יונאגוני
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט  |
| קואורדינטות | 24°27′17″N 122°59′14″E / 24.454722222222°N 122.98722222222°E |
| שטח | 28.91 קילומטר רבוע |
| אורך | 11 קילומטר |
| רוחב | 4 קילומטר |
| גובה מרבי | Mount Urabu |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
יפן |
| אוכלוסייה | 1,491 |
| אזור זמן | UTC +9 |
 | |
  | |
יוֹנָאגוּנִי (ביפנית: 与那国島; באוקינאווית: ユナグニ), או דוֹנָאן (ביונאגונית: どぅなん), הוא אי בשוליו הדרומיים של ים סין המזרחי מקבוצת איי יָאאֶיָאמָה. זהו האי המערבי ביותר ביפן, 108 ק"מ מחופי טאיוואן, ובו מתגוררים 1,700 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעידן הקרח האחרון היה יונאגוני חלק מיבשת אסיה גופא.
במאה ה-12 נכלל האי בשטחי ממלכת ריוקיו. עם הפלישה היפנית במאה ה-17 עבר האי לתחומי האן סצומה, ובתקופת מייג'י, בשנת 1879, הוא שולב רשמית תחת שלטון האימפריה היפנית. לאחר מלחמת העולם השנייה היה יונאגוני תחת כיבוש אמריקאי, ובשנת 1972 הוא הוחזר ליפן, מאז הוא משתייך מנהלית למחוז אוקינאווה.
ב-4 במאי 1998 פקדה את האי רעידת אדמה תת-ימית שזרעה בו הרס
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחו של יונאגוני הוא 28.91 קמ"ר, ובתחומו שוכנת העיירה יונאגוני, שנחלקת לשלושה אזורים: סונאי, קובורה והיגאווה. הטמפרטורה השנתית הממוצעת באי היא 23.9°C וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 3,000 מ"מ. אורכו של קו החוף באי הוא 27.5 ק"מ.
כף איריזאקי בקצהו המערבי היא הנקודה המערבית ביותר ביפן. בנקודה זו ניצב מגדלור ושלט המורה על היותה של הנקודה מערבית ביותר. מנקודה זו ניתן לראות את חופי טאיוואן ביום בהיר.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 גילו צוללנים מבנה סלעי מרשים מתחת למים לאורך חופו הדרומי של האי – מדרגות אבן בעלות פנים שטוחות ופינות חדות אשר נחשבות בקרב רוב החוקרים למישק טבעי.
בעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האי הוא בית הגידול הטבעי היחיד בעולם של גזע הסוס יונאגוני. כמו כן, האי הוא מקור משיכה לצוללנים בשל דגי הפטיש המתקבצים באזור בחורף.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשקה הנזאקה, אוואמורי (משקה אלכוהולי המזוקק מאורז) המכיל 60% אלכוהול בנפח, מיוצר באופן בלעדי באי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|