צ'האטיסגאר
סמל צ'האטיסגאר | |
מדינה | הודו |
---|---|
ראש השרים | וישנו דאו סאי |
רשות מחוקקת | האספה המחוקקת של צ'האטיסגאר |
בירת המדינה | ראיפור |
שפה רשמית | הינדי, צ'האטיסגארי |
תאריך ייסוד | 2000 |
שטח | 135,194 קמ"ר (דירוג: 10) |
אוכלוסייה | |
‑ במדינה | 29,436,231 (דירוג: 17, 2020) |
‑ צפיפות | 108 נפש לקמ"ר (דירוג: 20, 2001) |
קואורדינטות | 21°16′N 71°36′E / 21.27°N 71.60°E |
אזור זמן | UTC +5:30 |
www.chhattisgarh.nic.in | |
צ'האטיסגאר (בהינדי/צ'האטיסגארי: छत्तीसगढ़; באנגלית: Chhattisgarh; תעתיק מדויק: צֶ'הְטִּיסְגֶרְהְ) היא מדינה במרכז הודו שגובלת בצפון עם אוטר פרדש, בצפון מערב עם מאדהיה פרדש, במערב עם מהאראשטרה, בדרום עם אנדרה פרדש, במזרח עם אודישה, ובצפון-מזרח עם ג'הרקאנד. צ'האטיסגאר נוצרה בשנת 2000 משישה-עשר מחוזות דוברי צ'האטיסגארי אשר פוצלו מחלקה הדרום-מזרחי של מאדהיה פרדש.
שם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעבר נודע האזור כדקשינה קוסלה (אנ'), ובתקופה המוגולית כונה האזור רטנפור. השם צ'האטיסגאר היה למקובל בתקופה המראטהית, והוא הופיע לראשונה במסמך רשמי ב-1795.[1]
השם צ'האטיסגאר נגזר מצהאטיס, שמשמעו שלושים ושש, וגאר - מצודות, שלושים ושש מצודות.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צהאטיסגאר נכבשה על ידי האימפריה המראטהית ב-1741, וב-1818 עברה לידי הודו הבריטית.[1]
לאחר שנגאפור נכבשה על ידי הבריטים ב-1854, הפכה צ'האטיסגאר לנציבות משנה, שבירתה מראיפור.[1] היא נכללה בתחומי המחוז המרכזי ובארר, שהפך למאדהיה פרדש עם כניסת חוקת הודו לתוקף ב-26 בינואר 1950.
בנובמבר 1956 אורגנה מאדהיה פרדש מחדש במסגרת חוק ארגון מחדש של המדינות, כשמרבית השטחים דוברי מראטהית הועבר למדינת בומביי ומאוחר יותר למהאראשטרה, בעוד צ'האטיסגאר אוחדה עם וינדהיה פרדש, מאדהיה בהרט ובופאל תחת מדינת מאדהיה פרדש החדשה.
תנועות בדלניות החלו לפעול עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20. תנועות אלו אמנם לא היו מאורגנות היטב, אך גדלו במשך השנים. הביקוש למדינה נפרדת התגבר בשנות ה-90.
האספה המחוקקת של מאדהיה פרדש קיבלה במרץ 1994 החלטה הקוראת להקמת מדינה נפרדת בצ'האטיסגאר, החלטה שנתמכה על ידי שתי המפלגות הדומיננטיות באספה - הקונגרס הלאומי ההודי ומפלגת העם ההודית. ב-1998 הגישה ממשלת הודו הצעת חלוקה בפני האספה המחוקקת, שאושרה ללא התנגדות, אך עקב נפילת הממשלה וקיום בחירות חדשות ההחלטה נדחתה. לאחר הבחירות ללוק סבהה ב-1999, קידמה ממשלת הודו החלטה חדשה לפיצול המדינה,[1] והפרלמנט ההודי חוקק חוק המסדיר את חלוקת המדינת ב-2000.[3] ב-25 באוגוסט 2000 נשיא הודו נתן את הסכמתו להקמת מדינה עצמאית, וב-1 בנובמבר באותה השנה הייתה צ'האטיסגאר למדינה ה-25 בהודו.
