סרגון מאכד

סרגון מאכד
šarru-kin

לידה	המאה ה־24 לפנה״ס Azupiranu, עיראק
פטירה	2279 לפנה"ס האימפריה האכדית
בת זוג	Tashlultum

סרגון מאכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה-24 לפנה"ס – המאה ה-23 לפנה"ס), היה מקים האימפריה האכדית ומייסד העיר אכד. האימפריה של סרגון חלשה על כל מסופוטמיה ועל שטחים נרחבים נוספים. גדולתו הצבאית של סרגון הפכה אותו לדמות אגדית ולמושא הערצה לאורך אלפי שנים.

עלייתו של סרגון

כמות התיעוד ההיסטורי מתקופת האימפריה של סרגון נמוכה. רוב המידע ההיסטורי שקיים על תקופה זו מקורו בתעודות שנמצאו בשושן, בירת עילם. התעודות הן העתקים מאוחרים של כתבים אכדיים מתקופת סרגון, שנלקחו ממסופטמיה במאה ה-12 לפנה"ס כשעילם שלטה באזור. לקיחת התעודות על ידי העילמים, מראה עד כמה דמותו של סרגון והאימפריה שלו השפיעו גם למעלה מאלף שנה אחרי מותו.

המידע המועט שקיים על סרגון מתאר אותו בתקופה מאוחרת בחייו, בה הוא כבר מלך על אכד. לכן, המקורות היחידים שיש לנו על עלייתו לשלטון של סרגון הם אגדות אשוריות שנכתבו מאות שנים מאוחר יותר.

טקסט אשורי מהמאה ה-7 לפנה"ס המכונה "לידת סרגון" או "האוטוביוגרפיה של סרגון" מספר על עלייתו של סרגון בגוף ראשון. מקור הטקסט אינו ידוע, וייתכן כי הוא נכתב בחצרו של המלך האשורי סרגון השני, כדי לפאר את שמו של סרגון. הסיפור מזכיר את סיפורו של משה בתיבה: אימו של סרגון הייתה כוהנת גדולה, שהרתה אותו בסתר מאב לא ידוע. היא הכניסה אותו לסלסלה אטומה עשויה קנים, אותה הניחה בנהר הפרת. סרגון נמצא על ידי גנן, שגידל אותו והכשיר אותו להיות גנן. האלה אשתר אהבה את סרגון והעלתה אותו לשלטון. מכאן, הסיפור ממשיך בתיאור הצלחתו הצבאית של סרגון.

טקסט אשורי אחר, קדום יותר, המכונה גם הוא "אגדת סרגון" או "עליית סרגון", מספר סיפור שונה. הטקסט מקוטע, ושרדו ממנו חלקים מועטים. על פי הסיפור, סרגון היה שר המשקים בחצרו של מלך כיש. מלך כיש חשש לחייו מפני סרגון, וניסה לרצוח אותו. האלה אשתר הגנה על סרגון מפני מלך כיש והצילה את חייו מספר פעמים. המשך הסיפור לא שרד, ולא ידוע איך סרגון היה למלך לפי סיפור זה.

ברשימת המלכים השומרית, מן המאה ה-18 לפנה"ס, סרגון מופיע ומתואר כבנו של גנן, כשר המשקים של מלך כיש וכמייסד העיר אכד. תיאור זה חריג ברשימה שכוללת בעיקר שמות של מלכים, את ערי הבירה שלהם ואת מספר שנות שלטונם.

תקופת השלטון

האימפריה האכדית

לאחר שעלה לשלטון בכיש, סרגון העביר את מרכז שלטונו לעיר אכד, אותה הוא ייסד. סרגון גייס צבא אכדי גדול, שמומן באמצעות ביזה והביא לסרגון את תהילתו.

הניצחון הצבאי שהביא את סרגון לגדולה הוא כיבוש שומר (דרום מסופוטמיה). לפני סרגון, מלך שומר היה לוגלזגיסי מאומה. לוגלזגיסי כבש את כל הערים השומריות ואיחד אותן תחת שלטונו. הממלכה של לוגלזגיסי התפשטה גם מעבר לשומר. כיבוש שומר הפך את סרגון לשליט כל מסופוטמיה. סרגון היה המלך השומרי הראשון ממוצא שמי, אף שברשימת שמות המלכים השומרים מופיעים גם שמות שמיים מוקדמים יותר.

סרגון המשיך והרחיב את האימפריה שלו עד לעילם במזרח ולאבלה במערב. נתיבי המסחר האכדיים הגיעו הרחק, ותרמו לעושר האימפריה.

סרגון חיזק את שליטתו בערים השומריות על ידי מינוי מושלים אכדים. השלטון האכדי עזר לשפה האכדית להתפשט ברחבי האימפריה, ולשילוב התרבות השומרית בזו האכדית. מינוי בולט שסרגון ביצע הוא מינוי בתו, אנהדואנה, לכוהנת אל הירח סין בעירו אור.

לפי כתבים מאוחרים, בסוף תקופת שלטונו של סרגון היו מרידות רבות ברחבי האימפריה.

שלטונו של סרגון הסתיים אחרי 56 שנים לפי רשימת המלכים השומרים (55 או 54 על פי גרסות אחרות של הרשימה). סרגון הוחלף על ידי בניו רימוש ואחריו מַנישְתוּסוּ אחיו של רימוש. המלך האכדי הגדול הבא היה נרם-סין, בנו של מנישתוסו ונכדו של סרגון.

מורשת סרגון

למרות קיומה הקצר של האימפריה האכדית, סרגון יצר מורשת של מלך כובש ששרדה אלפי שנים. סרגון היה מקור לאגדות ולסיפורי עם רבים. דמותו של סרגון הייתה מודל למלכים אחרים שרצו להקים אימפריה. שני מלכים אשורים, סרגון הראשון מהמאה ה-19 לפנה"ס וסרגון השני מהמאה ה-8 לפנה"ס, הוא מחריב ממלכת ישראל, קראו לעצמם על שמו.

האימפריה האכדית הפיצה את התרבות ואת השפה האכדית. התרבות והשפה האכדית נשארו באזור עד לתקופה ההלניסטית.

שמו של סרגון וכינויו

שמו האכדי של סרגון הוא šarru-kin, שמשמעותו "המלך האמיתי" (בדומה לעברית, שר-כן). סרגון כנראה בחר שם זה כדי לתת לגיטימציה למלכותו, למרות מוצאו הפשוט. מקור השם העברי סרגון הוא משמו העברי של סרגון השני, כפי שנכתב במקרא.

סרגון כונה בכתבים "מלך כיש" ו"מלך אכד", ואחרי כיבוש שומר הוא ירש גם את הכינויים של לוגלזגאסי, בהם "מלך שומר" ו"מלך הארץ". אף על פי שהצלחתו של סרגון מיוחסת לאלה אישתר (כפי שמתואר באגדת לידת סרגון), רוב כינויו של סרגון הם צבאיים ולא דתיים.

לעיתים סרגון מכונה, בטעות, "סרגון הראשון". נראה שמקורה של טעות זאת הוא בהיכרות עם שמו של סרגון השני, מלך אשור. סרגון הראשון היה מלך אשורי מהמאה ה-19 לפנה"ס שקדם לסרגון השני.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סרגון מאכד בוויקישיתוף

• הביוגרפיה של סרגון (תרגום לאנגלית)
• עליית סרגון (תרגום ותעתוק לאנגלית)
• פרק 18 – דבר היום: שוטי שוטי תיבתי – על לידת סרגון מלך אכד בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
• סרגון מאכד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• סרגון מאכד, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)