ארטמיסיה הראשונה מקאריה

ארטמיסיה הראשונה מקאריה
Ἀρτεμῑσίᾱ
לידה	המאה ה־5 לפנה״ס; הליקרנסוס, טורקיה
פטירה	המאה ה־5 לפנה״ס; אפסוס, טורקיה
מדינה	הממלכה האחמנית
שושלת לוגדמיד
אב	לוגדמיס הראשון
צאצאים	פיסינדליס
מספר צאצאים	2
	סביב 480 לפנה"ס
	→ ? פיסינדליס ←

ארטמיסיה הראשונה (ביוונית: Ἀρτεμισία; המאה ה-5 לפנה"ס) הייתה מצביאה פרסייה ממוצא יווני אשר שימשה כמושלת קאריה ולקחה חלק בקרב ארטמיסיון וקרב סלמיס.

ביוגרפיה

ארטמיסיה הייתה בת תערובת, אביה היה מהליקרנסוס ואמה הייתה מכרתים. אביה ליגדמיס הראשון (אנ') הוצב בידי ממלכת פרס האחמנית כמושל העיר. לאחר מות בעלה היא ירשה את השלטון. הרודוטוס משבח את אומץ ליבה ופיקחותה, אולם ייתכן שהגזים בתיאוריו כיוון שהיה בעצמו בן הליקרנסוס. כאשר פלשו הפרסים ליוון (אנ') ארטמיסיה נידבה לצי הפרסי חמש ספינות בלא שהתבקשה לכך ופיקדה עליהן בעצמה. "ומכל הצבא מסרה היא את האניות המפוארות ביותר... ולא נתנה אלא את העצות המחוכמות ביותר" כדברי הרודוטוס.^[1]

ארטמיסיה פיקדה על ספינותיה בקרב ארטמיסיון שהתרחש ליד אובויה. הקרב הסתיים ללא הכרעה. היוונים נמלטו, אולם הפרסים ספגו אבדות כבדות. קרב זה השפיע על ארטמיסיה שהבינה שהיוונים טובים מהפרסים בקרב ימי. הצי היווני היה תחת פיקודו של תמיסטוקלס עגן בסלמיס, וחשיארש הראשון ומלך פרס התלבט אם לתקוף אותו. הוא שלח את מרדוניוס כדי שישאל לדעתם של המפקדים, ומרבית המפקדים השיבו בחיוב שכן בטחו בעליונות המספרית של הצי הפרסי. אולם ארטמיסיה השיבה:

מרדוניוס, אמור בשבילי למלך, שאני אומרת את הדברים האלה: יען כי לא הייתי הגרועה ביותר בקרב הים אשר על יד אובויה ולא הראיתי את המעשים הפחותים אדוני לי הרשות להביע את דעתי כמו שהיא וחושבת אני אותה למועילה מאוד לענייניך. ואני אומרת לך ככה: חוס על האניות ואל תעשה קרבות כי האנשים הללו עולים על אנשיך על הים, במידה שעולים אנשים על נשים. למה צריך אתה בכלל לסכן את עצמך על-ידי קרב ים האין אתונה בידיך, אשר בגללה יצאת למלחמה, האין בידיך שאר יוון איש אינו עומד לך מנגד; ואלה שעמדו לך מנגד, עלה להם כמו שמגיע להם.

— הרודוטוס, ספר שמיני, 68

המלך נהנה מדבריה של ארטמיסיה, אולם סבר שהיא אומרת זאת רק בגלל הקרב הקודם. חשיארש העריך שחייליו לא נלחמו היטב בקרב הקודם משום שהוא לא היה עמם, אולם כיוון שכעת הוא נמצא, הוא שיער שחייליו ילחמו טוב יותר.^[2] הפרסים תקפו את היוונים כשחשיארש צופה מהחוף, אולם כפי שחזתה ארטמיסיה היוונים גררו את הפרסים למלכודת מתוחכמת והשמידו את ספינותיהם. במהלך הקרב ספינה אתונאית רדפה אחרי הספינה שעליה הייתה ארטמיסיה. לא היה לה לאן לסגת כיוון שמולה היו ספינות ידידותיות ליוון. לפיכך, היא התנגשה בספינה ידידותית מהעיר קלינדה (אנ') שעליה היה גם שליט קלינדה דמסיתימוס (אנ').^[3] מפקד הספינה האתונאית אמינאס (אנ') סבר שמדובר בספינה יוונית ולכן עזב אותה לנפשה. אולם הרודוטוס מעיר שאילו ידע שזו ארטמיסיה היה ממשיך לרדוף, כיוון שהאתונאים הבטיחו פרס של 10,000 דרכמונים למי שיתפוס אותה חיה.^[4]

