפגניים והמקדש התדרדר למצב שבו הוא נמצא כיום.[11]
מרכז הסגידה לאפרודיטה בעולם האגאי שכן בפאפוס. הקיניראדים, צאצאיו של המלך קיניראס, היו הכוהנים הראשיים. לפי כתובות מסוימות שנמצאו במקום עלתה ההשערה כי למרות עוצמתם היו הכוהנים כפופים לסנאט או לאספת עם. כמו כן פעל בפאפוס אורקל.[12] יצוין כי ערים מעטות זכו לשבחים כה רבים מפי משוררי התקופה, ובהם אייסכילוס, אריסטופאנס, הורטיוס וורגיליוס.[13] ניתן להבחין בשרידי היסודות למקדש הגדול שהתקיים בעבר. לאחר חורבנו במהלך רעידת אדמה נבנה המקדש מחדש על ידי אספסיאנוס, ואף ניתן למקדש ייצוג על המטבעות שהונפקו בתקופתו וכן על מטבעות מתקופות אחרות, כגון זו של ספטימיוס סוורוס.[14] על סמך המטבעות הללו ניסו הארכאולוג הגרמני פרידריך מונטר (Münter) והאדריכל הדני גוסטב הטש (Hetsch) לשחזר את המבנה בחיבורם מ-1824.[15]
פאפוס החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאפוס החדשה, שהיא העיר המיושבת כיום, הוקמה על חוף הים בקצה המערבי של קפריסין, והיה בה נמל ימי חשוב. העיר שוכנת כ-12 קילומטרים צפונית-מערבית לפאפוס העתיקה.[16] גם לפאפוס החדשה יש מיתוס הקמה: לפי האגדה העיר הוקמה על ידי אגאפנור, מנהיג הארקאדיאנים במלחמת טרויה, שלאחר כיבוש העיר הגיע לחופי קפריסין בשל סופה שפגעה בצי היווני. אדם בשם אגאפנור מוזכר כמלכם של הפאפיאנים בקופלט יווני שהשתמר באנתולוגיה מקומית[17]; גם הרודוטוס מזכיר בכתביו את קיומה של מושבה ארקאדיאנית בקפריסין. בדומה לפאפוס העתיקה, גם פאפוס החדשה אופיינה בסגידה לאפרודיטה, והוקמו בה מספר מקדשים מרשימים לכבודה. עם זאת, העיר העתיקה נחשבה לבכירה יותר, וסטראבון מוסיף ומספר שהדרך המובילה אליה מפאפוס החדשה הייתה עמוסה בעולי רגל מפאפוס החדשה ואף מערים אחרות בקפריסין.
במאה ה־8 לפנה"ס הייתה קפריסין כולה נתונה תחת שלטונה ההגמוני שלל צור.[18] בתחילת המאה הבאה נחלשה אחיזת צור באי, והאימפריה האשורית החדשה קיבלה את השליטה עליו; מלכי האי, וביניהם איתואנדר (אטוואנדרוס, שם יווני) מלך פפוס,[19] העלו מס וחומרי בנייה לאסרחדון,[20] וכן באו לאשורבניפל להגיש לו מנחות ולנשק את רגליו, והוא הכריחם ללוותו עם כוחותיהם ואניותיהם את חייליו בים וביבשה.[21]
כאשר סנקה כותב שפאפוס כמעט נחרבה ברעידת אדמה, לא ברור אם התכוון לעיר החדשה או לישנה. דיו קסיוס מציין שהעיר שוקמה על ידי אוגוסטוס, ונקראה בשם "אוגוסטה" לכבוד הקיסר; אף כי השם אוגוסטה מוזכר בכתובות עתיקות, השימוש בו היה מועט מאוד בהשוואה לשימוש בשם פאפוס.
