נוצבו
נוצבו או נוסיבו (ידוע גם בתור נוֹצֶבּוֹ; מקור המילה בלטינית ופירושה "לפגוע" או "אני אפגע")[1] הוא אפקט המתרחש כאשר קיימת ציפייה לתופעה שלילית, וציפייה זו מביאה בפועל לתוצאה שלילית נוספת אילולי הייתה הציפייה.[2] לדוגמה, אדם שלוקח תרופות, ונאמר לו על תופעות לוואי שלא קיימות או בדרך כלל מאוד לא חמורות, עלול (בגלל האפקט) לסבול מהחמרה בתופעות ואף לסבול מתופעות לוואי חדשות.
למעשה, זהו האפקט ההפוך מפלצבו, ובדומה לו, גם הוא יכול להשפיע בצורה משמעותית על הגוף.
גורמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפקט הנוצבו יכול להיגרם על ידי מספר גורמים ובהם:
- דיסאינפורמציה. [3][4]
- אמונה טפלה. [5]
- הַשָּׁאָה.[6]
- חוסר אמון בגורם המטפל. [7]
- דעה קדומה/סטריאוטיפ.[8]
- אירועי עבר.[9]
- חוסר בחירה של אופן הטיפול.[10]
- למידה באמצעות צפייה. (אנ') [11]
- היפוכונדריה [12] (קשר ישיר לחרדות מסוגים נוספים לא חד משמעי, או זניח ביחס לשאר הגורמים [13]).
לעיתים, ידיעה או הזכרה של האפשרות לגורם שלילי בלבד מספיקה.[2][14][15]
אתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש חוקרים הטוענים שקיימת בעיה אתית בנושא. נטען שכיוון שבדרך כלל לכל טיפול רפואי דרושה הסכמה מודעת של המטופל, במקרה בו האפקט קיים, ההסכמה המודעת עלולה להוביל להידרדרות במצבו של מטופל. הדבר יוצר דילמה מוסרית כיצד ניתן לעדכן את המטופל בצורה נכונה ומוסרית אם קיים הסיכון שעצם העדכון עצמו יכול להוות גורם שלילי שיפגע בו.[16]
קיים גם תיעוד למחקרים שהובילו לכאב אמיתי בניסויים שנערכו, בהם פיזית לא נעשה למטופלים דבר.[17] הנושא מעלה דילמות מוסריות רבות ומאתגר את הגדרות זכויות המטופל בנוגע למה שאסור ומה שמותר בניסויים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערכת וואלה! בריאות, 60% מתופעות הלוואי לחיסון קורונה - לא מהחיסון עצמו, באתר וואלה, 20 בינואר 2022
- איתי משיח, התאום הרשע של הפלצבו: חוקרים הולכים ומפענחים את אפקט הנוצבו, באתר הארץ, 16 במאי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The nocebo response, Harvard Health, 9 במרץ 2014 (באנגלית)
- ^ 1 2 Winfried Häuser, Ernil Hansen, Paul Enck, Nocebo Phenomena in Medicine, Deutsches Ärzteblatt International 109, יוני 2012, עמ' 459–465 doi: 10.3238/arztebl.2012.0459
- ^ Martina Amanzio, Jeremy Howick, Massimo Bartoli, Giuseppina Elena Cipriani, Jian Kong, How Do Nocebo Phenomena Provide a Theoretical Framework for the COVID-19 Pandemic?, Frontiers in Psychology 11, 2020 doi: 10.3389/fpsyg.2020.589884/full
- ^ Felicia Skjerven Kristiansen, The value of expectation, Tidsskrift for Den norske legeforening, 2020-08-17 doi: 10.4045/tidsskr.20.0402
- ^ Stacey Colino, The Nocebo Effect: Are Your Beliefs Making You Sick?, health.usnews.com, Oct. 28, 2015, at 11:23 A.M (בEnglish, אנגלית)
- ^ Ernil Hansen, Nina Zech, Nocebo Effects and Negative Suggestions in Daily Clinical Practice – Forms, Impact and Approaches to Avoid Them, Frontiers in Pharmacology 10, 2019 doi: 10.3389/fphar.2019.00077/full
- ^ Hailey E. Yetman, Nevada Cox, Shelley R. Adler, Kathryn T. Hall and Valerie E. Stone, What Do Placebo and Nocebo Effects Have to Do With Health Equity? The Hidden Toll of Nocebo Effects on Racial and Ethnic Minority Patients in Clinical Care, ncbi.nlm.nih.gov, Front Psychol. 2021; 12. Published online 2021 Dec 23.
- ^ Katharina A. Schwarz, Christian Sprenger, Pablo Hidalgo, Roland Pfister, Esther K. Diekhof, Christian Büchel, How Stereotypes Affect Pain, Scientific Reports 9, 2019-06-13, עמ' 8626 doi: 10.1038/s41598-019-45044-y
- ^ Luana Colloca, Damien Finniss, Nocebo Effects, Patient-Clinician Communication, and Therapeutic Outcomes, JAMA 307, 2012-02-08, עמ' 567–568 doi: 10.1001/jama.2012.115
- ^ Kate Faasse, Yvette Keevers, Annalise de Groot, Kate Nicholls, Suzanne G. Helfer, Andrew L. Geers, Choice and the nocebo effect: If a little is good, more is better?, Journal of Psychosomatic Research 164, 2023-01, עמ' 111083 doi: 10.1016/j.jpsychores.2022.111083
- ^ Elisabeth Vögtle, Antonia Barke and Birgit Kröner-Herwig, Nocebo hyperalgesia induced by social observational learning, August 2013
- ^ A. Ciaramella, M. Paroli and P. Poli, An Emerging Dimension in Psychosomatic Research: The Nocebo Phenomenon in the Management of Chronic Pain, Published online in National Center for Biotechnology Information (NCBI), 2013
- ^ Tessa Rooney, Louise Sharpe, Jemma Todd, Bethany Richmond, Ben Colagiuri, The relationship between expectancy, anxiety, and the nocebo effect: a systematic review and meta-analysis with recommendations for future research, Health Psychology Review 17, 2023-10-02, עמ' 550–577 doi: 10.1080/17437199.2022.2125894
- ^ Nina Zech, Milena Seemann, Bernhard M Graf, Ernil Hansen, [Nocebo effects with the informed consent], Anasthesiologie, Intensivmedizin, Notfallmedizin, Schmerztherapie 50, 2015-01-01, עמ' 64–69 doi: 10.1055/s-0040-100081
- ^ Charlotte Blease, [https://jme.bmj.com/content/medethics/early/2022/08/02/jme-2022-108413.full.pdf Sharing online clinical notes with patients: implications for nocebo effects and health equity], jme.bmj.com, Received 16 May 2022 Accepted 22 July 2022
- ^ Mark Alfano, Placebo Effects and Informed Consent, American Journal of Bioethics 15, 2015, עמ' 3–12 doi: 10.1080/15265161.2015.1074302
- ^ Costanza Pazzaglia, Elisa Testani, Rocco Giordano, Luca Padua, Expectation to feel more pain disrupts the habituation of laser-pain rating and laser-evoked potential amplitudes, Neuroscience 333, 2016-10-01, עמ' 244–251 doi: 10.1016/j.neuroscience.2016.07.027
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.