פוליאינוס מוסר גרסה אחרת לסיפור, לפיה כאשר ראתה ארטמיסיה שספינה אתונאית דולקת אחריה היא מיהרה להניף סמלים יווניים ותקפה ספינות פרסיות.^[5] פוליאינוס אף מציין "ארטמיסיה תמיד בחרה ספינה ארוכה ונשאה עליה את הסמלים היווניים כמו גם הברבריים. כאשר היא רדפה אחרי ספינה יוונית היא הניפה את הסמל הברברי, אבל כאשר היא נרדפה על ידי ספינה יוונית היא הניפה את הסמלים היווניים כדי שהאויב יטעה..."^[6]

הרודוטוס מספר שכאשר חשיארש ראה זאת הוא הפטיר "האנשים נעשו לי לנשים והנשים לאנשים".^[7] פוליאינוס מוסר משפט שונה מעט "הו זאוס,^[8] האישה הזו נוצרה מחומר של איש והאנשים הללו נוצרו מחומר של אישה".^[9] פלוטרכוס גם מזכיר שארטמיסיה הייתה זו ששלתה מהמים את גופתו של אריאביגנס אחיו של חשיארש שמת בתחילת הקרב.^[10]

לאחר הקרב הציע מרדוניוס למלך להשאיר אותו ביוון ולחזור עם מרבית הכוח לאסיה.^[11] חשיארש החליט לשאול את קציניו מה מוטב לעשות ואף הזמין לאספה את ארטמיסיה. "יען כי קודם לכן הבינה היא לבדה מה שיש לעשות".^[12] ארטמיסיה המליצה למלך לקבל את ההצעה כי: "אם יכבוש את הארצות שהוא אומר שיש ברצונו ויעלה בידו מה שהוא אומר שיש בדעתו יחשב אדוני כפועלך, יען כי עבדיך בצעו את הדבר, שנית, אם יקרה ההפך ממחשבת מרדוניוס, לא יהיה האסון גדול כלל, אם אתה וביתך תישארו שלמים."^[13] חשיארש קיבל את ההצעה ושיבח את ארטמיסיה על תבונתה. הוא שלח אותה עם בניו לאפסוס.^[14]

מכאן ואילך מה שידוע עליה הוא בעיקר אגדות. סופה אינו ברור. ככל הנראה מתה בהליקרנסוס ובנה ירש אותה. בימי נכדה, ליגדמיס השני (אנ'), פרצה בעיר מהפכה שבמהלכה הוגלו אזרחים רבים, ביניהם הרודוטוס.

ארטמיסיה כמצביאה

בעיני הרודוטוס ופוליאינוס הייתה ארטמיסיה מצביאה גאונית, ערמומית, פקחית, ואמיצה. פוליאינוס אף מספר שפעם כאשר רצתה לכבוש עיר בצורה היא ערכה מסיבה לפני שער העיר, התושבים הסתקרנו ויצאו לחזות במסיבה בעוד חייליה השתלטו על העיר. "כך השיגה ארטמיסיה בעזרת חליל ומצלתיים את מה שניסתה לשווא להשיג בכח הזרוע",^[15] מסיים פוליאינוס. עוד הוא מספר שלאחר קרב סלמיס הלביש חשיארש את ארטמיסיה בחרב ושריון, בעוד שלסגן שלה נתן פלך וכישור, כלים שסימלו את הנשים.^[16]

ארטמיסיה בתרבות

אריסטופאנס מזכיר אותה ב"ליסיסטרטה"^[17] וב"חג הנשים".^[18] פאוסניאס כותב שבשוק של ספרטה הייתה מוצבת אנדרטה שכונתה בפי המקומיים "הפרסים", משום שהיא נעשתה משלל מלחמה שנלקח מהפרסים. באנדרטה עוצבו בין היתר בשיש דמויותיהם של מצביאים פרסיים שונים ביניהם מרדוניוס וארטמיסיה.^[19]

בתקופת שושלת פהלווי נבנתה באיראן משחתת שנשאה את השם "ארטמיסיה". הייתה זו המשחתת הגדולה ביותר באיראן אותה תקופה.