על פי המסופר בספר מעשי השליחים בברית החדשה, לאחר ששאול התרסי וברנבא נחתו בסלמיס שבמערב קפריסין והכריזו על דבר האל בבתי הכנסת, הם נסעו לאורך החוף הדרומי של האי עד שהגיעו לפאפוס. המושל הרומי של קפריסין, סרגיוס פאולוס, שישב בפאפוס, המיר את דתו לאחר ששאול התרסי גרם למכשף אלימאס ללקות בעוורון זמני בגלל התנגדותו להשמעת בשורתו של ישו. החל ממאורע זה נודע שאול התרסי בשם פאולוס. טקיטוס תיעד ביקור של טיטוס הצעיר בפאפוס, לפני עלייתו לשלטון, ואת שאלותיו על ההיסטוריה והעתיקות של העיר. טקיטוס תיעד את העיר פאפוס הישנה והחדשה כאחת וציין כי השריד היחיד של האלה הוא אבן בצורה פירמידה, שמקורה ככל הנראה פיניקי. שרידים רבים של פאפוס החדשה מצויים במרחק כ-3 קילומטרים מהים. בולטים בהם שרידיהם של שלושה מקדשים שהוקמו על גבי תלים מלאכותיים.[22]
היסטוריה פוסט-קלאסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאפוס איבדה במהירות את מעמדה הרם, בייחוד לאחר הקמת העיר ניקוסיה. העיר והנמל שלידה המשיכו להידרדר במהלך ימי הביניים ושלטון האימפריה העות'מאנית, וזאת במקביל לפריחתם של נמלי לימסול ולרנקה.
העיר והמחוז סבלו מהגירה שלילית גם בתקופת שלטונה של האימפריה הבריטית, ורוב התושבים המקומיים עברו לערים אחרות כגון לימסול וניקוסיה, או היגרו אל מחוץ לקפריסין. האי והמחוז היו החלק הפחות מפותח של קפריסין עד 1974.
פאפוס המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר 1974 החלה פעילות כלכלית מוגברת בעיר בכל התחומים, ובייחוד בתיירות. הצטמקותה של אוכלוסיית העיר והמחוז נעצרה, ובתקופות מסוימות האוכלוסייה אף גדלה. הממשלה השקיעה כספים רבים בסכרי השקיה ובתשתיות מים ודרכים. בנוסף, הממשלה תמכה בהקמתו של נמל התעופה הבינלאומי פאפוס שהוא נמל התעופה השני בגודלו בקפריסין. היוזמות הפרטיות התמקדו במלונאות, דיור, בניית בתים פרטיים והקמת תשתיות בידור.
בתחילת המאה ה-21 ממשיכה העיר להתפתח, והיא מהווה אתר תיירות ימי המתפתח במהירות, כולל חוף דיג מפורסם. למתקנים הימיים שבעיר (הנמל והמרינה) יש חשיבות פחותה כיום, בעיקר בגלל בנייתם של מתקנים מודרניים ומפותחים יותר בלימסול ולרנקה.
פאפוס נבחרה להיות בירת התרבות של אירופה לשנת 2017, לצד העיר אורהוס שבדנמרק.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאפוס שוכנת לחופי הים התיכון, בדרום-מערב האי קפריסין. העיר כוללת שני חלקים עיקריים: פאפוס העיר בנויה על רמה נמוכה במרחק מה מהים, ובה נמצאים מרכז העיר, העיר הישנה ומרבית שכונות המגורים. קאטו פאפוס - פאפוס התחתית, הממוקמת ליד הנמל והים, כוללת את רוב האתרים הארכאולוגיים, המלונות והאטרקציות התיירותיות. שני הרבעים מחוברים על ידי שדרת פאולוס הקדוש שאורכה כ-2 קילומטרים, והיא הרחוב העמוס ביותר בעיר. השדרה מתחילה בכיכר קנדי שבמרכז העיר ומסתיימת מחוץ לנמל העתיק.
אתרים ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליד הנמל נמצא מבצר פאפוס שנבנה במקור כמבצר ביזנטי על מנת להגן על הנמל, ובמאה ה-13 שוקם על ידי הלוסיגנאנים, ופורק ב-1570 על ידי הוונציאנים שלא הצליחו להגן עליו מול האימפריה העות'מאנית. לאחר כיבוש האי על ידי העות'מאנים הם שיקמו וביצרו מחדש את המבצר. סאראנטה קולונס שליד הנמל היא טירה שנבנתה בשנים הראשונות של שלטון הלוסיגנאנים (תחילת המאה ה-12), במקום שבו שכנה ככל הנראה הטירה הביזנטית. טירה זו נחרבה, בדומה למבצר פאפוס, במהלך רעידת אדמה שהתרחשה ב-1222.
