נירים

נירים
מדינה	ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	אשכול
גובה ממוצע	‎109 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	482 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	470 תושבי ישראל
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת מערב הנגב רגילה) נירים31°20′10″N 34°23′42″E / 31.3360100050877°N 34.3949461905734°E מפת היישובים של מועצה אזורית אשכול; באדום - נירים; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
	http://www.nirim.co.il

נִירִים הוא קיבוץ בנגב הצפוני-מערבי, המשתייך לקיבוץ הארצי. מקור שמו של הקיבוץ הוא בגדוד "ניר" של השומר הצעיר, שחלק מגרעינו הקים את הקיבוץ. הקיבוץ נמנה עם יישובי מועצה אזורית אשכול.

היסטוריה

הקיבוץ הוקם על ידי גרעין "ניר" של השומר הצעיר, שעבר הכשרה בניר דוד. הקיבוץ התארגן ביולי 1946 בראשון לציון ושלח את ראשוני חבריו לגבולות^[3]. לאחר שהות של מספר חדשים במצפה גבולות, יצאו חברי נירים במוצאי יום הכיפורים תש"ז, 6 באוקטובר 1946, במסגרת עליית 11 הנקודות לנגב הצפוני. בגלל תקלה לוגיסטית, ההתיישבות לא הייתה במקום המתוכנן^[4]. רק כעבור מספר חודשים עברו לנקודה המתוכננת, והתיישבו על כ-1,600 דונם^[5] במקומו הראשון של הקיבוץ (ליד קיבוץ סופה של היום), שנקרא דנגור^[6]. ברוב המקורות כתוב ששם זה הוא של שייח' ערבי שקברו היה בסביבה, אך למעשה אדמות אלה נקראו על שם רוכשן, הרב שלום דנגור, רבה של העיר סואץ בשנים 1907–1916^[7].

במלחמת העצמאות

קרב נירים התחולל בבוקר ה־15 במאי 1948, בין חיל המשלוח המצרי (1948), שפלש לשטחה הריבוני של מדינת ישראל ארבע-עשרה שעות לאחר ההכרזה על הקמתה במטרה לכבוש את הקיבוץ, לבין חברי קיבוץ נירים, שעל פי החלטת החלוקה נועד להיות בתחום המדינה היהודית. גם כפר דרום הותקף שוב באותו היום.

בנירים היו באותה שעה 42 איש (30 חברים ו-12 חברות) שנשקם היה 14 רובים, ארבעה סטנים ומקלע אחד. במקום היה בית ביטחון מבטון ושאר המבנים היו מעץ. הלוחמים איישו את החפירות והעמדות. דודו אלון מונה למפקד הכוח.

את קומץ המגינים תקף גדוד חי"ר מצרי שמנה כאלף לוחמים, מחלקה של שישה משוריינים, מחלקת מרגמות "3 (שישה קנים) ומחלקת מקלעים כבדים, וכעשרים זחליליות נושאות נשק אוטומטי. התוקפים נסתייעו בגדוד ארטילריה ובטנקים.

— אברהם אדן^[8]

בשעה 07:00 החלה הרעשת תותחים ומרגמות מכיוון רפיח, וטור ממונע, שכלל ארבעה טנקים קלים, מספר מכוניות משוריינות, 27 "נושאי ברן" ומספר מכוניות נושאות חיילים. בחיפוי אש נעצרו המכוניות במרחק 400 מטרים מנירים. החיילים המצרים ירדו מהרכבים, ובחיפוי אש החלו להסתער לעבר הגדרות ללא סדר. המגינים נצרו את נשקם, ובהגיע התוקפים למרחק 150 מטרים פתחו באש מדויקת. שריוני המצרים נעצרו משהבחינו על גדרות המשק בשלטים הכתובים אנגלית: "זהירות! מוקשים!". בחיפוי תותחים נסוגו המצרים בהשאירם במקום 35 הרוגים^[9]. בהתקפה נהרגו שבעה מחברי נירים וששה נפצעו. בלילה נהרג ממוקש חבלן מחברי המשק. למחרת המשיכו המצרים להפגיז את המקום אך לא התקיפו אותו. עמידתה של נירים במערכה הועלתה על נס^[10], ובעיתונות בישראל פורסמה ההערכה שכישלון ההתקפה על נירים גרמה למצרים להימנע מלנסות לכבוש את הנגב הצפוני, ובמקום זאת להתקדם ישירות על הכביש דרך עזה לכיוון אשדוד^[11].