טופוגרפיה, גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדינה מיוערת מאוד וחלק ניכר מפרנסת התושבים מגיע מתעשיית העץ. באופן כללי, החקלאות מהווה נדבך מרכזי מאוד בכלכלה ובתעסוקה הארצית. עם זאת, הפרודוקטיביות של החקלאות נמוכה, בעיקר בגלל חוסר בתשתיות טכנולוגיות ומערכות השקיה מוגבלות. הגידולים העיקריים הם אורז, תירס ושמנים שונים.
אין במדינה אתרי תיירות וגם לא תשתית מתאימה ולכן כמעט ואינה נהנית מתיירות חוץ או פנים.
התעשייה המקומית נחשבת למבוססת, והתעשייה המרכזית במדינה היא תעשיית הפלדה. במדינה קיימים מכרות פחם נרחבים, והעתודה הכללית של הפחם במדינה מוערכת ב-74 מיליארד טון.[4]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצ'האטיסגאר יש כ-11 כבישים ארציים, אם כי חלק מהכבישים הם באיכות ירודה ויש מעט כבישים מהירים. מערכת הרכבות המסחרית נחשבת למפותחת מאוד.
דמוגרפיה ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]צ'האטיסגאר היא מדינה כפרית מאוד, כאשר רק 20% מהתושבים מתגוררים בערים. השפה הרשמית היא הינדית, והיא השפה נפוצה במדינה, בעיקר בדיאלקט צ'האטיסגארי.[2] ישנו שימוש נרחב גם בשפות שבטיות.
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הינדואיזם- 93.25%
- אסלאם- 2.02%
- נצרות- 1.92%
- בודהיזם- 0.28%
- סיקיזם- 0.27%
- ג'ייניזם- 0.24%
- חוסר דת- 1.94%
- נתונים לא ידועים - 0.09%
פוליטיקה וממשל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאור חוקת הודו, שיטת השלטון בצ'האטיסגאר היא דמוקרטיה פרלמנטרית וייצוגית. המושל מכהן כראש המדינה הטקסי ממונה לכהונה בת חמש שנים על ידי נשיא הודו. ראש השרים (ראש הרשות המבצעת וראש המדינה בפועל) הוא מנהיג המפלגה הגדולה או קואליציית מפלגות באספה המחוקקת של צ'האטיסגאר. הפרלמנט החד-ביתי מורכב מ-90 נציגים הנבחרים אחת לחמש שנים. הבחירות האחרונות נערכו בשנת 2023, ובהן מפלגת העם ההודית זכתה ל-56 מושבים, הקונגרס הלאומי ההודי זכה ב-35 מושבים ומושב אחד נוסף אוייש על ידי מפלגה נוספת. המדינה שולחת 11 נציגים ללוק סבהה (הבית התחתון של הפרלמנט הארצי) ו-5 נציגים לרג'יה סבהה (הבית העליון של הפרלמנט הארצי).
מחוזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינה ישנם כ-17 מחוזות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של צ'האטיסגאר
- צ'האטיסגאר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 History of Chhattisgarh, Maps of India
- ^ 1 2 3 Chhattisgarh Population, PopulationU
- ^ The Madhya Pradesh Reorganisation Act, 2000, India Code
- ^ Coal Reserves, Ministry of Coal
המדינות והטריטוריות של הודו | ||
---|---|---|
מדינות | אוטר פרדש • אוטראקהאנד • אודישה • אנדרה פרדש • אסאם • ארונאצ'ל פרדש • ביהר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'ראט • הימאצ'ל פרדש • הריאנה • טמיל נאדו • טלנגאנה • טריפורה • מאדהיה פרדש • מניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קרנאטקה • קרלה • ראג'סטאן | |
טריטוריות איחוד | איי אנדמן וניקובר • ג'אמו וקשמיר • דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לדאק • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר | |
מדינות לשעבר | איחוד המדינות המזרחיות • איחוד מדינות פטיאלה ופנג'אב המזרחית • אג'מר • אנדרה • בומביי • בופאל • בילספור • ג'אמו וקשמיר (מדינה) • היידראבאד • וינדהיה פרדש • טרוונקור-קוצ'ין • קוץ' ביהאר • מאדהיה בהרט • מדראס • מייסור • סאורשטרה • פנג'אב המזרחית • קוץ' • קורג | |
טריטוריות איחוד לשעבר | ארונאצ'ל פרדש • גואה, דאמאן ודיו • דאדרה ונאגר האוולי • דאמאן ודיו • הימאצ'ל פרדש • טריפורה • מיזוראם • נאגאלנד |