המורשת ההיסטורית של המקום היא כה חשובה עד כדי כך שאונסק"ו העניק מעמד של אתר מורשת עולמית לכל העיר. בין האוצרות שנמצאו ניתן למנות את הפסיפסים מבתי דיוניסוס, תזאוס ואיון, שהשתמרו בצורה טובה לאחר שהיו קבורים באדמה במשך 1,600 שנים. בנוסף, ישנה חשיבות רבה למערות ולקטקומבות, קברי המלכים, העמוד שאליו כביכול נקשר פאולוס לפני שהצליפו בו, התיאטרון האודאני,[23] המוזיאון הביזנטי והמוזיאון הארכאולוגי המחוזי הכולל אוסף עתיקות קפריסאיות המתוארכות לתקופה המתחילה בתקופת האבן החדשה ומסתיימת בתחילת המאה ה-18. ליד התיאטרון נמצאים שרידי חומות העיר העתיקה, האגורה ובניין המוקדש לאל הרפואה אסקלפיוס.
רצפות הפסיפס של המבנים הללו מתוארכות לתקופה שבין המאה ה-3 לפנה"ס עד המאה ה-5 והן נחשבות לדוגמאות טובות מאוד במזרח התיכון. בפסיפסים מתוארות בעיקר סצנות מהמיתולוגיה היוונית.
בעיר יש קטקומבות רבות המתוארכות לתקופה הנוצרית המוקדמת. הקטקומבה המפורסמת ביותר היא כנסיית סולומון הקדוש, שבה השתמרו כמה פרסקואים מהמאה ה-12. בכניסה לכנסייה גדל עץ קדוש הנחשב כמביא מזור לאנשים חולים התולים מתנות על ענפיו.
במרחק מספר קילומטרים מהעיר נמצא "סלע אפרודיטה" (Petra tou Romiou, מכונה גם "האבן של היוונים"). לפי האגדה אפרודיטה הגיחה מתוך גלי הים בנקודה זו. השם היווני, Petra tou Romiou, קשור לדיגניס אקריטאס, מגן הגבולות האגדי מהתקופה הביזנטית, שעיכב את הערבים על החוף. לפי האגדה הוא הרים סלע גדול (פטרה) באחד הקרבות וזרק אותו על אויביו. באזור של הסלע התרחשה בעבר תנופת פיתוח כאשר הוקם לידו אתר נופש בשם "גבעות אפרודיטה" ובו מגוון מתקנים כגון מסלול גולף ומגרשי טניס. "גבעות אפרודיטה" זכו לאזכור במגזין פורבס כאחד מחמשת מקומות הנופש הטובים ביותר בעולם כאשר נערכה ההצבעה על מקום הנופש הפופולרי ביותר בעולם.
ליד "סלע אפרודיטה" נמצאת פאפוס העתיקה שהייתה אחד מאתרי העלייה לרגל החשובים ביותר בעולם היווני העתיק, ובעבר גם עיר ממלכה בקפריסין. במקום זה נמצאים הריסותיו של מקדש אפרודיטה המפורסם, שהעתיקות מביניהן מתוארכות למאה ה-12 לפנה"ס. המקדש היה אחד ממקומות הסגידה והעלייה לרגל החשובים ביותר בעולם עד לאזור המאה ה-3 - המאה ה-4. המוזיאון, הנמצא באחוזה הלוסיגנאנית, הוא מוזיאון קטן יחסית, אך מכיל בתוכו ממצאים חשובים מהאזור.
ירוסקיפו הוא כפר השוכן במרחק קצר מהאזור המטרופוליטני של פאפוס, והוא מפורסם בשל כנסיית איה פאראסקבי בעלת חמש הכיפות, מוזיאון אמנות הסלע והרחת לוקום המיוצר בה במשך שנים רבות.
בכיוון צפון-מזרח מפאפוס שוכן מנזר אייוס נאופיטוס המפורסם בשל המתחם הסגור שנחצב לתוך ההר על ידי אחד הנזירים במקום, ובו נמצאות כמה דוגמאות ברמה גבוהה של פרסקואים מהמאה ה-12 עד המאה ה-15. בסמוך למנזר נמצאת כנסיית הכפר של אמבה (נקרא גם אמפה).
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האקלים בפאפוס הוא ים-תיכוני טרופי, כאשר כמויות המשקעים הגדולות ביותר יורדות בין אמצע נובמבר למרץ. בדרך כלל לא יורד גשם בקיץ, ובייחוד בחודשים יולי ואוגוסט שבהם הלחות מגיעה עד ל-85%.