ההתקפות על נירים חודשו בנובמבר 1948 לאחר מבצע יואב וכיתור כיס פלוג'ה, כשהמצרים ביצרו את עמדותיהם^[12] וביקשו להפעיל לחץ נגדי על ישראל^[13]. בדצמבר הוציאו המצרים שתי התקפות של טנקים לכיוון נירים^[14]^[15]^[16].

בתקופת ההפגזות על נירים התנהלו חיי המשק מתחת לקרקע. פרט לבית הביטחון נהרסו כל המבנים. מחדר האוכל נשאר קיר ועליו סיסמה, שנתלתה בחגיגות אחד במאי והייתה מאז סמל לכל הלוחמים: לא הטנק ינצח כי אם האדם. שמונת הנופלים נקברו במקום ולזכרם הוצבה אנדרטה צנועה^[17]. לימים הוקמה במקום אנדרטת נירים ועליה סיפור הקרב.

במדינת ישראל

לאחר המלחמה, בתחילת 1949 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי^[17]^[18] ובשטחו המקורי הוקם הקיבוץ ניר יצחק. שטח הקיבוץ הוא כ-22,000 דונם.

ברבע הראשון של המאה ה-21 סבל הקיבוץ יחד עם שאר יישובי עוטף עזה ממתקפות של פצצות מרגמה וקסאם. ביום ה-50 למבצע צוק איתן בשנת 2014 נהרגו חברי הקיבוץ זאב עציון ושחר מלמד מירי פצמ"ר בעת שביצעו עבודות חשמל בקיבוץ^[19].

הקיבוץ החל בתהליך הפרטה בשנת 2008 כדי להיות יותר אטרקטיביים לנקלטים חדשים. נירים הפכה מקהילה שיתופית לקהילה המקיימת ערבות הדדית במודל 'רשת ביטחון' ברמה גבוהה, בתהליך מורכב שכלל עימותים^[20].

לאחר תום תהליך ההפרטה, משנת 2015 ועד 2019, נקלטו בקיבוץ כ-53 חברים חדשים. הקיבוץ הגיע אז לכ-400 נפש, מתוכם כ-200 חברים, 100 ילדים ו-40 תושבים.

הטבח בנירים

ערך מורחב – הטבח בנירים

ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת טבח שבעה באוקטובר, פלשו מחבלים מארגון הטרור חמאס לקיבוץ, טבחו בתושביו, רצחו תשעה מהם, וחטפו חמישה תושבים לרצועת עזה. לאחר שעות של קרבות של כיתת הכוננות של הקיבוץ, ולאחר מכן גם של כוח של יחידת דובדבן, הקיבוץ טוהר ממחבלים.

התושבים פונו למלון באילת ובהמשך התגוררו באופן זמני בבאר שבע^[21]^[22]^[23]. בפברואר 2025 הוחל במסירת הבתים המשופצים לתושבים, והשיקום יועד להסתיים בסוף אפריל 2025^[24].

כלכלה

עיקר פרנסתו של נירים היא על החקלאות. ענף גידולי השדה חולש על שטחים נרחבים וגידולים מגוונים ומעסיק עובדים מקצועיים רבים, מרביתם בני הקיבוץ. בנירים ענפים חקלאיים נוספים, בהם מטע אבוקדו, חממות ורפת. נירים הוא גם אחד מהמשקים האורגניים הגדולים ביותר במדינת ישראל.

לקיבוץ שותפות במפעל 'נירלט' ובנוסף, חלק נכבד מחבריו מוצא את פרנסתו מחוץ לקיבוץ בעבודות בתחומי החינוך והאקדמיה, החקלאות, הרווחה ובריאות הנפש, ההנדסה והטכנולוגיה.

