חולית (ספר)
מידע כללי | |
---|---|
מאת | פרנק הרברט |
שפת המקור | אנגלית |
סוגה | מדע בדיוני |
נושא | דת, ציוויליזציה, תרבות, חברה, חלל, אקולוגיה, כוח |
מקום התרחשות | אראקיס |
תקופת התרחשות | עתיד |
הוצאה | |
הוצאה | Chilton Company |
מקום הוצאה | ארצות הברית |
תאריך הוצאה | 1965 |
מספר עמודים | 644 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | הוצאת עם עובד |
תאריך | 1975 |
תרגום | עמנואל לוטם |
פרסים | |
סדרה | |
סדרת ספרים | סדרת חולית |
הספר הבא | משיח חולית |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 990034848810205171, 990037946850205171 |
חולית (באנגלית: Dune) הוא רומן מסוגת מדע בדיוני מאת פרנק הרברט שיצא לאור בשנת 1965. הספר, זוכה פרס נבולה (1965) ופרס הוגו (1966), זכה להצלחה מסחרית ונמכר בלמעלה מעשרים מיליון עותקים. בעקבות הצלחת הספר נכתבו חמישה המשכים ונוצרו סרטי קולנוע, מיני סדרה, סדרות טלוויזיה וסדרת משחקי מחשב שמתרחשים ביקום חולית. לאחר מותו של פרנק הרברט, כתב בנו, בריאן הרברט, יחד עם הסופר קווין ג'יי אנדרסון עוד מספר ספרים בסדרה. שלושה מתוכם מהווים קדימונים עלילתיים רציפים לספר חולית עצמו, ושלושה נוספים מתארים תקופות מוקדמות מאוד ביקום חולית, שאין להן קשר ישיר לעלילתם של שאר הספרים.
הספר ייחודי בכך שהוא דן באקולוגיה באופן מפורט, ומבסס את התרבויות המופיעות בו דווקא על תרבויות אסיה והמזרח התיכון ולא על התרבות האירופית-מערבית, כפי שהיה מקובל לרוב במדע בדיוני של אותה התקופה ואצל סופרים מערביים מאותה תקופה. ניתן לזהות בספרי הסדרה מילים בשפות כמו ערבית ועברית, ואלמנטים עלילתיים המבוססים על מנהגים של שלל עמים; בין השאר יש בו מונחים קבליים-יהודיים כמו 'קפיצת הדרך', ו'ספר א-זהר' (ספר הזוהר). לדררים, העם המרכזי בסיפור, דמיון גדול לבדואים ולקווקזים. לטענתו של הרברט, מנהגיהם מבוססים על אמונות הזן בודהיזם.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקספוזיציה ורקע לעלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יקום חולית
עלילת חולית מתרחשת ברובה על כוכב הלכת אראקיס בשנת 23,346 לספירה הנוצרית[1] שהיא שנת 10,191 על פי הספירה הנהוגה ביקום "חולית", ספירה שהחלה מחדש עם הקמת גילדת החלל. אראקיס הוא כוכב מדברי והמקור היחיד להפקת ה"מרקוח", סם המאריך את חיי המשתמש בו ומאפשר לנווטי הגילדה לקפל את החלל ולבצע מסע בין כוכבי המגשר בן רגע על שנות אור רבות. צורת תחבורה זו חיונית לקיום הקיסרות על אלפי עולמותיה ובלעדיה יבודד כל עולם ממשנהו. על כן נחשב סם המרקוח לחומר היקר והחשוב ביותר ביקום והשולט בו ובתהליך כרייתו אוצר כח עצום. על רקע זה בנה פרנק הרברט עולם דמיוני עשיר ומפורט השואב השראה רבה מתרבויות ערב, מהמיסטיקה הסופית והיהודית.