בעיר כמעט ולא יורד שלג, ובדרך כלל הדבר מתרחש אחת ל-10 שנים, והכמויות שיורדות כמעט ואינן גורמות לשיבוש כלשהו בחיי היומיום. הפעם האחרונה שבה ירד שלג בכמות משמעותית הייתה בחורף 2001.
כל עונות השנה נחשבות כמתאימות לביקור באתרים התיירותיים ופעילויות חוץ אחרות. לעיתים, הקיץ עשוי להיות חם ולח מאוד. גלי חום נפוצים מאוד ורובם מתרחשים ביולי ואוגוסט, כאשר אוויר חם מגיע לקפריסין ממדבר סהרה. רק בימים הללו הטמפרטורה עולה מעל ל-35°C.
| אקלים בפאפוס | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 16.9 | 16.7 | 18.0 | 21.2 | 24.1 | 27.7 | 29.7 | 30.3 | 28.7 | 26.7 | 22.3 | 18.6 | 23.4 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 7.5 | 7.0 | 8.0 | 10.7 | 14.0 | 17.5 | 20.0 | 20.6 | 18.4 | 16.2 | 12.2 | 9.3 | 13.5 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 67.7 | 55.9 | 40.3 | 15.8 | 6.8 | 0.9 | 0.4 | 0.0 | 5.2 | 22.0 | 74.1 | 86.8 | 375.7 |
| מקור: Cyprus Meteorological Service | |||||||||||||
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר התנועה בפאפוס הייתה חופשית. אולם, לאחר תהליך העיור והגידול באוכלוסייה המצב השתנה. הבעיה העיקרית היא במרכז העיר, היכן שהדרכים הכפריות הקטנות לא מסוגלות למלא את תפקידן. הבעיות נובעות בעיקר מחיבורי כבישים שנותרו על הנייר, וכוללים את: החלק השני של הכביש העוקף הצפוני, הכביש העוקף המערבי, הכביש המוביל לשדה התעופה ושדרוג הדרך בין פאפוס לבין מפרץ האלמוגים.
התחבורה הציבורית בפאפוס מבוססת רק על אוטובוסים, המופעלים על ידי חברת אסטיקה לאופוריה פאפואו (יוונית: האוטובוסים העירוניים של פאפוס).
פאפוס לא הייתה מחוברת לכביש מהיר כלשהו עד שנת 2001. כיום ניתן להגיע אל העיר דרך הכביש A6 המחבר את פאפוס עם לימסול. ישנה תוכנית כי עד לשנת 2013 תושלם סלילתו של הכביש A7, המתחבר לפוליס, כך שעומס התנועה בפרוורים יוקל.
נמל התעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נמל התעופה הבינלאומי פאפוס
נמל התעופה הבינלאומי פאפוס (יוונית: Διεθνής Αερολιμένας Πάφου) שוכן במרחק 16 קילומטרים מהעיר, והוא נמל התעופה השני בגודלו במדינה (לאחר נמל התעופה הבינלאומי בלרנקה). בנוסף לתפקידו כנתיב הגעה לפאפוס, הנמל משמש גם כנתיב הגעה לאתרי תיירות פופולריים, בעיקר בתקופת החגים, כגון לימסול ומפרץ האלמוגים.
במאי 2006 חכרה חברת נמלי התעופה הרמס בע"מ את הזכויות על בניית, פיתוח ותפעול נמלי התעופה של לרנקה ופאפוס לתקופה של 25 שנים. לפי התוכניות אמורה להסתיים בנייתו של טרמינל חדש עד סוף שנת 2008.
בכל שנה עוברים בנמל כ-1.5 מיליון אנשים.
ישנן תוכניות לבנות כביש בעל 4 נתיבים שיחבר את פאפוס ונמל התעופה, כך שהנוסעים והצוות לא יצטרכו לנסוע בכבישים B6 ו-E603, שבדרך כלל עמוסים מבחינה תחבורתית.
בשנת 2017 החלה חברת ריינאייר להפעיל קו טיסות יומי בין תל אביב לנמל התעופה בעיר. בנוסף לחברת ריינאייר החלו לפעול חברות נוספות המפעילות קו טיסות אם כי לא על בסיס יומי, בין החברות ניתן למצוא את חברת Tus Airways, Cyprus Airways ועוד.