ראו גם

בית הכנסת העתיק בנירים

לקריאה נוספת

תולדות מלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1964
יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.
עמיעד ברזנר, ניצני השריון, הוצאת מערכות, 1995.
רוני גיטר (עורך), חמישים השנים הראשונות: יובל קיבוץ נירים, 1946–1996, דליה: מערכת, 1997
יגאל נחושתן, קיבוץ נירים במלחמת העצמאות – היבטים אזרחיים וצבאיים, 2016
יניר יגנה‏, כשנאצר הופתע בפעם הראשונה: בחזרה לקרב ההירואי שהכריע את גורל המדינה, באתר וואלה, 25 באפריל 2020

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נירים בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של נירים

תולדות נירים באתר מיזם הנגב המערבי והגליל
נירים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
בן-גוריון על תושבי נירים בעקבות ההפגזה ב-30 מאי 1955
א. גזית, נירים, מעריב, 30 ביוני 1972
עוטף עזה - החיים שלפני | נירים גלריה ברפת | פנחס כהן גן, הערוץ הראשון, מתוך יומן השבוע, עמוס ארבל, 5 בפברואר 1972
ניר ברעם, בתוך ענן המלחמה, באתר הארץ, 16 ביולי 2015.
לכתבה בנושא 'לא הטנק ינצח כי אם האדם' - באתר יד לשריון.
מיכאל יעקובסון: סקירה מצולמת על אנדרטת דנגור ועל בית הקברות בנירים, באתר 'חלון אחורי', 20 בפברואר 2014
מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלות והיסטורית על הקיבוץ וחדר האוכל, באתר 'חלון אחורי', 2 בפברואר 2016
נירים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
אוסף תצלומים מימי ראשית היישובים שדרות, נחל עוז, ניר עוז, ניר עם, נירים, מפלסים, בארי - באתר הארכיון הציוני, 19 באוקטובר 2023
יעל אינגל, הרוח של קיבוץ נירים תנצח, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 30 בנובמבר 2023
הילה גן אפרתי, נירים - לא הטנק ינצח כי אם האדם, אתר מיזם הנגב המערבי והגליל, 24 באוגוסט 2024
מיזם אבני מורשת, בית הכנסת העתיק במעון
מיזם אבני מורשת, אנדרטת נירים (דנגור)

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ 4 קבוצים חדשים של השומר הצעיר, משמר, 21 ביולי 1946
^ על פי הפתיח של "יומה של נירים", סרט תעודי מ-1966, במאי מנחם שובל, שעיקרו קרב נירים במלחמת העצמאות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:49 דקות)
^ 13 נקודות חדשות ותקציביהן, הצופה, 2 בינואר 1947
^ בשלושה ראשים יצאו מגבולות, משמר, 8 באוקטובר 1946
^ עזרא ריבליס, ואהבת לארצך במוך ("דנגור"- מנין?), על המשמר, 21 בנובמבר 1975
^ מצוטט באתר קיבוץ נירים.
^ בדיווח ראשוני נכתב 31: 31 מצרים נהרגו במערכה על נירים, על המשמר, 17 במאי 1948
^ ש. פינס, התקפת תותחים של המצרים על כפר דרום, על המשמר, 6 ביולי 1948
יצחק זיו אב, הנגב עוד אינו שלנו, מעריב, 22 באפריל 1949
^ אברהם מלול, פעילות הצבא המצרי בנגב, על המשמר, 11 ביוני 1948
^ המצרים הקימו עמדות חדשות ליד נירים ובארי, על המשמר, 25 בנובמבר 1948
^ תגובה ישראלית להתנקשות המצרים באיזור עימארה נירים, דבר, 7 בדצמבר 1948
^ אחרי חיל הטנקים הובס גם חיל הרגלים המצרי, דבר, 9 בדצמבר 1948
^ נהדפה התקפת טנקים כבדה על קיבוץ נירים, על המשמר, 12 בדצמבר 1948
^ אמש נתחדשו ההתחדשויות באיזור נירים, מעריב, 23 בדצמבר 1948
^ ¹ ² לא הטנק ינצח כי אם האדם, על המשמר, 16 במאי 1949
^ שבתי קפלן, קיפוד בלוע הארי, על המשמר, 21 ביוני 1949
^ גילי כהן, שירלי סיידלר, ג'קי חורי, כשעה לפני הפסקת האש: שני הרוגים ופצוע קשה מפגיעת פצמ"ר באשכול, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014
^ תם פרחי, השבט אומר את דברו, 232 - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גליון 140, אוגוסט 2015, עמוד 11
^ חברי קיבוץ נירים מעוטף עזה יעברו לבאר שבע, באתר mynetbeersheva, ‏2023-11-20
^ יובל ניסני, ‏חוזה לחמש שנים וחדר אוכל: כך ייראה המעבר של ניר עוז לקריית גת, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2023
^ אמיתי גזית, בדרך הביתה: המסע של הקיבוצניקים המפונים לחיים חדשים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2023
^ רוני גרין שאולוב, 500 ימים לטבח: היישובים בעוטף עזה שאי אפשר עדיין לגור בהם, באתר ynet, 17 בפברואר 2025

