נאיב בוקלה
.jpg) | |||||||
| צילום מ-2019 | |||||||
| לידה |
24 ביולי 1981 (בן 43) סן סלוודור, אל סלוודור  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה | Nayib Armando Bukele Ortez | ||||||
| מדינה |
אל סלוודור | ||||||
| השכלה | משפטים (אוניברסיטת UCA) | ||||||
| עיסוק | איש עסקים | ||||||
| מפלגה |
מ-2017 הברית הגדולה לאחדות לאומית עד 2017 – החזית לשחרור לאומי פרבונדו מרטי | ||||||
| דת | נצרות רומית-קתולית | ||||||
| בת זוג | גבריאלה רודריגס | ||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
  | |||||||
נאיבּ ארמנדו בּוּקֵלֶה אורטס (בספרדית: Nayib Armando Bukele Ortez; במקור הערבי-ספרדי: נג'יב ארמנדו אבו קילה אורטס, נולד ב-24 ביולי 1981) הוא פוליטיקאי ואיש עסקים סלוודורי, שמכהן כנשיא ה-46 של רפובליקת אל סלוודור החל מ-1 ביוני 2019. בוקלה נבחר מטעם המפלגה השמרנית GANA (הברית הגדולה למען אחדות לאומית), והוא הנשיא הראשון מאז חוסה נפוליאון דוארטה (1984–1989), שלא נבחר מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות – FMLN (החזית לשחרור לאומי פרבונדו מרטי) ו-ARENA (הברית הרפובליקנית הלאומית). הוא החליף בשלטון את הנשיא סלוודור סאנצ'ס סרן, לאחר הבחירות בשנת 2019, שבהן זכה ב-53% מהקולות. הוא נבחר לכהונה שנייה בשנת 2024, לאחר שזכה ב-85% מהקולות.[1]
בעבר כיהן בוקלה כראש העיר נואבו קוסקטלן (2012–2015), וכראש עיריית סן סלוודור (2015–2018), כשנבחר מטעם מפלגת FMLN.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו, השכלה ועסקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוקלה נולד ב-1981 בסן סלוודור.[2] אביו היה ארמנדו בוקלה קטן (1946–2015), שהיה מהנדס, כימאי ואימאם ממוצא פלסטיני. האב נולד למשפחה נוצרית שמקורה בירושלים ובבית לחם, ולאחר שהתאסלם הפך לאחד ממנהיגי הקהילה המוסלמית במרכז אמריקה. אימו, אולגה אורטס, היא ממוצא ספרדי.[3] בוקלה גדל כנוצרי, והוא מזדהה כקתולי.[4] בוקלה למד משפטים באוניברסיטה המרכז-אמריקאית על שם חוסה סימאון קאניאס בסן סלוודור, אך הפסיק את לימודיו כדי להתפנות לעיסוקיו האחרים.
בוקלה גילה מצעירותו כישורים בעסקים. הוא ניהל תחילה עסק לפרסום בבעלות המשפחה. בהמשך ניהל עסק לשיווק אופנועי ימאהה, ובשנת 2011 היה ליו"ר קבוצת הפרסומות "אוברמט" וחברות נוספות.
קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך 10 שנים היה בוקלה פעיל במפלגת השמאל יורשת הגרילה המהפכנית "החזית לשחרור לאומי פרבונדו מרטי". הוא נבחר מטעמה כראש העיר נואבו קוסקטלן, במרכז המדינה, ומאוחר יותר כראש עיר הבירה סן סלוודור. בהמשך, הוא הסתכסך עם מפלגתו, ובאוקטובר 2017 סולק ממנה.
בפברואר 2018 השתתף כראש עיר בוועידה הבין-לאומית לראשי הערים בירושלים וביקר בכותל המערבי. בהזדמנות זאת סיפר שסבה של אשתו היה ממוצא יהודי ספרדי. בימי מערכת הבחירות השתייכותו הדתית הייתה שנויה במחלוקת והוא נראה בעבר מתפלל במסגד במקסיקו. בשנים האחרונות הדגיש שאינו משתייך לדת מסוימת, אולם סיפר על אמונתו באלוהים ובישו.[5] כראש העיר סן סלוודור מתח ביקורת על הממסד הישן של המדינה ופעל רבות לשיפור התשתיות ושיפוץ חלקים של בעיר.