הנמל הימי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נמל פאפוס, שתכולתו היא 300 סירות, משמש כמרינה קטנה וכמקום כינוס לדייגים. בנמל יש מסעדות ובתי קפה רבים, והוא אחת האטרקציות התיירותיות החשובות ביותר בעיר. החל מ-1998 נערך בכיכר הטירה פסטיבל לכבוד אפרודיטה בכל ספטמבר. ספינות מטען ושיט משתמשות בנמל לימסול הנמצא במרחק 60 קילומטרים. ישנן תוכניות לבנות מארינה בעלת תכולה של 1,000 סירות במרחק 10 קילומטרים בכיוון צפון, ליד חוף האלמוגים בקיסונרגה.
בתי חולים ומרכזים רפואיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפאפוס יש רק בית חולים כללי אחד, הנמצא באנאוורגוס במרחק 3 קילומטרים צפונית-מזרחית למרכז העיר. בית החולים נבנה על מנת להחליף את בית החולים הישן, ששכן בבניין ישן שנהרס זמן קצר לאחר פינויו. ישנן תוכניות להפוך את בית החולים למרכז אוניברסיטאי, כאשר תיפתח אוניברסיטת נאפוליס (Neapolis). בבית החולים יש ארבע קומות, שטחו הכולל הוא 25,000 מ"ר והוא מספק למטופליו מגוון שירותים החל מעזרה ראשונה ועד סריקת MRI. כאשר בית החולים נפתח ב-1992 הוא נחשב לאחד המרכזים הרפואיים הטובים ביותר במזרח התיכון, אך מאז התדרדר מעמדו. על מנת להתמודד עם אוכלוסיית העיר ההולכת וגדלה, חלק מהחצרות הפנימיות הוסב לחללים סגורים, וישנן תוכניות להרחבת בית החולים לכיוון שטח נוסף הסמוך אליו ומצוי בבעלותו. בבית החולים יש אודיטוריום המכיל 200 מקומות ישיבה, ובסמוך אליו נמצא מנחת מסוקים.
ברחבי האזור האורבני נמצאות כמה קליניקות פרטיות.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפאפוס יש היסטוריה עשירה בתחום הספורט, ובעיקר בכדורגל, כדורסל וכדורעף. מועדון ההתעמלות הפאפיאני נקרא קוריווס, והוא הבעלים (באמצעות ארגון האתלטיקה הקפריסאי) של האצטדיון המקומי הנקרא פאפיאקו ושל אולם הכדורעף והכדורסל הנקרא אפרודיטי. קבוצת הספורט המצליחה ביותר בפאפוס היא קבוצת הכדורעף, פאפיאקוס, שזכתה באליפות קפריסין שלוש פעמים (האחרונה ב-2006). מועדון הכדורגל העירוני נקרא AEP פאפוס. הקבוצה הוקמה בשנת 2000 ומשחקת בליגה הראשונה של קפריסין, כאשר את משחקי הבית שלה היא עורכת באצטדיון פאפיאקו ואת אימוניה במגרש בכפר בשם ירוסקיפואו. בשנת 2006 נערכה בעיר אליפות טנפין בבאולינג של חבר העמים הבריטי.
האתלט הפאפיאני המצליח ביותר בכל הזמנים הוא ככל הנראה סטיליאנוס קיריאקידס (1910–1987) (יוונית: Στυλιανός Κυριακίδης) שהיה רץ מרתון, וזכה במרתון בוסטון בשנת 1946. לפי הדיווח העיתונאי, לקראת סוף המירוץ הוא רץ ליד ג'ון קלי, כאשר אדם זקן שהיה חלק מהקהל צעק לעברו "עבור יוון, עבור הילדים שלך!" ונתן לו השראה להגביר את מאמציו ולנצח במירוץ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פאפוס (ביוונית)- האי קפריסין - פאפוס
- האתר הרשמי של ממשלת קפריסין - ערים ואוכלוסייה אנגלית
- אתר התיירות הרשמי של פאפוס אנגלית
- החפירות הארכאולוגיות של אוניברסיטת סידני בתיאטרון פאפוס
- עמית קוטלר, פאפוס על הגל: בירת התרבות החדשה של אירופה, באתר ynet, 29 בינואר 2017
- שירי הדר, MUST: המקומות שחובה לראות בפאפוס, באתר ynet, 16 בפברואר 2017
- אסף רוזן, 40 דקות טיסה ואתם שם: מה קורה בפאפוס, באתר ynet, 23 ביולי 2018
- אמיר צומר, קפריסין, לאקשרי אצל השכנים, באתר וואלה, 1 באוגוסט 2019
- אלכסנדרה לוקש, הסנטוריני הבא? חופשה יוקרתית בפאפוס, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019
- פאפוס קפריסין - פורטל מידע לעיר פאפוס והאזור.
