לדלג לתוכן

צ'האטיסגאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צ'האטיסגאר (מדינה)
छत्तीसगढ़
סמל צ'האטיסגאר
סמל צ'האטיסגאר
מדינה הודוהודו הודו
ראש השרים וישנו דאו סאי
רשות מחוקקת האספה המחוקקת של צ'האטיסגאר עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המדינה ראיפור
שפה רשמית הינדי, צ'האטיסגארי
תאריך ייסוד 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 135,194 קמ"ר (דירוג: 10)
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 29,436,231 (דירוג: 17, 2020)
 ‑ צפיפות 108 נפש לקמ"ר (דירוג: 20, 2001)
קואורדינטות 21°16′N 71°36′E / 21.27°N 71.60°E / 21.27; 71.60
אזור זמן UTC +5:30
www.chhattisgarh.nic.in

לחצו כדי להקטין חזרה

דלהיגואהדאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיודאדרה ונאגר הוואלי ודאמאן ודיופודוצ'ריפודוצ'ריפודוצ'ריפודוצ'ריצ'אנדיגארטמיל נאדוקרלהאנדרה פרדשארונאצ'ל פרדשאסאםביהרצ'האטיסגארגוג'ראטהריאנההימאצ'ל פרדשג'אמו וקשמיר (טריטוריית איחוד)לדאקג'הרקאנדקרנאטקהמאדהיה פרדשמהאראשטרהמניפורמגהלאיהמיזוראםנאגאלנדאודישהפנג'אבראג'סטאןסיקיםטלנגאנהטריפורהאוטראקהאנדאוטר פרדשמערב בנגלאיי אנדמן וניקוברלקשאדוויפאזור בשליטת הודו במדינת ארונאצ'ל פרדש, סין טוענת לבעלותאזור בשליטת הודו במדינת אוטראקהאנד, סין טוענת לבעלותבשליטת סין העממית, הודו טוענת לבעלותבשליטת סין העממית, הודו טוענת לבעלותבשליטת פקיסטן, הודו טוענת לבעלותבשליטת פקיסטן, הודו טוענת לבעלותקרחון סיאצ'ן - במחלוקת בין הודו ופקיסטןג'אמו וקשמיר - בשליטת הודו דה פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותהאיים המלדיבייםסרי לנקהאינדונזיהאפגניסטןנפאלבהוטןבנגלדשפקיסטןהרפובליקה העממית של סיןמיאנמרתאילנדטג'יקיסטן
(למפת צ'האטיסגאר רגילה)
 
צ'האטיסגאר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צ'האטיסגארהינדי/צ'האטיסגארי: छत्तीसगढ़; באנגלית: Chhattisgarh; תעתיק מדויק: צֶ'הְטִּיסְגֶרְהְ) היא מדינה במרכז הודו שגובלת בצפון עם אוטר פרדש, בצפון מערב עם מאדהיה פרדש, במערב עם מהאראשטרה, בדרום עם אנדרה פרדש, במזרח עם אודישה, ובצפון-מזרח עם ג'הרקאנד. צ'האטיסגאר נוצרה בשנת 2000 משישה-עשר מחוזות דוברי צ'האטיסגארי אשר פוצלו מחלקה הדרום-מזרחי של מאדהיה פרדש.

בעבר נודע האזור כדקשינה קוסלה (אנ'), ובתקופה המוגולית כונה האזור רטנפור. השם צ'האטיסגאר היה למקובל בתקופה המראטהית, והוא הופיע לראשונה במסמך רשמי ב-1795.[1]

השם צ'האטיסגאר נגזר מצהאטיס, שמשמעו שלושים ושש, וגאר - מצודות, שלושים ושש מצודות.[2]

צהאטיסגאר נכבשה על ידי האימפריה המראטהית ב-1741, וב-1818 עברה לידי הודו הבריטית.[1]

לאחר שנגאפור נכבשה על ידי הבריטים ב-1854, הפכה צ'האטיסגאר לנציבות משנה, שבירתה מראיפור.[1] היא נכללה בתחומי המחוז המרכזי ובארר, שהפך למאדהיה פרדש עם כניסת חוקת הודו לתוקף ב-26 בינואר 1950.

בנובמבר 1956 אורגנה מאדהיה פרדש מחדש במסגרת חוק ארגון מחדש של המדינות, כשמרבית השטחים דוברי מראטהית הועבר למדינת בומביי ומאוחר יותר למהאראשטרה, בעוד צ'האטיסגאר אוחדה עם וינדהיה פרדש, מאדהיה בהרט ובופאל תחת מדינת מאדהיה פרדש החדשה.