הספר נפתח כאשר הגלקסיה מצויה במשבר בעקבות הצורך ב"מרקוח", או בפשטות "הסם". הסם נמצא אך ורק בכוכב אחד, ושמו אראקיס (או "חולית" בפי המקומיים), הכוכב הוא מדברי, שומם וחסר חיים למראית עין, חסר מים, ובו שולטות תולעי ענק (עקלתונים) שלצידם חיים הדררים, נוודי המדבר המאמינים בבואו של ה"מהדי", המשיח שיחזיר את המים לכוכב. מקור הסם לא ידוע, אך בהתפתחות העלילה מבין הגיבור את המקור.
הפאדישאח שאדאם הרביעי לבית קורינו (קיסר הגלקסיה) קרא תיגר על שני בתים בעלי יכולת שליטה, שיווק ואיסוף הסם מהכוכב, אשר יאיישו את הכוכב לשימוש הגלקסיה. הבית הראשון הוא בית "אַטרֵיאִידֶס". בית אַטרֵיאִידֶס הוא בית של אצילים המאופיינים במידות טובות שבאו מכוכב הלכת קלדן בעל המשקעים והמים. הבית השני הוא בית "הארקונן". בניגוד לאַטרֵיאִידֶס באו אנשי הארקונן מכוכב לכת געשי בשם גאידי פריים והם אנשים קרי לב וחסרי תרבות, החיים חיי אלימות הכוללים רצח ובגידה כמעשה שבשיגרה. בין שני הבתים שוררת מלחמה על השליטה בכוכב.
הקרב על אראקיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פול אַטרֵיאִידֶס הוא פרי אהבתם של הדוכס לטו ופילגשו הגבירה ג'סיקה. במשך דורות ארוכים עסק מסדר בנות הגישרית, שג'סיקה נמנית עמו, בהפעלת תוכנית רבייה מבוססת הנדסה גנטית. התוכנית עתידה הייתה על פי תפיסתן להביא ללידתו של "קפיצת הדרך" (כך בעברית במקור) – האדם האולטימטיבי. תפקידה של הגבירה ג'סיקה על פי תוכנית זו היה ללדת בנות בלבד (בת שתזווג עם אחיינו של הברון הארקונן, פייד ראותה, ושזיווגם עשוי להביא לפי התוכנית להולדתו של "קפיצת הדרך"), אך בעקבות אהבתה לדוכס ורצונה לספק לו יורש, המרתה את פי המסדר וילדה לו בן. כאשר מלאו לפול 15, התבקש בית אַטרֵיאִידֶס על ידי הקיסר ליטול את השליטה על אראקיס מידי בית הארקונן ומנהיגו הברון ולדימיר הארקונן, אויבם המושבע. לכאורה מדובר בכבוד גדול והזדמנות שאין לסרב לה, אך מאחורי כוונות הקיסר מסתתרת תכלית שונה לגמרי. תוכניות בתוך תוכניות נרקמו על מנת להביא להפלתו של הדוכס לטו ובית אַטרֵיאִידֶס ובשעה שזה מבסס את שלטונו החדש באראקיס, נאסף נגדו צבא רב בסתר.
ד"ר יואה, רופאו האישי של הדוכס, נסחט בחשאי על ידי בית הארקונן ונאלץ לבגוד באדונו. בעל כורחו שימש הרופא ככלי משחק בידיו של הברון הארקונן וכשניתן האות חיבל במנגנוני ההגנה הטאקטיים של בית אדונו ואיפשר את פלישת גייסות הברון מחוזקים בלגיונות חיילי העילית של הקיסר, הסרדאוקר. צבאו של הדוכס הובס והוא עצמו ומשפחתו נפלו בשבי הברון. לטו מצא את מותו בשבי אך פול ואמו ג'סיקה הצליחו להימלט ומצאו עצמם בעומק המדבר, שם פגשו את הדררים, ילידי המדבר של אראקיס. במשך דורות, מסדר בנות הגישרית עסק בהפצת נבואה, לפיה יבוא משיח אשר ישחרר אותם משיעבוד לבית הארקונן. הדררים האמינו כי הנבואה התגשמה, ופול הוא המשיח אשר לו ציפו. פול חובר אל הדררים, וגובר על הברון הארקונן ואף על גייסות הקיסר, תוך שהוא מפצח את סודה של חולית ומביא להגשמת חלומם של הדררים – הפרחת המדבר ושליטה על מקור הכוח העצום ביותר ביקום הידוע: סם המרקוח.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית אטריידיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פול אטריידיס (ידוע גם כ-"אוצול", "ליסאן אל גאיב", "מואד'דיב" ו"קפיצת הדרך"), בנו של הדוכס והמשיח של הדררים.