אור הורביץ, פאפוס הוא יעד נהדר לסוף שבוע קצר בכל השנה, באתר הארץ, 26 במאי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bibliotheke, iii.14.3.
- ^ According to the Roman Gaius Julius Hyginus, Fabula 142, Cinyras was a son of Paphus, thus legitimate in the patrineal manner, but Bibliotheke makes Cinyras an interloper, arriving with some of his people from Cilicia on the nearest coast of Asia Minor, and thus a suitor from outside, in the matrilineal manner. The conflict is instructive.
- ^ Old Paphos, in Ancient Greek: Πάφος παλαιά, Ptolemy v. 14. § 1; or, in one word, Παλαίπαφος, Strabo xiv. p. 683; Palaepaphos, Pliny the Elder v. 31. s. 35)
- ^ New Paphos in Ancient Greek (Πάφος Νέα, Ptol. l. c.; Nea Paphos, Plin. l. c.. The name of Paphos, without any adjunct, is used by poets and by writers of prose to denote both Old and New Paphos, but with this distinction, that in ancient prose writers it commonly means New Paphos, whilst in the ancient poets, on the contrary, for whom the name of Palaepaphos would have been unwieldy, it generally signifies Old Paphos, the more particular seat of the cult of the Greek goddess Aphrodite. In inscriptions, also, both towns are called Πάφος. This indiscriminate use is sometimes productive of ambiguity, especially in the Latin prose authors.
- ^ The hill is celsa Paphos in Aeneid x. 51
- ^ Hesychius of Alexandria, under Βώκαρος
- ^ כך לסלמיס הייתה אנקומי (אנ'), לכתיון הייתה הלה סולטן טקה (אנ') ולאידליון הייתה אגיוס סוזומנוס (אנ'), ראו Pamela Gaber, The History of History: Excavations at Idalion and the Changing History of a City-Kingdom, Near Eastern Archaeology 61, 2008, עמ' 52–63 doi: 10.1086/nea20361348
- ^ Tacitus Hist. ii. 3; Pomponius Mela, ii. 7; Marcus Annaeus Lucanus viii.456
- ^ פאוסניאס, תיאורה של יוון, ספר 1, פרק 14 (אנ'), פסקה 7 (1.14.7)
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 95–95; על-פי כתובת בה מוזכרת "עשתרת-פפ", כלומר עשתרת של העיר פאפוס.
- ^ Ashmolean Museum website
- ^ Engel, i.p. 483.
- ^ For example, Aeschylus Suppliants 525; Virgil Aeneid i. 415; Horace Odes i. 19, 30, iii. 26; Status Silvius i. 2. 101; Aristophanes Lysistrata 833, etc.
- ^ Engel, vol. i. p. 130.
- ^ Müller's Archäol. § 239, p. 261; Eckhel, vol. iii. p. 86; Münter, Friedrich Christian Carl Hinrich; Hetsch, Gustav Friedrich (1824). Der Tempel der himmlischen Göttin zu Paphos: zweite Beilage zur Religion der Karthager (in German). Schubothe. OCLC 13923976
- ^ Strabo xiv. p. 683.
- ^ p. 181, Brunk
- ^ Nadav Na'aman, Sargon II and the Rebellion of the Cypriote Kings against Shilṭa of Tyre, Orientalia 67, 1998, עמ' 244
- ^ Karen Radner, The many kingdoms of Cyprus, Assyrian empire builders (University College London), 2012
- ^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
- ^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).
- ^ Engel, Kypros, 2 vols. Berlin, 1841.
- ^ אודאון הוא בניין שנבנה בספרטה במאה ה-6 ובמאה ה-7 לפנה"ס ושימש להופעות מוזיקליות. לכן, כל מבנה שנבנה ביוון העתיקה או רומא העתיקה למטרות אלו נקרא אודאון
 | |
|---|---|
|
| ערי המדינה הגדולות בקפריסין העתיקה | |
|---|---|
|