תנועות בדלניות החלו לפעול עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20. תנועות אלו אמנם לא היו מאורגנות היטב, אך גדלו במשך השנים. הביקוש למדינה נפרדת התגבר בשנות ה-90.

האספה המחוקקת של מאדהיה פרדש קיבלה במרץ 1994 החלטה הקוראת להקמת מדינה נפרדת בצ'האטיסגאר, החלטה שנתמכה על ידי שתי המפלגות הדומיננטיות באספה - הקונגרס הלאומי ההודי ומפלגת העם ההודית. ב-1998 הגישה ממשלת הודו הצעת חלוקה בפני האספה המחוקקת, שאושרה ללא התנגדות, אך עקב נפילת הממשלה וקיום בחירות חדשות ההחלטה נדחתה. לאחר הבחירות ללוק סבהה ב-1999, קידמה ממשלת הודו החלטה חדשה לפיצול המדינה,[1] והפרלמנט ההודי חוקק חוק המסדיר את חלוקת המדינת ב-2000.[3] ב-25 באוגוסט 2000 נשיא הודו נתן את הסכמתו להקמת מדינה עצמאית, וב-1 בנובמבר באותה השנה הייתה צ'האטיסגאר למדינה ה-25 בהודו.

טופוגרפיה, גאוגרפיה ואקלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדינה מיוערת מאוד וחלק ניכר מפרנסת התושבים מגיע מתעשיית העץ. באופן כללי, החקלאות מהווה נדבך מרכזי מאוד בכלכלה ובתעסוקה הארצית. עם זאת, הפרודוקטיביות של החקלאות נמוכה, בעיקר בגלל חוסר בתשתיות טכנולוגיות ומערכות השקיה מוגבלות. הגידולים העיקריים הם אורז, תירס ושמנים שונים.

אין במדינה אתרי תיירות וגם לא תשתית מתאימה ולכן כמעט ואינה נהנית מתיירות חוץ או פנים.

התעשייה המקומית נחשבת למבוססת, והתעשייה המרכזית במדינה היא תעשיית הפלדה. במדינה קיימים מכרות פחם נרחבים, והעתודה הכללית של הפחם במדינה מוערכת ב-74 מיליארד טון.[4]

בצ'האטיסגאר יש כ-11 כבישים ארציים, אם כי חלק מהכבישים הם באיכות ירודה ויש מעט כבישים מהירים. מערכת הרכבות המסחרית נחשבת למפותחת מאוד.

דמוגרפיה ותרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'האטיסגאר היא מדינה כפרית מאוד, כאשר רק 20% מהתושבים מתגוררים בערים. השפה הרשמית היא הינדית, והיא השפה נפוצה במדינה, בעיקר בדיאלקט צ'האטיסגארי.[2] ישנו שימוש נרחב גם בשפות שבטיות.

נכון לשנת 2011:[2]

פוליטיקה וממשל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור חוקת הודו, שיטת השלטון בצ'האטיסגאר היא דמוקרטיה פרלמנטרית וייצוגית. המושל מכהן כראש המדינה הטקסי ממונה לכהונה בת חמש שנים על ידי נשיא הודו. ראש השרים (ראש הרשות המבצעת וראש המדינה בפועל) הוא מנהיג המפלגה הגדולה או קואליציית מפלגות באספה המחוקקת של צ'האטיסגאר. הפרלמנט החד-ביתי מורכב מ-90 נציגים הנבחרים אחת לחמש שנים. הבחירות האחרונות נערכו בשנת 2023, ובהן מפלגת העם ההודית זכתה ל-56 מושבים, הקונגרס הלאומי ההודי זכה ב-35 מושבים ומושב אחד נוסף אוייש על ידי מפלגה נוספת. המדינה שולחת 11 נציגים ללוק סבהה (הבית התחתון של הפרלמנט הארצי) ו-5 נציגים לרג'יה סבהה (הבית העליון של הפרלמנט הארצי).

במדינה ישנם כ-17 מחוזות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'האטיסגאר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 History of Chhattisgarh, Maps of India
  2. ^ 1 2 3 Chhattisgarh Population, PopulationU
  3. ^ The Madhya Pradesh Reorganisation Act, 2000, India Code
  4. ^ Coal Reserves, Ministry of Coal