בנו של האדם
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | רנה מגריט |
| תאריך יצירה | 1964 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
89 ס״מ  |
| גובה |
116 ס״מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
סוריאליזם |
| מיקום | אוסף פרטי |
  | |
"בנו של האדם" (בצרפתית: Le Fils de l'homme) הוא אחד מציוריו המפורסמים של רנה מגריט. זהו ציור שמן על בד, שגודלו 116 × 89 ס"מ, וצויר בשנת 1964.
בתמונה דמות של אדם החובש כובע באולר ולבוש חליפה, כפי הנראה פורטרט עצמי. ברקע מופיעה חומת באר (לפי גובהה) וכן ים כחול. אלא שאת פניה של הדמות, שהם לכאורה הדבר העיקרי בציור, מסתיר תפוח ירוק ועסיסי, הצף מול פניו של האדם וקורא בכך תיגר על כוח המשיכה. התפוח מצויר במרכז הפנים, ומסתיר את רובן (פרט לעין שמאל) ועשוי להיחוות גם כחלק אינטגרלי מפניה של הדמות.
תמונת "בנו של האדם" שייכת לסוגת הסוריאליזם הווריסטי – שהוא סוריאליזם פיגורטיבי העושה שימוש בדימויים הלקוחים מן המציאות כדי ליצור יצורי כלאיים. כלומר, צירוף חלקי דימויים חסרי הקשר למכלול משותף אחד. כל דימוי בנפרד מוכר מהמציאות היומיומית, אך צירופם יחד יוצר מציאות חדשה שהיא מעל למציאות הקיימת. היוצרים המזוהים עם סגנון זה, מלבד רנה מגריט, הם סלבדור דאלי ומקס ארנסט.
בציור מייצג מגריט את הפן האשלייתי של המציאות. יצירה זו מעלה פרדוקסים רבים בנוגע למשמעות סמליות התפוח בקונוטציה זו. התפוח מסמל את הדעת בסיפור גן העדן, וניתן לשאול האם הדעת היא חלק אינטגרלי מהאדם או שהיא "צפה" בנפרד ממנו, או האם הדעת מונעת מהאדם מלראות את המציאות והאמת כמו שהן.