בדומה למועמדים אחרים לתפקיד הנשיא הבטיח להיאבק בכנופיות העולם התחתון, הקרויות "מאראס", ובפשיעה האלימה ובסחר הסמים שהפכו לאורך השנים למכה קשה במדינה. הוא נבחר בפברואר 2019.[6]
נשיא אל סלוודור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת הכהונה המשיכה הירידה בכמות מקרי הרצח במדינה,[7] אך היא נותרה אחת המדינות עם שיעור מקרי הרצח מהגבוהים בעולם לפי נתוני האו"ם. באפריל 2020, חל זינוק במספר הרציחות, והנשיא אישר למשטרה ולצבא להרוג חברי כנופיות.[דרוש מקור] לשכת הנשיא פרסמה במקביל שורה של הנחיות לענישת חברי כנופיות במאסר והפיצה תמונות המעידות על יחס אכזרי שהם זכו לו מצד כוחות הביטחון.[דרוש מקור]
בפברואר 2020, לאחר שהתמהמה בית המחוקקים בקבלת החלטה על הגדלת התקציב לצבא, שלח בוקלה חיילים ושוטרים לבית הקונגרס כדי ללחוץ על חבריו לפעול. ההחלטה חוללה משבר חוקתי.[דרוש מקור]
לקראת הבחירות לפרלמנט בפברואר 2021 הקים בוקלה מפלגה חדשה בשם "רעיונות חדשים", (NI) בראשות בן דודו, חאבייר זבלה בוקלה. בבחירות, שבהן השתתפו 50.3% מהזכאים להצבעה, זכתה המפלגה ב-66.5% מהקולות והשיגה 56 מתוך 84 מושבי הפרלמנט. בעקבות ניצחון מרשים זה, השלטון נקט במספר החלטות שפורשו כנוטות לסמכותנות: פוטרו 5 שופטים מבית המשפט העליון והתובע הכללי, והמפוטרים הוחלפו על ידי אישים הנאמנים לנשיא;[8][9] שופטים מעל גיל 60 אולצו לפרוש לגמלאות; פוזרה הוועדה נגד שחיתות, שהוקמה במדינה על ידי ארגון מדינות אמריקה; מספר שרים שכיהנו בממשלה הקודמת נעצרו.[דרוש מקור]
מספר המושבים בפרלמנט הוקטן ל-60. ריצתו של בוקלה לכהונה נוספת התאפשרה בזכות שופטים שמינה הנשיא לבית המשפט העליון, בעוד קודם לכן נשיא לא יכול היה להיבחר לשתי כהונות רצופות. ובין לבין, צמצמה הממשלה את הגישה לנתוני הפשיעה והגבירה את הלחץ על העיתונאים ועל ארגוני זכויות אדם.[10][11]
בפברואר 2024 נבחר לכהונה שנייה כנשיא אל סלוודור ברוב עצום של 85% מהקולות. מפלגתו מחזיקה ב-56 מושבים בקונגרס מתוך 60.
הביטקוין כהילך חוקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 2021 קידם את הגדרת ביטקוין כמטבע רשמי במדינה, ובחודש יוני של אותה השנה הפך המטבע להילך חוקי באל סלוודור.[12]
מאבק בארגוני הפשע. מצב חירום מתמשך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי שבשנים הראשונות הסתמנה ירידה מסוימת במספר הרציחות במדינה שהגיעה לשיאים עולמיים, בסוף החודש מרץ 2022 בתוך שלושה ימים נרצחו באל סלוודור 87 בני אדם. ב-27 במרץ לבקשת הנשיא אישרה האספה המחוקקת של אל סלוודור, עם 67 קולות בעד, את הכרזת מצב החירום במדינה. מצב החירום הוארך בחודשים אפריל ומאי.
סגנונו, התקשורת והפופולריות בקרב העם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 ניהל בוקלה מערכת בחירות "פוסט-אידאולוגית",[13] תוך כדי הוקעת שחיתותן של שתי המפלגות המסורתיות והפגנת דימוי צעיר ונון-קונפורמיסטי. בוקלה הסתמך בעיקר על הרשתות החברתיות לתקשורת בלתי-אמצעית עם הבוחרים.
