בודרום
 | |
| פוטומונטז' של בודרום | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מחוז הים התיכון |
| נפה | נפת מולה |
| ראש העיר |
אהמט אראס (מפלגת העם הרפובליקאית) |
| שטח | 664.7 קמ"ר |
| גובה | 10 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 192,964[1] (2022) |
| ‑ צפיפות | 290.3 נפש לקמ"ר (2022) |
| קואורדינטות | 37°02′00″N 27°26′00″E / 37.033333°N 27.433333°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| http://www.bodrum.bel.tr | |
בודרום (בטורקית: Bodrum) היא עיר נמל וקייט בנפת מולה בריביירה הטורקית בדרום-מערב טורקיה. העיר ניצבת במקום בו עמדה העיר היוונית הליקרנסוס (Halicarnassus) (ביוונית: Αλικαρνασσός[2]; בטורקית: Halikarnas), והעיר פטרוניום בימי הביניים.
העיר שוכנת בחצי האי בודרום לחוף מפרץ גקובה, למול האי היווני קוס, ומהווה אתר תיירות ושיט יאכטות. מדי שנה מבקרים בעיר מאות אלפי תיירים. לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה 192,964 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליקרנסוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליקרנסוס הייתה עיר יוונית עתיקה ששכנה בעת העתיקה בדרום-מערב קאריה. העיר ניצבה בתחילה על האי זפיריה אולם מצר הים שבין האי ליבשה יובש על מנת לאפשר לה להתפשט.
ייסודה של העיר מוזכר במספר מסורות המתארות את האירוע בדרכים שונות. תושבי העיר עצמה האמינו כי העיר נוסדה בשנת 1175 לפנה"ס - 17 שנים לאחר מלחמת טרויה המיתולוגית[3]. ההיסטוריונים מסכימים כי במקום הייתה מושבה דורית, כפי שניתן ללמוד מהמטבעות שהוטבעו במקום ושעליהם מופיעות דמויות יווניות כגון המדוזה, אתנה ופוסידון. העיר נוסדה ככל הנראה בשלהי המאה ה-11 לפנה"ס או בראשית המאה ה-10 לפנה"ס. ככל הנראה ההתיישבות הראשונה הייתה על האי ורק מאוחר יותר יושב גם החוף הסמוך הפחות קל להגנה. התרחבות העיר לחוף במאה ה-4 לפנה"ס איפשרה את התפתחותה, ועל החוף הוקם שוק אשר איפשר התפתחות מסחרית. באותה עת נבנו גם אגורה ותיאטרון והעיר הוקפה חומה. ההיסטוריון היווני הרודוטוס נולד וגדל בעיר בתקופה זו. לתושבים הדורים הצטרפו בהמשך מתיישבים יוונים נוספים והשפה המדוברת בעיר הייתה יוונית עתיקה בניב איוני.
במאה ה-6 לפנה"ס הייתה העיר לחלק מלידיה שבראשה מלך קרויסוס וזאת עד כיבושה על ידי כורש. לאחר הכיבוש הפרסי הוצב לשלוט בעיר ליגאדימוס, ובראשית המאה ה-5 לפנה"ס הייתה העיר בשליטת בתו, ארטמיסיה הראשונה מקאריה שהשתתפה בקרב סלמיס כמפקדת הצי הפרסי. לאחר כישלון הפרסים בניסיונם לכבוש את יוון, הצטרף נכדה של ארטמיסיה ליגדאמיס השני לליגה הדלית כשליט הליקרנסוס. חלק מתושבי העיר מרדו כנגד המלך בגין "החלפת צדדים" זו, אולם בית המלוכה המקומי נותר לשלוט והמורדים והרודוטוס ביניהם הוגלו מהעיר. בתום המלחמה הפלופונסית ירדה העיר מגדולתה. בשנת 365 לפנה"ס שבה העיר להיות חלק מהאימפריה הפרסית - והייתה בירת מחוז קאריה. מאוסולוס, מלך העיר באותה עת, בנה והרחיב את העיר, ביצר אותה מחדש בחומות שאורכן עלה על 7 ק"מ, ואשר שרידיהן עומדים עד ימינו, וכן בנה תיאטרון ומקדש לארס. בעת מרד הסטרפים נגד השלטון הפרסי תמך מאוסולוס בייתר הסטרפים. על אף הפסדם של הסטרפים במרד, הסכים המלך הפרסי ארתחשסתא השני כי מאוסולוס ימשיך וישלוט בעיר כסטרפ קאריה. לאחר מותו של מאוסולוס בשנת 353 לפנה"ס עלתה לשלטון אחותו, ארטמיסיה השנייה מקאריה אשר הנציחה את זכר אחיה בהקמת המאוזוליאום בהליקרנסוס שנחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. ניסיון תושבי רודוס לכבוש את העיר נכשל בשל ביצוריה והתוקפים הצליחו לכבוש רק את הנמל המזרחי של העיר. מתקפה של מגיני העיר מהנמל המערבי בהנהגת ארטמיסיה הביסה את הפולשים.