בסרט 300 הספרטנים היא מגולמת בידי אנה ווייקפלד. היא דמות שולית בספרו של סטיבן פרספילד "שערי האש". בסרט 300: עליית האימפריה ארטמיסיה מגולמת בידי אווה גרין, בסרט היא מצביאה קשוחה, יפהפייה, אכזרית, ונקמנית. האנטיגוניסטית הראשית של הסרט.

לקריאה נוספת

כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. 2 כרכים. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תרצ"ה. העתק דיגיטלי באתר "דעת"
הרודוטוס, היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
כתבי פוליאינוס מתורגמים לאנגלית

Herodotus. Translated by A.D. Godley. The Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1922 (reprinted 1971). Digitized copy in: Perseus

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארטמיסיה הראשונה מקאריה בוויקישיתוף

ארטמיסיה באנציקלופדיה של נשות העולם העתיק. (באנגלית)
ארטמיסיה באנציקלופדיה איראניקה. (באנגלית)
ארטמיסיה מהליקרנסוס באתר ליוויוס. (באנגלית)
ארטמיסיה הראשונה באנציקלופדיית פאולי-ויסובה. (בגרמנית)
ארטמיסיה הראשונה מקאריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ארטמיסיה הראשונה מקאריה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

הערות שוליים

^ הרודוטוס, ספר שביעי, 99.
^ הרודוטוס, ספר שמיני, 69.
^ הרודוטוס, ספר שמיני, 87.
^ הרודוטוס, ספר שמיני, 93.
^ פוליאינוס, ספר שמיני, 53, 1.
^ פוליאינוס, ספר שמיני, 53, 3.
^ הרודוטוס, ספר שמיני, 88.
^ הכוונה כמובן לאל הפרסי אהורה מזדא. היוונים והרומאים נהגו לכנות אלים זרים בשמות האלים המוכרים להם.
^ פוליאינוס, "תכסיסים", ספר שמיני, 53, 5.
^ פלוטרכוס, "חיי תמיסטוקלס", 14.
^ הרודוטוס, ספר שמיני, 100.
^ הרודוטוס, ספר שמיני, 101.
^ הרודוטוס, ספר שמיני, 102.
^ הרודוטוס, ספר שמיני, 103.
^ פוליאינוס, ספר שמיני, 53, 4.
^ פוליאינוס, ספר שמיני, 53, 2.
^ אריסטופאנס, "ליסיסטרטה", 675.
^ אריסטופאנס, "חג הנשים", 1200.
^ פאוסניאס, ספר שלישי, 11, 3.

[1] הרודוטוס, ספר שביעי, 99.

[2] הרודוטוס, ספר שמיני, 69.

[3] הרודוטוס, ספר שמיני, 87.

[4] הרודוטוס, ספר שמיני, 93.

[5] פוליאינוס, ספר שמיני, 53, 1.

[6] פוליאינוס, ספר שמיני, 53, 3.

[7] הרודוטוס, ספר שמיני, 88.

[8] הכוונה כמובן לאל הפרסי אהורה מזדא. היוונים והרומאים נהגו לכנות אלים זרים בשמות האלים המוכרים להם.

[9] פוליאינוס, "תכסיסים", ספר שמיני, 53, 5.

[10] פלוטרכוס, "חיי תמיסטוקלס", 14.

[11] הרודוטוס, ספר שמיני, 100.

[12] הרודוטוס, ספר שמיני, 101.

[13] הרודוטוס, ספר שמיני, 102.

[14] הרודוטוס, ספר שמיני, 103.

[15] פוליאינוס, ספר שמיני, 53, 4.

[16] פוליאינוס, ספר שמיני, 53, 2.

[17] אריסטופאנס, "ליסיסטרטה", 675.

[18] אריסטופאנס, "חג הנשים", 1200.

[19] פאוסניאס, ספר שלישי, 11, 3.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]