בעיתון הספרדי אל פאיס נכתב שבוקלה "יצר לעצמו תדמית של נשיא בן המאה ה-21, קרוב לעם בעיני תומכיו, אך פרובוקטור היודע להסית לשנאה, לדעת יריביו". נאיב בוקלה הצטייר כ"דמות מפלגת שערך מהפך בפוליטיקה הסלוודורית בפחות משנתיים. והוא נהנה משיעור פופולריות יחיד במינו בתולדות המדינה".[דרוש מקור: דרוש קישור לכתבה באל פאיס]
מדיניות החוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת כהונתו ניתק בוקלה את היחסים הדיפלומטיים עם ונצואלה, גירש את הדיפלומטים הוונצואלים והכיר בראש האופוזיציה במדינה זו, חואן גואידו כנשיא. החלטתו זכתה לברכת שגרירות ארצות הברית.
בשנת 2021 התערערו היחסים עם ארצות הברית, בין השאר, בעקבות התקרבות מסחרית בין אל סלוודור לסין, שסיפקה למדינה חיסונים נגד קורונה וסיוע כלכלי. וביקורת אמריקאית חריפה על פקידים מושחתים מקרב מקרובי הנשיא בוקלה, לרבות ראש הקבינט שלו, שר ביטחון הפנים לשעבר ויושב ראש מפלגת GANA.[דרוש מקור: כולל לכך שהפרסום הוא תגובה להתקרבות לסין]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2014 בוקלה התחתן עם גבריאלה רודריגס. בוקלה ציין שמשפחתה של זוגתו אומנם נוצרייה, אך בעלת שורשים יהודיים ספרדיים רחוקים. לזוג נולדה בת.
אחד מאחיו, אמרסון בוקלה, הוא אימאם של קהילה מוסלמית.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Angeline Montoya - Salvador dans Le Bilan du Monde, Le monde Hors-série, édition 2023 p.134
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נאיב בוקלה, ברשת החברתית פייסבוק
נאיב בוקלה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
נאיב בוקלה, ברשת החברתית אינסטגרם
נאיב בוקלה, סרטונים בערוץ היוטיוב
ניו יורק טיימס, המדינה האלימה הימרה על צעיר שיציל אותה. היא קיבלה רודן מילניאלי בהתהוות, באתר הארץ, 7 במאי 2020- אסף רוזנצוייג, "בטוח פה יותר מישראל": איך "הדיקטטור המגניב בעולם" ניקה את הרחוב, באתר מאקו, 17 באוגוסט 2023
- איילת שני, "כן, הוא דיקטטור. אבל הוא נתן לאזרחים חיים נורמליים", באתר הארץ, 6 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ El Salvador's President Bukele claims reelection victory with more than 85% of votes, France 24, 2024-02-05 (באנגלית)
- ^ ביוגרפיה רשמית ברשת
- ^ Raphael Ahren report in Times of Israel 2019
- ^ "Polémica por Imágenes de Bukele en Oración Dentro de una Mezquita" [Controversy over Images of Bukele in Prayer Inside a Mosque]. El Mundo (בספרדית). 8 בינואר 2019. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2019. נבדק ב-5 בפברואר 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ בכתבה ב-Diario El Mundo 8/1/2019
- ^ בנו של אימאם פלסטיני נבחר לנשיא אל סלבדור: "עשינו היסטוריה", באתר וואלה, 4 בפברואר 2019
- ^ יום ללא רציחות באחת המדינות האלימות בעולם, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019
- ^ טיהור פוליטי באל סלוודור: מפלגתו של הנשיא הדיחה שופטי עליון ואת התובע הכללי, באתר הארץ, 2 במאי 2021
- ^ אזרחי המדינה המדממת הימרו על צעיר שיציל אותם. לא לזה ציפו, באתר הארץ, 7 במאי 2020
- ^ למרות מעצרי שווא המוניים וכרסום בדמוקרטיה: "הדיקטטור המגניב בעולם" עומד להיבחר שוב | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-02-04
- ^ הוושינגטון פוסט, "הדיקטטור המגניב בעולם": מיהו "טראמפ הפלסטיני" שייבחר לנשיא אל-סלבדור?, בעיתון מקור ראשון, 4 בפברואר 2024
- ^ "אירלנד של מטבעות וירטואליים": למה דווקא אל סלבדור אימצה את הביטקוין?, באתר ynet, 11 ביוני 2021
- ^ שאינה מזוהה עם השקפות שתי המפלגות החשובות בעבר