לדלג לתוכן

אוטר פרדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטר פרדש (מדינה)
उत्तर प्रदेश
סמל אוטר פרדש
סמל אוטר פרדש
נהר הגנגס בוורנאסי
נהר הגנגס בוורנאסי
נהר הגנגס בוורנאסי
מדינה הודוהודו הודו
ראש השרים יוגי אדיטיאנת'
רשות מחוקקת האספה המחוקקת של אוטר פרדש, המועצה המחוקקת של אוטר פרדש
נפות במדינה 18
בירת המדינה לאקנאו
שפה רשמית הינדי, אורדו
תאריך ייסוד 1805
על שם צפון עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 240,928 קמ"ר (דירוג: 4)
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 215,609,813[1] (דירוג: 1, 2015)
 ‑ צפיפות 890 נפש לקמ"ר (דירוג: 5, 2015)
קואורדינטות 26°51′N 80°55′E / 26.85°N 80.91°E / 26.85; 80.91 
אזור זמן UTC +5:30
http://www.upgov.nic.in

לחצו כדי להקטין חזרה

דלהיגואהדאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיודאדרה ונאגר הוואלי ודאמאן ודיופודוצ'ריפודוצ'ריפודוצ'ריפודוצ'ריצ'אנדיגארטמיל נאדוקרלהאנדרה פרדשארונאצ'ל פרדשאסאםביהרצ'האטיסגארגוג'ראטהריאנההימאצ'ל פרדשג'אמו וקשמיר (טריטוריית איחוד)לדאקג'הרקאנדקרנאטקהמאדהיה פרדשמהאראשטרהמניפורמגהלאיהמיזוראםנאגאלנדאודישהפנג'אבראג'סטאןסיקיםטלנגאנהטריפורהאוטראקהאנדאוטר פרדשמערב בנגלאיי אנדמן וניקוברלקשאדוויפאזור בשליטת הודו במדינת ארונאצ'ל פרדש, סין טוענת לבעלותאזור בשליטת הודו במדינת אוטראקהאנד, סין טוענת לבעלותבשליטת סין העממית, הודו טוענת לבעלותבשליטת סין העממית, הודו טוענת לבעלותבשליטת פקיסטן, הודו טוענת לבעלותבשליטת פקיסטן, הודו טוענת לבעלותקרחון סיאצ'ן - במחלוקת בין הודו ופקיסטןג'אמו וקשמיר - בשליטת הודו דה פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותהאיים המלדיבייםסרי לנקהאינדונזיהאפגניסטןנפאלבהוטןבנגלדשפקיסטןהרפובליקה העממית של סיןמיאנמרתאילנדטג'יקיסטן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוּטַּר פְּרַדֵשהינדי: उत्तर प्रदेश, באורדו: اتر پردیش; מילולית: המחוז הצפוני) היא אחת מ-28 המדינות המרכיבות את הודו. המדינה, השוכנת בצפון הודו, היא המדינה המאוכלסת ביותר בהודו עם אוכלוסייה של כ-216 מיליון נפש המהווים כשישית מאוכלוסיית הודו, והרביעית בשטחה. אוטר פרדש היא הישות התת-מדינית המאוכלסת ביותר בעולם, ולו הייתה מדינה עצמאית הייתה נחשבת למדינה החמישית בעולם באוכלוסייתה – גדולה יותר מאוכלוסיית ברזיל.

למדינה יש גבול בינלאומי עם נפאל, ובתוך הודו היא גובלת במדינות הריאנה, ראג'סטאן, מאדהיה פרדש, אוטראקהאנד, צ'האטיסגאר, ג'הרקאנד, ביהר ובטריטוריה דלהי.

עיר הבירה של אוטר פרדש היא לאקנאו והעיר הגדולה בה היא קאנפור. בית המשפט העליון של אוטר פרדש יושב בפראיגראג' (העיר נקראה בעבר אללהאבאד והיא העיר בה מתקיים הקומבה מלה). נהר הגנגס עובר במדינה, ולגדותיו כמה מעריה העתיקות והחשובות ביותר של הודו ובהן אללהאבאד וואראנסי. כמו כן עובר במדינה נהר היאמונה, אשר על גדתו נמצאת אגרה (בה שוכן הטאג' מהאל).

עמק הגנגס היה ערש לידתה של הדת הבודהיסטית, ובעיר סרנאט נשא הבודהה את דרשתו הראשונה. באזור שלטו זו אחר זו ממלכת מגדהא, האימפריה המאורית, בתקופתה הותיר אשוקה הגדול בסרנאט את עמודו שיהפך לסמל האריות של הודו ולגלגל הצ'אקרה שעל דגל הודו. ממלכת גופטה הייתה השליטה הבאה בעמק הגנגס. ראג'פוטים שלטו באזור במהלך האלף הראשון לספירה, ובתחילת האלף השני הגיעו פולשים מוסלמים ממערב וכבשו את עמק הגנגס, בהקימם שושלות אחדות שבאו זו אחר זו, והפיצו את האסלאם מסינד במערב (בתחומי פקיסטן של ימינו) עד לבנגל במזרח.