- הדוכס לטו אטריידיס, אביו של פול, דוכס נאור וחכם שהנחיל לפול ערכים והלכות שלטון.
- הגבירה ג'סיקה (10,154 - 10,256), בתו הטבעית (לפי רשומות בנות גשרית) של הסירידאר-ברון ולדימיר הארקונן (והיא עצמה אינה יודעת זאת). פילגשו של הדוכס ואימו של פול-מואד'דיב. בוגרת מדרשת בנות גשרית הנמצאת בואלאך 9. לאחר הגעתה עם פול אל הדררים – אם נערצה.
- גורני האלק, "הטרובדור הלוחם", ספרא וסייפא, אחת מדמויות המשנה בספר, ידוע בין היתר במיומנות נגינה בכלי הסבכא. האלק הוא היחיד, מבין ארבע הדמויות הבולטות בפמליית הדוכס (האחרים הם דוקטור יואה הבוגדני, דנקן איידהו והמנטאט תופיר חוואט), שנותר בין החיים בסיום. יש לציין את שנאתו הגדולה של גורני לבית הארקונן הנובעת מהפיכתה של אחותו לזונה המשמשת חיילים של הבית.
- תופיר חוואט, המנטאט-המתנקש של בית אטריאידס מזה שלושה דורות.
- דנקן איידהו, אמן הסיף של גינאז. אחראי להכשרתו של פול בלחימה.
- דוקטור וולינגטון יואה, רופא, בוגר אקדמיית סוק. בגד בבית אטריאידס והוריד את המגינים של בית המשפחה על אראקיס ובכך איפשר לכוחות הארקונן לכבוש אותו. בגד בדוכס לטו אטריאידס ומסר אותו לידי הברון הרקונן, למרות ההתניה הקיסרית שאמורה למנוע זאת ממנו. המניע שלו לבגידה היה תפיסתה של אשתו בידי הברון ולדימיר הרקונן והבטחה לשחרורה.
- עאליה אטריידיס, אחותו של פול מואד'דיב, בתה של הגבירה ג'סיקה. "נולדה לפני לידתה", עקב חשיפתה כעוברית ל"מי החיים" – רעל מעורר תודעה. היא נחשבת בעיני בנות גישרית לשיקוץ נורא שממנו רצו להימנע.
בית הארקונן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הברון ולדימיר הארקונן, שליט הבית שסובל ממחלת ניוון שרירים שהופכת את גופו לשמן עד כדי כך שהוא מסוגל לנוע רק באמצעות מתקני ציפה שמחזיקים חלק מגופו. אביה של ג'סיקה וסבו של פול.
- פייד ראותה הארקונן, אחיינו המועדף של הברון ויורשו. על פי תוכנית רבייה של בנות גשרית היה אמור להינשא לבתם של לטו וג'סיקה מבית אטריידיס עם סבירות גבוהה שמזיווג זה יצא קפיצת הדרך.
- גלוסו ראבאן, אחיינו הבכור והדחוי של הברון ופרא אדם אלים.
- פייטר דה פריז, המנטאט הפגום של בני הארקונן. נוצר מגופות אנושיות על ידי בני טלילאסו, נחשב לפסיכופת ולרוצח קר בניגוד מוחלט לשאר המנטאטים.
