אוריאל אופק
לידה |
30 ביוני 1926 תל אביב, המנדט הבריטי |
---|---|
פטירה | 23 בינואר 1987 (בגיל 60) |
שם לידה | אוריאל פּוֹפּיק |
מדינה | ישראל |
לאום | ישראל |
מקום קבורה | הרצליה |
מקום לימודים | הגימנסיה העברית "הרצליה", אוניברסיטת טורונטו, האוניברסיטה העברית בירושלים |
שפות היצירה | עברית |
סוגה | ספרות ילדים ונוער |
בן או בת זוג | בינה אופק |
צאצאים | אמירה חכמוביץ, עטרה אופק |
פרסים והוקרה | פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1976) |
אתר רשמי | |
אוּריאל אופק (30 ביוני 1926 – 23 בינואר 1987) היה סופר ילדים ונוער עברי פורה, עורך, פזמונאי, משורר, מתרגם, תסריטאי, ד"ר וחוקר ספרות ילדים ישראלי. מחבר לקסיקון אופק לספרות ילדים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אופק נולד בשם אוריאל פּוֹפּיק בתל אביב, למשורר היידי אריה לייב פופיק (פּאָפּיק) ולברוניה לבית פוֹגֶל, גננת. הוא גדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים, ולמד בבית-הספר העממי בגבעתיים, ואחר כך בתל אביב, בגימנסיה העברית הרצליה. הוא שירת בפלמ"ח בשנים 1944–1949, בבית הערבה, רמת הכובש וקריית ענבים. עבר קורס חובשים, ושימש כמדריך חובשים. השתתף בפעולת ליל הגשרים. נבחר לצאת עם מחלקת הל"ה, והתחלף ברגע האחרון עם דוד ט"ש מכפר מל"ל. שירת בגדוד השישי, ולחם בקרבות הקסטל והראדאר. עסק בליווי שיירות לירושלים ולגוש עציון. היה חובש קרבי בגוש עציון, וב-13 במאי 1948, עם נפילת הגוש, נפל בשבי הירדני, שם שהה כתשעה חודשים.[1] בשנת 1949 עִברת רשמית את שם משפחתו. בשנת 1952 נשא לאישה את בינה לבית דלמן, והשניים נמנו על ראשוני הדיירים בשכונת נוף ים שבהרצליה.
אופק היה עורך משנה ועורך העיתון "דבר לילדים" בשנים 1951–1976. בשנת 1955 קיבל תואר שני במחלקה למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים, ובשנת תשל"ו (1976) קיבל בה תואר דוקטור בספרות ילדים (כותרת הדיסרטציה: "ראשיתה של ספרות הילדים העברית").
הוא חתן פרס זאב לספרות ילדים ונוער תשל"ו (1976) על ספרו "אין סודות בשכונה".
הניח את היסוד לביבליוגרפיה של ספרות הילדים היהודית, עברית ויידיש, וספרות הילדים העולמית, בשני כרכיו של לקסיקון אופק לספרות ילדים.
רבים מספריו מבוססים על חוויות ילדותו ונעוריו בשכונת בורוכוב ומתארים נופים, אירועים ודמויות מהשכונה בתקופה שקדמה לקום המדינה – הסליק של אלדמע, קרבות בוואדי מוסררה, שבע טחנות ועוד.
ב-1964 כתב את התסריט לסרט שמונה בעקבות אחד, וב-1968 כתב את התסריט לסרט נס בעיירה המבוסס על סיפורים של שלום עליכם.
בשנות ה-70 חלה בסרטן הדם, וכשהחלים ממחלתו חיבר את הספר "תמונת דם". כעבור מספר שנים חלה בשנית ונפטר, בגיל 60. נקבר בבית העלמין בהרצליה. רעייתו הייתה הסופרת והעורכת בינה אופק, ובנותיהם הן העורכת, המתרגמת, הסופרת והמאיירת עטרה אופק[2] ואמירה חכמוביץ, אף היא עורכת וכותבת לילדים, במגזר החרדי.
ארכיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארכיונו נמצא בארכיון גנזים – אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים
- באוזני האילן (1954)
ספרים לילדים ונוער
- בסוד ילדים (1954)
- ילדים באחו (1955)
- שבע טחנות ועוד תחנה, איורים: נחום גוטמן, (1956)
- מסע ברכבת (1957)
- מסע אל אבא החייל (1958)
- סירה אחת קטנה (1959)
- מרובינזון עד לובנגולו, או: איך נכתבו ספרי ילדים (1960. פרס למדן)
- ילדי העולם שרים (1963)
- כוכבים בגבול (1964)
- צעדים בחול (1966)
- ההצגה חייבת להימשך (1967. תורגם לאנגלית, גרמנית, דנית והולנדית)
- היום השמש מחייכת (1967)
- משלגיה ועד אמיל, או: איך נכתבו ספרי ילדים (1967)
- ילדי האביב (1968)
- ילדי העולם השמיעו קולם (1968)
- הי, הביטו למעלה (1968)
- מטרזן עד חסמב"ה, או: איך נכתבו ספרי הרפתקאות (1969)
- הצנחנים באים (1969)
- גיבור חידה (1970) — קורות חייו של יוסף טרומפלדור.
- בוא לטייל, אבא, טוב? (1970)
- יש לי חג (1970)
- אז מה כדאי להיות (1970)
- אות בארץ הפלאות (1972)
- איפה טמונות התמונות (1973. תורגם לגרמנית)
- הימאים באים (1974)
- חמש דקות פחד (1974)
- הימים היפים (1974)
- הילד שהיה למשורר: חיים נחמן ביאליק, ספריית עופר, תשל"ה, 1974.
- עשן כיסה את הגולן (1974. עיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער.[3] תורגם לאנגלית, גרמנית, הולנדית, דנית ואפריקנס)
- אין סודות בשכונה (1976. פרס זאב)
- הפשיטה הגדולה שלי (1978)
- חלם עיר החכמים (1979)
- בדרך לגימנסיה (1980)
- מעבר לגבעת-הלוויתן (1983)
- החצי המלא של הירח (1986)
ספרות מבוגרים, עיון ומחקר
- מעוז עציון (1949)
- מן המלחמה: ספורת ושירה (1969)
- עולם צעיר (1970)
- תמונת דם (1977)
- שיבולים בקנה (1978)
- ספרות-הילדים העברית: ההתחלה (1978)
- תנו להם ספרים: פרקי ספרות ילדים (1978, 1983)
- ליל הגשרים (1981)
- סנדל-הזכוכית של החתול במגפיים: גלגולן של אגדות (1981)
- לקסיקון אופק לספרות ילדים (1985)
מתרגומיו
- "הרוח בערבי הנחל" מאת קנת גרהם (1984)
- "תום סויר" מאת מארק טוויין (1969)
- "עלילות הקלברי פין" מאת מארק טוויין
- "חמישה ילדים והזהו" מאת אדית נסביט (1974).
- "עליסה בארץ הפלאות" הוצאת מחברות לספרות, (1989) ו"עליסה בארץ המראה" מאת לואיס קרול
- "עץ הכוכבים" מאת לייב מורגנטוי (1977)
- תרגום השירים בתרגומה של רות לבנית ל"שר הטבעות" מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין (1979)
- "משפחת החיות המוזרות" ו"עמק החיות המוזרות", מאת טובה ינסון
- "מקס ומוריץ", תרגום חמישי לספרו של וילהלם בוש, (1991)[4]
- שירי ערש ליענקלה: אנתולוגיה בנימין כץ וברכה קופשטיין (עורכים), ניו יורק: שלום, 1983.
- "שוע הפרוע", תרגום שלישי לספר "יהושע הפרוע" מאת היינריך הופמן (1985)
- "צ'ארלי והשוקולדה" מאת רואלד דאל, סדרת "מרגנית".
- "ג'יימס והאפרסק הענקי" מאת רואלד דאל, סדרת "מרגנית".
- "מכרות המלך שלמה" מאת הנרי ריידר הגרד (סדרת כתרי, הוצאת כתר, 1987)
- "הקוסם מארץ עוץ" מאת פרנק באום (יצא לאחר מותו בשנת 1988).
- "מר אל כאן אנה" מאת פין, סדרת "מרגנית" (יצא לאור בשנת 1979)
- אי המטמון מאת רוברט לואיס סטיבנסון, ספרי כתרי (1974).
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בהרצליה נקרא על שמו רחוב בשכונה הירוקה המערבית בעיר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרצליה רז, 'לזכרו של אוריאל אופק', הד הגן, נ"א: 221-223, 1987.
- מנחם רגב, 'אוריאל אופק ז"ל', ידיעון האגוד העולמי למדעי היהדות, 28: 57-59, תשמ"ח.
