אייל סיקה
 אייל סיקה
| |
|---|---|
אייל סיקה (זכר)
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילים (תת-משפחה) |
| סוג: | אייל |
| מין: | אייל סיקה |
| שם מדעי | |
 Cervus nipponקונרד טמינק | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
אייל סיקה (שם מדעי: Cervus nippon), או "אייל יפני", הוא מין אייל במשפחת האייליים שמקורו במזרח אסיה. בעבר השתרע תחום תפוצתו הטבעי מצפון וייטנאם עד המזרח הרחוק הרוסי, אולם כיום הוא על סף הכחדה למעט ביפן, שם אוכלוסייתו גדולה למדי. מקור שמו הוא במילה היפנית "שִׁיקָה" (鹿 – אייל).
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייל הסיקה הוא הרביוור בינוני בגודלו, אשר גובה כתפיו נע בין 50 ל־95 ס"מ ומשקלו נע בין 30 ל־70 ק"ג. הזכרים גדולים באופן ניכר מהנקבות. לכל איילי הסיקה רגליים עדינות וראש קצר, רזה ובעל צורת יתד.
אייל הסיקה הוא אחד ממיני האייל הבודדים שנשארים נקודים בהגיעם לבגרות. דפוסי הנקודות משתנים מאזור גאוגרפי אחד למשנהו: לתת־מינים שבאסיה גופא נקודות גדולות ובולטות יותר, בעוד שבטייוואן וביפן הנקודות שעל פני האיילים כמעט שאינן נראות. משום כך, אוכלוסיות של איילים שהובאו מיפן לשאר חלקי העולם הן גם כן ללא נקודות כמעט. צבע הפרווה של האייל נע בין מהגוני לשחור, כאשר פרטים לבנים גם כן נצפו. בעונת החורף נעשית פרוות האייל כהה ומדובללת יותר, הנקודות בולטות פחות, ונוצרת רעמה על גב הזכרים.
לזכרים קרניים (Antler) מוצקות וזקופות עם תמיכה נוספת מסעיף המצח. בקצה הקרן בוקע חוד מפוצל לשניים אשר פונה לפנים. לעיתים קרני הסיקה מפתחות הסתעפויות כף. לנקבות זוג בליטות שחורות על מצחן. אורכן של הקרניים נע מ־28–45 ס"מ עד ל־80 ס"מ, כתלות בתת-מין. הזכרים גם מפתחים רעמה בולטת בעונת הייחום.
התנהגות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייל הסיקה יכול להיות פעיל במהלך היום, אם כי באזורים שבהם השגרה שלו מופרעת על ידי האדם הוא הופך להיות יצור לילי. נדידה עונתית מוכרת באזורים הרריים, כמו ביפן, כאשר הגבהים שבהם הוא חי בחורף נמוכים בכ־700 מ' מאלה שבקיץ. החיים בעדר משתנים כתלות בפרט, וישנם פרטים החיים בגפם, בעוד אחרים נמצאים בקבוצות בני מינם. עדרים גדולים ניכרים בעונות הסתיו והחורף. איילי הסיקה הם מאוד קולניים, עם 10 קולות ייחודיים הנעים בין שריקות רפות לצעקות רמות. כאשר הם בסכנה הם לעיתים קרובות יציגו אחוריים מתרחבים, בדומה לאייל קנדי.
זכרי אייל הסיקה שומרים על הטריטוריה שלהם ומחזיקים הרמון של נקבות בתקופת הייחום, אשר שיאה מתחילת ספטמבר עד אוקטובר, אם כי היא יכולה להימשך אל תוך החורף. גודלן של הטריטוריות משתנה כתלות בבית הגידול ובגודלו של האייל. איילים חזקים יכולים להחזיק טריטוריה של 20 דונם. הטריטוריות מסומנות בסדרה של גומות באדמה שלתוכן מטילים הזכרים את השתן ומהן בוקע ריח מושק חזק. מאבקים בין זכרים יריבים הם לעיתים עזים וממושכים, ואף עלולים להיות קטלניים.
בנארה שביפן נודע האייל בשם אייל קד, שכן הם מרכינים את ראשם בטרם מאכילים אותם.
בית גידול
[עריכת קוד מקור | עריכה]איילי סיקה מצויים ביערות הממוזגים והסובטרופיים של מזרח אסיה, בהעדיפם אזורים עם צמחייה צפופה ונמוכה, שבהם השלג לא עולה על 10–20 ס״מ. את איסוף המזון הם נוהגים לעשות בקרחות יער. אוכלוסיות איילים מיובאות מצויות באזורים שבהם בתי הגידול דומים לאלה הטבעיים, לרבות מערב אירופה ומרכזה, מזרח ארצות הברית וניו זילנד. מכיוון שאזורי המחיה של איילי הסיקה מתאימים לשימושי אדם, אוכלוסיית הסיקה משתנה ממדינה למדינה עד שבחלק מהאזורים הוא בסכנת הכחדה, אם כי מצבו של המין ברמה העולמית הוא ללא חשש. אף אחד מתת־המינים של אייל הסיקה אינו בסכנת הכחדה, למעט אייל קרמה, החי באיי קרמה.
יפן היא המדינה עם אוכלוסיית איילי הסיקה הטבעית הגדולה בעולם, ככל הנראה בשל מאמצי שימור ובשל היכחדותו של הזאב באזור זה, הטורף העיקרי של האיילים שם, בתחילת המאה ה־20. כיום אוכלוסיית הסיקה ביפן אף רבה מדי, ומסבה נזק ליערות ולאזורים חקלאיים. משום כך המגמה היא להטיל בקרה על התרבות הסיקה ולא לשמר אותם.
בעבר הייתה האוכלוסייה הגדולה ביותר של איילי סיקה בסין, אולם אלפי שנים של ציד ושל אובדן בתי גידול הביאו את האוכלוסייה בה למתחת ל־1,000 פרטים. מבין חמשת התת-מינים שבסין, אייל הסיקה המנדריני נחשב לנכחד בטבע. מצבו של אייל הסיקה המנצ'ורי אינו ברור, אם כי הסברה היא כי הוא נכחד אף הוא. התת-מינים הדרום־סיני והסצ'ואני הם היחידים שחיים גם בטבע, עם אוכלוסייה של בין 300 ל־400 פרטים. אייל הסיקה הפורמוזי נכחד בטבע למשך שני עשורים, עד אשר פרטים מגני חיות הובאו אל הפארק הלאומי קנטין וכיום מספרם מגיע ל־200. החזרה של פרטים לטבע מתקיימת גם בווייטנאם. ברוסיה אוכלוסייה יציבה וגדולה של 9,000 פרטים מהתת־מין המנצ'ורי, אשר מוגבלת לאזור של פרימורסקי קראי. ייתכן שאוכלוסייה מסוימת גם חיה בקוריאה הצפונית, אולם בשל המצב המדיני, לא ניתן לחקור זאת.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אייל סיקה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
_doe_and_fawn_(19723516843).jpg)
- אייל סיקה, באתר ITIS (באנגלית)
- אייל סיקה, באתר NCBI (באנגלית)
- אייל סיקה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- אייל סיקה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אייל סיקה, באתר GBIF (באנגלית)