בית קורינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקיסר הפדישאח שדאם קורינו הרביעי, קיסר היקום המוכר.
- הנסיכה אירולן, בתו של הקיסר, פוליטיקאית והיסטוריונית חובבת. מאוחר יותר אשתו (מטעמי נוחות) של פול-מואד'דיב.
- הרוזן האזימיר פנרינג, חברו הטוב ביותר של הקיסר מילדות. על פי תוכנית רבייה של בנות גשרית היה אמור להיות, בסבירות גבוהה, קפיצת הדרך, אך הוא לא בשל היותו סריס מלידה.
הדררים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סטילגאר, נאיב (מנהיג) סיטש טאבר ואחד מתומכיו המסורים של פול
- לאייט קיינס, האקולוג הקיסרי של אראקיס, נרצח על ידי בני הארקונן (בין השאר בשל תמיכתו בבית אַטרֵיאִידֶס)
- צ'אני, אחייניתו של סטילגאר, בתו של לאייט קיינס ופילגשו של מואד'דיב.
מושגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אראקיס (חולית): כוכב לכת מדברי וצחיח. המקור היחידי לסם המרקוח.
- הג'יהאד הבוטלריאני: מלחמת קודש שהתרחשה כעשרת אלפים שנה לפני אירועי הספר, והתנהלה כנגד כל אותן "מכונות חושבות" דוגמת מחשבים ורובוטים, והביאה להשמדתם. חסידי הג'יהאד הבוטלריאני חרתו על דגלם את האמרה "לא תעשה לך מכונה בצלם רוח האדם".
- מנטאט: אדם בעל כישורים שכליים יוצאי דופן, שעבר הכשרה מיוחדת ומשמש כיועץ וכ"מחשב אנושי". עליית מעמד המנטאטים והכשרתם היו תוצאות ישירות של הג'יהאד הבוטלריאני.
- בנות גשרית: אסכולה עתיקה של הכשרה רוחנית וגופנית. נוסדה בעיקר עבור חניכות, אחרי הג'יהאד הבטלריאני, שבעטיו הושמדו "מכונות החשיבה" והרובוטים למיניהם. מדרשת בנות גשרית ומקום מושבן של האמהות הנערצות מצוי על פני הכוכב וואלך 9, ולימים עבר מרכז בנות גשרית לכוכב הלכת למפאדאס – עד שהושמד.
- אוצול: שמו הסודי של פול אַטרֵיאִידֶס בפי אנשי הסיטש שלו. פירוש השם הוא "בסיס העמוד".
- מואד'דיב: כינויו של פול אַטרֵיאִידֶס בפי הדררים, תושביה המקורים של אראקיס, היא חולית. פירושו – ירבוע המדבר. הדררים מעריצים את ירבוע המדבר של חולית בגלל יכולותיו הסתגלניות במדבר. ככל הנראה מקורה של המילה היא המילה הערבית مؤدب – מואדיב, אשר משמעה מורה או מחנך.
- קפיצת הדרך: (כך במקור: Kwisatz Haderach) המונח "קפיצת הדרך", השאול מן הקבלה היהודית, בא לתאר ב"חולית" – על פי אסכולת בנות גשרית (שאף הוא שם קבלי) - את אותה ישות עליונה, אם נערצה ממין זכר, המסוגל לבצע מעשים על-טבעיים ולראות את הנולד. פול-מואד'דיב מתגלה לבסוף כאותה "קפיצת הדרך".