- שלמה הראל, 'על תרומתו של אוריאל אופק לחקר ספרות הילדים', באמת?!: מאסף לעיון, הוראה ומחקר בספרות ילדים, 2: 13-19, 1988.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של אוריאל אופק
- רשימת הפרסומים של אוריאל אופק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- כתבי אוריאל אופק בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "אוריאל אופק (פופיק)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3504
- אוריאל אופק, באתר הפלמ"ח
- אוריאל אופק, באתר "דףדף"
- מילים לשירים של אוריאל אופק, באתר "שירונט"
- אוריאל אופק, באתר שירונט
- אוריאל אופק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- אוריאל אופק, דף שער בספרייה הלאומית
- אוריאל אופק, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- אוריאל אופק, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- הספרים של אוריאל אופק, באתר "סימניה"
- אוריאל אופק, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל" (רקע ביוגרפי; דברים שכתבה עליו אלמנתו בינה אופק; דברים שכתבה עליו בתו עטרה אופק)
- לוי יצחק הירושלמי, 3 דורות – 3 תשובות | בעולם של ילדים, מעריב, 26 במאי 1974 (ריאיון עם אריה לייב פופיק, בנו אוריאל אופק ונכדתו עטרה אופק)
- משה דור, "ספרות-הילדים שלנו מתבגרת": שיחה עם אוריאל אופק בצאת ספרו "תנו להם ספרים", מעריב, 8 בדצמבר 1978
- עטרה אופק, החיוך של אבא שלי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ינואר 2019
- שנה למותו של ד"ר אוריאל אופק ז"ל, ספרות ילדים ונוער 54, ינואר 1988, עמ' 3–34
- ימימה אבידר-טשרנוביץ, 'דברים לזכרו', עמ' 3–4
- דוד פאיאנס, 'הילד הנצחי', עמ' 5–7
- ירדנה הדס, 'עיצובו של פחד: עיון בספרו של א. אופק "מעבר לגבעת הלוייתן" ובשירו "רעשים"', עמ' 8–11
- מנחם רגב, 'הקרבה והריחוק: על סיפוריו האוטוביוגרפיים של אוריאל אופק', עמ' 12–20
- אלכס זהבי, 'על תרגום "מוטל בן פסי החזן"', עמ' 21–25
- צפרירה גר, 'אוריאל אופק, אדריכל ספרות הילדים בארץ', עמ' 26–28
- מרים עקביא, 'אהבה ממשמע ראשון', עמ' 28–30
- דורית אורגד, 'אוריאל אופק ז"ל – שנה למותו', עמ' 31
- רות גפן-דותן, 'המתמכר לקריאה (מילים מספר לזכרו של רֵע לילדות רחוקה, אוריאל אופק ז"ל)', עמ' 32–33
- רבקה גלעדי, 'לזכרו של אוריאל אופק ז"ל', עמ' 34
מפרי עטו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'והייתם לאנשים עברים!' צמחיתה של ספרות ילדים טבעית בארץ ישראל, קתדרה 3, פברואר 1977
- היומון היחיד בעולם לילדים. קשר, 113-117. 1988.
- ספריות קטנות לבן-ארצי: פרק בתולדות ספרות הילדים הארצישראלית, מעריב, 15 בספטמבר 1985
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אוריאל אופק, אתר הפלמ"ח
- ^ שירי לב ארי, הרוח עדיין נושבת, באתר ישראל היום, 29 במאי 2018
- ^ IBBY, IBBY Honour List (1956-1980), April 1980, p.24.
- ^ אריאנה מלמד, "מקם ומוריץ", נוסח עברי: אוריאל אופק. זמורה ביתן, חדשות, 14 ביוני 1991
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- משפחת אופק
- בוגרי בית ספר בורוכוב (גבעתיים)
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- לוחמי הפלמ"ח
- שבויי גוש עציון במלחמת העצמאות
- חוקרי ספרות ילדים ישראלים
- סופרים ישראלים
- סופרים כותבי עברית
- סופרי ילדים ונוער ישראלים
- משוררי ילדים ישראלים
- מתרגמים ישראלים
- מתרגמים לעברית
- מתרגמים מאנגלית לעברית
- מתרגמים מיידיש לעברית
- מתרגמים מגרמנית לעברית
- ביבליוגרפים ישראלים
- אנציקלופדיסטים ישראלים
- עורכי עיתונים ישראלים
- עורכי דבר לילדים
- תסריטאים ישראלים
- זוכי עיטור אנדרסן
- זוכי פרס זאב
- זוכי פרס למדן
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- גבעתיים: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות הישן בהרצליה
- ישראלים שנולדו ב-1926
- ישראלים שנפטרו ב-1987