לוין קיפניס
 | |
| לוין קיפניס ובנו הבכור שי בתחילת שנות ה-30 | |
| לידה |
17 בנובמבר או 6 בדצמבר 1888 אושומיר (אוק'), רוסיה |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 1990 תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל  |
| לאום | יהודי |
| מקום לימודים |
בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים |
| שפות היצירה | בעיקר עברית וכן יידיש |
| תחום כתיבה | סופר ומשורר ילדים |
| סוגה | ספרות ילדים |
| תקופת הפעילות | 1903–1990 (כ־87 שנים) |
| צאצאים | שי קיפניס, ניצה נריה קיפניס, טל קיפניס, נטע אדלמן קיפניס |
| מספר צאצאים |
4 |
| פרסים והוקרה | חתן פרס ישראל לספרות ילדים (1978) |
  | |
לֶוִין קִיפְּנִיס (17 בנובמבר או 6 בדצמבר 1888, י"ג בכסלו תרמ"ט[1] (או 1 באוגוסט 1890, ט"ו באב ה'תר"ן או 17 באוגוסט 1894, ראו להלן), האימפריה הרוסית – 20 ביוני 1990, כ"ז בסיון ה'תש"ן, תל אביב) היה סופר ומשורר ילדים ישראלי, שכתב בעיקר בעברית וכן ביידיש. חתן פרס ישראל לספרות ילדים לשנת תשל"ח (1978).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיפניס נולד בעיירה אוּשוֹמִיר (Ушомир)[2] שבפלך ווהלין, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), לפסח קיפניס ורחל לבית ברויזמן, במשפחה בת 10 ילדים. בתעודת הזהות שלו וגם על מצבתו רשומה שנת לידתו 1894, אך נמצאו עדויות בכתב ידו לפיהן תאריך לידתו הוא 1 באוגוסט 1890. זאת ניתן לראות במכתב לבית הספר "בצלאל" ובו הוא כותב את גילו עם התאריך,[3] ובהקדשה של תמונה לדודו בה הוא כותב את גילו עם התאריך.[4] במועד כלשהו הוריד מגילו ארבע שנים, מסיבה שאינה ידועה.[5]
אביו, שהיה שליח ציבור, שלח את לוין קיפניס ללמוד בחדר, שאותו לא אהב בגלל החינוך הנוקשה. מגיל צעיר ניסה את כוחו באמנות, בציור ובחיתוך עץ. אביו שראה את הפוטנציאל עודד אותו ללמוד כתב סת"ם. לעזרת כלכלת המשפחה כתב קיפניס מזוזות.
את צעדיו הראשונים בתחום הכתיבה עשה בעיתון שהוציא בסביבות גיל הבר מצווה: 'פרחי לוי'. הפרסום הראשון בעיתון של ממש היה של שירו "הילד החולה" בעיתון הילדים 'הפרחים' ב-1910 (תר"ע).
קיפניס הקים בעיירת הולדתו "חדר מתוקן", הקים ספרייה עברית וביים מחזות ילדים שכתב. בשנת 1913 (תרע"ג) עלה לארץ ישראל והשתלם בלימודי אמנות ב"בצלאל". מצוקת התכנים לילדי הגן הביאה אותו לכתוב שירים המותאמים לצורכי החינוך לטף בארץ ישראל, שהראשון בהם היה "חנוכיה ספרי נא לי מעשיה"[6]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה קיפניס שותף להקמת הוצאת "ספרייה קטנה לילדים" ביפו, שבהּ גם ראו אור סיפוריו הראשונים לילדי הגן, וזאת במקביל לעבודות כפייה בחקלאות שבהן הועסק על ידי הצבא העות'מאני.