- עקלתון החולות של אראקיס, ובקיצור עקלתון או תולעת חול: מין של תולעים אימתניות השוכנות בעומק החול של מדבריות אראקיס. גודלו של עקלתון בוגר ממוצע הוא כ־200 מטר, אך יש ובני מין זה מגיעים עד לגודל של 450 מטר, במעמקי המדבר הדרומי. העקלתונים חסרים חוש ראייה, אולם הם מסוגלים לחוש בתנודות בקצב אחיד על פני הקרקע החולית של המדבר ולהתביית על מקורן. העקלתון אחראי להיווצרות המרקוח על פני הכוכב אראקיס. כאשר הוסקה מסקנה זו החלו ניסיונות להתקת תולעי הענק לפלנאטות מדבריות אחרות, תוך ניסיון לאפשר קיום של עקלתונים שם – ומכאן לצור מערכת חיים חדשה של עקלתונים – ושל מרקוח. תוכניות אלו כשלו פעם אחר פעם, עד שהישג זה הצליח, אלפי שנים לאחר מכן, על פני כוכב בית-הלשכה של בנות גשרית.
- מרקוח: סם מעורר תודעה שמאופיין במראה וריח של קינמון ומקורו היחיד ביקום הוא במדבריות אראקיס. נחשב לחומר היקר והחשוב ביותר ביקום בשל יכולתו להאריך את החיים ולאפשר לנווטי גילדת החלל לחשב את מסלול קיפול החלל, ועל ידי כך לאפשר מסע ברחבי היקום באופן מיידי. נהוג לחשוב שהמרקוח נוצר בתהליך טבעי על ידי העקלתונים ומכאן הניסיונות להעביר עקלתונים לכוכבים אחרים כדי ליצור מקור נוסף לסם. כרייתו של המרקוח במדבריות חולית היא עניין יקר ומסוכן מאוד בגלל הנוכחות של העקלתונים בקרבת מצבורי הסם והנטייה שלהם לתקוף את המקצרות שאחראיות על כרייתו. שימוש ניכר בסם גורם לצביעת העיניים בצבע כחול עמוק, תופעה שמכונה "עיני עיבאד". המרקוח משמש את הדררים בכל ההיבטים של חיי היומיום ולכן עיני עיבאד הם אחד ממאפייניהם הבולטים ביותר.
- דררים: במקור Fremen, נוודי המדבר החיים באראקיס ומטרתם להפריח את השממה באמצעות אגירת מים. הם מתייחסים למים כערך עליון וממנו נגזרים הרגלים ומנהגים לא שגרתיים בנוגע למים שמקובלים בתרבות הדררים – כמו ניקוז נוזלי המתים ומחזורם, הימנעות מהזלת דמעות, יריקה כסימן לכבוד רב ועוד. נחשבים ללוחמים מיומנים וקשוחים, וידועים בשל כישרונם ברכיבה על עקלתונים.
- סיטש: מחסה, מערכת מערות חבויות המשמשות למגורים, עבודה ופעילויות אחרות, של הדררים.
- ה"קול": יכולת שימוש בגווני הקול על מנת להגיע לשליטה בזולת וכן לבצע פעולות שונות אחרות. יכולת זו נלמדת במסדר בנות גישרית. יכולת השימוש ב"קול" הגיעה לרמה הגבוהה ביותר אצל פול, אשר עליו נאמר כי הוא יכול להמית אדם במילה.
- סרדאוקאר: חייליו הקנאים והנאמנים של הקיסר, נחשבים ללוחמים הטובים ביותר ביקום ונוצחו בקרב רק על ידי הדררים.
- גום ג'אבאר: "המוות העריץ", מבחן ידוע שמסדר בנות הגשרית מציב בפני בוגרותיו כחלק מהכשרתן כדי לבחון את כוח הסבל שלהן ועל ידי כך את התודעה האנושית שלהן. כף ידן מונחת בתוך קופסה המדמה באופן הדרגתי שרפה קשה וכואבת שלה, אך אם הנבחן לא יוכל לסבול את הכאב וימשוך את ידו מן הקופסה, הוא יידקר במחט מורעלת וימות במקום. על אף היותו גבר, פול נבחן גם הוא ובניגוד לציפיות עובר אותו ללא פגע.