במאה ה-16 הפך האזור לחלק מהאימפריה המוגולית. הנוואבים של אוואד (Oudh), שליטים מוסלמים ששלטו בחלק של צפון-מרכז הודו במשך קרוב למאה שנים לאחר דעיכתה של האימפריה המוגולית, שלטו באזור. בתקופה שאחרי דעיכת האימפריה המוגולית נותר חבל ארץ זה בחלקו כממלכת אוואד וחלקו בשלטון האימפריה המראטהית, עד שבמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 השתלטה בהדרגה חברת הודו המזרחית הבריטית על ממלכות אזור זה, בזכות דוקטרינת הפקיעה של הלורד דלהאוז, על-פיה כל נסיכות או שטח וסאלי שבהשפעת הבריטים, כאשר לאחר מות השליט נותרת ללא שליט חוקי או יורש ישיר, עברה לשלטון ישיר של הבריטים.

במרד ההודי הגדול של 1857 חברו ממלכות כגון ג'האנסי, אוואד וגבאלייאר למורדים בבריטים, אולם עם דיכוי ההתקוממויות המקומיות קיבל הראג' הבריטי חסות על השטח, שבתחילה נקרא המחוז הצפון-מערבי ואוד. ב-1902 שונה שם המחוז להמחוזות המאוחדים של אגרה ואוד, ועם כניסת חוק ממשלת הודו, 1935 לתוקף קוצר השם ל"המחוזות המאוחדים" (.United Provinces - U.P). בחוקת הודו, שנכנסה לתוקף ב-26 בינואר 1950, נקבע שם החבל ל"המחוז הצפוני" (U.P. - Uttar Pradesh).

בספטמבר 2000 הובדלו מספר מחוזות בצפון-מערב המדינה למדינה נפרדת בשם אוטראקהאנד.

מערכת השלטון באוטר פרדש היא דמוקרטיה ייצוגית ופרלמנטרית, בהתבסס על חוקת אוטר פרדש שהתקבלה ב-1950. אוטר פרדש היא אחת משבע המדינות בהודו בעלות בית מחוקקים דו-ביתי. האספה המחוקקת (הבית התחתון) מורכב מ-403 נציגים הנבחרים אחת לחמש שנים. המועצה המחוקקת (הבית העליון) מורכב מ-110 נציגים, כאשר שליש מתוכם נבחרים כל שנתיים. מכיוון שאוטר פרדש היא בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בהודו, היא שולחת הכי הרבה נציגים לפרלמנט ההודי (80 נציגים ללוק סבהה ו-31 נציגים לרג'יה סבהה), ולכן היא מרכזית מאוד בפוליטיקה הארצית.

ממשלת אוטר פרדש מוקמת מתוך האספה המחוקקת של אוטר פרדש, בהסמכה מאת מושל אוטר פרדש, הממונה על ידי נשיא הודו. בראש הממשלה עומד ראש השרים של אוטר פרדש.

מעצמאות הודו ב-1947 עד לשנות התשעים הייתה מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי המפלגה הגדולה באוטר פרדש, למרות שבשלהי שנות הששים עבר השלטון לצ'אראן סינג ובשלהי שנות השבעים היה השלטון בידי מפלגת ג'נטה. ב-1989 נכנסה המדינה לתקופה של חוסר יציבות, כאשר ממשלות של ג'נטה דאל, מפלגת העם ההודית, מפלגת סמג'וואדי ובהוג'אן סמג' מכהנות לתקופות שבין חצי שנה לשנתיים, למעט תקופה קצרה בין 1997 ל-2002 בה התחלקו שלוש ממשלות מטעם מפלגת העם ההודית. מ-2007 התייצבה המערכת הפוליטית במדינה, והממשלות שהתקיימו בה החזיקו ברוב מוחלט באספה המחוקקת, שמנע את נפילתן בעקבות התפוררות הקואליציה. למרות זאת, היו אלו שלוש מפלגות שונות שזכו לרוב: בהוג'אן סמג' בראשות קומארי מאיאוואטי בין 2007 ו-2012, מפלגת סמג'וואדי בראשות אקילש ידאב בין 2012 ו-2017, ומפלגת העם ההודית בראשות יוגי אדיטיאנת' מ-2017.

ב-1920 עברה בירת המחוז מאללהאבאד ללקנאו, שמהווה את בירת המדינה עד היום.

אוטר פרדש היא המדינה הגדולה ביותר בהודו מבחינת אוכלוסייה; שישית מאוכלוסיית הודו גרים במדינה זו. שיעור גידול האוכלוסין במדינה גבוה מאוד - משנת 1991 ועד 2001 גדלה האוכלוסייה ב-26%. הצפיפות היא 828 נפש לקמ"ר, מה שהופך אותה לאחת המדינות הצפופות בהודו. נכון לשנת 2011 שיעור האוריינות עומד על כ-70%, 4% מתחת לממוצע הארצי. שיעור האוריינות בקרב הגברים עומד על כ-79%, ובקרב בנשים - 59%. השפה הרשמית במדינה היא הינדית, שאותה מדברת רוב האוכלוסייה (91.32%). לאורדו מעמד של שפה רשמית שנייה.

התמ"ג של אוטר פרדש מציב אותה ככלכלה השלישית בגודלה בהודו, לאחר מהאראשטרה וטאמיל נאדו. היא תורמת 7.8% לתמ"ג ההודי.

לאוטר פרדש מסורת ארוכה של חינוך (המגיעה עד לממלכת גופטה), אם כי לאורך רוב ההיסטוריה הוא היה מוגבל לאליטות, לגברים, ולחינוך הדתי. לאורך ההיסטוריה התפתח חינוך בשפות רבות כגון סנסקריט, ערבית, פרסית ופאלי. מערכת החינוך שהתפתחה במהלך השלטון הבריטי נפתחה גם למיסיונריות נוצרית.

במדינה פועלות כ-45 אוניברסיטאות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]