בתום המלחמה עסק בהוראת ילדי התימנים בחדרה, ולאחר שנה שב לירושלים לפי הזמנת "בצלאל" על מנת לכתוב ולערוך תכנים לילדי הגן. במסגרת זו הוציא קובצי סיפורים ושירים לגננות, וערך את 'גננו', כתב העת הראשון בארץ ישראל לגננת העברייה.[7]
בשנת 1921 קיבל על עצמו ניהול בית יתומים בצפת, וב-1922 נסע להשתלם באמנות בברלין בירת גרמניה, שם פרסם שלושה ספרים בגרמנית. בשנת 1923 שב ארצה והחל ללמד בבית מדרש למורים וגננות "לוינסקי". ב-1924 (תרפ"ד) נישא למרים לובמן, בת ראשון לציון (בתו של דב חביב לובמן), ולזוג נולדו שני ילדים - שי וניצה. המשפחה התגוררה במשך עשור בתל אביב, ואז הוחל בבניית בית עבורם בראשון לציון. ואולם כאשר נסתיימה הבנייה, ב-1935, חלתה מרים בדלקת ריאות ונפטרה. לאחר פטירתה התגוררה המשפחה בבית החדש במשך שנה, שאחריה שבו לתל אביב. בהמשך נשא שם לוין את דבורה קרסנוב, גננת-מורה. לשניים נולדו שני ילדים, טל ונטע.
בשנת 1928 הקים קיפניס תיאטרון לילדים, שאותו ניהל 25 שנה וכתב לו הצגות רבות, תוך שאינו מזניח את תחומי היצירה האחרים הרבים שלו, וכן הוציא לאור שבועונים, שנתונים ומערכי לימוד רבים.
בשנת 1956 פרש מהוראה, והתמסר לכתיבה ופרסום. הוא היה פעיל כסופר במשך זמן שיא של 80 שנים רצופות – מ-1910 ועד 1990.
בין הפרסים שזכה בהם: פרס יציב (1962), פרס למדן (1976), פרס ישראל (1978)[8] ועיטור אנדרסן (1988).[9] יצירותיו ראו אור חוץ מעברית גם בשפות אנגלית, צרפתית, גרמנית, רוסית, ערבית ויידיש.
לוין קיפניס נטמן בבית העלמין קריית שאול. רעייתו דבורה נפטרה בשנת 2001 ונטמנה לצידו.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1982 הוקם על ידי משפחת קיפניס במכללת לוינסקי לחינוך מרכז לוין קיפניס, המיועד לשוחרי ספרות הילדים והנוער. הוא מעניק שירותים לחוקרים, לתלמידי מחקר, למורים, לסטודנטים ולשוחרי ספרות ילדים ומאפשר עיון באוספים ארכיוניים.[10]
ב-7 ביוני 1995, הנפיק דאר ישראל סדרה של 3 בולי דאר שהוקדשה לספרי ילדים. אחד מבולי הסדרה הוקדש לספר "המטריה הגדולה של אבא" שחיבר לוין קיפניס. על גבי הבול מופיע איור מתוך הספר שאיירה פזית מלר - דושי. מעצב הסדרה היה רונן גולדברג.[11]
החל משנת 2018 מוצג במרכז קיפניס אוסף של 200 מקראות[12] שתרם אליהו הכהן בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20.
על שמו נקראים רחובות בבאר שבע ובתל אביב.
-
לוחית זיכרון על ביתו של לוין קיפניס ברח' ברנדייס 3 בתל אביב -
קברו של קיפניס בבית העלמין קריית שאול
ביוני 2013 כתבו המלחין משה זורמן והמחזאי יוני להב את המחזמר מלך הילדים, על חייו של לוין קיפניס, מהחדר האפל לפרס ישראל.
יצירותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירתו של קיפניס משתרעת על פני כ-800 סיפורים, 600 שירים וכמאה ספרים לילדים. כתיבתו מאופיינת בסגנון קליל ושמח, נטול פאתוס ובה בעת בעל עושר ואסתטיקה. הוא הרבה להעניק ביצירותיו מסרים של עזרה לזולת והתנדבות למען האחר, כמו בסיפוריו המפורסמים "אליעזר והגזר" אודות שיתוף פעולה של מספר אנשים בהוצאת גזר ענק מהאדמה ו"נרקיס מלך הביצה", על הנרקיס שהיה היחיד שהסכים להשאיל את עצמו לרפא את מלך הצפרדעים ועל כך קיבל את כתרו. עוד מסיפוריו הידועים: "המטריה הגדולה של אבא", "אגוז של זהב" (סיפור על שני ילדים ואגוז מופלא לפסח), "שלושת הפרפרים" ו"מנורה וענפי זית" (אלגוריה על סמל המדינה).