תרגום לעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר תורגם לעברית בידי המתרגם עמנואל לוטם, ויצא לאור בדצמבר 1975 במסגרת סדרת המדע הבדיוני של הוצאת עם עובד. את התרגום ביצע לוטם בעת עבודתו במרכז למחקר מדיני של משרד החוץ, אשר נקרא באותו זמן, "המרכז למחקר ולתכנון מדיני". חלק גדול מהעובדים היו חובבי מדע בדיוני, וסייעו במלאכת התרגום. מירון גורדון(פול'), שעתיד להיות שגריר ישראל בפולין וברית המועצות, סייע בזיהוי פסוקים ומובאות מהתנ"ך המופיעים בספר, על מנת שלא לתרגמם מאנגלית; דוד מתני, לימים שגריר ישראל במספר ארצות במזרח אסיה, סייע בתרגום ביטויים ערביים לא מדויקים המופיעים בספר, ואראלה הדר, לימים שגרירה בפראג, תרגמה ביטויים מן התקופה הפאודלית.[2]
עיבודים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הסרט חולית (1984) בבימויו של דייוויד לינץ', ובכיכובם של קייל מקלכלן, אברט מק'גיל, הזמר סטינג, פטריק סטיוארט (המוכר כקפטן ז'אן לוק פיקארד מסדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים: הדור הבא"), אלישיה ויט (כעליה הקטנה) ואחרים. הסרט לא זכה להצלחה קופתית מרשימה אך זוכה לעדנה כפריט לאספנים חובבי סרטי מדע בדיוני. גרסת הבמאי בת 4 השעות נחשבת נדירה להשגה.
- סדרת משחקי המחשב האסטרטגיים Dune 1, Dune 2, Dune 2000 ו-Emperor : Battle for Dune
- בעוד Dune 2000 נחשב בצורה גורפת למשחק כושל, ו-Emperor: Battle for Dune לא נחשב אף הוא פורץ דרך, Dune 2, אשר קדם להם, הוא בעל מקום של כבוד בהיסטוריה של משחקי האסטרגיה, ורבים רואים בו אחד מאבות הז'אנר הנקרא Real Time Strategy במשחקי מחשב. עוד שוני בין המשחקים הוא שבעוד כולם קשורים לעולמה של חולית, לא כולם קשורים ישירות לעלילת הספרים. במשחק Battle for Dune למשל מתוארת סיטואציה של מאבק דמיוני בין בית הארקונן, בית אטראידס ובית אורדוס – בית אצולה שלא קיים בספרי חולית והומצא עבור המשחק. לכל המשחקים ערך נוסטלגי רב בשל החברה שפיתחה אותם, Westwood, שנקנתה על ידי חברת EA ופורקה.
- המיני סדרה חולית (2000) – מיני סדרה בשלושה חלקים בכיכובם של ג'יימס מק'אבוי וויליאם הרט.
- הסרט חולית (2021) והמשכו (2024), בבימויו של דני וילנב ובכיכובו של טימותי שאלאמה.[3], הופק על ידי Legendary Entertainment[4].
סדרת הספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה המקורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חולית (Dune) (1965)
- משיח חולית (Dune Messiah) (1969)
- ילדי חולית (Children of Dune) (1976)
- הקיסר האל של חולית (God Emperor of Dune) (1981)
- כופרי חולית (Heretics of Dune) (1984)
- בית הלשכה חולית (Chapterhouse Dune) (1985)
ששת הספרים האלו ידועים כ"הסדרה המקורית", שכולה תורגמה לעברית, והם נכתבו על ידי פרנק הרברט. ארבעת הראשונים בסדרה עוסקים בשושלת אטריאידס, ואילו השניים האחרונים מתמקדים במסדר בנות גשרית ובמאבק ההישרדות שלהן נגד מסדר מתחרה. ספרי ההמשך של חולית היו אהודים פחות מהספר הראשון וזכו לפופולריות פחותה בהרבה.