בשנת 334 לפנה"ס הגיע אלכסנדר מוקדון ובית המלוכה המקומי התפלג בין תומכי אלכסנדר ומתנגדיו. לבסוף, משסירבה העיר לדרישת אלכסנדר להיכנע, לקח אותה בכוח והחריבה (המצור על הליקרנסוס). העיר מעולם לא התאוששה מהחורבן לחלוטין וקיקרו תיארה כנטושה. לאחר מותו של אלכסנדר נאבקו יורשיו על השליטה באזור. אנטיגונוס מונופתלמוס שלט בעיר תקופה מסוימת, ולאחר מכן, בשנת 301 לפנה"ס, הפכה לחלק מאזור השליטה של ליסימאכוס. בהמשך הייתה לחלק מהאימפריה התלמאית ונכבשה זמן קצר לאחר מכן על ידי האימפריה הסלאוקית. כאשר פרצה מלחמה בין אנטיוכוס השלישי לבין הרפובליקה הרומית צידדה הליקרנסוס ברומאים.
החל מהמאה ה-1 לפנה"ס הייתה העיר שטח חסות רומאי, ובשנת 58 הפכה לחלק מהפרובינקיה אסיה של האימפריה הרומית. העיר צידדה ביוליוס קיסר במהלך מלחמות האזרחים הרומית, ובהמשך תמכה בקיסרים הרומאים ובנתה מקדשים לכבודם. בתקופת שלטונם של יוליוס קיסר ויורשו אוגוסטוס תמכה העיר בקיסרים אלה ובמדיניות הסובלנית שלהם כלפי היהודים. בעיר ניתן צו מיוחד המעניק שוויון זכויות וחופש דתי ליהודים תושבי העיר[4].
פטרוניום
[עריכת קוד מקור | עריכה]משך זמן קצר לקראת סוף ימי הביניים שלטו בעיר אבירי מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים אשר נודעו כהוספיטלרים ואשר מעוזם היה ברודוס הסמוכה. האבירים הקימו את מצודת פיטר הקדוש בשנת 1404 הידועה כיום גם כמצודת בודרום. העיר והמצודה נודעו בתקופה זו בשם פטרוניום, שם שהשתבש לבודרום. לאחר שסולימאן הראשון הביס את ההוספיטלרים וכבש את העיר מידיהם בשנת 1522, פחתה חשיבותה לחלוטין. העיר הייתה לחלק מהאימפריה העות'מאנית ונכבשה ב-11 במאי 1919 על ידי האיטלקים שהחזיקו בה משך זמן קצר ועד ששבה לשליטת טורקיה.
העיר כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה בודרום כפר דייגים קטן הבנוי על הריסות הליקרנסוס העתיקה. במהלך שני העשורים האחרונים של המאה ה-20 התפתחה התיירות באזור, והמקום הפך לאתר תיירות פופולרי. כלכלת העיר נסמכת על התיירות ובמידה פחותה מכך על בניית סירות נופש טורקיות אופייניות (גולט - Gulet). בעיר השתמרו מספר אתרים וביניהם מצודת בודרום שבה מוזיאון לארכאולוגיה תת-ימית ושרידיה של סירה מהמאה ה-7, התיאטרון ושער מינדוס (Myndos kapısı) המהווה את השער היחיד שהשתמר בחומת הליקרנסוס מתקופת מאוסולוס. מהמאוזוליאום של מאוסלוס נותרו הריסות בלבד. המספנה העות'מאנית שליד המרינה הושלמה ב-1829 ושוחזרה מאז. בנוסף מהווה בודרום נקודת מוצא לסיורים בחצי האי הקרוי על שמה והמרינה משמשת בסיס להפלגות נופש בסביבה. העיר משמרת את צביונה בדרך של הגבלת גובה הבנייה והשימוש בבטון. נמל התעופה מילאס-בודרום, כ-30 ק"מ מצפון לעיר משמש לה כשער אווירי הן לטיסות בינלאומיות והן לטיסות פנימיות.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריזרן, קוסובו
פורטימאו, פורטוגל
וקאיאמה, וקאיאמה, יפן
אסקישהיר, מרכז אנטוליה, טורקיה (מ־12 בינואר 2010)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בודרום- תמונות של העיר ומצודת העיר
- תמונות של העיר
- מפת העיר
- הליקרנסוס מאמר מאת ג'ון לנדרינג.
- שיחזור של קברו של מאוזלוס - המאוזלאום.
- בודרום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