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[3] 4 קבוצים חדשים של השומר הצעיר, משמר, 21 ביולי 1946

[4] על פי הפתיח של "יומה של נירים", סרט תעודי מ-1966, במאי מנחם שובל, שעיקרו קרב נירים במלחמת העצמאות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:49 דקות)

[5] 13 נקודות חדשות ותקציביהן, הצופה, 2 בינואר 1947

[6] בשלושה ראשים יצאו מגבולות, משמר, 8 באוקטובר 1946

[7] עזרא ריבליס, ואהבת לארצך במוך ("דנגור"- מנין?), על המשמר, 21 בנובמבר 1975

[8] מצוטט באתר קיבוץ נירים.

[9] בדיווח ראשוני נכתב 31: 31 מצרים נהרגו במערכה על נירים, על המשמר, 17 במאי 1948

[10] ש. פינס, התקפת תותחים של המצרים על כפר דרום, על המשמר, 6 ביולי 1948
יצחק זיו אב, הנגב עוד אינו שלנו, מעריב, 22 באפריל 1949

[11] אברהם מלול, פעילות הצבא המצרי בנגב, על המשמר, 11 ביוני 1948

[12] המצרים הקימו עמדות חדשות ליד נירים ובארי, על המשמר, 25 בנובמבר 1948

[13] תגובה ישראלית להתנקשות המצרים באיזור עימארה נירים, דבר, 7 בדצמבר 1948

[14] אחרי חיל הטנקים הובס גם חיל הרגלים המצרי, דבר, 9 בדצמבר 1948

[15] נהדפה התקפת טנקים כבדה על קיבוץ נירים, על המשמר, 12 בדצמבר 1948

[16] אמש נתחדשו ההתחדשויות באיזור נירים, מעריב, 23 בדצמבר 1948

[מעבר-17] ¹ ² לא הטנק ינצח כי אם האדם, על המשמר, 16 במאי 1949

[18] שבתי קפלן, קיפוד בלוע הארי, על המשמר, 21 ביוני 1949

[19] גילי כהן, שירלי סיידלר, ג'קי חורי, כשעה לפני הפסקת האש: שני הרוגים ופצוע קשה מפגיעת פצמ"ר באשכול, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2014

[20] תם פרחי, השבט אומר את דברו, 232 - עיתון תושבי המועצה האזורית אשכול, גליון 140, אוגוסט 2015, עמוד 11

[21] חברי קיבוץ נירים מעוטף עזה יעברו לבאר שבע, באתר mynetbeersheva, ‏2023-11-20

[22] יובל ניסני, ‏חוזה לחמש שנים וחדר אוכל: כך ייראה המעבר של ניר עוז לקריית גת, באתר גלובס, 29 בנובמבר 2023

[23] אמיתי גזית, בדרך הביתה: המסע של הקיבוצניקים המפונים לחיים חדשים, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2023

[24] רוני גרין שאולוב, 500 ימים לטבח: היישובים בעוטף עזה שאי אפשר עדיין לגור בהם, באתר ynet, 17 בפברואר 2025

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]


מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הדרום
מועצה אזורית	אשכול
גובה ממוצע^[1]	‎109 מטר
תאריך ייסוד	1949
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023^[1]
- אוכלוסייה	482 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	470 תושבי ישראל
מפת מיקום מפה דינמית (למפת מערב הנגב מוגדלת) נירים (למפת מערב הנגב רגילה) נירים (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נירים (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום נירים 31°20′10″N 34°23′42″E / 31.3360100050877°N 34.3949461905734°E מפת היישובים של מועצה אזורית אשכול באדום - נירים בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2021^[2]}	7 מתוך 10
http://www.nirim.co.il