סדרות ההמשך
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותו של פרנק הרברט, כתבו בנו בראיין הרברט, וקווין ג'יי. אנדרסון ספרים המבוססים על הסדרה, תוך שימוש (לטענתם) בטיוטות וכתבים מכספתו של פרנק הרברט. הספרים אומנם יצאו לאור לאחר "חולית", אך עלילתם מתרחשת בזמן שקדם לאירועי הספר המקורי.
עד כה יצאו הספרים הבאים (ספרים ששמם מופיע גם בעברית הם ספרים שתורגמו לעברית ויצאו בהוצאת עם עובד).
"טרילוגיית הבתים", או "פרלוד לחולית" (Prelude to Dune)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חולית: בית אטראיידס (Dune: House Atreides) (1999)
- חולית: בית הארקונן (Dune: House Harkonnen) (2000)
- חולית: בית קורינו (Dune: House Corrino) (2001)
טרילוגיית "אגדות חולית" (Legends of Dune)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חולית: הג'יהאד הבאטלריאני (Dune: The Butlerian Jihad) (2002)
- חולית: אדם נגד מכונה (Dune: The Machine Crusade) (2003)
- חולית: קרב קורין (Dune: The Battle of Corrin) (2004)
המשך הסדרה המקורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרי המשך לסדרה המקורית שנכתבה על ידי בראיין הרברט וקווין ג'יי. אנדרסון על פי כתביו של פרנק הרברט.
- (The Road to Dune) (2005)
- ציידי חולית (DUNE7-Hunters of Dune) (2006)
- עקלתוני חולית (DUNE7-Sandworms of Dune) (2007)
טרילוגיית "גיבורי חולית" (Heroes of Dune)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים המסופרים מנקודת המבט של ג'סיקה (אמו של פול) בתקופה בין הספר השני משיח חולית לספר השלישי ילדי חולית
- חולית: פול של חולית (תרגום מאנגלית) (Dune: Paul Of Dune) (2008)
- חולית: רוחות חולית (תרגום מאנגלית) (Dune: The Winds of Dune) (2009)
טרילוגיית "בתי הספר הגדולים של חולית" (Great Schools of Dune)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתרחש 80 שנה לאחר חולית: קרב קורין
- חולית: בנות הגשרית מחולית (תרגום מאנגלית) (Dune: Sisterhood of Dune) (2012)
- (2014) Mentats of Dune
- (2016) Navigators of Dune
סיפורים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (Dune: A Whisper on Caladan Seas) (2001)
- (Dune: Hunting Harkonnens) (2002)
- (Dune: Whipping Mek) (2003)
- (Dune: The Faces of a Martyr) (2004)
- (Dune: Sea Child) (2006)
- (Dune: Treasure in the Sand) (2006)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של חולית (באנגלית)
- האתר הרשמי של סאגת חולית
- מור דיעי חנני, חולית, מתוך - 'הספרים שלא תסיימו לקרוא לעולם' בפודקאסט 'עושים רוח'
- אלי אשד, חולית : עולם המדבר האינסופי: סקירה על הספר המפורסם "חולית " וכל המשכיו והשראתם מעולם האסלאם ועולם האקולוגיה, על "חולית" והמשכיו, ובגרסה מורחבת
- מידע על חולית (ספר) בקטלוג הספרייה הלאומית.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לוח הזמנים של חולית, (הקישור אינו פעיל, 5.10.2021).
- ^ חן מלול , מתרגם המדע הבדיוני והפנטזיה עמנואל לוטם בשיחה על חולית, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 19.10.2021
- ^ Randall Colburn, Dune star Timothée Chalamet also loves the David Lynch version, News (באנגלית)
- ^ Justin Kroll, Justin Kroll, ‘Forrest Gump’ Writer Eric Roth to Pen Denis Villeneuve’s ‘Dune’ Reboot (EXCLUSIVE), Variety, 2017-04-05 (באנגלית)