קיפניס הרבה לכתוב שירים לילדים לחגי ישראל עקב המחסור שהיה אז בשירים לטקסים והפעלות בבתי הספר ובגנים, ביניהם היו "שנה טובה" (שנה הלכה שנה באה), "יום טוב לנו", "אורחים לחג", "לביבות" (קמח מן השק), "נר לי", "סביבון סוב סוב סוב", "שימו שמן", "אני פורים", "חג פורים", "חד גדיא" (על גבע רם על ראש התל, גרסה עברית שכולה חיובית), "סלינו על כתפינו", "הבה נרימה", "חנוכה חנוכה" ועוד. שירים מוכרים נוספים שכתב היו "רקפת", "שיר המסכות", "גינה לי", "מי יבנה בית", "המעפילים" ("העפילו") ו"ילד פלא". השיר "מלפפון" הוא השיר היחידי לו חיבר קיפניס מילים ומנגינה.
השיר האחרון שכתב קיפניס היה "אסיף" שהלחינה נורית הירש ועיבד גיל אלדמע.[13]
קיפניס גם תרגם מספרות העמים: יו לופטינג, קרלו קולודי, קולומבוני, קמינסקי, ממשלי איזופוס ולה פונטיין, ממעשיות שארל פרו, כיפה אדומה של האחים גרים, הנס כריסטיאן אנדרסן ועוד.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאמרים
- נורית גוברין. "לוין קיפניס ויוסף חיים ברנר". בתוך: 'ברנר. "אובד-עצות" ומורה-דרך' משרד הביטחון – ההוצאה לאור ואוניברסיטת תל אביב, תשנ"א/1991, עמ' 235–291
- לאה נאור, איך התחיל לוין קיפניס לכתוב שירי חגים?, מאזנים, באתר JSTOR, פ"א, 3–4 (אדר א' תשס"ח, אפריל 2008), עמ' 30–31. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ורד טוהר, "הסיפור 'כתר הנרקיס' מאת לוין קיפניס על רקע מקורותיו: נוסחאות הטקסט ופרשנותו", חמדעת ח (תשע"ה), עמ' 76–94
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוין קיפניס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- לוין קיפניס, באתר זמרשת
- לוין קיפניס, באתר שירונט
לוין קיפניס, באתר MusicBrainz (באנגלית)- לוין קיפניס, דף שער בספרייה הלאומית
- לוין קיפניס, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- רשימת הפרסומים של לוין קיפניס, בקטלוג הספרייה הלאומית (הקישור אינו פעיל)
- כתבי לוין קיפניס בפרויקט בן-יהודה
- רשימת מאמרים על לוין קיפניס באתר רמב"י
- הצצה לארכיון של לוין קיפניס, באתר מכון גנזים של אגודת הסופרים
- דוד תדהר (עורך), "לוין קיפניס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2103
- לוין קיפניס, באתר דףדף
- לוין קיפניס, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- לוין קיפניס, באלבום המשפחות - עדת ראשון לציון
- עדינה בר-אל, 'מעשה בסופר שהלך לבקש שפת-אֵם קודמת: לוין קיפניס וסיפוריו ביידיש', חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה, כרך 9 (2005), עמ' 343–356
- דנה קרן יער, אמן החינוך העברי, "סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 16, עמודים 18–32
- לראשונה: ביוגרפיה של לוין קיפניס, באתר ynet, 11 בדצמבר 2008
- יעל דר, עכבר העיר אונליין, עיתון קומיקס לילדים בתחפושת, באתר הארץ, 28 בפברואר 2010
- רשימות המתויגות עם לוין קיפניס, באתר "הפנקס"
סרטונים בערוץ של לוין קיפניס, באתר יוטיוב
עופר אדרת, מתחת לסלע, ילד עצוב: הצצה ראשונה לארכיון של לוין קיפניס, באתר הארץ, 25 במאי 2013- טל מרמלשטיין, "האיש שהגדיר ילדות עברית", באתר ישראל היום, 5 באוקטובר 2016
- גנזים: ארכיון חודשי, יוני 2018, יצחק בר יוסף, "הישמר לך מכל חיה ולה שיניים", פורסם בישראל היום, מדור: דברי הימים|במעמקי הספרות העברית, 24 יוני 2018
- עיונים בספרות ילדים, גיליון 1: עיונים ביצירת לוין קיפניס, תשמ"ה:
- אליהו הכהן, לוין קיפניס והזמר העברי, עמ' 5–32
- אוריאל אופק, ראשיתו של לוין קיפניס, עמ' 33–42
- גרשון ברגסון, מקומו של לוין קיפניס בספרות הילדים, עמ' 43–49
- מירי ברוך, על "אליעזר והגזר", ועל השיר הצביר המהודק, עמ' 51–58
- ספרים מלאים לקריאה ברשת באתר של מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים
- הדר בן-יהודה, נס החנוכה של לוין קיפניס, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, דצמבר 2018
- עמית נאור, האגדה על שירו האחרון של לוין קיפניס, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, יוני 2019
- אליהו הכהן, לוין קיפניס, 'הארץ' ו'הספר', בבלוג "עונג שבת", 5 ביולי 2019
- גילה פלם, על השיר "לְסֻכָּתֵנוּ בָּא אוֹרֵחַ: אֶתְרוֹג זָהֹב – בָּרוּךְ הַבָּא!", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוקטובר 2019
כך החל "שעון בן חיל" לתקתק, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, נובמבר 2019- ארכיון הסרטות של לוין קיפניס נחשף לציבור, באתר יוטיוב, 2019
- חן מלול, כשלוין קיפניס ביים את חג הפורים עבור גננות ישראל, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מרץ 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רשומת הלידה המקורית - התאריך הלועזי והתאריך העברי ברשומת הלידה אינם תואמים https://data.jewishgen.org/imagedata/ukraine/Zhitomir_district%2F67-3-621%2F116.jpg?_gl=1*eqql1p*_gcl_au*MTc5NTczMTk1NS4xNzI4MTM0MTE0*_ga*MTgyMTUxOTY5My4xNzI4MTM0MTE0*_ga_208BGP69PE*MTcyODIwMzk2Ni45LjEuMTcyODIwNDI0Ni4wLjAuMA..
- ^ ערך בוויקיפדיה האוקראינית; ערך באתר Jewish Gen (באנגלית)
- ^ המכתב נמצא בארכיון "בצלאל"
- ^ גב התמונה מופיע בספרה של לאה נאור, "מלך הילדים", בהוצאת יד בן צבי.
- ^ דוד אסף, מתי נולד לוין קיפניס?, בבלוג "עונג שבת", 27 במרץ 2019
- ^ כך העיד קיפניס בראיון לאתר דףדף, ולא כפי שסוברים רבים, השיר "חנוכיה יפהפייה".
- ^ מרים סנפיר, שוש סיטון, גילה רוסו – צימט, מאה שנות גן ילדים בארץ ישראל, עמ' 39 - 80, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון, 2012
- ^ חתני פרס ישראל תשל"ח, דבר, 10 במאי 1978
- ^ IBBY, IBBY Honour List (1988), 1988, p.10.
- ^ אודות מרכז לוין קיפניס
- ^ אתר התאחדות בולאי ישראל, קטלוג בולי ישראל
- ^ נדב שרגאי, "חושו, התעוררו ובנו ארצכם", באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2018
- ^ אתר הספרייה הלאומית, ער: אלדמע גיל, "אסיף" (תווים), 4 קולות, מחבר/יוצר נורית הירש, לוין קיפניס (שירו האחרון של לוין קיפניס, ארכיון, סדרה B.
- שירי לוין קיפניס
- זוכי פרס ישראל לספרות ושירה
- זוכי פרס ישראל לשנת 1978
- זוכי עיטור אנדרסן
- משוררים ישראלים
- משוררים כותבי עברית
- משוררי ילדים ישראלים
- סופרים ישראלים
- סופרים כותבי עברית
- סופרי ילדים ונוער יידישאים
- סופרי ילדים ונוער ישראלים
- יהודים מווהלין
- ישראלים ילידי אוקראינה
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- אנשי העלייה השנייה
- בוגרי בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות
- זוכי פרס למדן
- זוכי פרס יציב
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1977
- אמנים ואנשי רוח שהונצחו בתל אביב-יפו
- אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול
- ישראלים שנולדו ב-1890
- ישראלים שנפטרו ב-1990